ת”פ (נתניה) 4920-07-21 – מדינת ישראל נ’ דניאל קסה
לפני: כבוד השופט גיא אבנון
המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות תביעות משטרת ישראל
נ ג ד
הנאשם: דניאל קסה
בשם המאשימה: עו"ד יורי קורנברג
בשם הנאשם: עו"ד שגיא זני ועו"ד אלעד קוטין
הכרעת דין מתוקנת וגזר דין
1. ביום 17.1.23 הורשע הנאשם בהתאם להודאתו במיוחס לו בשני כתבי אישום שתוקנו לקולה. בהתאם להסכמת הצדדים הופנה הנאשם לשירות המבחן. הוצהר כי בכפוף לקבלת תסקיר חיובי בפרמטרים שפורטו, תעתור המאשימה לגזור על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות, ואילו ההגנה תהא חופשייה בטיעוניה.
ת"פ 4920-07-21 (להלן:אישום מס' 1): ביום 19.3.21 עצר מר אברהם בואסי (להלן:אברהם) את מכוניתו בשל עומס תנועה. הנאשם ניגש אליו, סיפר לו כי הבחין בתקר בגלגל מכוניתו, וכשהלה יצא מהרכב, נכנס הנאשם למושב הנהג. בתגובה ניסה אברהם להוציא את הנאשם מהרכב. הנאשם יצא החוצה, נטל אבן והשליכה בכיוונו של אברהם, אשר הסתתר מאחורי מכוניתה של גב' ענת דורושב (להלן: ענת), כך שהאבן לא פגעה בו. אז נטל הנאשם אבן מרצפת (לבנה), השליכה לעברו של אברהם, אך פגע בגג מכוניתה של ענת. אברהם נכנס למכוניתו ונסע מהמקום, ואילו ענת התקשרה למשטרה. כשהגיעו שוטרים למקום, השליך הנאשם לעברם "דבר מה", אשר פגע בניידת, והחל לרוץ על הכביש בין מכוניות, עד שנעצר. במהלך הנסיעה בניידת אמר הנאשם לאחד השוטרים:"אני באתי לעשות סדר בעיר עם כל הבחורים הטובים... אני בא על כולם. מי שרוצה שקט בעיר שישלם לי כסף". בדרך לדיון בבית המשפט בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו, אמר הנאשם לשוטר שהובילו כי ירסס ויהרוג אחרים, והוסיף כי יפגע בשוטר באומרו:"בוא תוריד את המדים ונצא החוצה תראה מה אני עושה לך". בהכרעת הדין נפלה טעות סופר באשר להוראת החיקוק בגין עבירה של ניסיון שימוש ברכב ללא רשות, ומשכך אני מורה על תיקונה, ועל הרשעתו של הנאשם בעבירה לפי סעיפים 413ג ו-25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין). כן הורשע הנאשם בביצוע עבירות ניסיון תקיפה, לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.
ת"פ 50847-04-22 (להלן:אישום מס' 2): ביום 20.3.21 בשעות הצוהריים, בהיותו נתון במשמורת שב"ס בבית מעצר "הדרים", פרץ הנאשם בצעקות וקללות כלפי עצורים אחרים באגף. סוהר שהגיע למקום סירב לבקשתו של הנאשם לפתוח את דלת התא, ובתגובה קילל הנאשם את הסוהר ושפך עליו כוס מים קרים שפגעו בפניו. מפקד המשמרת הגיע למקום וביקש מהנאשם לצאת מהתא, בעוד האחרון מחזיק מקל מאולתר וצועק כי ידקור את מי שיכנס לתאו. מפקד המשמרת נכנס פנימה בצוותא עם סוהר נוסף, כדי להשתלט על הנאשם ולהוציאו מהתא. מפקד המשמרת התיז גז מדמיע לעברו של הנאשם שהחזיק מקל בידו, יצא מהתא, סגר אחריו את הדלת, שב פנימה בחלוף דקות אחדות וכבל את הנאשם. בעת שהובל הנאשם לאגף אחר, הוא החל להשתולל, קילל וירק בכיוון מפקד המשמרת וסוהר נוסף, אך היריקה לא פגעה בהם. בגין אישום זה הורשע הנאשם בביצוע עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) לחוק העונשין; ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיפים 382א(א) ו-25 לחוק העונשין.
