4. הנאשם בדברו האחרון הביע צער וחרטה על מעשיו, תאר את מצבו הכלכלי וסיפר על חובות רבים ועל לחץ וחוסר אונים שהוא חווה בשל כך. כן תאר כי הוא עובד שעות רבות על מנת להשיב את חובותיו וברצונו לשוב לחיים נורמטיביים.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

5. במעשיו פגע הנאשם בערכים של בטחון הציבור ושלומו. הסכנות הטמונות בהחזקת סם ידועות ופעם אחר פעם נפסק שיש לראות בחומרה את עבירות הסמים אשר הפכו מכת מדינה וכי תוצאותיהן הישירות והעקיפות הרות אסון לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה. במקרה זה, לאור משקל הסם ויתר הנסיבות שיפורטו בהמשך, מידת הפגיעה בערכים גבוהה יחסית. כן יצוין כי הנאשם אף נטל בגניבה חשמל בשווי רב ובכך פגע בזכות הקניין של קורבן העבירה - חברת החשמל.

6. ביחס לנסיבות ביצוע העבירות אציין כי כמות הסם שהחזיק הנאשם גדולה יחסית- 2.94 ק"ג, ופוטנציאל הנזק ברור וממשי. הגם שמדובר בסם מסוג קנבוס אין להקל ראש בחומרת הדברים (ראו למשל: ע"פ 6299/20 שחר חן נ' מדינת ישראל (4.2.2021); ע"פ 2596/18 כפיר זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.2018)). מעבר לסם גופו, החזיק הנאשם כלים להכנת סם שלא לשימוש עצמי בלבד, בכמות משמעותית והגם שלאחר התיקון לא יוחסה לו עבירת גידול סם, יש להביא בחשבון כי הצטיידות בכלים בהיקף כגון זה מעידה על השקעה כספית לא מבוטלת, עיסוק בתחום והתמקצעות, וכאמור כל זאת שלא לשימוש עצמי בלבד. לכך יש להוסיף כי הנאשם יצר סיכון בכך שחיבר מוליכים פיראטיים למתקן החשמל ובדרך זו אף נטל חשמל בהיקף של למעלה מ-139,000 ₪. כאן המקום להעיר כי בתיקי סמים מקובל שגניבת החשמל קשורה להפעלת מכשירים חשמליים לצורך גידול הסם ואילו במקרה זה הנאשם לא הורשע בעבירת גידול כך שסיבת הגניבה נותרה בלתי ברורה.

7. מדיניות הענישה בעבירות סמים הקשורות לשרשרת ההפצה מחמירה ולנסיבות האישיות של הנאשם ניתן, ככלל, משקל מופחת. בעניין זה נקבע לא אחת כי "ההלכה בעניין עבירות סמים קובעת כי נוכח חומרתן הרבה של אותן העבירות יש להתמודד מולן באמצעות ענישה משמעותית ומחמירה ... [ו]כי יש לבכר את שיקולי ההרתעה על השיקולים האישיים בעבירות מסוג זה" (ע"פ 8988/16 אשר בן סימון נ' מדינת ישראל (8.3.2017)). הענישה המחמירה נועדה להרתיע מפני ביצוען, וזאת על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו הקשות של הסם (רע"פ 4512/15 הרוש נ' מדינת ישראל (6.7.2015); ע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010)).

8. בעניין מדיניות הענישה בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית אפנה לרע"פ 7570-21 זיהאד אבו סוילם נ' מדינת ישראל (11.11.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בהחזקת קנבוס וקוקאין במשקל כולל של 4 ק"ג ונידון ל-8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים; רע"פ 2557/12 תמם פרדי נ' מדינת ישראל (5.4.2012), בו הוטלו על נאשם 14 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת 10 ק"ג קנבוס; עפ"ג 38161-12-16 אלעול נ' מדינת ישראל (18.01.2017), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בהחזקת 6 ק"ג של קנבוס ונידון ל-14 חודשי מאסר בפועל; ת"פ 51006-11-21 מדינת ישראל נ' מורשד ג'בארין (23.6.2022), בו נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהחזיק, ביחד עם אחר, כ-6 ק"ג של סמים מסוג קנבוס וחשיש, כשחלק מהסמים ארוזים, לצד משקל אלקטרוני וציוד נוסף המיועד לטיפול בסמים וחלוקתם לאריזות; ת"פ 47640-06-18 מדינת ישראל נ' אבו סבית ואח' (25.6.2019) בו הורשע נאשם בהחזקת 6 קילו קנבוס בתא המטען של רכבו ונידון לעשרה חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. נאשם נוסף הורשע בסיוע להחזקה זו ונידון לארבעה חודשי מאסר בעבודות שירות; ת"פ 51943-05-20 מדינת ישראל נ' סאלם בן עלי סאנע (9.3.2023), בו הורשע הנאשם בהחזקת 8.5 ק"ג קנבוס, מחולק ל-3 אריזות בתא המטען של רכבו. נקבע מתחם הנע בין 16-36 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם נגזרו 16 חודשי מאסר ועונשים נלווים; ת"פ 32793-08-18 מדינת ישראל נ' תראבין ואח' (10.2.2020), בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל בגין החזקת 12 ק"ג קנבוס בתא מטען ברכבו של הנאשם; ת"פ 17157-08-20 מדינת ישראל נ' אבו ארסיס (1.3.2021), בו הורשע נאשם בהחזקת 9 ק"ג חשיש ברכבו והוטלו עליו 11 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים; ת"פ 34108-01-23 (קריות) מדינת ישראל נ' בריהון ואח' (18.4.2023), בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירת החזקת קנבוס במשקל של למעלה מ-8 ק"ג. על הנאשם, צעיר נעדר עבר פלילי, הוטלו 12 חודשי מאסר בפועל.

