באישום שני: עשיית פעולה ברכוש אסור בידיעה שהוא רכוש אסור, עבירה לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.

2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם 2 ולדימיר ישראילוב (להלן: הנאשם) הוא המנהל הפעיל ובעל השליטה של הנאשמת 4, חברת ו.י בדיקת מתכות בע"מ, שהיא חברה פרטית מוגבלת במניות ורשומה כעוסק מורשה (להלן: החברה או הנאשמת), החברה עוסקת בקניה ובמכירה של מתכות יקרות ותכשיטים. עד לשנת 2017 רשם הנאשם את החברה על שם חֲברתו טטיאנה אולם השאיר את השליטה המלאה על החֶברה בידיו. החל מחודש פברואר 17' החזיק הנאשם בחברה באמצעות חברה אחרת בבעלותו.

תרמית קרוסלה - VAT Carousel Fraud- היא גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה. במקרים רבים התרמיל כוללת השבת המוצרים שוב ושוב חזרה למדינה, מתוך כוונה להמשיך ו"לשאוב" את כספי המע"מ. התנועה הסיבובית של המוצרים היא מקור השם "קרוסלה".

על פי כתב האישום, הנאשמים האחרים בפרשה היו מעורבים במהלך התקופה הרלוונטית בהונאת מע"מ באופן הבא: הם רכשו זהב פיין (זהב בדרגת טוהר מרבית) או זהב המעוצב כתכשיטי זהב בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית (להלן: הזהב השחור), וזאת במזומן ללא כל דווח לרשויות המס. הם דאגו לכיסוי רכישת הזהב השחור באמצעות חשבוניות כוזבות שקיבלו מהנאשם וניכו אותן בספרי החברה שבבעלותם. בתמורה לחשבוניות הכוזבות שילמו לנאשם כחצי אחוז מס החשבוניות הכוזבות שרכשו ממנו.

ביום 6.4.17 פורסם ברשומות תיקון לתקנה 6ז' לתקנות מס ערך מוסף, וזאת כדי להילחם בתופעת החשבוניות הכוזבות שנלוות להונאה מסוג זה. על פי התיקון (שנכנס לתוקף ביום 6.5.17) החבות במס תועבר מהמוכר לקונה, אשר בהיותו עוסק יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו וידווח על מס העסקאות הכלול בה. במקביל המס הכלול בחשבונית יהא ניתן לניכוי בידי העוסק (הקונה) בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

ביום 26.6.17 פרסמה רשות המיסים פרשנות לתקנה, לפיה התקנה חלה על זהב בצורתו הגולמית, זהב מעובד חלקית, מטבעות זהב ותכשיטי זהב שמטרת רכישתם היא לצורך שימוש בתכולת הזהב שלהם כחומר גלם ולא למכירתם כצורתם בעת הרכישה. לאחר פרסום הפרשנות לעיל, המעורבים הנוספים בפרשה שינו את שיטתם ממסחר במטילי זהב ובזהב לא מעובד למסחר בזהב המעוצב כתכשיטים בעיבוד קל, לשם כך אחרים ספקו להם זהב בצורת תכשיטים בעיבוד קל והנאשם והחברה סיפקו חשבוניות בהתאם.

הנאשם ואחרים בפרשה ביצעו עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ וקבלת דבר במרמה המהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

על פי האישום הראשון, העוסק בהפצה ובקיזוז החשבוניות הכוזבות, פעל הנאשם כדי להוציא חשבוניות כוזבות באמצעות החברה לנאשם 1 בפרשה. סך החשבוניות הכוזבות שהוצאו על ידי הנאשם עמד על 279,131,438 ₪ והמע"מ שנצמח מהן הוא 40,557,563 ₪ שנרשמו בספרי החברה של הנאשם 1 בדיווחי המע"מ שלה ובספרי החברה (הנאשמת 4) כהכנסה. החשבוניות הכוזבות אותן הפיק הנאשם נועדו בין היתר כדי לעזור לנאשם 1 ולחברה בבעלותו להתחמק ממס. מצג כוזב זה אפשר החזרת המע"מ על ידי רשויות המס לנאשם 1. בתמורה להפקת החשבוניות הכוזבות שולם לנאשם ולחברה סכום שאינו פוחת מסך של 1,395,656 ₪. הנאשם והחברה לא דיווחו על ההכנסה שקיבלו לרשויות המס ולא שילמו עליה מס הכנסה כדין.

החשבוניות הכוזבות על שם החברה יצרו לה הכנסות גבוהות בספריה. כדי להפחית את חבות תשלום המס שלה ולשוות לה כסות חוקית לפעילותה הפלילית, כלל הנאשם בספריה של החברה חשבוניות כוזבות באמצעות מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס.

