1. מונחת לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט שבכותרת, שהגיש המבקש עידו קלס (להלן - המבקש), מכוח הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג - 2003 (להלן - תקנות העיון).

2. המבקש ציין בבקשתו שהוגשה באמצעות טופס 2 לתקנות העיון, כי הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בכפר סבא (ת"פ 29842-08-22) מס הכנסה נ' סגיב טכנולוגיות מיגון אש (2009) בע"מ ואח' (להלן גם יכונה - תיק המבקש או תיק מס הכנסה)), וזאת במקביל לכתב האישום בתיק שבכותרת (ת"פ (שלום - כפר סבא) 67277-12-18; להלן גם יכונה תיק מע"מ), שבו נטען כי הנאשם בתיק שבכותרת, הלל טלקר, שימש כמנהל פעיל בחברת סגיב טכנולוגיות, הנאשמת בתיק המבקש.

כן ציין המבקש כי במסגרת דיון בבקשה לקבלת חומרי חקירה שהגיש מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (בע"ח (שלום - כפר סבא) 35071-10-23) לא התנגדה המאשימה בתיק מס הכנסה שהמבקש יעיין בחומר החקירה בתיק מע"מ, שהוא כאמור התיק שבכותרת.

3. העברתי את הבקשה לעיון הצדדים. ביום 20.6.24 מסר הנאשם בתיק שבכותרת (הלל טלקר) את התנגדותו לבקשה לנוכח החשש מפגיעה בפרטיותו כתוצאה מחשיפת המבקש למסמכים רפואיים, תסקירי שירות מבחן וכדומה. המאשימה בתיק שבכותרת מסרה את תגובתה ביום 26.6.24 והתנגדה לבקשה ממספר טעמים. כך ציינה בתגובתה כי אף שחומרי החקירה בתיק מע"מ אינם חופפים במלואם לתיק מס הכנסה, הסכימה להעמידם במלואם למבקש, אך אין מקום לאפשר לו לעיין במסמכים מתיק בית המשפט בתיק המע"מ, מאחר שלא מדובר בחומרי חקירה, משום שמדובר בתיק שפסק הדין בו אינו חלוט, ומשום שהבקשה מהווה למעשה "מסע דיג" פסול שתכליתו פגיעה בפרטיות הנאשם בתיק מע"מ. כן הפנתה להוראת סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 שמטילה חובת סודיות ואיסור העברת חומר למי שאינו צד להליך המשפטי.

4. ביום 27.6.24 ניתנה החלטתי בה ביקשתי את הבהרת המבקש בשאלה האם במסגרת הבקשה בבע"ח 35071-10-23 ביקש לקבל חומרי חקירה מתיק המע"מ, מה הוחלט על ידי בית המשפט, ובאלו מסמכים מסויימים הוא מבקש לעיין בתיק מע"מ. ביום 4.7.24 העביר ב"כ המבקש את התייחסותו להחלטתי זו.

דיון והכרעה

5. הבקשה שלפניי היא בקשה לעיון בתיק בית המשפט שמוגשת מכוח תקנות העיון. בית המשפט העליון בשורת פסקי דין קבע כי תקנה 4 לתקנות העיון מסדירה את אופן מימוש הזכות העקרונית הקיימת לכל אדם לעיין בתיק בית משפט, גם אם אינו בעל דין, וכי זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, החובק גם את זכות העיון, וחולש על כל המתרחש במסגרת ההליך השיפוטי (לעניין זה ר' רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 23.6.15); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.09); ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני, פ"ד מ(2) 497 (1986)).

6. מובן כי גם זכות העיון אינה בלתי מוגבלת, ועל כן יש לבחון בקשה לעיון בהתאם למבחן "תלת - שלבי" שנקבע בפסיקה (ר' למשל רע"א 943/15 הנזכר לעיל): "בשלב הראשון יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך; בשלב השלישי, בהנחה שישנה הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט".

7. על רקע זה, ביקשתי לברר האם במסגרת הדיון בבע"ח 35071-10-23 דחה בית המשפט בקשה לעיון במסמכים שהעיון בהם מתבקש בבקשה שלפניי, והתברר כי התשובה לכך שלילית, ואין חשש שבקשה זו הוגשה בניגוד להחלטה חלוטה של בית המשפט במסגרת בקשה שהוגשה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי. בנוסף צודק המבקש כי הוראת סעיף 142(א)(2) לחוק מס ערך מוסף מתירה למאשימה בתיק מס הכנסה לגלות את מסמכי תיק המע"מ בתיק מס הכנסה. על כן, אין איסור בדין לעיון בחומר המבוקש.

מכאן, ועל רקע הזיקה בין התיקים, ברור לטעמי כי העיון בתיק מוצדק, והמאשימה בתיק מע"מ לא הרימה את הנטל להראות אחרת.

בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות, אכן אין מקום להתיר למבקש לעיין בתסקירי שירות מבחן שהוגשו בעניינו של טלקר (שממילא חלה בגינם חובת סודיות) או מסמכים רפואיים או סוציאליים, אך ממילא הבהיר המבקש כי אינו מבקש לעיין באלו.

סיכומו של דבר

8. אני מקבל את הבקשה, ומורה למזכירות בית המשפט לאפשר למבקש לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת, אך אין להתיר לו גישה לעיון בתסקירי שירות המבחן, מסמכים רפואיים וסוציאליים של הנאשם וכדומה.

ניתנה היום, ד' תמוז תשפ"ד, 10 יולי 2024, בהעדר הצדדים.