9. לאור כל זאת, אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את העבירות מושא ענייננו, בנסיבות ביצוען, נע בין 6-20 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

10. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי העונש אמור להיגזר בגדרי מתחם הענישה. לא התבקש תסקיר ולא נטען דבר בעניין סיכויי שיקומו של הנאשם.

11. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את הודאתו בהזדמנות הראשונה אשר ביטאה הפנמת הפסול וחרטה. הבאתי עוד בחשבון את גילו הצעיר יחסית, עברו הפלילי הנקי, את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות ואת העובדה כי מאז לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. שקלתי את עתירת המאשימה לעונש מאסר בכליאה ומצאתיה במקרה זה כמחמירה יתר על המידה לצורך השגת תכליות הענישה השונות. על חומרת העבירות במקרה זה אין חולק ועמדתי לעיל על מדיניות הענישה הראויה בעבירות כגון אלו. עם זאת, כאמור, מדובר בנאשם שזו הסתבכותו הראשונה עם החוק. מאז ביצוע העבירות חלפו קרוב לשלוש שנים במהלכן ניהל אורח חיים נורמטיבי. נתונים אלו תומכים בהימנעות מכליאתו ובמתן אפשרות לשאת בעונש בעבודות שירות. בעניין זה הבאתי אף בחשבון את ההשפעות השליליות הרבות הנלוות לעונש בכליאה, במיוחד למי שזהו מאסרו הראשון (ראו בנושא דו"ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, 2015 (המכונה "דו"ח ועדת דורנר"); רע"פ 356/14 קפרוב נ' מדינת ישראל (3.10.2017); פסקה 33; ע"פ 4318-10-11 מדינת ישראל נ' רפאילוב ואח' (5.1.2012)). לאור כך יוטל עונש קרוב לתחתית מתחם הענישה, לנשיאה בעבודות שירות.

12. סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 7 חודשים. הנאשם יישא עונש זה בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה. המועד שנקבע בחוות הדעת חלף ולכן ימציא הממונה בתוך 14 יום מועד חדש להתייצבות. מובהר לנאשם שעליו לבצע את העבודות בהתאם להנחיות הממונה וכי אם לא יעשה כן ניתן יהיה להפקיע את העבודות מנהלית והוא יאלץ לשאת ביתרת התקופה בבית מאסר.

ב. מאסר על תנאי לתקופה בת 6 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שנתיים כל עבירה על פקודת הסמים שהיא פשע.

ג. קנס בסך 5,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים מיום 1.1.25 ובכל -1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

ד. ביחס לפיצוי לטובת חברת החשמל אזי על רקע מטרות הפיצוי הפלילי (בעיקר מתן סעד ראשוני לנזקי הנפגע; ע"פ 764/21 מדינת ישראל נ' אבו לבן (21.4.2021), פסקה 21-23 לפסק דינו של השופט קרא), מיהות המתלוננת (במובן זה שאינה מסוג הנפגעים שימנעו מהגשת הליך אזרחי נגד עבריינים) והעובדה שהוא אינו תחליף להליך אזרחי, סברתי שראוי להותיר נושא זה להליך אזרחי, ככל שתמצא חברת החשמל לנכון לעשות כן וזאת הגם שעל פני הדברים מדובר בנזק קצוב וברור. המאשימה תביא לידיעת חברת החשמל את תוכנו של גזר הדין ואת זכותה להגיש תובענה אזרחית בנושא, לרבות נגררת.

מוצגים:

סמים- להשמיד.

כלים- לחלט.

טלפון נייד- להשיב לבעלים.

מפתחות הדירה- להשיב לבעלים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

המזכירות תשלח את גזר הדין לממונה למעקב. תשומת הלב לצורך במועד חדש להתייצבות.

ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ה, 03 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.