בעניין:  מדינת ישראל - רשות המיסים

  ע"י ב"כ עו"ד סיון קוסטר

  נ ג ד

1.  קאסם רדאד

2.  ס.ק. ורד בניה ויזמות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד תמיר סולומון ועו"ד איהאב ג'לג'ולי

גזר דין

כתב האישום המתוקן; הסדר הטיעון; והודאת הנאשמים

1. הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, ובמסגרת הסדר טיעון, ב-16 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975; ובעבירה של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם היה הבעלים ומנהלה הפעיל של הנאשמת. באותה תקופה היה הנאשם גם רשום כעוסק מורשה ביחס לעסק "לין יזמות ועבודות בניה".

בין אפריל-דצמבר 2018 קיבלו הנאשמים 16 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שהוצאו להם ע"ש חברת ל.א.מ.ת. הנדה ובניה בע"מ. הנאשמים כללו את המסמכים בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת, זאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות שלגביהן הוצאו המסמכים כאמור, ובמטרה להשתמט מתשלום מס. סך החשבוניות הכוזבות הינו 4,906,719 ₪, וסכום מס התשומות הגלום בהן הינו בסך של 713,670 ₪. במהלך התקופה הרלוונטית ניכו הנאשמים את מס התשומות המגולם בחשבוניות הכוזבות בדו"חות התקופתיים שהגישו למנהל מס ערך מוסף.

2. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשמים יודו ויורשעו בכתב האישום המתוקן. לבקשת ההגנה נשלח הנאשם לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר בעניינו. לא היתה הסכמה לעונש וכל צד טען כראות עיניו.

תסקיר שרות המבחן

3. מתסקיר שרות המבחן מיום 10.3.24 עולה שהנאשם כבן 46, נשוי ואב לשני ילדים קטינים, בוגר 15 שנות לימוד (לא השלים לימודים גבוהים בתחום מנהל עסקים), מתנדב בפיקוד העורף, עובד כקבלן בנין ושיפוצים. הנאשם נעדר הרשעות קודמות.

בהתייחס לעבירות הנאשם לקח אחריות על ביצוען, ביטא חרטה, צער ודיווח על רגשות בושה ואשם סביב ביצוען. העבירות חריגות ביחס לאורח חייו הנורמטיבי, הנאשם ידע שמבצע עבירות ומכיר בכך שהיה צריך להימנע מביצוען. הנאשם פעל לסגירת החוב שנוצר כתוצאה מהעבירות שביצע. הוא ביטא נכונות להשתתף בהליך טיפולי אצל שרות המבחן על מנת לבחון התנהגותו.

שרות המבחן זיהה מוקדי סיכון לעבריינות הממוקדים בקשיי וויסות דחפים וויסות רגשי אצל הנאשם, קושי במתן בטחון בקשר עם דמויות משמעותיות וניהול תקשורת בינאישית במצבי לחץ ומשבר, מוקד שליטה פנימי נמוך. עם זאת, בהערכת הכוחות והסיכוי לשיקום ציין שרות המבחן שהנאשם בעל יכולת הסתגלות ויציבות תעסוקתית, יכולות וכישורים, אחריות לתפקידים, ביטחון בקשר עם שרות המבחן, יכולת לאמפטיה, לקיחת אחריות מלאה על ביצוע העבירות, מודעות לגבי טעויות החשיבה בעת ביצוען ומוכנות לעבור טיפול מתאים. כמו כן, שקל שרות המבחן את היעדר העבר הפלילי והנכונות להסיר את המחדל. בסיכום, המליץ שרות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישתתף הנאשם בהליך טיפולי, וכן על הטלת צו של"צ כעונש שיקומי-חינוכי.

טיעוני ב"כ הצדדים

4. ב"כ המאשימה הפנתה לערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצעו הנאשם. היא טענה שמידת הפגיעה בערכים החברתיים במקרה דנן גבוהה. היא הדגישה שמדובר ב-16 עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, על סמך 16 חשבוניות כוזבות שנכללו בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת, בסכום כולל של כ-4.9 מיליון ₪, וסכום מס התשומות הגלום בהן עמד על כ-713,000 ₪. נטען שהנאשמים פעלו בצורה שיטתית ועקבית, משך כ-7 חודשים, הנאשם לא היה "איש קש" ולא הופעל על ידי אחר, אלא היה הבעלים של הנאשמת ופעל בצורה אקטיבית. בהתאם למדיניות הענישה ועל סמך פסיקה שהגישה, ביקשה ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס בגובה 5%-10% מסך המחדל.

מבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות נטען שהנאשם הסיר את מלוא המחדל במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עמו, הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי יקר. כמו כן, הובא בחשבון האמור בתסקיר שרות המבחן החיובי שהוגש בעניינו, אך נטען שהמלצה להטלת צו של"צ חורגת באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה וממתחם העונש ההולם. לפיכך, עתרה התובעת לגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי כאמור.

5. ב"כ הנאשם טען שהפסיקה אליה הפנתה המאשימה, ושרוכזה בטבלה שהוגשה על ידה, אינה בהכרח מייצגת, וקיימת פסיקה אחרת, אליה הפנה, הקובעת תחתית מתחם עונש הולם, בנסיבות דומות, כזה המתחיל במאסר שיכול וירוצה בעבודות שרות. לדבריו, לא ברור מדוע מתעקשת המאשימה לגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, כאשר חודש אחד מפריד בין עתירתה לבין התקופה המקסימלית אותה ניתן לרצות בעבודות שרות. ב"כ הנאשם לא חלק על הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ממעשיו של הנאשם ובמידת הפגיעה בהם, ואולם טען שהנאשם, בנסיבותיו המיוחדות ראוי להתחשבות. נטען שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה ולא ניהל משפט הוכחות, הסיר את מלוא המחדל. נטען שהעבירות בוצעו לפני כ-6 שנים, בשנת 2018, ומאז הנאשם לא ביצע עבירות נוספות. נטען שהנאשם, באופן שאינו שכיח במגזר אליו הוא משתייך, משרת את המדינה, התנדב בפיקוד העורף ומשרת בשירות מילואים פעיל. הוגשו מכתבי המלצה מהצבא (נע/1, נע/2) ומעיריית טירה (נע/3). על סמך פסיקה שהגיש, ביקש ב"כ הנאשם לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין צו של"צ ל-8 חודשי מאסר בעבודות שרות. את עונשו של הנאשם ביקש למקם בתחתית מתחם העונש לו עתר, וזאת נוכח הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, כמפורט לעיל.

דיון והכרעה

6. אין חולק בדבר הערכים החברתיים המוגנים בעבירות אותן ביצע הנאשם, שעניינם הגנה על ערך השוויון בנשיאה בתשלום המס; הגנה ושמירה על הקופה הציבורית; הבטחת קיומה של מערכת גביית מיסים תקינה, תוך גביית מס אמת במועד; ביסוס האמון בין רשויות המס לבין האזרחים; ומניעת פגיעה בתוקפם הנחזה של מסמכים וחשבוניות המוצאות במהלך עסקים תקין [רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל (30.3.14)].

למעשה, הנאשם שלח ידו בקופה הציבורית בכך שקיבל חשבוניות מס, אשר למראית עין גילמו בתוכן עסקאות שלכאורה בוצעו, בעוד שבפועל לא עמדו כל עסקאות אמת מאחורי החשבוניות שקיבל - הכל מתוך בצע כסף, תוך שליחת יד לקופה הציבורית ותוך שהוא גורם נזק ממשי לקופת המדינה.

7. בין הנסיבות לחומרא שבביצוע העבירות יש להביא את אלה - מדובר בקבלת מספר רב של חשבוניות כוזבות, 16 חשבוניות; קבלת החשבוניות הכוזבות נעשתה לאורך תקופה ארוכה של כ-6 חודשים (אפריל-דצמבר 2018); סכום החשבוניות הכוזבות הינו 4,906,719 ₪, כאשר סכום מס התשומות הגלום בהן, המהווה גם את הנזק הישיר שנגרם לקופה הציבורית, הינו בסך של 713,670 ₪; הנאשם הוא העבריין הבלעדי ולא נטען שקיבל את החשבוניות הכוזבות וכלל אותן בספרי הנהלת החשבונות של הנאשמת כ"איש קש" או תחת אילוץ או איום, כך שניתן לומר שמדובר בסדרת פעולות מרמתיות, מתוכננות ומתמשכות כדי להשתמט מתשלום מס.

8. נוכח נסיבות ביצוע העבירות, כמפורט לעיל, אני קובע שמידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים משמעותית.

9. מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות מס, בכלל, ובעבירות של ניכוי מס תשומות בהסתמך על חשבוניות פיקטיביות, כאשר מדובר במספר רב של חשבוניות, בתקופה ארוכה ובהיקף כספי גבוה, בפרט, קוראת להחמרה בענישה כדי הטלת עונשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, לצד ענישה כלכלית בדמות קנסות גבוהים. זאת, בין היתר, נוכח הקלות הבלתי נסבלת בביצוע העבירות, הקושי בחשיפת העבירות ובהעמדה לדין, הפגיעה בקופה הציבורית והצורך בהרתעת היחיד ובהרתעת הרבים [רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל (20.2.13); רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381)]. ראה:

רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16.8.18) - ניכוי מס שלא כדין בנוגע ל-14 חשבוניות כוזבות בסך של כ-2.2 מיליון ₪, כאשר המס הגלום בהן הינו בסך כ-360,000 ₪; ניכוי מס תשומות ב-14 דו"חות תקופתיים אותם הגיש הנאשם למנהל מע"מ בסך של כ-116,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 18-6 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.

רע"פ 4987/18 אבו סעיד נ' מדינת ישראל (28.6.18) - 15 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך שהוצא כדין בהסתמך על 15 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס שנוכה עמד על סך של כ-419,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 15-9 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 10 חודשי מאסר.

ע"פ (מחוזי י-ם) 58368-07-17 אדעיס נ' מדינת ישראל (4.12.17) - 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(א)(5) לחוק מע"מ, 70 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(3) ו-(8) בשילוב סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ; סכום העסקאות כ-5 מיליון ₪ וסכום המס הגלום בהן כ-700,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 21 חודשי מאסר.

ע"פ (מחוזי י-ם) 44555-05-16 ערמין נ' רשות המיסים (27.9.16) - 23 עבירות של ניכוי תשומות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות בסכום של 4.2 מיליון ₪, כאשר הפחתת חבות המס היתה בסך של כ-550,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 36-10 חודשי מאסר; בית משפט קמא גזר 24 חודשי מאסר; בית משפט מחוזי קיבל את הערעור וגזר 16 חודשי מאסר.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 3687-09-18 אבו עאמר נ' מדינת ישראל (2.7.19) - 27 עבירות של ניכוי מס תשומות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ ועבירה של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס בניגוד לסעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ; סכום החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-4.3 מיליון ₪; סכום מס התשומות שנוכה שלא כדין בגין החשבוניות הכוזבות עמד על סך של כ-630,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר.

עפ"ג (מחוזי ב"ש) 34377-01-19 אלכתנאני נ' מדינת ישראל (1.5.19) - 30 עבירות של מסירת דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס, בכך שהנאשם הגיש 30 דו"חות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בדבר היקף העסקאות שביצע, כאשר הוציא 131 חשבוניות מס עליהן לא דיווח, בהיקף של כ-5.6 מיליון ₪, ושיעור המס בגינן עמד על כ-750,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 24-8 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 11 חודשי מאסר.

ת"פ (שלום ת"א) 16335-05-12 מדינת ישראל נ' כראג'ה ואח' (12.2.17) - 30 עבירות של הוצאת חשבוניות כוזבות מבלי שנעשתה עסקה בגינן; סכום החשבוניות הפיקטיביות עמד על כ-5.7 מיליון ₪ והמס הגלום בהן עמד על סך של כ-925,000 ₪; המחדל לא הוסר; מתחם עונש הולם נע בין 18-6 חודשי מאסר; על הנאשם נגזרו 6 חודשי מאסר.

ת"פ (שלום ב"ש) 15643-05-20 מדינת ישראל נ' אלנמר (12.12.21) - 23 עבירות בניגוד לסעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ; 15 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת בניגוד לסעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ; המס הגלום שהתקבל מהצגת החשבוניות הכוזבות עמד על סך של 751,000 ₪; המחדל לא הוסר; על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

ת"פ (כ"ס) 64220-11-18 מדינת ישראל - רשות המיסים נ' קזמאר (21.9.22) - 27 עבירות של פעולה במטרה שאחר ישתמט מתשלום מס; סכום החשבוניות הכוזבות שהוצאו על ידי הנאשם עמד על כ-4.5 מיליון ₪; סכום המע"מ הגלום בהם כ-700,000 ₪; המחדל לא הוסר; על הנאשם נגזרו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שרות.