2. בפתח ישיבת הטיעונים לעונש מיום 24.12.24 צירף הנאשם הליך נוסף מבית משפט השלום לתעבורה בבת ים: ת"ד 11527-12-21, בו הודה ביום 20.7.23, אך לא הורשע כדי לצרפו לפניי (להלן:תיק התעבורה). מכתב האישום עולה כי ביום 17.3.21 בשעות הבוקר נהג הנאשם באופנוע בבת ים ללא קסדה על ראשו. כשהבחין הנאשם בניידת משטרה, הוא פתח בנסיעה מהירה ולא שעה להוראות השוטרים לעצור. בהמשך פגע ברכב שנסע לפניו, אשר ניזוק כתוצאה מכך. הנאשם לא עצר כדי למסור פרטים, אלא המשיך בנסיעה תוך חציית צומת ברמזור אדום, והכל בעוד המשטרה דולקת אחריו. כתוצאה מנהיגתו הפרועה איבד הנאשם שליטה על האופנוע, "הועף באוויר", נחבל ונזקק לטיפול רפואי. בבדיקת דם שנערכה לנאשם נמצאו בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן מסוג קוקאין. כן נמצא כי הנאשם נהג ללא רישיון תקף, אשר פקע ביום 15.11.17, ובהתאמה אף ללא ביטוח תקף. בגין מעשיו הורשע הנאשם לפניי בביצוע עבירות נהיגה בשכרות, לפי סעיפים 62(3) ו-39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן:פקודת התעבורה); אי ציות לשוטר במדים, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן:תקנות התעבורה); נהיגה בקלות ראש, לפי סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה; התנהגות הגורמת נזק, לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה; אי מסירת פרטים בתאונה, לפי תקנה 145(א) לתקנות התעבורה; רישיון הנהיגה פקע מעל שנתיים, לפי סעיף 10(א)לפקודת התעבורה; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970; נהיגה באופנוע ללא קסדה, לפי תקנה 119(ג) לתקנות התעבורה.
3. שירות המבחן הגיש ארבעה תסקירים בעניינו של הנאשם. תוכנם יובא בצמצום. תסקיר מיום 3.1.24: הנאשם בן 31, רווק, מתגורר עם בת זוגו ולסירוגין בבית אמו, עובד מזה כשנה ומחצה בנתב"ג בהסדרי חנייה. הוא השלים 12 שנות לימוד. בהיותו נער השתלב בפנימיית ספורט, ממנה הורחק בהמשך על רקע קשיים שלוו בצריכת סמים. הוא גויס לצה"ל ותפקד מרבית השירות באורח תקין, אך לקראת תום שירותו הסתבך בפלילים. לחובתו הרשעה משנת 2022 בעבירות סמים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינה נדון למאסר בפועל למשך 8 חודשים. הנאשם שיתף פעולה עם שירות המבחן, הודה בביצוע העבירות עליהן הוא עומד לדין, קיבל אחריות על מעשיו, הביע צער וחרטה, כמו גם הכרה בפגיעה שהסב לנפגעים. שירות המבחן מצא כי הנאשם השתמש באלכוהול ובסמים משך שנים רבות, לרבות בסמים קשים, ופיתח התמכרות הפוגעת בתפקודו. בבדיקות שתן שנתן הנאשם נמצאו שרידי סם מסוג קוקאין ו-MDMA. הדיון נדחה על מנת לאפשר לנאשם להשתלב בטיפול בתחום התמכרויות. תסקירים מיום 14.4.24 ומיום 1.7.24: הנאשם התנקה מסמים ונקלט בקבוצה למכורים נקיים ביחידה לטיפול בהתמכרויות. תסקיר מיום 23.9.24: הנאשם התמיד בטיפול - הן בשירות המבחן והן ביחידה לטיפול בהתמכרויות (מפגש פרטני שבועי, מפגש קבוצתי שבועי ובדיקת שתן פעמיים בשבוע). הוא השלים בהצלחה סדנת תקשורת מקרבת, פנה לסיוע המשפטי כדי להסדיר את חובותיו, ועורך מאמצים לנהל שגרת יום קבועה. קצינת המבחן העריכה כי פחת הסיכון לכך שהנאשם יחזור לסורו, והמליצה להעמידו בצו מבחן למשך שנה במהלכה ימשיך בטיפול, ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, כזה שימחיש לו את חומרת התנהגותו ותוצאותיה, ובצד זאת יתחשב בהליך שיקומו. הממונה על עבודות שירות מצא את הנאשם מתאים לעבודת שירות במגבלות.
