- "הרובה הרביעי" - כלי נשק דמוי רובה אוויר מאולתר המתאים לכדוריות פלסטיק בקוטר 6 מ"מ אשר סוגל לירות ובכוחו להמית אדם;

- תחמושת ואבזור- מחסנית מאולתרת נוספת, תרמילים ו- 20 כדורים בקליברים שונים.

במהלך ימי שהותו במפעל ירה הנאשם בכלי הנשק לעבר דלת במפעל והסב לה נזק. במעשיו אלו ייצר הנאשם מספר כלי נשק, נשא אותם ללא רשות והחזיק בהם ובתחמושת וכן ירה מנשק חם.

3. ביום 11.3.24 הגיעו הצדדים להסדר דיוני, כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בו והורשע. המאשימה הצהירה כי תעתור למתחם הנע בין 50-80 חודשי מאסר כפי שעתרה בת"פ 20068-10-22 (להלן: "תיק ג'נסן", נסיבותיו תפורטנה בהמשך) והנאשם הופנה בהסכמה לתסקיר שירות מבחן.

תסקיר שירות המבחן

4. הנאשם בן 46, פרוד מזוגתו ואב לחמישה ילדים, טרם מעצרו עבד כמסגר. הנאשם יליד רוסיה, עלה בארץ בגיל 20. לחובתו שתי הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2023 בעבירות רכוש ואלימות זוגית בגינה נדון למאסר בפועל. הנאשם מסר כי צורך אלכוהול וסמים מסוג קאנביס אך שלל שימוש התמכרותי, הוא אף לא ראה בכך בעייתיות, לדבריו בעבר היו תקופות שצרך חומרים באופן תדיר יותר. בתיקו הקודם הופנה לשירות המבחן, אז התרשמו מאדם בעל מאפיינים התמכרותיים, מחוסר יציבות בהתנהלותו וקשיים בויסות דחפיו. על רקע התרשמות זו לא המליצו על שחרורו ממעצר. הנאשם הודה במיוחס לו ברמה הקונקרטית אך התקשה לקבל אחריות ולגלות הבנה ביחס לחומרת מעשיו, הסכנות וההשלכות הנלוות לכך. עוד התקשה לבחון את התנהלותו הבעייתית ונתן לגיטימציה למעשיו על אף מודעותו לחוק. כן שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם כי הוא מחזיק בעמדות מקלות בכל הקשור לשימוש וייצור נשק, ונוכח קשיים בהיענות לגבולות החוק ובהפעלת שיקול דעת העריכו כי קיים ממנו סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. בצד זאת סבורים שאינו בעל דפוסי התנהגות עבריניים מושרשים. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה מוחשית לצורך צמצום הסיכון הנשקף ממנו ובלימת הישנות התנהגות חוזרת בתחום הנשק.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

5. המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד פאר, עמדה בטיעוניה על חומרת העבירות ונסיבותיהן. לטענתה מדובר בכתב האישום מהחמורים בתחום עבירות הנשק, הסיכון הגלום במעשים רב, עוד ביקשה לזקוף לחומרה את ריבוי עבירות הנשק והירי באמצעותו, התקופה הממושכת שבה ביצע הנאשם את העבירות והפגיעה הקשה של מעשיו בערכים המוגנים ובעיקר בשלום הציבור ובטחונו והנזק הרב הצפוי מהמעשים. המאשימה הפנתה לפסיקה רבה המדגישה את חומרת עבירות הנשק ולתיקון 140 לחוק. לטענת ב"כ המאשימה מקרה זה חמור משמעותית מתיק ג'נסן, ששם דובר על ייצור אקדח אחד במדפסת תלת מימד ולא על ריבוי נשקים וירי באמצעותם, עם זאת, נוכח נסיבות הנאשם, עותרת המאשימה למתחם דומה הנע בין 50-80 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס. אשר לנסיבות הנאשם סבורה המאשימה כי תסקירו אינו חיובי, הנאשם בעל עמדות מקלות ביחס לעבירות בנשק, משתמש בחומרים ממכרים ולו עבר פלילי רלוונטי. לפיכך מבקשים למקם את עונשו במרכז המתחם, לתת ביטוי משמעותי לשיקולי הרתעה ולגזור עליו מאסר בן 65 חודשים.

