ת”פ (פתח תקווה) 12464-02-23 – מדינת ישראל ע”י נ’ קונסטנטין פוגוליילו ע”י
ת"פ (פתח-תקוה) 12464-02-23 - מדינת ישראל ע"י נ' קונסטנטין פוגוליילו ע"י ואח'שלום פתח-תקוה ת"פ (פתח-תקוה) 12464-02-23 מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אנה קצובסקי נ ג ד 1. קונסטנטין פוגוליילו ע"י ב"כ עו"ד צחי רז 2. סרגיי פוגוליילו ע"י ב"כ עו"ד אנה שכטמן בית משפט השלום בפתח-תקוה [22.09.2024] כבוד השופט, סגן הנשיא ארז נוריאלי גזר דין
רקע 1. לאחר ניהול הליך הוכחות, זוכו הנאשמים מחלק נכבד ומשמעותי מעובדות כתב האישום ומהוראות חיקוק שיוחסו להם, אך הורשעו (בין היתר, מכוח הוראת סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982) בעובדות כתב האישום, בעבירות של: הסתתרות בבניין לביצוע פשע (עבירה אחת), לפי סעיף 410(4) וסעיף 29(א) לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין") והתנהגות פסולה במקום ציבורי, לפי סעיף 216(א)(5) וסעיף 29(א) לחוק העונשין (ריבוי עבירות). נאשם 1 אף הורשע בביצוע עבירת נהיגה כשברמזור אור אדום, לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, ונאשם 2 הורשע בביצוע עבירה של החזקת כלי פריצה, לפי סעיף 409 לחוק העונשין.
2. נאשם 1 הינו בנו של נאשם 2, ובבעלות בת זוגתו רכב הונדה (להלן: "הרכב").
3. בהכרעת דין ארוכה ומנומקת קבעתי כי ביום 29.1.2021, בשעות הבוקר, הגיעו הנאשמים לפתח תקווה ברכב בו נהג נאשם 1 ונאשם 2 לצדו במושב הנוסע. בקליפת האגוז אציין כי קבעתי שהנאשמים הסתובבו ברחובות שונים בעיר פתח תקווה, נכנסו לבניינים שונים, אגב כך ניהלו ביניהם שיחות טלפוניות. נאשם 1 נכנס לתחומי בנין ברח' עולי בבל 6 כשהוא נוקט אמצעים להסתרת זהותו (ר' סעיף 116 להכרעת הדין).
|
|
4. עוד קבעתי בהכרעת הדין כי איני נותן אמון בגרסאות הנאשמים, שעדותם שקרית ומיתממת ו"ההסברים" שסיפקו להתנהגותם, אינם מקובלים עלי.
5. לפיכך, ומכל הנימוקים המפורטים בהכרעת הדין, הרשעתי את הנאשמים, בעבירה אחת של הסתתרות בבנין לביצוע פשע (נאשם 2 הורשע בביצוע בצוותא) וחלף העבירות המקוריות שיוחסו להם, הורשעו שני הנאשמים, בעבירות של התנהגות פסולה במקום ציבורי.
6. להשלמת התמונה אציין כי בנוסף הרשעתי את נאשם 2 בהחזקת תותב עטוף ברדיד אלומיניום מחורץ, שהינו חלק מערכה מסחרית המשמש ככלי פריצה ומיועד לפתיחת מנעולי צילינדר ובכסף מזומן בסך 5,340 ₪, 35 דולר ו-10 יורו. עוד החזיקו הנאשמים ברכב, כפפות בצבעים שונים וכובעי מצחייה.
7. אין הסכמה עונשית בין הצדדים.
חוו"ד ממונה על עבודות שירות בעניינו של נאשם 2 8. מחוו"ד שהוגשה בעניינו של נאשם 2 ביום 07.08.24, עולה כי הנאשם 2 מתאים לביצוע עבודות, אך לא נמצא מקום השמה עבורו נוכח אי הסכמתו לעבוד בשעות הנדרשות באופן קבוע ורצוף. במהלך הטיעונים לעונש הביע נאשם 2 הסכמתו לביצוע עבודות שירות בתנאים שיקבעו (עמ' 47 לטיעונים לעונש בפרוט' הדיון מיום 8.9.24).
ראיות לעונש 9. מטעם המאשימה הוגש תדפיס מידע פלילי של נאשם 1 (ת/1) וגזר דין מהליך קודם בעניינו (ת/2).
טענות ב"כ הצדדים לעונש
טיעוני המאשימה 10. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיהם של הנאשמים ואת נסיבות ביצוע העבירות שבוצעו עת ריצה נאשם 1 עבודות שירות שהוטלו עליו בתיק אחר.