4. ביום 24.12.24 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש, במסגרתם הוגשו גיליונות רישום פלילי ותעבורתי של הנאשם (עת/1, עת/2). אשר לאישומים מס' 1 ו-2:ב"כ המאשימה טען כי ראוי היה לעתור בגינם למתחמי ענישה נפרדים, ולעונש מאסר כולל העולה שנת מאסר בפועל. עם זאת, בהינתן הסדר הטיעון ותסקירי המבחן החיוביים, ביקש לגזור על הנאשם מאסר בפועל בן 9 חודשים, שניתן לרצותו בדרך של עבודות שירות. בגין תיק התעבורה ביקש ב"כ המאשימה לקבוע מתחם עונש בין 18-6 חודשי מאסר בפועל. הוא הפנה לפסיקה להמחשת מדיניות הענישה. לדבריו, הנאשם יכול היה לבקש לצרף את תיק התעבורה להליך אחר בו הורשע בבית המשפט לתעבורה בעבירת מהירות ביום 26.2.24 (עת/3). ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם בגין תיק התעבורה מאסר בפועל בן 9 חודשים, שירוצה ברובו במצטבר לעונש המאסר בפועל בגין אישומים מס' 1 ו-2, כך שסך הכל ירצה מאסר בפועל בן 16 חודשים בניכוי תקופת מעצרו (19.3.21 עד 24.3.21), בתוספת מאסרים על-תנאי (בגין האישומים כולם), פסילת רישיון הנהיגה בפועל לתקופה שלא תפחת מ-30 חודשים, פסילה על-תנאי ופיצויים למתלוננים בתיקי האלימות.
ב"כ הנאשם עמדו על הנסיבות בהן בוצעו העבירות כולן במהלך ארבעה ימים רצופים בחודש מרץ 2021. לדבריהם, מעשי העבירה שביצע הנאשם נובעים מהתמכרותו לסמים, ומשכך ביקשו לקבוע מתחם עונש אחד כולל. ב"כ הנאשם סקרו בהרחבה את ההליך הטיפולי בו משתתף הנאשם מזה תקופה ממושכת, וביקשו ליתן לשיקום משקל מכריע בגזירת הדין, תוך אימוץ המלצת שירות המבחן. עוד לדבריהם, הנאשם עובד בשני מקומות עבודה (בנתב"ג ובחברת שליחויות), וככל שיוטלו עליו עבודות שירות, יוכל להמשיך בעבודתו במשמרות. הם ביקשו להסתפק בפסילת רישיון הנהיגה לתקופה בת מספר חודשים, וככל הניתן כזו שלא תעלה על שנה, באופן שיחייב את הנאשם להיבחן פעם נוספת במבחני הרישוי, דבר שיפגע קשות בסיכויי שיקומו.
דברי הנאשם יובאו במלואם: "אני מתבייש, אבל המקום הזה שיקם אותי. אני בתהליך ארוך. יום ראשון בדיקות שתן, ביום שלישי קבוצה יושבים מדברים, ביום רביעי בדיקות שתן, ביום חמישי שיחה פרטנית שמסכמת את כל השבוע, איך היה לי. זה תהליך אינטנסיבי. אני מאד מבסוט על עצמי, אני מתקדם יפה, מבסוטים ממני שם. אנו תומכים אחד בשני, בשיחות פרטיות מול המטופלים. אני בולט גם עם החבר'ה כולם מחוברים אליי. כיום אני עובד בשתי עבודות של שליחויות, שתיהן קשורות לרישיון.
דיון
5. שני הצדדים הביאו נימוקים ראויים באשר לאופן בו יש לילך בקביעת מתחם העונש - האם מתחם יחיד כטענת ההגנה, שמא מתחמים נפרדים כטענת המאשימה. סופו של דבר בחרתי לקבוע מתחם עונש אחד, המשקלל בחובו את העבירות כולן, זאת בעיקר בשל התמכרותו של הנאשם לסמים, שכנראה עמדה ברקע למעשים, בשילוב העובדה כי אלו בוצעו בתוך פרק זמן קצר ביותר בן ארבעה ימים. בצד זאת אדגיש כי התוצאה הסופית תהא זהה בכל אחת מהדרכים, שכן ממילא קביעת המתחם או המתחמים, ובהמשך לכך גזירת העונש המתאים לנאשם, אינן מהוות תוצאה של חישוב אריתמטי, אלא איזון בין שיקולי ענישה מגוונים.
