(ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או ביום מתן ההחלטה על הפיצויים, הכל לפי הגדול יותר.

(ג) לעניין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים״.

6. בע"פ 5289/17 אחמד חסארמה נ' מדינת ישראל (08.05.18) דובר על מקרה דומה למקרה שבפני, המערער שם הלין בנוסף להשגה על חומרת העונש גם על סכום הפיצוי שהושת עליו, טען כי מדובר "בפיצוי אסטרונומי שלא יוכל לעמוד בו בשום צורה ודרך" ובמסגרת הדיון בערעור ב"כ כוחו טען כי נחתם בין הצדדים הסכם סולחה שהוגש, ואשר במסגרתו הצדדים ויתרו על פיצוי כספי, בתמורה ל"שקט" בין המשפחות.

בית המשפט עליון קבע כי :

"הפיצוי לטובת המתלונן (נפגע העבירה) נפסק מכוחו של סעיף 77 לחוק העונשין. יפים לעניין זה הדברים שציינתי לאחרונה ב-עניין שחאדה:

"הפיצוי שנפסק מכוח סעיף 77 לחוק העונשין איננו בבחינת עונש נוסף המוטל על הנאשם בגין ביצוע העבירה, כי אם בבחינת פיצוי לנפגע העבירה (ראו: רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 418 (2002)). הפיצוי האמור יש לו מספר תכליות שונות, וביניהן: מתן סעד מהיר לנפגע העבירה; הכרה חברתית בסבלו של הנפגע; העלאת מעמדו של קורבן העבירה בהליך הפלילי, כחלק מהמגמה לשלבו בהליך הפלילי ולהכיר בזכויותיו במסגרת הליך זה ואף יסוד של היטהרות לעבריין עצמו, שחיובו בפיצוי לטובת הנפגע עשוי לתרום לשיקומו"

בנסיבות העניין, לא שוכנענו כי במקרה שלפנינו מוצדקת התערבות בית משפט זה בשיעור הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הנכבד התחשב במצבו הכלכלי של המערער כשלא השית עליו קנס, בציינו כך:

"בהתחשב ביכולתו הכלכלית הדלה של הנאשם (ראו סעיף 40ח לחוק העונשין שקובע נתון זה כשיקול רלבנטי) ובהתחשב בגובה הפיצוי שפסקנו, אנו מקבלים את עמדת הסנגור ולא נחייב את הנאשם בתשלום קנס"

לצד האמור, בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כי יכולותיו הכלכליות של העבריין אינן מהוות שיקול בקביעת שיעור הפיצוי לטובת משפחת המנוח. ואכן סכום הפיצוי נתון לשיקול דעת בית המשפט ואין הוא מוגבל לסכום שנקצב על-ידי הצדדים, גם אם בחרו "לוותר" עליו. אם נאמר אחרת - יאוין כוחו של בית המשפט לפי סעיף 77 לחוק העונשין, ובנושא זה כמו גם בשאלות של ביטול תלונה והפסקת הליכים - אין רשויות האכיפה ובתי המשפט תלויים ברצונם הבלעדי של הצדדים (ראו: עניין שחאדה).

(הדגשות אינן במקור - נ.מ.ל)

מן הכלל אל הפרט:

7. כפי שנקבע בפסיקה לעיל, סכום הפיצוי נתון לשיקול דעת בית המשפט ואינו מוגבל להסכם ו/או סכום אשר סוכם בין הצדדים, גם אם בחרו לוותר עליו. קיומו של הסכם סולחה בין הצדדים אינו מקנה לנאשם את ביטול רכיב הפיצוי אף אם הצדדים הסכימו על כך.

8. עוד אוסיף כי מהסכם הסולחה (נ/1) שהוגש עולה כי לא נזכר בגדרו כלל רכיב כספי שישולם למתלונן אלא הוסכם כי הצדדים מוותרים כל אחד כלפי משנהו על כל טענה שעלתה ו/או תעלה כתוצאה מהאירועים והמריבות ביניהם, מתחייבים להימנע מכל הפרעה, וצד ב' יבטל את התלונה או יחזור ממנה ויעשה כל שביכולתו בכדי להקל על הנאשם בסיום משפטו ואף יעתור להקלה בעונש ככל ויש צורך, וכל צד יעשה כנדרש לשכנות טובה. לא נעלם מעיני כי המסמך שהוגש הינו חסר וסעיף 6 אינו מופיע אך גם אם במסגרתו נקבע ויתור על רכיב הפיצוי הדבר נתון לשיקול דעת בית המשפט בלבד בשלב גזירת העונש.

9. הנאשם הורשע על פי הודעתו בביצוע עבירות אלימות חמורות למדי כלפי המתלוננים , בית המשפט נמנע מלהטיל עונש של קנס כספי על הנאשם , בין היתר לאור חיובו בתשלום פיצוי למתלוננים, הפיצוי הוטל כהכרה של בית המשפט בנזק שנגרם למתלוננים במקרה זה, הסכם הסולחה עמד לנגד עיניו של בית המשפט בעת הטלת הפיצויים וכן העובדה כי הסכם הסולחה אינו מגלה כל פיצוי בו חב הנאשם כלפי המתלוננים. כל אלו מטים את הכף באופן ברור לדחייתה של הבקשה.

10. לאור האמור לעיל, הבקשה נידחת.

המזכירות תעביר ההחלטה לעיון הצדדים.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ה, 18 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.