11. במעשיהם, כך נטען, פגעו הנאשמים בצוותא חדא, בזכות הקניין של הציבור, כאשר שוטטו במשך שעות בשכונת מגורים בפתח תקווה במטרה לבצע עבירה. נאשם 1 הורשע אף בביצוע עבירה נוספת אגב נהיגתו, ובכך סיכן את משתמשי הדרך.
12. נטען למתחם עונש הולם, בעניינם של שני הנאשמים, הנע בין 9 חודשי מאסר בפועל לבין 24 חודשי מאסר בפועל. |
|
13. ב"כ המאשימה הדגישה כי לחובת נאשם 1 עבר פלילי משמעותי ורלוונטי בעבירות רכוש, בגינו ריצה עונשי מאסר ממושכים ולחובתו מאסר מותנה בר הפעלה.
14. ב"כ המאשימה עתרה להשית על נאשם 1 עונש של 14 חודשי מאסר בפועל, והפעלת עונש מאסר מותנה במצטבר, כך שירצה סך הכול, 22 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה, קנס כספי ופסילת רישיון בפועל ועל תנאי.
15. אשר לנאשם 2, עתרה ב"כ המאשימה, להטיל עליו עונש שימוקם בתחתית המתחם בן 9 חודשים וזאת, מאחורי סורג ובריח, נוכח סירובו לרצות עונשו בעבודות שירות, כפי העולה מחוו"ד הממונה.
16. מאחר ונאשם 1 היה עצור בתיק זה, החל מיום 30.1.23 עד ליום 18.4.23, עתרה ב"כ המאשימה לקזז מהעונש שיושת עליו את תקופת מעצרו, למעט 58 ימים שריצה חלף עבודות השירות שהופקעו מתיק קודם.
טיעוני ההגנה טיעוני ב"כ נאשם 1 17. ב"כ נאשם 1 הדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריו, מדובר בנאשם אשר ניהל הליך הוכחות מוצדק וזוכה מרוב העבירות שיוחסו לו ומשכך יש להתחשב בעינוי דין.
18. נטען כי בנסיבות מקרה זה אין מקום להשית עונש מאסר בפועל בין היתר ומאחר ואין פעולה אקטיבית של פריצה או גניבה או ניסיון לבצעם.
19. ב"כ נאשם 1 עתר לקבוע מתחם עונש הנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי עבודות שירות. נוכח תקופת מעצרו בגין תיק זה והפקעת עבודות השירות בגין התיק האחר, ביקש ב"כ נאשם 1 להאריך את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.
20. נאשם 1 ביקש התחשבות בית המשפט והדגיש כי התחיל לעבוד בעבודה מסודרת.
טיעוני ב"כ נאשם 2 21. ב"כ נאשם 2 הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם. לדבריה, מדובר בנאשם בן 68, נעדר עבר פלילי, אשר ניהל הליך הוכחות מוצדק וזוכה מרוב העבירות שיוחסו לו. עוד ציינה כי הנאשם עלה ארצה ממדינות חבר העמים, לא הצליח להתאקלם בארץ, לא למד עברית והוא מפרנס יחיד למשפחתו.
|
|
22. ב"כ נאשם 2 עתרה למתחם עונש הולם המתחיל במאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות וביקשה למקם את עונשו של הנאשם ברף התחתון של המתחם. עוד ביקשה להתחשב במצבו הרפואי המורכב, בעובדה שמדובר באדם מבוגר שאינו עובד ולפיכך להימנע מהטלת קנס כספי.
דיון והכרעה
מתחם העונש ההולם 23. בבוא בית המשפט לגזור את דינם של הנאשמים, בשלב הראשון, עליו לקבוע את מתחם העונש ההולם. בהתאם לסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, מתחם העונש ההולם יקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, בנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ובמדיניות הענישה הנהוגה. בשלב השני, על בית המשפט לשקול שיקולים ונסיבות אשר אינן חלק מביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים.
24. במעשיהם, פגעו הנאשמים בערכים חברתיים שעניינם שמירה על רכוש הציבור וקניינו ושמירה על הסדר הציבורי.