[וראה פסיקה נוספת במסגרתה נגזרה על נאשמים תקופת מאסר הנעה בין 7 ל-9 חודשי מאסר: רע"פ 5624/15 בראונר נ' מדינת ישראל (15.11.15); עפ"ג (מחוזי ת"א) 21241-12-20 ברק נ' מדינת ישראל (21.6.21); ת"פ (רמ') 16797-12-20 מדינת ישראל נ' בן סלאח ואח' (11.1.24), במסגרתו מצא בית המשפט לחרוג ממתחם העונש ההולם (אותו קבע כנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר) מן הטעם שהמחדל הוסר במלואו על ידי הנאשם, הגם שבית המשפט ציין שהוא מודע לכך שעל פי ההלכה הסרת המחדל הוא קריטריון להתחשבות בקביעת העונש בתוך המתחם (פסקה 24 לגזר הדין); ת"פ (רמ') 40893-03-22 מדינת ישראל נ' ג'אבר (14.3.14)]

10. נוכח הערכים החברתיים המוגנים בביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם, ונוכח הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ומדיניות הענישה הנוהגת, כמפורט לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל-24 חודשי מאסר ומתחם הקנס ההולם נע בין עשרות אלפי שקלים ל-150,000 ₪.

11. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הרי שידועה ומוכרת הפסיקה הממעטת להתחשב בנסיבותיו האישיות של העבריין, כאשר נקבע שבדרך כלל עבירות המס מבוצעות על ידי נאשמים נורמטיביים, נעדרי עבר פלילי, אך נוכח האינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה, והצורך בהרתעת היחיד והרבים, יש לבכר שיקולי ענישה של גמול והרתעה.

12. עם זאת, המקרה שלפניי שונה, ומצאתי להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בפועלו למען המדינה, כפי שיפורט להלן, ובסיכויי שיקומו, כדי חריגה ממתחם העונש ההולם.

א.  הנאשם כבן 46, אב לשני ילדים קטינים, נעדר עבר פלילי ולו זו הסתבכותו הראשונה והיחידה עם החוק.

ב. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, כבר עם הגשת כתב האישום, חסך בזמן שיפוטי יקר, נטל אחריות מלאה על מעשיו, היכה על חטא וחש בושה נוכח הסתבכותו הפלילית.

ג. תסקיר שרות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם חיובי ביותר ומדבר על נאשם נורמטיבי, בעל דפוסי התנהגות תקינים, תעסוקתו יציבה, מעונין להשתלב בהליך טיפולי. המלצתו של שרות המבחן חיובית וכוללת המלצה למתן צו מבחן לשנה ועבודות של"צ.

ד. הנאשם הסיר את מלוא המחדל הפלילי וגם בכך ביטא נטילת אחריות מלאה ורצון כן לתקן את הנזק שגרם לקופה הציבורית. בהקשר זה נאמרו בעפ"ג (מחוזי מרכז) 16811-10-16 מדינת ישראל נ' יצחק מצלאוי (19.3.17) הדברים הבאים:

"כבר הבענו לא אחת את דעתנו כי אכן ראוי בעבירות מס לייחס משקל משמעותי להסרת המחדל, המלמדת על נטילת אחריות והבעת חרטה, וכי אין דינו של מי שלא הסיר את מחדליו כדין מי שהסירם, אשר זכאי להקלה בעונשו, כפי שנקבע לא אחת בפסקי דין שונים. בעפ"ג 26177-05-14 בהרב נ' מדינת ישראל (22.2.2015) נאמרו על ידינו בהקשר זה הדברים הבאים: 'הסרת המחדל, בדומה לכל מעשה של תיקון תוצאות העבירה ופיצוי הנזק, לא רק שעולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, הן הערכי והן הכלכלי, אלא אף מלמדת באופן מובהק על נטילת אחריות והבעת חרטה...'. כיוצא בכך נאמר בעפ"ג 20791-12-13 אלון ואח' נ' פרקליטות מחוז ת"א-מיסוי וכלכלה (3.7.2014): 'גם אם לא בהכרח ולא בכל מקרה ומקרה יש לראות בהסרת המחדל משום נטילת אחריות מלאה ושלמה והבעת חרטה כנה ואמיתית... הרי שעדיין ראוי לעודד עברייני מס הנתפסים בכף לעשות כל שבידם, לרבות באמצעות נטילת הלוואות ושיעבוד כל רכושם, על מנת להסיר את המחדל ולשלם את מלוא המס, ולפיכך גם ראוי שהדבר יבוא לידי ביטוי בגזירת העונש'".