6. ב"כ הנאשם, עו"ד אבי כהן, עמד בטיעוניו על נסיבותיו הייחודיות של התיק וביקש להחריגו מתיקי הנשק הרגילים. לטענתו ההחמרה בעבירות הנשק נובעת מעלייה בשימוש בנשק חם לביצוע עבירות פליליות אך במקרה שלפנינו מדובר באדם נורמטיבי, מסגר במקצועו, שמגיל צעיר ייצר כלי נשק מאולתרים להנאתו ולא על מנת למכור אותם או לבצע בהם עבירות. עוד לטענתו, הנאשם פעל בשיקול דעת מוטעה ובטיפשות אך אינו עבריין נשק. לטענתו הנאשם עשה ככל שניתן כדי לאבטח את כלי הנשק ולמנוע את גניבתם וחוץ ממנו אף אחד לא ידע על תחביבו ולא עשה בהם שימוש. אשר לנסיבותיו סבור ב"כ הנאשם כי עברו הפלילי זניח, והשתמש בסמים שלא באופן תדיר ובתקופת מעצרו נקי מסמים (נ/1, מסמך מטעם שב"ס). ב"כ הנאשם סבור שהמקרה של תיק ג'נסן אליו הפנתה המאשימה חמור יותר, כלל תחכום וייבוא חלקי נשק באמצעות אימו. על כן עותר להסתפק בעונש מאסר בן 36 חודשים שהוא לשיטתו עונש ראוי ומידתי.

7. עוד העידו מטעם ההגנה אחות הנאשם, הגב' מריה נחימוביץ', שסיפרה שאחיה הוא אדם חיובי, מגיל ילדות אהב לייצר מכשירים וכלי נשק מאולתרים להנאתו, וכל רצונו היה לבנות כלי נשק כדי לסייע לגופי הביטחון. עוד ציינה שהמעצר קשה לו והוא מתגעגע לילדיו. אשת הנאשם הוסיפה כי הנאשם תמיד עבד ופרנס את משפחתו וכי מדובר באדם מנומס שעושה שטויות ולא מעבר לכך. הנאשם בדברו האחרון הסביר שהרגיש במלכוד 22, ולכן העביר את כלי הנשק מכפר קאסם וכן כי התייחס לייצור הנשק כאומנות ולא כנשק ממש וביקש לשוב במהרה לילדיו.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

8. מעשי הנאשם פגעו פגיעה קשה וחמורה בערכים החברתיים רבים וביניהם שלום הציבור ובטחונו, שלמות הגוף, חיי אדם ותחושת הביטחון הכללי של האזרחים. חומרתן של עבירות הנשק אינה מתמצה אך בעבירות גופן אלא בפוטנציאל הנזק הנובע מהן, עבירות הנשק מייצרות איומים וסיכונים משמעותיים לחברה, ומהוות בסיס לביצוע פעילות עבריינית, פשיעה לאומנית ופעולות טרור (ע"פ 579/22 מדינת ישראל נ' אגבאריה, פסקה 15 (13.6.2022); ע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' גנאים, פסקה 11 (29.3.2022); ע"פ 309/22 מדינת ישראל נ' ביאדסה, פסקה 6 (10.5.2022)).

9. נסיבות המעשים במקרה שלפנינו, ייחודיות אמנם אך חמורות. הנאשם ייצר בייצור עצמי כלי נשק שונים ותחמושת ואף עשה בהם שימוש וירה באמצעותם ריבוי יריות. הנאשם ייצר את כלי הנשק במסגריה שבה עבד בכפר קאסם ובימים האחרונים טרם מעצרו העביר את ארסנל כלי הנשק שכלל ארבעה רובים מאולתרים ותחמושת (תמונת כלי הנשק, ת/2, מדברת בעד עצמה) למפעל ביישוב ברקן. הסיבה בגינה ביצע את העבירות המיוחסות לו, ייצור כלי הנשק, נשיאתם והחזקה וירי באמצעותם אינה פלילית טיפוסית, אין כל אינדיקציה שניסה למכור את כלי הנשק או ייצרם עבור אחרים, עוד לא נטען כי ירה באמצעותם באזורי מגורים באופן שסיכן את הציבור. בצד זאת, הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו במשך תקופה ממושכת, בנקל ניתן היה לפרוץ למסגריה ולגונבם. ברי שהיה מודע לסיכון הנשקף מייצורם והחזקתם אך לא חדל במשך תקופה ארוכה ממעשיו. גם כאשר העבירם למפעל ביישוב ברקן, ימים ספורים לפני שנעצר, ביצע באמצעותם ירי חם. מעשיו מעידים על תכנון ומחשבה, אין בטענה שלתפיסתו היה מדובר בלא יותר מתחביב שאינו מזיק כדי להפחית מהנזק הפוטנציאלי של מעשיו. לפיכך, בהנתן ריבוי כלי הנשק והתחמושת וירי באמצעותם ומנגד הסיבה לייצורם והעדר אינדיקציה לשימוש בהם לביצוע עבירה פלילית, מצאתי לקבוע שנסיבות מעשי הנאשם פגעו פגיעה מוחשית בערכים המוגנים.

