האישום וההליך

1. כתב האישום הוגש ביום 31.7.24. בד בבד, הוגשה בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו והנאשם עצור מאז.

ביום 25.11.24 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני, לפיו יתוקן כתב האישום, הנאשם יודה ויורשע בכתב האישום המתוקן והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

2. ע"פ כתב האישום המתוקן (במ/1), ביום 25.7.24 ערכו שוטרים חיפוש בדירתו של הנאשם. במהלך החיפוש ניסה הנאשם לברוח מן השוטרים ואלו נאלצו להפעיל כוח סביר על מנת לעצור אותו, תוך שהוא מתנגד למעצרו. בנסיבות אלה, לאחר חיפוש על גופו של הנאשם, נמצאו סמים אשר הוסלקו באזור חלציו כמפורט להלן: 12.1183 גר' סם מסוכן מסוג קוקאין וכן 3.0343 גר' סם מסוכן מסוג הרואין.

ראיות וטיעונים לעונש מטעם המאשימה

3. המאשימה הגישה את גיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם (ת/1) ממנו עולה כי לנאשם 13 הרשעות קודמות על טיבן אעמוד בהמשך.

4. בטיעוניה בכתב (ת/2) טענה המאשימה, כי הנאשם פגע בערכים מוגנים של הגנה על שלום הציבור במובן הרחב, שכן נגע הסמים הנו מחולל פשיעה על כל גווניה, לרבות אלימות, רכוש, תעבורה ועוד. כמו כן נטען, כי נגרמת פגיעה למשתמשים עצמם וכן לרוכשים מן הנאשם את הסם.

5. המאשימה טענה כי בתיק זה מתקיימות מספר נסיבות חמורות, לרבות העובדה כי הסמים הנם מסוג הסמים הקשים וכן נוכח העבודה כי הנאשם הפריע לשוטרים במהלך מעצרו- הגם שהוראות החיקוק נמחקו מכתב האישום המתוקן במסגרת ההסדר הדיוני.

6. לאור האמור, המאשימה טוענת למתחם שנע בין 18-36 חודשי מאסר ומבקשת לגזור את עונשו של הנאשם ברף העליון. כמו כן מבקשת המאשימה להטיל על הנאשם מאסר מותנה, פסילת רישיון נהיגה הן בפועל והן על תנאי וכן קנס. בנוסף עותרת המאשימה להשמדת המוצגים.

7. המאשימה הפנתה לפסיקה אליה אתייחס בהמשך.

טיעוני הנאשם לעונש

8. לטענת ב"כ הנאשם, נשללה כל אפשרות לכך כי הסמים הוחזקו למטרת סחר. לטענתו, הנאשם מכור לסמים שנים רבות והוא מתקשה לגייס את הכוחות הדרושים לצורך השתלבות בהליך גמילה וטיפול. אף בתיק זה שוחרר הנאשם לחלופת מעצר בקהילה טיפולית, אולם לאחר זמן קצר חזר למעצר.

ב"כ הנאשם טען כי המתחם בנסיבות תיק זה הנן בין 6-18 חודשי מאסר. לאור הודייתו בהזדמנות הראשונה וכן לאור העובדה כי הרשעותיו מהשנים האחרונות אינן בעבירות סמים, טעו הסניגור כי יש לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה, אליה אתייחס בהמשך.

דברי הנאשם

9. הנאשם בדברו האחרון התנצל ולקח אחריות על העבירה (עמ' 15, ש' 31).

דיון והכרעה

10. בהתאם לתיקון 113 וסעיף 40ב'לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה, בנסיבותיו, ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש שיוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג'(א)לחוק, בקביעת מתחם הענישה יש לקחת בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כמפורט בסעיף 40ט'לחוק. בגזירת העונש המתאים בתוך מתחם הענישה, יתחשב ביהמ"ש בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, בהתאם לאמור בסעיף 40יא לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם

11. הערכים המוגנים

הערך המוגן בעבירות בעבירות סמים הנו שמירה על בריאות הציבור והגנה על ביטחון הציבור. אין חולק כי נגע הסמים פוגע לא רק במשתמש עצמו, אלא גם בכלל החברה אשר נאלצת לספוג את המחירים הנובעים מהצורך לקיים את ההתמכרות- בדמות עבירות רכוש ואלימות.

12. מדיניות הענישה הנוהגת

בעבירות סמים, מטבע הדברים ישנה קשת רחבה של ענישה ויש להבחין בין סוג הסמים שנתפסו וכמותם. להלן אסקור מספר פסקי דין שנסיבותיהם דומות לענייננו, חלקם חמורים יותר וחלקם חמורים פחות. כמו כן עיינתי בפסיקה שהגישו הצדדים (שאותה ניתן לאתר במאגרים) ואתייחס לחלקה.

ניתן לאבחן בין מקרים בהם נתפסו סמים קשים בכמויות שמעל כמה עשרות גרמים, שאז נקבע מתחם שבין 3-5 שנות מאסר, לבין במקרים בהם הוחזקו סמים קשים בכמויות נמוכות יותר, בסדרי גודל של מספר גרמים ועד כ-30 גרם, במקרים אלה נוהגת מדיניות ענישה מקילה יותר.

