2. על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם 1 (להלן: הנאשם) הוא הבעלים הרשום והמנהל הפעיל של הנאשמת, ח.ש. פרוינד בע"מ, שהינה חברה פרטית מוגבלת במניות ורשומה כעוסק מורשה (להלן: החברה או הנאשמת), החברה עוסקת בסחר בזהב. בנוסף ניהל הנאשם ביחד עם רעייתו חנות לממכר תכשיטים, ופעילות החנות נרשמה בספרי החברה ופעלה במסגרתה. התקופה הרלוונטית לביצוע העבירות היא בין השנים 2016 ל-2017.

תרמית קרוסלה - VAT Carousel Fraud- היא גניבת כספי מע"מ באמצעות שרשור מסחר בין חברות, שמייבאות סחורה למדינה מבלי ששולם עליה המע"מ. לאחר מכן, החברות מוסיפות את הערך המוסף לערך המכירה ובסופו של דבר מזדכות עליו מבלי שהוא שולם למדינה מלכתחילה. במקרים רבים התרמיל כוללת השבת המוצרים שוב ושוב חזרה למדינה, מתוך כוונה להמשיך ו"לשאוב" את כספי המע"מ. התנועה הסיבובית של המוצרים היא מקור השם "קרוסלה".

על פי כתב האישום, הנאשמים ואחרים היו מעורבים במהלך התקופה הרלוונטית בהונאת מע"מ באופן הבא: הנאשמים רכשו מהנאשם 5 זהב ללא תיעוד שמקורו בין היתר משטחי הרשות הפלסטינית (להלן: הזהב השחור), וזאת במזומן ללא כל דווח לרשויות המס. הנאשמים דאגו לכיסוי רכישת הזהב השחור באמצעות חשבוניות כוזבות שקיבלו מהנאשם 2 וניכו אותן בספרי הנאשמת. הנאשמים שילמו תמורת החשבוניות לנאשם 2 כאחוז משווי העסקאות.

למרות שהנאשמים רכשו את הזהב במחיר גבוה ממחיר הפיקס, שילמו לנאשם 2 אחוז ממחיר העסקאות, הם מכרו את הזהב השחור במחיר הנמוך ממחיר הפיקס בכ-3%-4% ללקוחות שונים ביניהם יצואני זהב. לאחר קבלת התשלום מלקוחותיהם, העבירו הנאשמים את הכסף בהעברה בנקאית או בהמחאות לחברה העוסקת בשירותים פיננסיים, אשר המירה את הכסף בחלקו למט"ח, פרטה את הכסף למזומן והעבירה אותו לנאשם או למי מטעמו. בתמורה גבתה עמלה. הנאשמים קיזזו בספרי הנאשמת במרמה את המע"מ שלכאורה שילמו לנאשם 2 ולחברה שבבעלותו וקיבלו את תמורתו מלקוחותיהם היצואנים ובכך הושלמה הונאת המע"מ. הנאשמים הותירו בידיהם רווח שמקורו בפער שבין החזר המע"מ שקיבלו מהמדינה לבין סך רווחיהם של שאר שותפיהם להונאה.

ביום 6.4.17 פורסם ברשומות תיקון לתקנה 6ז' לתקנות מס ערך מוסף, וזאת כדי להילחם בתופעת החשבוניות הכוזבות. על פי התיקון (שנכנס לתוקף ביום 6.5.17) החבות במס תועבר מהמוכר לקונה, אשר בהיותו עוסק יוציא במקום המוכר חשבונית ערוכה על שמו וידווח על מס העסקאות הכלול בה. במקביל המס הכלול בחשבונית יהא ניתן לניכוי בידי העוסק (הקונה) בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

ביום 26.6.17 פרסמה רשות המיסים פרשנות לתקנה, לפיה התקנה חלה על זהב בצורתו הגולמית, זהב מעובד חלקית, מטבעות זהב ותכשיטי זהב שמטרת רכישתם היא לצורך שימוש בתכולת הזהב שלהם כחומר גלם ולא למכירתם כצורתם בעת הרכישה. לאחר פרסום הפרשנות לעיל, הנאשמים שינו את שיטתם ממסחר במטילי זהב ובזהב לא מעובד למסחר בזהב המעוצב כתכשיטים בעיבוד קל, לשם כך אחרים ספקו לנאשמים זהב בצורת תכשיטים בעיבוד קל והנאשם 2 סיפק חשבוניות בהתאם. בנוסף שינו הנאשמים את יעד הייצוא מבלגיה לסינגפור כל זאת במטרה לעקוף את התקנה.