10. מדיניות הענישה הנוהגת- פסיקת בית המשפט העליון מדגישה, חזור ושנה, את הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מחמירה בגין עבירות נשק באשר הן, מגמה זו אחידה ועיקבית ביחס לכלל עברייני הנשק, אף כשהם נעדרי עבר פלילי, והאירוע הוא בגדר חריג בנוף חייהם הנורמטיבי (ע"פ 5813/21 מוחמד ג'בארין נ' מדינת ישראל, פס' 14(31.5.2022); ע"פ 6011/21 חאלד דסוקי נ' מדינת ישראל (25.11.2021); ע"פ 8320/21 מדינת ישראל נ' מחמד בסילה, פס' 10 (28.12.2021); ע"פ 2283/22 אל נבארי נ' מדינת ישראל (31.7.2022); ע"פ 78/21 פלוני נ' מדינת ישראל (26.7.2022); ע"פ 113/13 וקנין נ' מדינת ישראל, פס' 7 (31.7.2013)).

11. הצדדים הסכימו כי מדובר בתיק שונה מתיקי הנשק הקלאסיים אך צודקת המאשימה כי אין בנסיבותיו הייחודיות כדי להביא להפחתה ממשית בחומרתו. עוד הפנו הצדדים בטיעוניהם לתיק ג'נסן, אף הוא נדון לפניי, כשלטענתם נסיבות תיק זה מזכירות את המקרה שבפנינו. בעניינו של ג'נסן הורשע הנאשם בייצור וייבוא כלי נשק, הנאשם הדפיס במדפסת תלת מימד בביתו חלקי אקדח, ייבא באמצעות אמו חלקים נוספים ויצר בייצור עצמי אקדח מסוג גלוק חצי אוטומטי שסוגל לירות ובכוחו להמית. על האקדח הרכיב עמעם קול, עוד נמצאו בביתו חלקי נשק נוספים. ג'נסן בן 50 אף הוא אב לחמישה ילדים, מצבו הרפואי מורכב, ללא עבר פלילי, טען כי ביצע את המעשים מתוך תחושת שעמום ולא כדי לבצע באמצעותו עבירות פליליות. המאשימה עתרה בעניינו למתחם הנע בין 50-80 חודשי מאסר, נקבע מתחם שנע בין 38-66 חודשים מאסר, על הנאשם נגזר עונש בתחתית המתחם (הנאשם הגיש ערעור על חומרת עונש אך חזר ממנו לאור הערות בית המשפט העליון, ע"פ 276/24 מיום 18.1.24).

כמו בתיק ג'נסן אף בתיק זה לא מצאתי לקבל את טענת ההגנה כי בכח נסיבותיו להחריגו ממדיניות הענישה המחמירה בעבירות הנשק. דברים שאמרתי בסוגיה זו שם, יפים גם לענייננו דכאן:

"אין בידי לקבל את טענת ההגנה כי המקרה שלפנינו שונה וייחודי, אין מקום להחריגו ממדיניות הפסיקה בעבירות הנשק המורה על הטלת ענישה הולמת ומרתיעה על כל חוליות השרשרת - החל מיצרני הנשק הבלתי החוקי, דרך הסוחרים בו, ועד לאלו הנוטלים אותו לידם ועושים בו שימוש בלתי חוקי (ע"פ 8045/17 בראנסי נ' מדינת ישראל, 16.8.18).

אכן אין מדובר בעבירות שבוצעו ממניעים עבריניים או לאומניים או מתוך מניע כלכלי אך גלום בהם פן אחר של חומרה, הנאשם הורשע במספר עבירות נשק חמורות - ייצור חלק מנשק (חלק תחתון של אקדח), יבוא חלקי הנשק הנוספים והרכבתם ובכך ייצר נשק מושלם מסוג אקדח גלוק חצי אוטומטי. בנוסף, החזיק חלקי נשק ותחמושת תואמת. אזכיר כי המחוקק ביטא את גישתו המחמירה לתופעה זו כאשר קבע עונשים מחמירים של 7 שנות מאסר על רכישה או החזקה של נשק בלא רשות על פי דין, 10 שנות מאסר על נשיאה או הובלה של נשק בלא רשות על פי דין, ו- 15 שנות מאסר על ייצור, יבוא או סחר בנשק בלא רשות על פי דין (סעיף 144 לחוק) זאת אף בלא שנעשה בנשק שימוש לביצוע עבירה נוספת" (שם, פס' 10).

יצויין, כי בניגוד לתיק שלפנינו שבו הורשע הנאשם בייצור מספר כלי נשק וירי באמצעותם, בתיק ג'נסן היה מדובר באקדח יחיד. עם זאת צודק ב"כ הנאשם, כי נסיבותיו מתוחכמות יותר וכללו יבוא חלקי נשק מחו"ל.