ה.  חלוף הזמן - העבירות בוצעו בשנת 2018, דהיינו לפני כ-6 שנים ומאז לא שב הנאשם להסתבך בפלילים.

ו. במגזר ממנו בא הנאשם אין זה שכיח לראות אזרחים המשרתים או המתנדבים לצבא. ואולם, הנאשם שלפניי משרת בשירות מילואים פעיל והוא בעל "תעודת משרת מילואים בצה"ל" (תע/2).

כמו כן, הנאשם מתנדב בצה"ל ואף קיבל תעודת הערכה והוקרה מלוחמי גדוד 920 חטיבה 769 אשר הודו לו על תרומתו הנדיבה ליחידה (נע/1).

כמו כן, הציג הנאשם מכתב המלצה והוקרה שקיבל מסא"ל חסן הייב, ראש מועצה מקומית כפר זרזיר לשעבר, ויו"ר הרשויות הבדואיות. נאמר במכתב ההוקרה שהנאשם איש נעים הליכות, אדם נורמטיבי אשר אוהב את המדינה ותורם למענה ולמען הקהילה. הוא התנדב לשרת בצה"ל ותרם רבות לצבא "בעצם התגייסותו מתוך יישוב אשר ידוע כאנטי שירות בצבא". נאמר שהנאשם הלך בניגוד לתלם ולזרם החברתי והעדיף את האינטרס של בטחון המדינה על אף דעת הקהל המקומית ועל חשבון "השם הטוב" שלו ביישוב. עוד נאמר שהנאשם אזרח נאמן, מלח הארץ, שיש להביא דברים אלה לזכותו.

  גם עיריית טירה שלחה מכתב המלצה אודות הנאשם, מיום 22.5.24, במסגרתו הדגישה את סגולותיו החיוביות של הנאשם, העובדה שהוא תורם מזמנו האישי לעזרה לזולת, התנדב בשעת חירום (מגפת הקורונה) והיה גורם משמעותי ופעיל בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". כך סייע בתרומות חומריות והשתתף בפעילויות רבות במסגרת הקהילה בטירה.

  ואכן, יש להתחשב בפועלו הלא-מובן-מאליו של הנאשם בהתגייסו לשרות בטחון בצה"ל, למען בטחון המדינה, חרף דעת הקהל בישוב ממנו בא, אשר לפחות בחלקה אינה מסכימה עם דרכו ועלולה להתנכר ולהתנכל לו, ולהעניק לפועלו זה משקל משמעותי בגזירת הדין, מעבר למשקל המקובל בדרך כלל.

13. לאור האמור לעיל, מצאתי לחרוג ממתחם העונש ההולם, וזאת מטעמים של סיכויי שיקום, ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שרות, וזאת בהתאם לחוות דעת הממונה מיום 11.9.24 ובהסכמת הנאשם. הנאשם ירצה את עבודות השרות במרכז הטניס, רח' יאיר שטרן, רעננה, 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 1.12.24 שעה 08:00 ביחידת ברקאי, עבודות שרות, רח' אברבנאל 49, תל אביב (בנין רשות המיסים).

מובהר לנאשם שבמידה ולא יבצע את עבודות השרות או שלא יישמע להוראות הממונה ולנהליו, יהיה רשאי הממונה על עבודות השרות להפקיע את עבודות השרות והנאשם ירצה את יתרת עונשו במאסר.

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום שלא יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה.

ג. קנס בסך 50,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל ביום 15.11.24. לא ישולם תשלום במועד יעמוד כל הסכום לפירעון מיידי.

ד. אני מעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה מהיום.

  הנאשם מוזהר שבמידה ויפר את צו המבחן או לא יישמע להוראות שרות המבחן ולנהליו, יהיה מוסמך בית המשפט לשוב ולגזור את דינו מחדש.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשרות המבחן.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד, 19 ספטמבר 2024, בנוכחות ב"כ המאשימה, הנאשם ובאי-כוחו.