בתקופה הרלוונטית שווי הזהב השחור בו סחרו הנאשמים במסגרת התרמית כמתואר עמד על לא פחות מסך של 503,680,562 ₪. סכום המע"מ שנגזל מהקופה הציבורית עומד על לא פחות מסך של 73,184,360 ₪.

הנאשמים ואחרים בפרשה ביצעו עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק המע"מ וקבלת דבר במרמה המהוות עבירות מקור בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.

הזהב השחור וכן התשלומים שאותם שילמו הנאשמים תמורתו, החזרי המע"מ שהתקבלו והגלגול שלהם, הם רכוש אסור כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון.

הנאשמים יצרו כסות חשבונאית לגיטימית לכאורה, באמצעות החשבוניות הכוזבות לרכוש אסור ויצרו מצג כאילו רכשו את הזהב השחור מהנאשם 2 וכאילו אכן שילמו לו ולחברות שאת החשבוניות שלהן סיפק, את הסכום המגולם בחשבוניות הכוזבות בגין הזהב השחור.

על פי האישום הראשון, העוסק בהפצה ובקיזוז החשבוניות הכוזבות, החשבוניות שקיזזה הנאשמת הן כוזבות משום שהעסקאות המתוארות בהן לא התקיימו, הסכומים הרשומים בהן אינם אמיתיים והן נועדו לתת כסות חשבונאית כוזבת לזהב השחור שקנה הנאשם, במזומן וללא תיעוד חשבונאי כנדרש. החשבוניות הכוזבות הן בסכום (כולל מע"מ) של 488,570,245 ₪. הנאשמים פעלו במרמה, ערמה ותחבולה וניכו מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כחוק במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בסך של 70,988,829 ₪; הכינו או קיימו פנקסי חשבונות כוזבים ופעלו במרמה, עורמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס הכנסה ומתשלום מע"מ; הוציאו חשבוניות מס כוזבות של הנאשמת לחברה אחרת בסך כולל של 55,695,228 ₪ כשהמע"מ הנצמח מהן הנו על סך של 8,092,468 ₪, זאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות עסקה לגביה הוצאו החשבוניות. את כל האמור עשו הנאשמים בנסיבות מחמירות בשל ריבוי העבירות וגובה המס ממנו התחמקו, תוך קיום תכנית מרמה במטרה להונות את הרשויות.

על פי האישום השני העוסק בהלבנת הון, ביום 12.7.15 פתחו הנאשם ובנו חשבון בנק על שמו של הבן, כאשר החשבון נפתח לצורך פעילות עסקית של הנאשם. במעמד פתיחת החשבון הצהיר הבן כי הוא הנהנה היחיד בחשבון אף שבפועל הוא יועד לעסקי הנאשם. הנאשם פעל כבעל השליטה בחשבון בלי לידע את הבנק בכוונה שפעילותו לא תדווח. סך הכספים שהעביר הנאשם דרך החשבון היה בהיקף שלא פחות מסך של 2,143,094 ₪.

בנוסף ניהלו הנאשמים חשבון בנק והעבירו מהחשבון את הכסף שקיבלו מלקוחותיהם בגין מכירת הזהב השחור המהווה רכוש אסור על פי חוק איסור הלבנת הון. לאחר שעובדי הבנק חשדו בפעילות הנאשמים והתבקשו להפסיק פעילותם, הציג הנאשם מצג כוזב כאילו הנאשם 2 הוא ספק הזהב והסחר ביניהם לגיטימי, אף שבפועל הנאשם 2 סיפק חשבוניות כוזבות.

על פי האישום השלישי העוסק בהברחת טובין, ביום 29.8.19 טס הנאשם לטורקיה ולמחרת היום שב לישראל כשבמזוודותיו 22.8 ק"ג תכשיטי זהב בשווי של לפחות 1,246,309 דולר אמריקאי. הנאשם יצא משדה התעופה דרך המסלול הירוק מבלי שהודיע לנציגי המכס על מטענו, ללא אישור לייבוא תכשיטים ומבלי ששילם מע"מ בגינם.

