הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות הבאות: שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, א"א (להלן: "המתלונן") בעל עסק למכירה ותיקון של מכשירי טלפון סלולריים, אשר מפעיל את עסקו מרכז מסוג טויוטה ראב 4, ומגיע לבתי הלקוחות על מנת לבצע תיקונים ומכירה כשהוא נושא ברכבו מספר רב של מכשירי טלפון סלולריים.

 

עובר ליום 26.10.2022 קשר הנאשם קשר עם 3 אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: "החבורה") לשדוד את המתלונן וליטול ממנו את מרכולתו תוך הפעלת אלימות כלפיו (להלן: "הקשר"). לצורך קידום הקשר, פנו חברי החבורה, או מי מטעמם, ביום 26.10.2022 בשעה 17:17 למתלונן באמצעות יישומון הוואטסאפ תוך שהם מתחזים ללקוחה והתעניינו בתיקון וקנייה של מכשיר טלפון סלולרי. המתלונן והלקוחה קבעו תחילה להיפגש באותו היום, אולם לבסוף הדבר לא הסתדר מבחינת המתלונן. למחרת, ביום 27.10.2022 יצרו חברי החבורה, או מי מטעמם, פעם נוספת, קשר עם המתלונן באמצעות היישומון, תוך שהם מתחזים ללקוחה וקבעו להיפגש עמו מתחת לבית בגבעת שמואל בסביבות השעה 20:00. בהמשך לכך, ולשם הוצאת הקשר לפועל הצטיידה החבורה ברכב מסוג פולקסווגן ג'טה אשר בשימושו הבלעדי של הנאשם וכן בתרסיס פלפל. ביום 27.10.2022 בסמוך לשעה 19:41 הגיעה החבורה באמצעות רכב הג'טה לאזור הבניין, תוך שהם חולפים על פניו, והמתינו להגעת המתלונן בקרבת מקום.

בשעה 20:28 או בסמוך לכך, הגיע המתלונן עם רכב הטויוטה לבניין וחנה בסמוך אליו באותה העת, נשא המתלונן ברכב, בין היתר, סחורה הכוללת עשרות משירי טלפון סלולרי חדשים ומשומשים מסוגים שונים וכן שעונים חכמים. מיד לאחר הגעת המתלונן, נסעו חברי החבורה באמצעות רכב הג'טה לאתר בנייה הסמוך לבניין והמתינו שם. בשעה 20:32 או בסמוך לכך, ניסו חברי החבורה לפתות את המתלונן להגיע לאתר בניה, בתואנה כי הלקוחה נמצאת שם עם כלבה. אולם המתלונן לא עשה כן, אלא נסע עם רכבו מסביב לבניין ולבסוף חזר להחנות מתחתיו, וזאת בזמן שרכב הג'טה נוסע אחריו ועוצר ברחוב סמוך. בשעה 20:54 או בסמוך לכך, משלא הגיעה הלקוחה, נכנס המתלונן לבניין. בשעה 20:57 או בסמוך לכך, הודיע המתלונן ללקוחה באמצעות היישומון כי הוא צריך ללכת. בהמשך לכך, חזר המתלונן לרכבו והתכונן לנסוע מהמקום. בשעה 21:00 או בסמוך לכך, החל המתלונן בנסיעה מהמקום והחליט להיכנס לאתר הבניה על מנת להטיל את מימיו. בהמשך לכך, הגיע לאתר הבנייה רכב הג'טה ונעצר ליד רכב הטויוטה והמתלונן שהיה מחוצה לו. מתוך רכב הג'טה יצאו שניים מחברי החבורה כשהשלישי הצטרף אליהם בריצה. משראה את המתלונן ניסה לחזור לרכבו, אולם שניים מחברי החבורה הפילוהו לקרקע והתיזו ספריי פלפל על עיניו. השלישי ניסה לפתוח את תא המטען של רכב הטויוטה, ומשלא הצליח לעשות כן נכנס לרכב הטויוטה ונסע עמו, בעוד השניים האחרים עלו לרכב הג'טה ונסעו אף הם. בשעה 21:04 או בסמוך לכך, עצרו חברי החבורה עם שני הרכבים ברחוב עוזי חיטמן שבגבעת שמואל, והחלו להעביר את הסחורה מרכב הטויוטה לרכב הג'טה. כשסיימו נטשו הם את רכב הטויוטה, עלו על רכב הג'טה ונמלטו מהמקום.