6. שיקולים בקביעת המתחם:
אישום מס' 1: הנאשם סיכן את בריאותם הפיזית של שני המתלוננים באופן בו השליך אבנים בכיוונם. כמו כן, נקל להניח את תחושות החרדה שחוו השניים בעקבות אירועים שהתרחשו במפתיע, על לא עוול בכפם, ומבלי שקדמה להם התגרות כלשהי מצדם. בנוסף, ניסיונו של הנאשם ליטול את מכוניתו של אברהם נעשתה בתחכום, כשגרם לו לצאת ממכוניתו בעודה מונעת, לאחר שהציג עצמו כמי שמבקש לסייע לו. במעשיו פגע הנאשם בזכותם של המתלוננים לבריאות, לשלוות נפש ולקניין, כמו גם ביכולתם של השוטרים לבצע את תפקידם ללא הפרעה וללא מורא. לקולה: מעשיו של הנאשם בוצעו באופן ספונטני וללא תכנון מקדים, והנזק שהסב בפועל התמצה בפגיעה רכושית קלה במכוניתה של ענת.
אישום מס' 2: במעשיו פגע הנאשם בשגרת החיים בבית הסוהר, בשלוות נפשם של הסוהרים וביכולתם לבצע את עבודתם ללא חשש מפני פגיעה. בהינתן האמור, התקיפה התמצתה בשפיכת כוס מים קרים שלא הסבה נזק לאיש, ופוטנציאל הנזק נמוך אף הוא. אשר למקל המאולתר שנשא הנאשם, הוא לא ניסה לעשות בו שימוש כדי לתקוף את הסוהרים, והסתפק באיום. האירוע כולו הסתיים בשלום, לאחר שהסוהרים השתלטו בהצלחה על הנאשם.
תיק התעבורה: הנאשם גרם אמנם לנזק רכוש בלבד לרכב בו פגע, אך נהיגתו מסוכנת ופרועה תוך חציית צומת באור אדום, באופן שעלול היה להסב נזקים גופניים חמורים לעוברים בדרך. לראיה, הנאשם עצמו נחבל לאחר שאיבד שליטה על אופנועו. הנהיגה בשכרות וללא רישיון נהיגה מעצימה חומרת המעשים, ומלמדת על כך שהנאשם פעל מלכתחילה באופן שהיה בו לסכן את הציבור, מבלי שנתן דעתו לתוצאות האפשריות.
עיינתי בפסקי הדין שהוגשו בידי ב"כ המאשימה (ההגנה לא המציאה פסקי דין), ובהתחשב בשיקולים עליהם עמדתי ובמדיניות הענישה, אני קובע מתחם עונש כולל בין 28-14 חודשי מאסר בפועל.
7. שיקולים בגזירת העונש:
הרשעותיו הקודמות של הנאשם נזקפות אמנם לחובתו, אך אלו אינן מכבידות יתר על המידה. ביום 21.6.11 נדון הנאשם בבית המשפט לנוער, ללא הרשעה, בגין ניסיון לגניבת רכב, לצו של"צ בהיקף 50 שעות והתחייבות כספית. ביום 10.3.14 נדון הנאשם למאסרים על-תנאי, צו מבחן ועונשים נלווים בגין סיוע לסחר בסמים, באירוע משנת 2012. לנאשם הרשעה נוספת משנת 2022 בגינה נדון למאסר בפועל בן 8 חודשים בעבירות סיוע לסחר בסמים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אך זאת בגין מעשה עבירה שבוצע בחודש יולי 2021, היינו כארבעה חודשים לאחר מעשי העבירה עליהם הוא נותן עתה את הדין. אמנם, נקל להניח כי אילו צירף הנאשם את ההליכים דנן להרשעתו האחרונה, היה נדון לתקופת מאסר בפועל ממושכת מכפי שנגזרה עליו. מנגד, באותה העת לא השתתף בהליך טיפולי, ואילו כיום מצבו שונה תכלית השינוי.
