4. ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, טענה כי לנאשם הרשעה קודמת בעבירות מע"מ, כאשר בגדרי עפג 33741-07-23 הוטלו עליו 16 חודשים לריצוי בפועל. נטען כי כתב האישום דנן מיחס לנאשמים שתי עבירות של אי הגשת דוחות לשנים 2019 ו-2020, כאשר בשנים אלו הסתכמו מחזורי העסקאות של החברה הנאשמת בכ- 12.5 מיליון ₪, והמחדלים לא הוסרו. הודגשה חומרת העבירות והפגיעה בערך החברתי, ובקופה הציבורית, בהינתן מחזורי הפעילות הגבוהים, וכן הנזק המתמשך אשר לא תוקן ולא רופא עד היום. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה כי מתחם הענישה נע בין 4 חודשי מאסר ל-10 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס, וביקשה למקם את העונש ברף העליון. על החברה, אשר אינה פעילה, ביקשה המאשימה להשית קנס בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, תוך שהפנתה לגובה הקנסות המנהליים בנסיבות.

5. ב"כ הנאשמים טען כי מדובר בנאשם אשר הורשע לאחרונה בגין עבירות מע"מ, ועומד לרצות מאסר של 16 חודשים, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר החמיר עמו, וזאת בשל אותה מסכת עובדתית בגינה הורשע אף בתיק דנן. הודגש, כי בנסיבות מתוקנות, היה נכון להגיש כתב אישום אחד, על מנת שלא לגרום לנאשם לעבור בשנית את אותו הליך ואת אותו עינוי דין. צוין כי העונש שהושת על הנאשם בתיק המע"מ, הוא עונש חמור, שאף מכיל בתוכו את הענישה בגין העבירות בגינן הורשע בהליך זה. עוד נטען, כי מדובר בעבירות טכניות ולא מהותיות, של אי הגשת דוחות שנתיים, ואין מדובר בעבירות הדורשות תחכום. נטען כי הרקע לביצוע העבירות נעוץ במצבו הכלכלי של הנאשם אשר נכנס לסחרור כלכלי, ונפתחו נגדו תיקי הוצל"פ, כאשר בשל סכסוך עם רואה החשבון שלו אשר לא נענה לבקשות הנאשם להגיש את הדוחות - נמנעה מהנאשם האפשרות להסיר את המחדלים. הסנגור עתר להביא בחשבון את העובדה כי מדובר בעבירות מהשנים 2019-2020; וכי מדובר בנאשם בן 28, אב לשלוש קטינות, אשר רעייתו אינה עובדת, והוא משתכר כ-5,500 ₪ בחודש. בנוגע לנסיבותיו האישיות, נטען כי רעיית הנאשם בעלת היתר זמני לשהייה בישראל והנאשם עדיין מנהל הליך מנהלי כנגד משרד הפנים על מנת שיוכל לרשום את בנותיו בתעודת הזהות, לשם זכאות לטיפול רפואי וחינוכי בישראל; כי בנסיבות, כל הטיפול במשפחתו נופל על כתפיו. עוד נטען, כי הנאשם לקח אחראיות והודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך מזמנו היקר של בית המשפט. נטען כי מתחם העונש ההולם בנסיבות, נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, שיכול שירוצו בעבודות שירות. בעניין הקנס, ולאור מצבו הכלכלי של הנאשם עתר הסנגור להימנע מהטלתו וזאת במיוחד, כאשר בתיק המע"מ הוטל על הנאשם קנס גבוה בסך של כ-100,000 כאשר כאמור, מדובר באותה מסכת עובדתית בשני התיקים. לפיכך, עתר הסנגור כי ככל שיוטל על הנאשם עונש מאסר, יהיה זה בחפיפה מלאה לעונש שנגזר עליו בתיק המע"מ, תוך שהפנה לפסיקה, לדוח תיקי הוצל"פ, ותלוש שכר.