 

ממעשיהם של הנאשם ויתר חברי החבורה נגרמו למתלונן אודם, גירוי ומכאוב לעיניו. כמו כן, נשדדו מהמתלונן: כ-30 מכשירי טלפון סלולרי מסוג אייפון חדשים; כ-30 מכשירי טלפון סלולרי מסוג אייפון משומשים; כ-35 שעונים חכמים מתוצרת אפל; קרטון שבו מסכים למכשירים סלולריים; כ-10 מכשירי טלפון סלולריים של לקוחות; אביזרים שונים למכשירי טלפון סלולרי; דרכון; 8 איי-פאדים מסוגים שונים סך שווי הסחורה שנשדדה מסתכמת בכ-300,000 ₪.

 

תסקיר שירות המבחן-

הוגש תסקיר מסכם ולפיו מדובר באדם בעל משפחה, נעדר הרשעות, מקבל אחריות על חלקו בביצוע העבירה, מודע לנסיבות הקונקרטיות שעמדו ברקע להתנהגותו עוברת החוק ומבטא צער וחרטה. התנהגותו על רקע קשרים שוליים ונטייה לקחת סיכונים. בבחינת מכלול גורמי סיכון במצבו וגורמי סיכוי לשיקום, העריך שירות המבחן שבמעורבות טיפולית יש כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. נוכח ביטוי נכונות לשתף פעולה ועל מנת לעמוד על המוטיבציה שלו להשתלב בהליך טיפולי מותאם לקשייו, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו בשלושה חודשים במסגרתם ישולב בהליך טיפולי ויוגש תסקיר משלים וסופי לעניין העונש.

 

במהלך תקופת הדחיה, נפגש שירות המבחן עם הנאשם אשר הדגיש כי ממשיך ושומר על התנאים המגבילים בהם נתון, מזה תקופה ארוכה, אינו עובד וממוקד במצבו ובבני משפחתו.

 

מסר כי השתתפותו בקבוצה וחשיפתו להתייחסות יתר המשתתפים כמו גם התערבות מנחות הקבוצה, הגבירו יכולתו לבחון ולהתבונן בדפוסיו המכשילים, הצליח לזהות מוקדי סיכון במצבו כגון נטייתו לנגררות ולהתנהלות חסרת אחריות בתחומים שונים, קושי בדחיית סיפוקים, אי שיתוף דמויות משמעותיות בסביבתו הקרובה בעובר עליו ובמצוקותיו בשל אופיו המופנם והעדר פניות לחיי משפחה וילדים. מסר כי טרם ביצוע העבירה נהג לבלות עם חברים, וגילה פחות אחריות ופחות רצינות ומחויבות משפחתית. לדבריו, במסגרת ההליך הקבוצתי מצליח להפיק לקחים, גברה מודעותו לחומרת מעשיו והכרתו בהשלכותיהם ותוצאותיהם. כיום מפעיל שיקול דעת, עורך מחשבה לפני מעש, ניתק קשרים שוליים ובעייתיים, למד להתנהג באופן אסרטיבי ולהציב לעצמו גבולות פנימיים וחיצוניים. משקיע בשיקום הקשר שלו עם ילדיו ואשתו. לדבריו, במהלך המפגשים הטיפוליים למד לקבל אחריות על בחירותיו ולגלות מעורבות בחיי המשפחה והילדים, למד להעריך משפחה וכבוד עצמי, לבטוח בדמויות חיוביות ומשמעותיות בסביבתו הקרובה, לשתף אשתו בקשייו, יותר מפעיל מחשבה, מאופק ומתייעץ, בעל יכולת לדחות סיפוקים ולהתמודד עם לחצים באופן מאוזן ומותאם. מוכן לשאת בעונשו ובתוצאות מעשיו אך חושש ממאסר בשל חוויות קשות במהלך מעצרו במסגרתן לדבריו הותקף והושפל על ידי עצורים, סבל מאיומים ולרוב שהה בהפרדות.