לזכות הנאשם הודייתו במיוחס לו בשלב מוקדם של ההליכים, הן לפניי והן בבית המשפט לתעבורה. בכך גילה הנאשם קבלת אחריות, הבעת חרטה, חסך את הצורך בהבאתם של עדי התביעה לעדות, כמו גם זמן שיפוטי רב. השיקול המרכזי העומד לטובתו של הנאשם - הליך טיפולי נושא פירות בו הוא משתתף, במפגשים ובדיקות שתן בשירות המבחן, ובעיקר במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות. בתחילת ההליך נתן הנאשם בדיקות שלימדו כי צרך סמים קשים מסוגים שונים. הנאשם נגמל פיזית, הוכיח רצינות ועקביות בהליך השיקומי, בדיקות נוספות שנתן במהלך השנה האחרונה העידו על ניקיונו מסמים, ובמקביל ניכר כי הוא עושה מאמצים להתמיד בעבודה באופן מסודר, בניסיון להתפרנס בכבוד כאדם נורמטיבי ושומר חוק. הנאשם עובד בשני מקומות עבודה, פנה לסיוע המשפטי כדי להסדיר את חובותיו, ונראה כי עלה על דרך המלך. בהתחשב בנתונים אלה, ראויה בעיניי הערכתה של קצינת המבחן באשר להפחתה במידת הסיכון הנשקפת מן הנאשם. בהתאמה, סבורני כי המלצתה לאפשר לנאשם לרצות עונש שיאפשר לו להתמיד בהליך השיקומי, מאוזנת ומנומקת כהלכה.
מכאן, מבלי להפחית מחומרת העבירות שביצע הנאשם, סבורני כי הוא ראוי להזדמנות להמשיך ולהוכיח שהאמון שניתן בו מוצדק. העבירות שביצע הנאשם מחייבות, ברגיל, פסילה בפועל של רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת, כזו שלא תפחת משנתיים. עם זאת, השיקולים הנוגעים לשיקומו של הנאשם רלוונטיים גם למרכיב עונשי זה, בפרט בהתחשב בכך שפרנסתו של הנאשם נסמכת במידה רבה על רישיון הנהיגה בו הוא מחזיק.
לנוכח המקובץ, מצאתי לאמץ את המלצת שירות המבחן, תוך קביעת תקופת מבחן ארוכה מזו שהומלצה, על מנת לאפשר המשך הליך שיקומי ארוך טווח, שבצדו סנקציה כבדה, בדמות גזירת הדין מחדש ככל שהנאשם יפר את האמון שניתן בו.
8. אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 9 חודשי מאסר בפועל (מבלי לנכות את ימי מעצרו).
המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות במרכז יום לקשיש ברמלה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 15.12.24. הנאשם יתייצב ביום 27.2.25 בשעה 8:00 במשרדי הממונה.
הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
ב. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה "מסוג פשע" בעלת יסוד של אלימות פיזית, או עבירת רכוש "מסוג פשע".
3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים עבירה "מסוג עוון" בעלת יסוד של אלימות פיזית או מילולית, או עבירת רכוש "מסוג עוון", או נהיגה בשכרות, או נהיגה בפסילה, או נהיגה בקלות ראש או נהיגה פזיזה ורשלנית (בין לפי פקודת התעבורה ובין לפי חוק העונשין).
ג. צו מבחן למשך 18 חודשים. הוסברה לנאשם משמעותו של צו המבחן ואפשרות הפקעתו וגזירת דינו מחדש.
ד. פיצויים בסך 1,000 ₪ לכל אחד מנפגעי העבירה באישום מס' 1 (אברהם בואסי וענת דורושב - סה"כ 2,000 ₪). הפיצויים ישולמו עד יום 10.3.25. המאשימה תמסור את פרטי ההתקשרות עם נפגעי העבירה במזכירות בית המשפט.
מוסבר לנאשם כי ניתן לשלם את הפיצויים כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
· כרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il;
· מוקד שירות טלפוני בשירות עצמי (מרכז גביה) 35592* או בטלפון 073-2055000;
· במזומן בכל סניף של בנק דואר בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברים).
ה. אני פוסל את הנאשם מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים. מתקופה זו תנוכה תקופת פסילה מנהלית, בכפוף להצגת אסמכתא מתאימה. הנאשם יפקיד את רישיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט.
הפסילה תחל מיום 2.3.25, ותימנה במצטבר לכל פסילה אחרת שטרם סיים לרצות. מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרישיון, תחל הפסילה במועד שנקבע לעיל, אך לא תימנה כל עוד לא יופקד הרישיון ולכן לא תסתיים.
ו. הנאשם ייפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שנה, ואולם הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר (סיום עבודות השירות) עבירת רכוש הקשורה ברכב או נהיגה בשכרות או נהיגה בפסילה או נהיגה בקלות ראש או נהיגה פזיזה ורשלנית (בין לפי פקודת התעבורה ובין לפי חוק העונשין).
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
ניתן היום, ז' טבת תשפ"ה, 07 ינואר 2025, במעמד הצדדים.
המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות. לתשומת לב שירות המבחן: משך עבודות השירות עולה על שישה חודשים (סעיף 51ג(ג) לחוק העונשין).