6. הנאשם, הביע התנצלות וחרטה על המעשים, וביקש להתחשב בו אף בראי העונש שהוטל עליו בתיק המע"מ, ורצונו להשתקם. הנאשם הסביר את הקושי האישי והמשפחתי; כי מדובר במשפחה היחידה בארץ, שמקורה ברשות הפלסטינית; כי הגיע לארץ בשנת 2002 דרך משרד הביטחון, כשאביו עד היום מועסק כעובד מדינה.

דיון

7. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, יש לקבוע את עונשו של נאשם בכפוף למתחם העונש ההולם. מתחם זה נקבע בהתאם לעקרון המנחה בענישה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו, תוך התחשבות בערך החברתי הנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה.

8. לחובת הנאשם עומדת הפגיעה בערכים המוגנים של שוויון בנטל המס, אמון הציבור במערכת הכלכלית, יציבותו של המשק והשמירה על קופת המדינה. החומרה היתרה בה יש להתייחס לעבריינות מס הודגשה בפסיקה חזור והדגש. זאת, "..נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה" (רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל (15/4/04), ס' 6).

ראו בנוסף: רע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ נ' מדינת ישראל (26/8/21); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31/12/18).

9. בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות מלמדת, כי מדובר בשתי עבירות של אי הגשת דו"ח חברה, במשך שנתיים, כאשר היקף הכנסותיה המצטבר של החברה במשך שנתיים עמד על כ-12.5 מיליון ₪.

10. ככלל, לפי הוראות הדין, כל עבירה של אי הגשת דוח הינה אירוע נפרד. אולם, משמדובר במחדל מתמשך לאורך כשנתיים, אראה בעבירות נושא כתב האישום, אירוע אחד, ואקבע מתחם ענישה הולם אחד בגין מכלול מעשיו של הנאשם.

11. עיון במדיניות הענישה הנוהגת מעלה, כי בעבירות דומות ובהיקפים כספיים דומים מוטלים עונשים במנעד התלוי, בין היתר, באופי העבירות, בנסיבות ביצוען, בהיקפן הכספי ובשאלת הסרת המחדלים. בנדון אני סבורה, כי מתחם העונש הראוי נע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר. בהתאם להוראת סעיף 40ח' לחוק העונשין, בקביעת מתחם עונש הקנס ההולם יש להתחשב גם במצבו הכלכלי של הנאשם. בנסיבות אני סבורה, כי מתחם עונש הקנס ההולם נע בין 4,000 ₪ ל-15,000 ₪. ראו והשוו:

א. ברע"פ 5770/21 רענן בית טבע בע"מ נ' מדינת ישראל (26/8/21) - נדון עניינם של חברה ומנהלה הפעיל, אשר הורשעו בבית משפט השלום ב-3 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 216(4) וסעיף 224א לפקודה, ביחס להיקף הכנסות של כ-3.5 מיליון ₪ (כעולה מס' 13 לפסק הדין בבית המשפט המחוזי). בגזר הדין שניתן בבית משפט השלום הוטלו על הנאשם 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, והופעל מאסר מותנה התלוי ועומד נגדו בתיק אחר, באופן ששלושה חודשי מאסר ירוצו במצטבר, ושלושה חודשים בחופף, כך שסך הכול ירצה הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות. כן הוטלו על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, וקנס בסך 10,000 ₪. ערעור לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין וגזר הדין - נדחה. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון - נדחתה אף היא.

ב. ברע"פ 1066/21 יגמור נ' מדינת ישראל (10/3/21) - נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש הנאשם אשר הורשע ב-6 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, ביחס למחזור מצטבר בשתי חברות של כמעט 19 מיליון ₪ בתקופה של 3 שנים. בבית משפט השלום נגזרו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, כאשר המחדל ברובו לא הוסר, על אף מאמציו של הנאשם. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך אף בקשת רשות הערעור.