25. על הצורך להחמיר בענישה בעבירות רכוש בכלל ובפרט בעבירות התפרצות, עמד כב' השופט א. רובינשטיין ברע"פ 1708/08 לוי נ' מדינת ישראל (21.8.2008): "בית המשפט המחוזי צדק גם צדק משהטעים את הצורך בחומרה בענישה בעבירת התפרצות ובעבירות הרכוש בכלל, שהיו - אפשר לומר - למכת מדינה, למקור דאגה וטרוניה לאזרחים רבים ולפגיעה בתחושת ביטחונם. נקל לשער את החוויה הקשה העוברת על קרבנות הפריצה, בשובם לביתם והנה הפיכת סדום ועמורה בתוכו וחפצים וכסף נעלמו ואינם, ולעיתים קרובות משמעות הדבר היא כי הרכוש ירד לטמיון, שכן העבריין לא יילכד".
נסיבות הקשורות בביצוע העבירות 26. נתתי דעתי לאופי העבירה ולחומרתה. מדובר באירוע מתמשך, במהלכו, משך כ - 3 שעות, הסתובבו הנאשמים בשכונת מגורים הרחוקה מביתם, בין ברכב ובין ברגל, בשעות צהריים מוקדמות ובטבורה של עיר.
27. נתתי דעתי לכך שמדובר בעבירות אשר פוגעות בתחושת הביטחון של הציבור.
מדיניות הענישה |
|
28. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מנעד הענישה בעבירות כגון דא הוא רחב וברי כי הדבר נשען על נסיבות ביצוע העבירה המשתנות ממקרה למקרה. לשם המחשה אפנה למספר דוגמאות אשר מהן ניתן להקיש לגבי מתחם העונש ההולם אשר יתאים לעבירות נשוא התיק דנן. אף אחד מן המקרים אינו זהה, במכלול נסיבותיו, למקרה שבפנינו ובמקרים אחדים הורשעו הנאשמים בעבירות חמורות מהעבירות נושא המקרה שלפנינו:
א. ת"פ 33367-07-13 מדינת ישראל נ' קלטדה ואח' (19.3.14), הנאשמים 1 ו -3 הורשעו בעבירה של שוטטות בנסיבות מחשידות בכוונת התפרצות, בכך שהגיע עם שותפיו לסביבת דירה, תוך שנקטו באמצעים להסתיר את נוכחותם במקום. נאשם 3 עקר את הפעמון וגלאי הנפח מחוץ לדירה. הנאשמים 1 ו-2 נצפו על ידי אחד השכנים כשהם נוסעים הלוך ושוב ברחוב בו הדירה ממוקמת ולבסוף, שכנה ששמעה את אזעקת הדירה פועלת הזמינה משטרה למקום. הנאשמים נתפסו במחסום משטרתי סמוך למקום. על נאשם 1 נוכח גילו הצעיר, עבר פלילי רלוונטי ונסיבות חייו הקשות, הושת עליו עונש מאסר בן 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, תוך הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים בחופף באופן מלא, לצד מאסר מותנה וקנס כספי. על נאשם 3 הושת עונש מאסר בן 3 חודשים לריצוי בעבודות שירות, לצד מאסר מותנה וקנס כספי.
ב. ת"פ 38066-11-22 מדינת ישראל נ' מדלסי (3.6.24), הנאשם הורשע בעבירות של ניסיון פריצה לבניין שאינו דירה בצוותא והחזקת כלי פריצה, בכך שהגיע יחד עם אחר לחצר מפעל כשהם רעולי פנים וניסו לפרוץ את דלת המחסן האחורית באמצעות כלי פריצה. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 14 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה והתחייבות.
ג. עפ"ג (מרכז) 32781-07-20 אוראל דקה נ' מדינת ישראל (17.11.2020), נדחה ערעור של מערער אשר הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון פריצה לבניין שאינו דירת מגורים וקשירת קשר. בית המשפט השית על הנאשם 4 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית.
ד. ת"פ 34796-06-22 מדינת ישראל נ' סיץ' ואח' (27.12.23), הנאשם הורשע בניסיון התפרצות לבית מגורים בצוותא והיזק לרכוש בצוותא, בכך שבשעת לילה מאוחרת, הגיע עם אחרים לחצר בניין, הנאשם ושותפו טיפסו על סולם ונכנסו למרפסת הבית בעוד אחרים מחזיקים את הסולם. בעודם מנסים להרים את תריס המרפסת, נמלטו האחרים מהמקום, והנאשם ושותפו נותרו במרפסת בלי יכולת להימלט מהמקום. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר לבין 20 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם, אשר הוגשו בעניינו מספר תסקירים המעידים על נזקקות טיפולית, 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס ופיצוי כספי.
29. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40ג(א) לחוק העונשין), אני קובע מתחם עונש הולם, לנסיבות המקרה שלפנינו, הנע בין מאסר מותנה לעונש של מאסר בפועל בן 15 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.