 

ממידע עדכני אודות השתלבותו בקבוצה טיפולית עולה כי מיום 10.9.24 הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית בתחום עבריינות מבוגרים בטייבה, קבוצה טיפולית אשר עוסקת בהגברת מודעות ויכולת הפרט לקיים תקשורת בינאישית ישירה ובונה, תוך הפחתת השימוש בתקשורת פוגענית כלפי הסביבה ועצמו, זיהוי והכרה בקשיים האישיים תוך התייחסות לתפיסות ודפוסים עברייניים ופיתוח דרכי התמודדות והבניה של התנהגויות נורמטיביות, בייחוד במצבי לחץ ומצוקה. הנאשם משתתף משמעותי, מגלה אחריות למצבו ומקבל אחריות על ביצוע העבירה, מתייחס באופן ביקורתי להתנהלותו העבריינית, כמו כן מצליח להעמיק בדפוסי התנהגותו לאורך שנות חייו והשפעתם כיום על מצבו האישי, המשפחתי והתעסוקתי.

 

שירות המבחן העריך שהנאשם עובר הליך של שינוי דפוסים ותפיסות, מתייחס לשינויים שערך בחייו, מדגשי תחושות של אכזבה ורגשות אשם על רקע מעורבותו בפלילים, מגלה עייפות מהימשכות ההליכים המשפטיים וצורך בעריכת שינוי מעמיק באורח חייו. ההתרשמות מיכולת ומהמוטיבציה להפיק תועלת מהמשך השתתפותו בטיפול על מנת לשקם את מצבו.

 

מעיון ברישומו הפלילי המעודכן עולה, כי לא נפתחו כנגדו תיקי משטרה חדשים.

 

שירות המבחן העריך שהמשך מעורבות טיפולית במצבו של עלי יש בה כדי להפחית עוד יותר את הסיכון להישנות התנהגות עוברת חוק, כתב כי הוא ער להסדר הטיעון בעניינו של הנאשם, אך סבור שריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, יהווה אפיק ענישה ההולם יותר את מצבו וכוחותיו של הנאשם והמליץ לשקול הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות לצד צו מבחן למשך שנה.

 

ראיות לעונש-

מטעם הנאשם העיד אביו , מר סמיח שואהנה, שסיפר שחינך את כל ילדיו חינוך ערכי, ויתכן שהנאשם פעל כפי שפעל בשל מצב כלכלי קשה. הנאשם בעל משפחה, אב ל - 5 ילדים, אותם הוא מפרנס בכבוד.

 

טיעוני ב"כ המאשימה לעונש-

הנאשם יליד 1981 ללא עבר פלילי, הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של שוד בחבורה וקשירת קשר לפשע.

 

לא מדובר באירוע ספורדי, אלא ארבעת בני החבורה חברו יחדיו לצורך ביצוע מעשה השוד,.

בהתאם למתווה של הסדר הטיעון, הנאשם הפקיד 50,000 ₪.

 

הוסכם שהמאשימה תעתור ל-27 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וחילוט הרכב אשר שימש אמצעי לביצוע העבירה.

 

הערכים המוגנים - שמירה על גופו, רכושו ושלומו הנפשי של הציבור , כאשר במקרה זה המתלונן נפגע נפגע באופן משמעותי כמפורט בתסקיר קורבן העבירה.

