ת”פ (נצרת) 46334-01-21 – מדינת ישראל נ’ גאזי אסעד
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת |
|
ת"פ 46334-01-21 מדינת ישראל נ' אסעד
|
|
לפני |
|
|
בעניין: |
המאשימה
|
מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
גאזי אסעד ע"י ב"כ עוה"ד |
|
|
|
גזר דין |
1. כנגד הנאשם, אשר היה רשום כדירקטור ובעל מניות של חברת א.ע.ע. ריתוך צנרת פלסטיק בע"מ, ונרשם באפריל 2013 כעוסק מורשה - הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע 22 עבירות של הוצאת חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן לפי סעיף 117(א)5 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), עבירה של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו לפי סעיף 117(ב1) לחוק ועבירה של מרמה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק.
2. הנאשם הורשע בביצוע העבירות, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון, כי בתקופה שבין מאי 2016 עד אוגוסט 2017, הוציא 12 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם שלושה עוסקים שונים מבלי שהיה בעליהם החוקיים או מנהלם ומבלי שהיה רשאי לעשות כן. סכום העסקאות בסך של 2,162,650 ₪ והמס בגינן 314,231 ₪. את החשבוניות הפיקטיביות הוציא הנאשם לחברה אשר קיזזה את מס התשומות הגלום בהן, ובכך סייע לה להגדיל הוצאותיה ולהתחמק ממס, כאשר את התמורה בגין החשבוניות שילשל לכיסו.
3. לעניין העונש הוסכם, כי יגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול וירוצו בעבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה, כאשר יתר רכיבי הענישה, קנס, מאסר על תנאי והתחייבות, יוותרו בשיקול דעת בית המשפט, כאשר ברכיב הקנס, המאשימה תגביל עצמה ל-10% מגובה המחדל.
4. מחוות דעתו של הממונה על עבודות השרות אשר הוגשה לתיק ביום 25/6/24, עולה כי הנאשם כשיר לרצות את עונשו בעבודות שירות, וההמלצה הייתה לשבצו במועצה המקומית דבוריה.
טיעוני הצדדים
5. ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב, ביקשה לכבד את הסדר הטיעון, ולהטיל על הנאשם קנס ברף העליון, בשיעור של 10% מגובה המחדל (המס). נטען לחומרת המעשים והפגיעה בקופה הציבורית, תוך הפנייה לפסיקה, תוך שהודגש כי המחדל לא הוסר, וכי על הקנס להלום את סכומי המס שנגרעו מקופת המדינה.
6. הסנגור עתר אף הוא לכיבוד הסדר הטיעון. נטען כי בנסיבות בהן הנאשם נעדר עבר פלילי, ונוכח מצבו האישי והרפואי, כאשר אין הוא עובד, ואף לא יוכל לעבוד בתקופת ריצוי עונשו, יש לגזור עליו קנס ברף הנמוך בלבד, כאשר גובה המחדל עומד על כ-314,000 ₪ סכום המע"מ.
דיון והכרעה
7. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יש לקבוע את עונשו של נאשם בכפוף למתחם העונש ההולם. מתחם זה נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי הנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.
8. לחובת הנאשם עומדת הפגיעה המשמעותית בערכים המוגנים של שוויון בנטל המס, אמון הציבור במערכת הכלכלית, יציבותו של המשק והשמירה על קופת המדינה. החומרה היתרה בה יש להתייחס לעבריינות מס הודגשה בפסיקה חזור והדגש. זאת, "..נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה" (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15/4/04), ס' 6).
ראו בנוסף: רע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ נ' מדינת ישראל (26/8/21); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31/12/18).
9. בשל חומרתן של עבירות המס נפסק עוד כי יש לתת עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של נאשם (רע"פ 1383/22 אבו כאשף גאבר נ' מדינת ישראל (8/3/22), ס' 12).
10. בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת, כי במהלך כשנה ומספר חודשים, הוציא הנאשם מסמכים הנחזים להיות חשבוניות פיקטיביות בהיקפים גדולים, לחברה אשר קיזזה את מס התשומות הגלום בהן, ואת התמורה שילשל לכיסו. מעשים אלו בוצעו באחריותו המלאה של הנאשם, פגעו באופן מוחשי בערכים המוגנים, והובילו לנזק לקופת המדינה.