החשבוניות שקיזזה החברה הן כוזבות משום שהעסקאות שתוארו בכתב האישום לא התקיימו והסכומים הרשומים בהן אינם אמיתיים, והן נועדו לתת כסות חשבונאית כוזבת כדי לסייע להונאת המס ולתת כסות חשבונאית כוזבת לזהב השחור שקנה לכאורה הנאשם כדי למוכרו לנאשם 1.

החשבוניות הכוזבות שקיזזה החברה מסתכמות בסך של 244,669,773 ₪ וסכום המע"מ הנצמח מהחשבוניות הכוזבות שקיזזה עומד על 35,594,378 ₪.

על פי האישום השני העוסק בהלבנת הון, הכסף שקיבלו הנאשם והחברה בעבור החשבוניות הכוזבות מהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון. הנאשם והחברה ניהלו את חשבונם אצל הנש"פ (עסק למתן שירותים פיננסיים כהגדרת העיסוק בחוק איסור הלבנת הון), קיבלו ממנו כספים במזומן והותירו אצלו את כספי התמורה בגין מכירת החשבוניות הכוזבות, ובכך ערבבו את הרכוש האסור עם כספים נוספים בחשבונם אצל הנש"פ. הנאשם היה מודע לכך שהכספים שאותם קיבל מהנש"פ בהוראת הנאשם 1 וכספי התמורה בגין החשבוניות הכוזבות שהפקיד אצל הנש"פ היו רכוש אסור.

3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון בעקבות הליך של גישור, ובמסגרתו הודו והורשעו הנאשם והנאשמת בכתב האישום המתוקן. הצדדים עתרו במשותף להשית על הנאשם 2 עונש של 37 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, לצד מאסר על תנאי. בנוסף הוסכם על הטלת קנס בסך של 128,000 ₪ על הנאשם 2 וקנס סימלי בסך של 1,000 ₪ על הנאשמת 4 והתחייבות להימנע מעבירה. חילוט מיתרת הכספים שיוותרו לאחר תשלום הקנס, ומלוא הזהב התפוס ביחידת החילוט. הוסכם כי יתר הנכסים ישוחררו.

4. ב"כ המאשימה עו"ד ניר מסורי טען כי יש לכבד את הסדר הטיעון אשר נבע מקשיים ראייתים. עוד טען כי קיים מאסר על תנאי והמאשימה משאירה את סוגית אופן הפעלתו לשיקול דעת בית המשפט.

5. ב"כ הנאשמים עו"ד מירי פרידמן עתרה לכבד את הסדר הטיעון. בכל הנוגע למאסר על תנאי, מכיוון שמדובר על מאסר על תנאי ישן מאוד שהוטל בשנת 2013 והעבירות בוצעו לקראת סוף התנאי עתרה להפעילו בחופף. עוד עתרה לעיכוב ביצוע משמעותי.

6. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאור נסיבותיו של התיק, סבורני כי הסדר הטיעון סביר ומאוזן ויש לכבדו, וזאת על אף שיש בו הקלה משמעותית בעונש אשר מוטל על הנאשם ביחס לעונש אשר ראוי היה להטיל לנוכח חומרת העבירות והיקפן. בהקשר זה נתתי דעתי, מחד גיסא, לחומרת העבירות, לכך שמדובר בעבירות כלכליות בהיקף משמעותי ביותר, לנזק שנגרם לקופת המדינה, לריבוי המעורבים ולמרמה אשר נלוותה למעשים. מאידך גיסא, נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה באשמה ונטל אחריות למעשיו - הגם שבשלב מאוחר של ההליך - וכן למורכבות ניהול ההליך ולקשיים הראייתים. עוד נתתי דעתי לשיקולי אחידות בענישה ביחס לנאשם 1 (פרוינד) אשר נגזר עליו עונש מאסר בן 53 חודשים וקנס בסך של 150,000 מתוך הכספים שהוחזקו ביחידת החילוט וקנס נוסף בסך של 130,000 ₪. ולכך שחלקו של הנאשם 1 חמור יותר מחלקו של הנאשם. כמו כן נתתי דעתי לעונש שהוטל על הנאשם 5 (רודניצקי) של 36 חודשי מאסר בפועל ולכך שחלקו של הנאשם חמור במעט מחלקו של הנאשם 5, ולפיכך עונשו חמור במידת מה בהתאמה.