3. הצדדים הגיעו להסדר טיעון בעקבות הליך של גישור, במסגרתו הודו והורשעו הנאשם והנאשמת בכתב האישום המתוקן. הצדדים עתרו במשותף להשית על הנאשם עונש של 53 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, לצד מאסר על תנאי. הוסכם על חילוט הרכוש שנתפס מידי הנאשם והנאשמת, בהתאם לטבלה המצורפת להסדר הטיעון. עוד הוסכם על קנס בסך של 150,000 ₪ מתוך כספי החילוט. כן הוסכם כי המאשימה תעתור לקנס נוסף שיוטל על הנאשם בסך של 200,000 ₪, ואילו ההגנה תעתור להימנע מהטלת הקנס הנוסף.

מועד התייצבות למאסר ולתשלום הקנס יהיה בדיון פתוח.

עוד הבהירו הצדדים כי בכל הנוגע לרכוש שנתפס על ידי המכס, הרי שהמאשימה לא תבקש לחלט אותו בהליך זה, ואולם אין בכך כדי ליצור ציפייה בליבו של הנאשם לגבי החרמת הרכוש בהליכים אחרים על ידי רשויות המכס.

4. ב"כ המאשימה עו"ד ניר מסורי טען כי יש לכבד את הסדר הטיעון. מידת הפגיעה בערך המוגן היא רבה והנאשם הוא מחולל הפרשה. ההסדר עולה בקנס אחד עם הפסיקה הנוהגת הגם שעל הצד המקל. ב"כ המאשימה הפנה לקנסות שהוטלו במקרים דומים בסך של כ 600,000 עד 700,000 ₪ ועתר להטיל קנס ברף העליון של הסדר הטיעון וזאת אף לאור חשיבות הענישה הכלכלית כפי שנקבע לא אחת בפסיקה. ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי הנאשם לא הסיר את המחדל וספק אם יוכל לעשות כן. בנוגע לחברה, עתר לקנס סמלי.

ב"כ הנאשם עו"ד לירן זילברמן עתר לכבד את הסדר הטיעון להימנע מהטלת קנס נוסף מעבר לזה שהוסכם. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה במקרים דומים שבהם הוטלו קנס שבין 150,000 ₪ ל 400,000 ₪, הפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם והציג מסמכים (נ/1) וכן למצב משפחתו. עוד עתר ב"כ המאשימה לדחייה משמעותית של מועד ההתייצבות למאסר.

הנאשם עצמו התייחס בדבריו לעונש למצבו הכלכלי הקשה ולמצבה של משפחתו.

5. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאור נסיבותיו של התיק, סבורני כי הסדר הטיעון סביר ומאוזן ויש לכבדו, וזאת על אף שיש בו הקלה משמעותית בעונש אשר מוטל על הנאשם ביחס לעונש אשר ראוי היה להטיל לנוכח חומרת העבירות והיקפן. בהקשר זה נתתי דעתי, מחד גיסא, לחומרת העבירות, לכך שמדובר בעבירות כלכליות בהיקף משמעותי ביותר של מאות מיליוני ₪, לתחכום הרב שבביצוע העבירות, לנזק שנגרם לקופת המדינה, לריבוי המעורבים ולמרמה אשר נלוותה למעשים. מאידך גיסא, נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה באשמה ונטל אחריות למעשיו וכן למורכבות ניהול ההליך. עוד נתתי דעתי לשיקולי אחידות בענישה ביחס לנאשם 5 אשר נגזר עליו עונש מאסר של 36 חודשים, ולכך שחלקו של הנאשם חמור מחלקו של הנאשם 5, ולפיכך עונשו חמור יותר בהתאמה.

רכיב המאסר בפועל מבטא את קביעת בתי המשפט אשר חזרו והדגישו את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית בכלל ולעבריינות מס בפרט. זאת נוכח התוצאות ההרסניות שלהן למשק, לכלכלה ולחברה ובהיותן עבירות שהן קלות לביצוע וקשות לאכיפה ומשכך יש לנקוט ביד קשה כנגד עבריינים אלה. (בעניין זה ראו בין היתר ברע"פ 1383/22 ג'אבר נ' מדינת ישראל (8.3.22)). עוד נתתי דעתי לפסיקה הנוהגת במקרים דומים ובענין זה אפנה לע"פ 7029/14 אביתר איציק נ' מ"י (08.06.15) וכן לת"פ (מחוזי ת"א) 21218-07-13 מ"י נ' שפק (08.09.14).