11. עיון במדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים מוטלים עונשים במנעד רחב, התלוי בין היתר, בנסיבות ביצוע העבירות, בהיקפן הכספי ובשאלת הסרת המחדלים. בענייננו, ומשום הצגת הסדר טיעון סגור לעניין עונש המאסר, לא ראיתי לפרט בהרחבה בקביעת המתחם. ראו ע"פ 6943/16 גנדי גלקין נ' מדינת ישראל (28/1/18); ת"פ (חיפה) 53669-03-22 מדינת ישראל נ' אראם סלימאן (13/11/22), ס' 13 -14, אשר מעיון במאגרים עולה כי ערעור בגדרי ע"פ 4263/23 - נדחה. עם זאת, דומה כי מתחם העונש הראוי בנסיבות, נע בין6 חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שרות, ל-18 חודשי מאסר בפועל, קנס בשיעור של עשרות אלפי ש"ח, ועונשים נלווים. ראו והשוו:רע"פ 5938/18 אסרף נ' מדינת ישראל (16/8/18), אליו אף הפנתה המאשימה - לעניין עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, וקנס בסך 40,000 ₪. רע"פ 9205/18 סולימאן נ' מדינת ישראל (3/1/19) - לעניין עונש של 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 ₪. ת"פ 47425-12-17 מדינת ישראל נ' עואדה (8/3/22) - לעניין עונש מאסר של 9 חודשים שיבוצעו בעבודות שרות וקנס בסך 60,000 ₪.
12. בחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, הובא בחשבון כי מדובר בנאשם בן כ-36, נעדר עבר פלילי. בהודאתו במסגרת הסדר הטיעון נחסך זמן שיפוטי יקר. נטען כי הנאשם סובל מבעיות בריאותיות ואישיות אך לא צורפו תימוכין לכך. כמו כן, המחדלים לא הוסרו, ולו באופן חלקי, כאשר הסרת המחדלים מלמדת על נטילת אחריות והבעת חרטה, ואי הסרתם נזקפת לחובת הנאשם (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18/5/16)), ס' 13).
סיכום והכרעה
13. נוכח מכלול המתואר לעיל, ובהינתן כי על דרך הכלל יטה בית המשפט לכבד הסדרי טיעון המובאים לאישורו ובלבד שאינם חורגים ממתחם הסבירות (ע"פ 2021/17 יונה מצגר נ' מדינת ישראל (30/4/17), ולאחר שנתתי דעתי אף למתחם הענישה ההולם, ומצאתי כי הסדר הטיעון הוא מידתי ואינו חורג ממתחם הסבירות, מצאתי לכבד את הסדר הטיעון.
14. אשר על כן, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 9 חודשי מאסר בפועל. המאסר ירוצה בעבודות שירות במועצה המקומית דבוריה כמפורט בחוות דעת הממונה. הנאשם יתייצב לתחילת ביצוע עבודות השירות ביום 1/9/24 בשעה 08:00 ביחידת עבודות השירות של שלוחת צפון - יחידת ברקאי.
ב. 5 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים מהיום והתנאי הוא כי לא יעבור בתוך התקופה הנזכרת כל עבירה על חוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975, ויורשע בגינה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.
ג. קנס בסך 30,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1/9/24. אי ביצוע אחד התשלומים במועדו, יעמיד את יתרת הקנס לפירעון מידי.
ד. הנאשם יתחייב להימנע מלעבור כל אחת מהעבירות נשוא הרשעתו למשך שלוש שנים החל מהיום והובהר לו כי אם יפר התחייבות זו יחויב לשלם 5,000 ₪.
הנאשם: אני מבין את עונש ההתחייבות ומתחייב לא לעבור את העבירות שבהתחייבות ומבין שאם אעבור אותן במהלך שלוש שנים החל מהיום אחויב בתשלום של 5,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.
ניתן היום, ט' תמוז תשפ"ד, 15 יולי 2024, בנוכחות הצדדים.