 

מדובר באירוע שנסיבותיו מצביעות על החומרה המשמעותית, חבירה יחדיו של בני החבורה כפי שמוגדרים בכתב האישום לצורך ביצוע מעשה השוד, שיח מקדים עם המתלונן, התחזות ללקוחה, פיתוי המתלונן להגיע למקום קבוע מראש ולבסוף מעשה השוד באתר הבניה תוך שימוש בגז פלפל. מדובר במעשים המלמדים על תעוזה רבה ותכנון, העדר אמפתיה למתלונן, לגופו ולרכושו.

הנזק הכספי נאמד בכ-300,000 ₪.

 

בתסקיר הקורבן התייחסות לזעזוע קשה והלם שנגרם למתלונן, קושי שלו לחוות ביטחון, בין היתר גם במסגרת עבודתו. הוא חווה אירוע חודרנות ופריצת גבולות המרחב האישי והתעסוקתי והוא עדיין עסוק בהשלכות האירוע, על אף העובדה שחלפו למעלה משנתיים.

 

עורכת התסקיר התרשמה כי המתלונן התקשה בעיבוד הפגיעה וחווה תחושת בדידות והתמודדות שלו עם השלכות הפגיעה וזה משקף את הטראומה, והותיר חותם עמוק של חרדה בנפשו המחלחלת לכל מישורי חייו ואינה מאפשרת לו לנהל אורח חיים מלא ומספק.

 

הרכוש עצמו לא הושב למתלונן.

 

מדיניות הענישה הנוהגת- המדיניות היא להחמיר בעבירת השוד, יש מנעד רחב וכל מקרה נבחן לגופו.

 

מתחם הענישה נע בין 27 ל- 60 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

כתב האישום כולל בקשה לחילוט הרכב ששימש לביצוע העבירה ולא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר ברכב ששימש כאמצעי מובהק לביצוע העבירה, כלל החבורה הגיעה עם הרכב, שדדו, נמלטו עם הרכב וחילקו את השלל, מפנה לבש"פ 7992/22 עדנן נורי נ' מד"י.

 

הנאשם נעדר עבר פלילי, התקבל תסקיר, יש לקיחת אחריות מצד הנאשם אך היא מוגבלת, ובנסיבות אלה אין מקום לסטייה ממתחמי ענישה, ולכן לאור הנתונים, אנו סבורים כי אכן יש מקום למקם אותו בתחתית המתחם.

 

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם עונש של 27 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, מאסר על תנאי, פיצויים מוסכמים וחילוט הרכב אשר פרטיו מצויים בכתב האישום.

 

טיעוני ב"כ הנאשם לעונש-

ב"כ הנאשם טען שהבעלים של הרכב הוא לא הנאשם עצמו, הרכב לא רשום על שמו, ובמקרה שיהיה טוען לחזקה תועבר הודעה לבית המשפט. הודעה כזו לא הועברה.

 

כתב האישום מגלה אירוע מיום 26.10.22, הנאשם נעצר ביום 6.11.22, נעצר עד תום ההליכים ביום 6.2.23 והועבר לאיזוק אלקטרוני ביום 26.7.23 לאחר ששהה במעצר כ-9 חודשים. בהמשך, הוקלו תנאיו מפעם לפעם. ביום שנקבע לשמיעת ההוכחות 12.2.24 הוצג הסדר טיעון.

 

הנאשם עשה דרך מיטבית וארוכה במסגרת הליך המעצר אצל שירות המבחן.

 

בתיק אין כל תיעוד ואין כל מסמכים רפואיים שצוינו בכתב האישום. שניים מחברי החבורה הפילו אותו לקרקע והתיזו ספריי פלפל על פניו.

 

במסגרת ההסדר היה על הנאשם, כדרישת המאשימה, להפקיד סך של 50,000 ₪.