רע"פ 2472/15 יאן שורצמן נ' מדינת ישראל (‏21.5.2015): המבקש הורשע בהחזקת 4 יחידות של סם מסוכן מסוג קוקאין, במשקל כולל של 1.4115 גרם, ו-19 יחידות של סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של 17.3204 גרם, שלא לצריכה עצמית. בערכאת הערעור נקבע מתחם שבין 12-24 חודשי מאסר ונקבע כי העונש המתאים הנו 20 חודשי מאסר כן הופעל מאסר על תנאי שבית משפט השלום נמנע מלהפעיל והעמיד את העונש על 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. בקשת רשות ערעור נדחתה.

ע"פ 9910/17 ‏אלבטינה גריפולינה נ' מדינת ישראל (3.5.18), ביהמ"ש גזר על הנאשם, שהחזיק 21 גר' קוקאין, 24 חודשי מאסר בפועל, כאשר המתחם שנקבע נע בין 15-36 חודשי מאסר. יש לציין כי מדובר בתיק שהתנהל בביהמ"ש המחוזי כערכאה ראשונה.

עפ"ג (י-ם) 18766-07-18 סאמי אבו נאב נ' מדינת ישראל (9.10.18)- הוגש על ידי התביעה. המערער הורשע באחזקת 27 גר' קוקאין, ביהמ"ש קבע מתחם של 10-36 חודשי מאסר והטיל עליו 16 חודשי מאסר בפעול וענישה נלווית, הערעור נדחה.

רע"פ 1425/15‏ פרוספר טבול נ' מדינת ישראל (5.3.15)- הוגש ע"י ההגנה. המערער הורשע באחזקת 38 גר' קוקאין, ערכאת הערעור החמירה בעונשו והטילה עליו 12 חודשי מאסר, תוך שהיא מציינת כי העונש הנו מקל רק לאור העובדה כי ערכאת הערר לא תמצה את הדין עם הנאשם. בקשת רשות ערעור נדחתה.

13. חומרת העבירות, נסיבות ביצוע העבירה ומידת אשמו של הנאשם

הנאשם הנו האשם הבלעדי בביצוע העבירות.

מבחינת נסיבות ביצוע העבירה, התחשבתי לחומרא בכך כי הוא החזיק בסמים קשים- ראו למשל ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (4.7.12) בפסקה 4 לגבי קוקאין וכן ע"פ 3920/00 פלונית נ' מדינת ישראל (12.1.03) בפסקה 19 לגבי הרואין, שם נקבע כי בעניינו של סם זה יש לקבוע עונשים הקרובים למקסימום.

הכמות שנתפסה הינה ברף בינוני.

עוד התחשבתי לחומרא בתכנון המוקדם שקדם לעבירה הנלמדת מעצם אחזקת כמות גדולה של סמים וכן העובדה כי הסמים נתפסו בשקיות חלוקה, דבר המעיד על אפשרות למכור את הסמים. נסיבה זו יש בה גם כדי להעיד על פוטנציאל הנזק מביצוע העבירה, הגם שלאור תפיסת הסמים הנזק לא התממש.

בנוסף, ע"פ המתואר בכתב האישום, הנאשם לא שיתף פעולה עם המשטרה, נהפוך הוא, רק לאחר שהשוטרים הצליחו להשתלט עליו, נתפסו הסמים באזור חלציו.

לאור האמור, אני סבורה כי הפגיעה בערכים המוגנים היתה משמעותית.

14. לסיכום, אני קובעת כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין 10 חודשי מאסר ועד 24 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית.

15. לא מצאתי כי התקיימו נסיבות לחרוג ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, או הגנה על שלום הציבור.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

16. לנאשם הרשעות קודמת רבות, 13 במספר, אשר ברובן ככל הנראה בוצעו על רקע ההתמכרות לסמים- בשנים האחרונות הורשע הנאשם בעיקר בעבירות רכוש ואילו משנת 2014 ואחורה, הורשע בעיקר בעבירות סמים.

התחשבתי בכך שהנאשם לקח אחריות והודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר. עוד התחשבתי בכך שהנאשם מנסה לתקן את דרכיו והוא אף הביע נכונות להשתלב בהליך טיפולי, אולם בשלב הזה לא הצליח לגייס את המוטיבציה הדרושה לצורך המשך הטיפול. כולי תקווה שבקרוב יימצא בתוכו את הכוחות הדרושים לו על מנת לעשות כן.

17. לאור האמור אני סבורה שיש לגזור את דינו של הנאשם ברף הבינוני.

לסיכום, אני גוזרת הנאשם את העונשים הבאים:

1. 15 חודשי מאסר בפועל שימונו מיום מעצרו 25.7.24.

2. מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופת התנאי עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

3. אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 5 חודשים מיום שחרורו.

4. אני מורה על פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים והתנאי כי לא יעבור עבירות בהן הורשע בתיק זה או עבירה של נהיגה תחת השפעת סם.

5. קנס בסך 3,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו, שישולם בתוך 60 ימים מיום שחרורו.

6. ניתן בזאת צו להשמדת המוצגים- סמים.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, בנוכחות הצדדים.