רכיב המאסר בפועל מבטא את קביעת בתי המשפט אשר חזרו והדגישו את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית בכלל ולעבריינות מס בפרט. זאת נוכח התוצאות ההרסניות שלהן למשק, לכלכלה ולחברה ובהיותן עבירות שהן קלות לביצוע וקשות לאכיפה ומשכך יש לנקוט ביד קשה כנגד עבריינים אלה (בעניין זה ראו בין היתר ברע"פ 1383/22 ג'אבר נ' מדינת ישראל (8.3.22)). עוד נתתי דעתי לפסיקה הנוהגת במקרים דומים ובענין זה אפנה לע"פ 7029/14 אביתר איציק נ' מדינת ישראל (08.06.2015) וכן לת"פ (מחוזי ת"א) 21218-07-13 מדינת ישראל נ' שפק (08.09.2014).

בכל הנוגע להפעלת התנאי נתתי דעתי שבמסגרת הליך הגישור איש מהצדדים לא התייחס לסוגית התנאי אשר לא היה לנגד הצדדים ולכן נתתי את דעתי שהתנאי הוטל לפני למעלה מעשור, בשנת 2013 ועבירות אשר מפעילות את התנאי בוצעו לקראת תום תקופת התנאי. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהמאשימה השאירה לשיקול דעת בית המשפט את הפעלת התנאי סבורני כי יש לקבל את עמדת ההגנה ולהפעילו בכפוף.

7. אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 37 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו החל מיום 20.11.17ועד ליום 30.11.17.

ב. הפעלת עונש מאסר על תנאי של 9 חודשים מת"פ 4064-06-10 בחופף לעונש שמוטל בגין תיק זה.

ג. 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות שבהן הורשע, או כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף או חוק איסור הלבנת הון.

ד. 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה מסוג עוון לפי חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה.

ה. קנס כספי בסך של 128,000 ₪ שישולם באופן הבא:

(1) 121,000 ₪ ישולמו מתוך הכספים המוחזקים ביחידת החילוט ויופקדו ישירות לקרן החילוט ללא הליך גביה באמצעות בית המשפט או המרכז לגביית קנסות.

(2) 8,000 ₪ ישולמו מהכספים המוחזקים בקופת בית המשפט, אשר הופקדו במסגרת הליך מ"י 46293-11-17 ביום 30.11.17 בבית משפט השלום בירושלים. הכספים ימשכו מקופת בית המשפט, לאחר התייצבות הנאשם למאסר, ויופקדו ישירות לקרן החילוט ללא הליך גביה באמצעות בית המשפט או המרכז לגביית קנסות. ככל והכספים בסעיף זה נמשכו כבר מקופת בית המשפט, ישולמו הכספים על ידי הנאשם עד ליום 1.1.2025.

ו. התחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך של 200,000 ₪, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים ואם לא תיחתם, ייאסר הנאשם למשך 15 ימים.

ז. חילוט -

(1) יתרת הכספים של הנאשמים המוחזקים בחשבון קרן החילוט הלבנת הון המנוהל על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, ככל שיוותרו לאחר תשלום הקנס.

(2) מלוא הזהב שתפוס ביחידת החילוט של המשטרה, אשר במועד התפיסה השווי עמד על 69,254 ₪.

החילוט יתקיים מכוח סעיפים 21 ו-23 לחוק איסור הלבנת הון, וסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-1969, לטובת קרן החילוט המנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי בהתאם לפרטי חשבון הבנק המפורטים בהסדר הטיעון.

בכפוף לעמידה בתנאי ההסדר וחילוט הרכוש המוסכם, יתר הרכוש המבוקש לחילוט ישוחרר כמפורט:

נכס נדל"ן 50% ממגרש, גוש 10534 חלקה 174, רחוב דרך השדות בעתלית.

רכב מסוג BMW 520שנת יצור 2016, לוחית זיהוי: 32-145-30

רכב מסוג BMW X1שנת יצור 2016, לוחית זיהוי: 24-529-30.

שתי המחאות בסך כולל של 92,000 ₪ התפוסות ביחידת החילוט.

8. אני גוזר על הנאשמת 4 קנס כספי בסך של 1,000 ₪.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 04.05.2025 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון וגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: ***-*******, ***-*******.

ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשם להבטחת התייצבותו למאסר.

הערבויות שקיימות בתיק ישמשו להבטחת התייצבותו של הנאשם למאסר ורק לאחר התייצבותו ישמשו לטובת הקנס כפי שנקבע בגזר הדין.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון, תוך 45 ימים.

ניתן והודע היום ב' חשוון תשפ"ה, 03/11/2024 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט, סגן הנשיאה