 

הנאשם בן 42, אב ל-5 ילדים, בתיק זה הוא שהה במעצר פרק זמן של 9 חודשים.

 

מתחם הענישה לטעמה של ההגנה נע בין 15 ל- 25 חודשי מאסר, בנסיבות הפרטניות של הנאשם שבפנינו. מיקומו של הנאשם צריך להיות ברף התחתון של המתחם, ובהתאם לתסקיר המשלים יש מקום לחריגה מהמתחם ולסיום התיק בדרך של עבודות שירות, וזאת אף בשל 9 חודשי המעצר שכבר ריצה, וכן מספר חודשים נוספים באיזוק אלקטרוני.

 

הנאשם בדברו האחרון-

טען שלקח אחריות, באותה תקופה היה רחוק מהמשפחה, לא התייחס לילדיו ולאשתו, וחיפש כסף קל. באה אליו חבורה שהציעה לו לבוא עם האוטו, לנהוג ולקבל כסף, הוא לא הבין שהכוונה לשוד, והוא היה שם בתור נהג. הנאשם טען שהוא לא עבריין, לא מחפש לגזול פרנסה של אחר, ולאחר שישב 9 חודשים במעצר, והיה שנה ושלושה חודשים במעצר בית, הוא מתחרט על כל מה שהיה. עוד טען שעשה טיפולים ומוכן לעשות עוד, והוא בשיקום.

 

תסקיר נפגע עבירה-

הוגש תסקיר נפגע עבירה וממנו עולה שהמתלונן מתמודד עם תכנים מטלטלים של פגיעות, חולשה, חוסר מוגנות וחוסר אונים הגורמים לו לחרדה ולאובדן שליטה. נגרם לו נזק כלכלי משמעותי והוא חש מובס ומושפל.

 

דיון והכרעה-

על חומרתה של עבירת השוד נכתב רבות .

בע"פ 1027/23 ששון נ' מדינת ישראל נפסק:

           "נתנו דעתנו על מכלול הדברים וכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובכללם על נתוניו של המערער, על נסיבות ביצוע העבירה ועל התרשמות שירות המבחן. בסיכומו של דבר, לא ניתן להתעלם מחומרת העבירה שבה הורשע המערער. אין מדובר בשוד שבוצע באופן "ספונטני", אלא בשוד שבוצע לאחר תכנון מוקדם ותוך פגיעה במתלונן. ככלל, דינן של עבירות שוד הוא מאסר בפועל, וקיימת משרעת ענישה רחבה בעבירה זו (ראו, לדוגמה, ע"פ 5653/13 ביידון נ' מדינת ישראל (2.1.2014)). הערך המוגן הוא כבודם, חירותם ורכושם של קרבנות העבירה וביטחון הציבור בכלל.

 

           בנסיבות אלו, השתת עונש מאסר בפועל עולה בקנה אחד עם רף הענישה הנוהג בעבירות מסוג זה. לפיכך, ובהתחשב במכלול שיקולי הענישה, לרבות עקרון ההלימה, שיקולי הרתעת הרבים והיחיד והצורך להגן על שלום הציבור - איננו סבורים כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. נזכיר כי הלכה מושרשת עמנו שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שבהם העונש שנגזר סוטה באופן ניכר מרף הענישה הנוהג, או כאשר פסק הדין לוקה בטעות מהותית שיש לתקנה. לא זה המקרה שלפנינו.

 

           נוסיף ונציין כי לא נעלמה מעינינו התרשמותו של שירות המבחן מהמערער (בטרם שנגזר דינו), ולפיה המערער הצליח לבסס תהליך של התבוננות ביקורתית ועניינית. אף לא נעלמה מעינינו העובדה שהמערער נטל אחריות והביע חרטה על מעשיו. יש לקוות כי המערער יוסיף לצעוד בדרך זו, יפיק את הלקחים הנדרשים, וישכיל להשתלב במעלה הדרך במסגרת יציבה וחיובית".