העונש ההולם
|
|
נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות 30. בגזירת העונש המתאים לנאשמים, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לפי סעיף 40יא לחוק העונשין.
31. שקלתי לחומרה את חומרת מעשיהם של הנאשמים ואת הצורך בהרתעת הנאשמים והרתעת הרבים.
32. נתתי דעתי לכך שמדובר בנאשמים אשר לא נטלו אחריות למעשיהם. מאידך, התחשבתי בעובדה שהנאשמים זוכו ממרבית העבירות החמורות שיוחסו להם. אגב ניהול התיק, התרשמתי לשלילה משני הנאשמים, תשובותיהם המתחמקות וקבעתי שגרסאותיהן שקריות. עוד התרשמתי כי נאשם 1 היה הרוח החיה והעבריין המרכזי. בנסיבות אלו, ונוכח עברו הפלילי המכביד אין מקום להורות על הארכת המאסר המותנה.
33. התייחסתי לעברו הפלילי הרלוונטי של נאשם 1, לכך שריצה בעבר עונשי מאסר ממושכים ולכך שבעת ביצוע העבירות, ריצה עונש מאסר בעבודות שירות. לא זו אף זו, מעל ראשו של נאשם 1 ריחף, בעת ביצוע העבירות, עונש מאסר מותנה משמעותי. ניכר כי עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו לא הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות, ובפרט אלו הקשורות ברכושו של הזולת.
34. במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך, שנאשם 2 מבוגר, כבן 68, בעל מצב רפואי מורכב, פנסיונר שאינו עובד. עוד התחשבתי בעובדה כי לנאשם 2 אין עבר פלילי וכי מאז מועד ביצוע העבירות לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. לצד זאת, לא אתעלם מנסיבות ביצוע העבירות והרשעתו בעבירה של החזקת כלי פריצה.
סוף דבר 35. נוכח כל האמור לעיל, אני גוזר על נאשם 1 את העונשים הבאים:
א. 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס, למעט 58 ימי מעצר נוכח הפקעת מאסר בעבודות שירות בתיק קודם.
ב. אני מורה על הפעלת 8 חודשי מאסר מותנה מת"פ (שלום ת"א) 11023-11-18, חלקו העיקרי במצטבר וחלקו בחופף, כך שירצה בסך הכול 15 חודשי מאסר בפועל.
|
|
ג. מאסר מותנה בן 9 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לבל יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.
ד. מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לבל יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון.
ה. קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.10.24, וכל 10 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי ותישא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.
ו. פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 4 חודשים מיום שחרורו ממאסר. הנאשם יפקיד את רישיונו בתוך 30 יום מהיום. הפסילה תימנה מיום הפקדת הרישיון במזכירות בית משפט.
ז. פסילה על תנאי למשך 6 חודשים, והתנאי הוא כי במשך שנתיים מתום הפסילה בפועל לא יעבור הנאשם עבירת תעבורה בה הורשע או עבירה של נהיגה בזמן פסילה.
36. אני גוזר על נאשם 2 את העונשים הבאים:
א. 45 ימי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בשים לב לאמור בחוות דעת הממונה מיום 7.8.24 ולהצהרת ב"כ הנאשם 2 כמפורט בסעיף 8 להכרעת דין זו, מתבקש הממונה על עבודות שירות לקבוע מועד ומקום ביצוע עבודות שירות ולהגיש חוות דעת עדכנית כאמור לתיק בית משפט תוך 15 יום מהיום.
העתק ההחלטה לידיעת הממונה. ת.פ לפני לאותו מועד.
נאשם 2 מוזהר כי במידה ולא ימלא אחר הוראות הממונה כלשונם, עלול הממונה להביא להפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרת התקופה מאחורי סורג ובריח. ככל והנאשם יתמיד בסירובו לבצע עבודות שירות, ירצה עונש מאסר בפועל למשך התקופה שנקבעה ויתייצב לריצוי עונשו בכלא הדרים בתום 45 יום מהיום.
ב. מאסר מותנה בן 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, לבל יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.
ג. מאסר מותנה בן 3 חודשים למשך 3 שנים מהיום לבל יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון. |
|
ד. קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.10.24, וכל 10 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום במועדו, תעמוד כל יתרת הקנס לפירעון מידי ותישא הפרשי ריבית והצמדה כדין. הקנס יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך 3 ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר המרכז.
ניתן צו כללי למוצגים.
זכות ערעור לבית המשפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים.
ניתן היום, י"ט אלול תשפ"ד, 22 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.
|