עוד אפנה לאסמכתאות שפורטו שם בעבירות ייצור נשק והחזקת נשק (שם, סע' 12). האסמכתאות שהגישה ההגנה (ע"פ 7971/23 אגבריה נ' מדינת ישראל, 26.5.24; ע"פ 3610/23, 4439/23 גוהר וחדד נ' מדינת ישראל, 23.5.24) מלמדות על מנעד רחב בעבירות הנשק אך לא ניתן להקיש ממנה לענייננו. מהעבר השני ניתן להציג פסיקה שבה נדונו נאשמים בגין עבירת נשיאת נשק אחת או ירי מנשק חם לרף הענישה אליו טוענת ההגנה בתיק זה, הגם שנסיבותיו חמורות פי כמה וכמה (ראו למשל ע"פ 1059/21 פלוני נ' מדינת ישראל, 29.4.21; ע"פ 5520/20 חלייחל נ' מדינת ישראל, 24.2.21; ע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי, 2.7.20). מאחר שמדובר באירוע עברייני אחד אין מקום לפיצול בין עבירות הנשק השונות, המדובר בריבוי עבירות ייצור נשק, נשיאתו, החזקתו וירי באמצעותו.

12. העונש המזערי בגין עבירות ייצור נשק, בהתאם לתיקון 140 לחוק, שהוא רבע מהעונש המירבי עומד על 45 חודשים. בהתאם להלכה הפסוקה הרף התחתון של מתחם העונש ההולם ככלל לא יהיה נמוך מעונש מזערי שנקבע לעבירה הקשורה לאירוע מושא מתחם העונש ההולם, שכן עונש זה משקף, כאמור, את העמדה העונשית של המחוקק. לא מצאתי במקרה שבפנינו טעמים מיוחדים לסטות מכלל זה. אדרבא, הנאשם הורשע בריבוי עבירות ייצור ונשיאת נשק וכן בירי מנשק חם.

13. לאחר ששקלתי את כלל השיקולים, נסיבות מעשי הנאשם, עתירת המאשימה המתונה והוראת סעיף 140 לחוק, מצאתי לקבוע מתחם ענישה הנע בין 48-72 חודשי מאסר.

מכאן לנאשם.

14. הנאשם בן 46, פרוד ואב לחמישה ילדים, עבד טרם מעצרו כמסגר. לנאשם שתי הרשעות קודמות, האחת משנת 2014 בעבירות של תקיפת זקן והיזק במזיד בגינה נדון לארבעה חודשי עבודות שירות והרשעה נוספת משנת 2023 בעבירות של היזק לרכוש ותקיפת בת זוג. כמפורט בגזר הדין (ת"פ 6961-05-21, מיום 26.12.23, ת/5) הורשע הנאשם בכך שבמהלך ויכוח עם בת זוגו, דחף אותה ושבר חפצים בביתם, הנאשם הופנה לתסקיר, שלל נזקקות טיפולית ונדון לבסוף למאסר קצר בן חודש.

15. תסקירו של הנאשם אינו חיובי. הנאשם נוטל אחריות פורמלית למעשיו אך מקל ראש בחומרתם והשלכותיהם, מדובר במי שמודה שמשתמש בסמים ואלכוהול אם כי נמצא נקי בבדיקת שתן שנערכה לו במהלך מעצרו (נ/1). שירות המבחן התרשם כי הוא מתקשה לבחון את התנהלותו הבעייתית ומחזיק בעמדות מקלות בכל הקשור לשימוש וייצור נשק, עוד שלל נזקקות טיפולית. לפיכך הוערך כי נשקף סיכון במצבו ויש מקום להטלת ענישה מוחשית. הנאשם הודה במיוחס לו, מעדויות אחותו ובת זוגו נטען כי אלים ומחובר מאד לילדיו.

16. לאחר שבחנתי את כלל השיקולים מצאתי למקם את עונשו של הנאשם, חרף עברו הפלילי והעדר המלצה טיפולית, בחלקו התחתון של המתחם ולגזור עליו קנס שאינו מכביד.

17. אני גוזרת, איפוא, על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 50 חודשי מאסר החל מיום מעצרו 11.10.23

ב. מאסר על תנאי בן 12 חודשים לבל יעבור עבירת נשק מסוג פשע במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר.

ג. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בחמישה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.9.24.

הנשק, תחמושת וחלקי נשק- יושמדו/יחולטו.

צו כללי למוצגים לשק"ד ק' משטרה.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, ח' תמוז תשפ"ד, 14 יולי 2024, במעמד הצדדים.