 

בע"פ 7238/22 עמאש נ' מדינת ישראל נפסק:

           "משרעת הענישה בעבירות שוד היא רחבה, כל מקרה ונסיבותיו. במקרה דנן, המערער טען כי "רק" הסכים לביצוע השוד, באופן ספונטני, ועל אף שהורשע במעשים בצוותא-חדא, ענישתו צריכה לשקף את חלקו במאורע. ואכן, בית משפט קמא שקל את כל הנסיבות המקלות האפשריות בעניינו של המערער, ובין היתר, התייחס לכך שהמערער לא השתתף באופן אקטיבי בביצוע השוד, כמו גם לנסיבות חייו העגומות כפי שעלו מתסקיר שירות המבחן, ולהתנהלותו במסגרת ההליך שחסכה בזמן שיפוטי.

 

           ברם, אין חולק כי עמדו בפניי המערער כמה וכמה הזדמנויות לעצור את ביצוע

השוד ולמנוע את הנזק שנגרם לקשישה, שהלכה לתומה ברחוב כשהיא נושאת עמה תיק ובו רכושה המועט. למעשים כגון אלו השלכה על תחושת הביטחון האישי של עוברי אורח חסרי הגנה (ראו: ע"פ 588/13  פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (27.8.2013); ע"פ 4177/06 מדינת ישראל נ' אבו הוידי, פסקה 5 (21.6.2006)). הגם שנקבע כי המערער לא היה אקטיבי בביצוע השוד, ברי כי מדובר במקרה חמור בעל פוטנציאל נזק משמעותי".

 

הערכים המוגנים הם שמירה על שלום הציבור, בטחונו , שמירה על רכושו וקניינו.

 

מתחם הענישה-

הצדדים הגישו פסיקה לתמיכה בעמדתם העונשית.

 

פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה-

ע"פ 3034/22 סיאד ואח' נ' מדינת ישראל נדונו ערעוריהם של שני המערערים על חומרת עונשם לאחר שהורשעו בעבירה של שוד על פי סעיף 402(ב). המערערים שדדו מבעל קיוסק 25,000 ₪, שיק על ס 1,400 ₪ , 290 דולר ותעודת זהות. האחד נדון ל - 24 חודשי מאסר וענישה נלווית והשני ל - 42 חודשי מאסר וענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את הערעורים וקבע :

           " בית משפט זה עמד לא אחת על חומרתה היתרה של עבירת השוד. במסגרת זו, עמד בית המשפט על הנזקים החמורים שעבירה זו גורמת לקורבנותיה, על פגיעתה הקשה בסדר הציבורי ובתחושת הביטחון של אנשים שומרי חוק, וכן על הצורך להטיל על מבצעי העבירה כאמור עונשים שנותנים ביטוי הולם לחומרתה ולצרכי הרתעה... שכיחותם המצערת של מעשי שוד כאלה מחייבת את בתי המשפט להירתם למאבק במבצעיהם ולהטיל עליהם עונשים מחמירים ללא פשרות... באשר לטענותיו הפרטניות של המערער 1 - אכן, יש לברך על שיתוף הפעולה שלו במסגרת הטיפול שהלה מקבל משירות המבחן, אך יחד עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה בה הורשע מחייבת, על פי רוב, הטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח גם כאשר שירות המבחן בא בהמלצה שיקומית".

 

ת.פ. (מחוזי ב"ש) 14117-03-22 מדינת ישראל נ' אייצ'או הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירות של שוד על פי סעיף 402(א) ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם שדד חנות נוחות בשווי של 760 ₪.

נקבע מתחם ענישה הנע בין שנתיים לארבע שנות מאסר. הנאשם נדון לשלוש שנות מאסר בגין תיק זה ולכך התווספו 6 חודשי מאסר מותנה שהופעל. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה לאחר ששמע את הערות בית המשפט העליון והודיע שאינו עומד על הערעור.