6. בכל הנוגע לקנס, כאמור לעיל, הסכימו הצדדים על קנס בסך 150,000 ₪ מתוך הכספים המוחזקים ביחידת החילוט. בנוסף לכך, עתרה המאשימה לקנס נוסף בסך של 200,000 ₪, ואילו ההגנה עתרה להימנע מכך.

בכל הנוגע לשיעור הקנס הנוסף, סבורני כי יש להטיל על הנאשם קנס נוסף משמעותי, וזאת בשים לב להיקף העצום של עבירות המס שביצע הנאשם, אך תוך התחשבות במצבו הכלכלי כפי שנטען והוצג על ידי ההגנה, ובתקופת המאסר הצפויה לו.

בכל הנוגע לעתירת ההגנה לדחיית מועד ההתייצבות, סבורני כי יש לאפשר לנאשם אורכה של ממש לשם התייצבותו למאסר.

7. אשר על-כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 53 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר החל מיום 20.11.17 ועד ליום 30.11.17 וכן החל מיום 30.8.19 ועד ליום 9.9.19.

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מהעבירות שבהן הורשע, או כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף או חוק איסור הלבנת הון.

ג. קנס כספי בסך של 150,000 ₪ שישולם מהכספים המוחזקים ביחידת החילוט ויופקד לקרן החילוט באמצעות המרכז לגביית קנסות או הנהלת בתי המשפט, בהתאם לנהלים, ללא צורך בהליך גבייה נוסף.

ד. קנס נוסף בסך של 130,000 ש"ח או 130 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-26 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 01.05.25. אם לא ישולם תשלום כלשהו במועד, תעמוד היתרה לפירעון מיידי. לאחר התייצבות הנאשם לריצוי מאסרו ובכפוף להגשת אישור על כך על ידי ההגנה לביהמ"ש, הרי שככל שקיים בהליך המ"ת פקדון בסך של כ 100,000 ₪, הרי שסכום הפקדון יועבר לפרעון הקנס.

ה. התחייבות להימנע מביצוע עבירה בסך של 200,000 ₪, לבל יעבור הנאשם במשך שלוש שנים מהיום עבירה מן העבירות שבהן הורשע. ההתחייבות תחתם תוך 7 ימים ואם לא תיחתם, ייאסר הנאשם למשך 15 ימים.

8. אני מורה על חילוט רכוש הנאשם והנאשמת, על פירותיהם, בהתאם לפירוט המופיע בסעיף 5 להסדר הטיעון, כמפורט להלן:

א. 268,733.81 ₪ בחשבון קרן החילוט הלבנת הון המנוהל על ידי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי.

ב. חשבון בן מרכנתיל סעיף 677, חשבון 39997. סיכום יתרות: 415,888 ₪.

ג. תכשיטים בשווי התפיסה בסך של כ-1,318,112 ₪, התפוסים ביחידת החילוט של המשטרה.

ד. פוליסה בחברת מנורה מבטחים, מספר הפוליסה: 36008456. סך ערכי פדיון: כ-88,665.16 ₪. לטובת קרן החילוט המנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי והממונה על עבנייני הירושה.

בכפוף לחילוט הרכוש המוסכם, יתר הרכוש המבוקש לחילוט ישוחרר כמפורט להלן:

רכב קרייזלר גרנד צ'רוקי, שנת ייצור 2017, מס' רישוי: 82-937-80.

בנוגע לשתי המחאות שנתפסו מהנאשמים, הצדדים יפעלו בהתאם לאמור בהסדר

הטיעון.

כמו כן, אני גוזר על הנאשמת, החברה, קנס סמלי בסך של 100 ₪.

הנאשם יתייצב לריצוי מאסרו בבית הסוהר הדרים ביום 02.02.25 עד השעה 10:00, כשברשותו תעודת זהות או דרכון וגזר הדין. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפון: ***-*******, ***-*******.

עד להתייצבות הנאשם למאסרו, הערבויות הקיימות בהליך המ"ת יוותרו על כנן, וכן צו עיכוב יציאה מן הארץ.

למען הסר ספק, יתר תנאי השחרור יסתיימו עם סיום ההליכים.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון, תוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום ב' תמוז תשפ"ד, 08/07/2024 במעמד הנוכחים.