ג. בת"פ (חי') 45512-06-19 מדינת ישראל נ' רים נדל"ן 2015 בע"מ (24/10/21) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל בגין 2 עבירות של אי דיווח בהיקף הכנסות של כ- 16 מיליון ₪. על הנאשם בנסיבות שם, הוטל עונש של 8 חודשי מאסר על תנאי; קנס בסך 10,000 ₪ ועונשים נלווים.

ד. בת"פ (חי') 59906-11-20 מדינת ישראל נ' מוחמד קאסם (18/11/21) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי למאסר של מספר חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות, בגין 3 עבירות של אי הגשת דוחות וביחס להיקף הכנסות של למעלה מ-17 מיליון ₪ במצטבר, ועת המחדלים הוסרו טרם מתן גזר הדין. על הנאשם בנסיבות שם הוטלו 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ועונשים נלווים.

ה. בת"פ (חי') 46832-02-20 מדינת ישראל נ' חמוד (28/12/20) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ביחס ל-4 עבירות אי דיווח למס הכנסה ביחס למחזורים של כ- 5.5 מיליון ₪, כשעיקר המחדלים הוסרו. על הנאשם הוטלו 3 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, קנס בסך 14,000 ₪ ועונשים נלווים.

ו. בת"פ (רחובות) 40849-11-17 מדינת ישראל נ' פיניש פלוס בע"מ (7/7/19) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-10 חודשי מאסר בפועל, בגין 2 עבירות של אי דיווח למס הכנסה, ביחס למחזור כולל של מעל 9.5 מיליון ₪. מתחם הקנס הועמד על סך שבין 4,000 ₪ ל-12,000 ₪. על הנאשם, הוטל עונש של 3 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 5,000 ₪ ועונשים נלווים.

ז. בת"פ (י-ם) 52707-09-14 רשות המיסים נ' רוזן חשבונאות ומיסים בע"מ (10/10/19) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר ועונשים נלווים, בגין 12 עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה, שכן במשך 6 שנים לא הוגשו דוחות בגין הכנסות החברה והכנסותיו האישיות של הנאשם. מצבו הרפואי של הנאשם היה מורכב, המחדלים הוסרו, ולנאשם הייתה הרשעה קודמת בעבירות דומות. בגזר הדין, הוארך מאסר מותנה אשר הוטל על הנאשם בתיק קודם לשנתיים נוספות, הוטל עליו קנס בסך 20,000 ₪, וחתימה על התחייבות.

ח. בת"פ (ת"א) 64280-03-17 מדינת ישראל נ' יעל אגם 2012 בע"מ (23/12/19) - נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-8 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית בגין כל עבירה; ומתחם קנס של בין 4,000 ₪ ל-20,000 ₪, ביחס ל-5 עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה, בהיקף הכנסות מצטבר של כמיליון ₪. על הנאשמת נגזרו 2 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות; הופעל מאסר מותנה חב הפעלה בן 5 חודשים מתיק קודם בחופף לעונש המאסר בעבודות שירות, ונקבע כי סך הכול תרצה הנאשמת 5 חודשי מאסר בעבודות שירות; הוטל קנס בסך 4,000 ₪ ועונשים נלווים. ערעור שהגישה הנאשמת - נדחה בגדרי עפ"ג (ת"א) 5887-02-20, למעט רכיב הקנס אשר בוטל.

ט. בעפ"ג (חי') 29719-01-18 עבד אל חכים מגאדלה נ' מס הכנסה (20/8/18) - נדון ערעור הנאשם על גזר דין שהוטל עליו בבית משפט קמא, בגדרו בגין 3 עבירות לפי סעיף 216(4) לפקודה, הושת עליו עונש מאסר בן 5 חודשים, וכן הופעל מאסר מותנה חב הפעלה, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, באופן שסך הכול ירצה מאסר בן 6 חודשים וכן קנס בסך 20,000 ₪. נפסק, כי העונש הכולל בן 6 חודשי מאסר אשר נגזר על המערער, לאחר הפעלת מאסר מותנה קודם, אינו חורג ממדיניות הענישה הנוהגת. על אף האמור, בשל מצבו הבריאותי והרפואי ולאור חוות דעת עדכנית של הממונה על עבודות שירות - הערעור ביחס לעונש המאסר - התקבל באופן שהעונש יבוצע בעבודות שירות. ערעור כנגד גובה הקנס - נדחה.

12. בחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

הנאשם בן כ-28, אב לשלוש קטינות. לזכותו של הנאשם, יש לזקוף תחילה את הודאתו בכתב האישום בתחילת ההליך, ואת החיסכון בזמן שיפוטי יקר. כמו כן, יש להביא בחשבון, כי אך לאחרונה נדון עניינו של הנאשם בגין אותן שנות מס, במסגרת כתב אישום אשר הוגש נגדו בעבירות מע"מ (ת"פ 11964-11-21, עפ"ג 42150-06-23). פרט לכך, אין לנאשם עבר פלילי. עוד יובא בחשבון מצבו האישי והכלכלי הנטען.

לחובת הנאשם, עומדת העובדה כי לא הסיר את המחדלים, ולו בחלקם. היות שהסרת המחדלים שקולה, בין היתר, ללקיחת אחריות ולהבעת חרטה, הרי שאי הסרתם עת מדובר במחדלים בסכומים משמעותיים כבנדון, נזקפת לחובת הנאשם (רע"פ 3572/15 אלימלך נ' מדינת ישראל (18/5/16)), ס' 13). עם זאת, הבאתי בחשבון את טענות הנאשם, בדבר הטעם לאי הסרת המחדלים.

סיכום והכרעה

13. שקלתי את מכלול הנסיבות הרלוונטיות לתיק זה ושוכנעתי כי עניינו של הנאשם מצוי בשליש העליון של מתחם הענישה. זאת, נוכח היקף מחזורי פעילות גבוהים ואי הסרת המחדלים, ומנגד הודאת הנאשם בתחילת ההליך, והעובדה כי עניינו של הנאשם בגין אותן שנים, נדון אף במסגרת תיק המע"מ. לפיכך, אני סבורה כי עונש מאסר בצירוף מאסר מותנה וקנס כספי, יאזנו נכונה בין מכלול השיקולים, לרבות אינטרס ההרתעה המתבקש.

14. היות שהנאשם עתיד לרצות עונש מאסר בפועל מתיק המע"מ כאמור, ובשל העובדה כי לעבירות דנן זיקה ברורה לתיק המע"מ, ומשום שמדובר באותן שנות מס ובתקופות חופפות - מצאתי כי יש להורות על הטלת העונש כך שירוצה חציו בחופף לעונש בתיק המע"מ, וחציו במצטבר (ע"פ 3834/10 שמעון והבה נ' מדינת ישראל (6/3/13), עמ' 66).

15. בסיכום אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשמת:

קנס כספי בסך 20,000 ₪ שישולם תוך 30 ימים מהיום.

על הנאשם:

א. מאסר בפועל לתקופה של 8 חודשים.

הנאשם יישא את עונש המאסר, באופן ש-4 חודשים מתוכו ירוצו בחופף לעונש שהוטל בעפ"ג 42150-06-23 ויתרת העונש תרוצה במצטבר.

ב. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתוך תקופה זו עבירה דומה לעבירות נושא כתב האישום.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או חודשיים מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מ-30 ימים מתום תקופת המאסר.

ד. הנאשם יתחייב להימנע מלעבור עבירה מסוג עוון לפי הפקודה וזאת למשך שנתיים מהיום והובהר לו כי אם יפר התחייבות זו יחויב לשלם 10,000 ₪.

הנאשם: אני מבין את עונש ההתחייבות ומתחייב לא לעבור עבירה מסוג עוון לפי הפקודה ומבין שאם אעבור אותה במהלך שנתיים החל מהיום אחויב בתשלום של 10,000 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ד אלול תשפ"ד, 17 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.