 

ת.פ. (תל אביב) 7774-03-23 מדינת ישראל נ' חמדאן הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירות של שוד על פי סעיף 402(א) ושהייה בלתי חוקית. לאישום הראשון נקבע מתחם ענישה הולם לעבירת השוד והשהייה הבלתי חוקית הנע בין 24 ל - 46 חודשי מאסר בפועל.

ת.פ.(מרכז) 9291-04-20 מדינת ישראל נ' בלטה שדד הנאשם כסף וסיגריות מחנות מכולת. נקבע מתחם ענישה הנע בין 22 ל - 52 חודשי מאסר בפועל.

 

פסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם-

ע"פ 9079/16 מיארה נ' מדינת ישראל

המערער הורשע בהתאם להודאתו בעבירה על פי סעיף 402(א) לאחר ששדד חנות נוחות ובידיו אקדח צעצוע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל - 36 חודשי מאסר בפועל והעמיד את עונשו של המערער על 20 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור וציים כי מתחם הענישה שנקבע דומה למתחמים שנקבען בעבירות שוד שבהן לא הופעלה אלימות קשה.

 

ת.פ. (חיפה) 17804-10-19 מדינת ישראל נ' אבו עזיזה

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של שוד בחבורה עבירה על פי סעיף 402(ב)והחזקת סכין, נקבע מתחם ענישה הנע בין שנתיים לחמש שנות מאסר ועל הנאשם הוטלו 20 חודשי מאסר בפועל.

 

ע"פ 7475/15 שריקי נ' מדינת ישראל הורשע המערער בהתאם להודאתו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות , באשר ביצע את השוד כשבידו כותש שום. הוא נדון ל - 22 חודשי מאסר בפועל , לאחר שנקבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל - 40 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון קבע שאין המדובר במעשה שוד המצוי ברף הגבוה של החומרה דבר שקיבל ביטויו במתחם הענישה המתון ודחה את הערעור.

 

ע"פ 7519/18 אבו סנינה ואח' נ' מדינת ישראל הורשע המערער אבו סנינה בעבירה של שוד עבירה על פי סעיף 402(א) לאחר ששדד ממתלונן בחניון, אליו התקרבו עם רכב ועל חלונו הקדמי נתלה המתלונן את ארנקו, טלפון סלסולרי, מפתחות ביתו, תעודת זהות , כרטיסי אשראי ו - 50 ₪ . נקבע מתחם ענישה הנע בין 18 ל - 48 חודשי מאסר בפועל והוטלו עליו 22 חודשי מאסר בפועל.

 

ת.פ. (תל אביב) 48109-03-19 מדינת ישראל נ' ערער ואח' שדדו הנאשמים מהמתלונן כשאחד הכהו בראשו והשני ריסס פניו בגז מדמיע סך של 4,800 ₪ ואת הטלפון הנייד של המתלונן. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 22 ל - 48 חודשי מאסר. במסגרת תיק זה הפנה בית המשפט לפסיקת בית המשפט העליון בע"פ 4841/13 ספי נ' מדינת ישראל אשר קבעה כדלהלן:

