החלטה

1. בתאריך 24.6.24 הגיש המבקש בקשה לעיון בתיק בית המשפט, ובה עתר לעיין בכתב האישום שהוגש בהליך זה וכן בהכרעת הדין ובגזר הדין.

2. המבקש נימק זאת בכך שהוא זקוק לעיון, לנוכח כתב תביעה שהוגש נגדו על ידי המשיב שעניינה טענת לשון הרע.

3. בתאריך 1.7.24 הגיב המשיב לבקשה והביע את התנגדותו הנחרצת, תוך נימוק התנגדות זו, בין היתר בטענה כי המבקש מנצל את הליכי המשפט לרעה. הוא אף עתר להטלת הוצאות על המבקש.

4. בתאריך 4.7.24 , התייחס המבקש לתגובת המשיב וחזר על בקשתו.

5. להתייחסות זו צירף המבקש את כתב האישום ואת פסק הדין של בית המשפט. אלו הם המסמכים בהם ביקש המבקש לעיין. מהתייחסותו וצירוף מסמכים אלו, עולה כי המבקש מימש את הזכות לעיין במסמכים אלו.

6. אשר על כן, הבקשה מתייתרת.

7. לציין, כי להתייחסות צירף המבקש את כתב האישום המקורי ואילו לבית משפט הוגש כתב אישום מתוקן.

8. מאחר וממילא המבקש עיין במסמכים ומאחר וכתב האישום המתוקן משקף באופן נכון יותר את ההחלטה בהליך, וחשיפתו למבקש לא תפגע במשיב, אלא להיפך, זהו מסמך שתוקן לטובתו של המשיב, אני מתיר למבקש לעיין בכתב האישום המתוקן המצוי בתיק ומסומן במ/1.

9. לא מצאתי עילה להטלת הוצאות על המבקש. המדובר בבקשה שגם אם התייתרה ברובה, אין בה משום ניצול הליכי משפט לרעה ואין מקום להטלת הוצאות בגינה.

10. המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.