           " באשר לקביעת מתחם העונש ההולם - כנודע, לובשת עבירת השוד פנים וצורות רבות וקביעת מתחמי הענישה ההולמים בגינה מגוונת; אך פטור בלא כלום אי אפשר (בבלי, חולין כז ע"ב), ואת המסגרת קבע כמובן המחוקק בקביעת "תג העונש" לעבירה זו - אין זהה דינה של עבירה שנעברה תוך פגיעה פיסית אלימה לעבירה שבוצעה על דרך הפחדה בלבד; אין זהה דינה של עבירה שנעברה לאחר תכנון והכנה מוקדמים לעבירה אקראית-ספונטנית; אין זהה דינה של עבירה שנעברה בחבורה לדינה של עבירת אדם יחיד; אין זהה דינה של עבירה שנעשתה תוך שימוש בנשק, חם או קר, לעבירה שנעשתה ללא שימוש בנשק; אין זהה דינה של עבירה חד פעמית למסכת שיטתית של עבירות. נוכח כל אלה, עיון באסופת הפסיקה, ממנה מבקשים המערערים להיבנות, מגלה כי "אין הנידון דומה לראיה" (בבלי, פסחים ט"ו ע"א). הגם שהשופט ס' ג'ובראן העמיד במקרה אחד את מתחם הענישה הראוי בגין עבירות שוד "ספונטניות" על תקופה של בין 6 חודשים לבין שנתיים מאסר בפועל (ע"פ 7655/12 פייסל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2013)), בנידון דידן עסקינן בשוד מתוכנן ויזום בצוותא. יתר על כן, עיון בפסיקה מתגלה כי המתחם והעונש שנגזר בגדרו אינם חורגים מן המקובל בעבירות שוד שבוצעו בנסיבות דומות"...

 

לאחר סקירת הפסיקה, הנני קובעת שמתחם הענישה בעניינו של הנאשם שבפני נע בין 22 ל - 44 חודשי מאסר בפועל.

 

מיקומו של הנאשם במתחם הענישה-

הנאשם עבר עבירה חמורה אשר הותירה צלקות נפשיות בעיקרן אצל המתלונן, לאחר שעבר את העבירה בצוותא עם אחרים את זהותם סירב למסור. כל אלה בוצעו אף לדבריו בשל בצע כסף ורצונו לזכות ברווח קל. רצונו , כאמור, לזכות ברווח קל הותירה את המתלונן במשבר כלכלי כעולה מתסקיר נפגע העבירה, באשר על פי כתב האישום הנזק שנגרם לו עלה כדי 300,000 ₪ ואילו הנאשם שילם פיצוי במסגרת ההסדר בסך של 50,000 ₪. כמו כן, בהתאם לעובדות כתב

האישום, אין המדובר בעבירה ספונטנית אלא בעבירה שתוכננה קודם לכן על ידי מבצעיה ובה הופעלה אלימות אף שאינה מן החמורות.

 

לזכותו של הנאשם - הוא נעדר עבר פלילי, הודאתו במסגרת הסדר טיעון, היותו בעל משפחה ואב לחמישה ילדים כמו גם תחילת דרך שיקומית שעשה במסגרת שירות המבחן.

כפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון בע"פ 3034/22 הנ"ל " יש לברך על שיתוף הפעולה שלו במסגרת הטיפול שהלה מקבל משירות המבחן, אך יחד עם זאת, מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה בה הורשע מחייבת, על פי רוב, הטלת עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח גם כאשר שירות המבחן בא בהמלצה שיקומית".

 

לאור האמור לעיל, ימוקם הנאשם בתחתית מתחם הענישה כשבמיקומו זה יש לאזן בין סירובו למסור פרטי שותפיו מחד אל מול מאמצי השיקום מאידך.

 

עד היום לא הועברה לבית המשפט הודעה מאת ב"כ הנאשם של מי הטוען לזכות ברכב, רכב באמצעותו בוצעה העבירה.

 

לאור האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

1.  22 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס.

 

2.  8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירת אלימות שהיא פשע.

 

3.  50,000 ₪ פיצוי לנפגע העבירה אשר הופקדו בקופת בית המשפט ויועברו לידי המתלונן על פי פרטים שתמסור המאשימה.

 

4.  חילוט רכב מסוג פולקסווגן ג'טה מספר רישוי 20-016-12.

 

 

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ו' טבת תשפ"ה, 06 ינואר 2025, במעמד ב"כ המאשימה עו"ד טל גינגיס-גרשון, הנאשם וב"כ עו"ד קניג.