דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

5. הצטיידות בסכין שלא למטרה כשרה יוצרת סיכון ממשי לפגיעה בערך המוגן של שמירה על שלום הגוף ובטחון הציבור. מטעם זה ראה המחוקק להגביל לא רק את השימוש בכלי זה, אלא אף את עצם החזקתו והכל אם אינו מוחזק למטרה כשרה (ראו למשל: רע"פ 7484/08 פלוני נ' מדינת ישראל (22.12.2009)). על הסכנות הכרוכות בהחזקת סכין שלא למטרה כשרה נכתב רבות ואפנה לדברים הקולעים הבאים:

"בתי המשפט, בהם בית-המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגפה שפשתה במחנה והיא מגפת תת-תרבות הסכין. צעירים נושאים עימהם סכינים למיניהן, משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה או כדבר אחר שאדם נושא בכיסו כמפתח או כמכשיר טלפון נייד. וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה" (ע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל (20.10.2004)).

6. ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה אציין כי מדובר אמנם ב"סכין מטבח" ולא בסכין קפיצית, פרפרית, או מסוג התקפי מובהק אחר, אך להבה היה באורך 10 ס"מ והיא הוחזקה על הגוף ויש בכך ללמד על מהות הסיכון. עם זאת, הסנגור טען (ללא התנגדות) שמדובר בסכין "לחיתוך לחם" ויש בכך למתן מסקנה זו. נסיבה רלוונטית נוספת היא מקום החזקת הסכין ובכתב האישום צוין שהיה זה "מחוץ למועדון". ההגנה טענה שיש לפרש זאת באופן המקל עם הנאשם, היינו שאין מדובר בהכרח במועדון בילוי. טענה זו מוקשית. אכן, כאשר נאשם הודה בכתב אישום במסגרת הסדר טיעון אין לבית המשפט אלא את מה שצוין בו ועליו להימנע מהסקת מסקנות עובדתיות שאינן עולות בבירור מעובדות כתב האישום (ע"פ 5735/18 דוד (דאוד) גודובסקי נ' מדינת ישראל (‏9.12.2019); ע"פ 4289/14 חנונה נ' מדינת ישראל (21.1.2015), פסקה 49 לפסק דינו של השופט י' דנציגר). עם זאת, יש ליתן למילים את משמעותן הרגילה בהקשר בו הובאו וכאשר צוין שהנאשם שהה בשעה 03.30 "מחוץ למועדון" יש לפרש את הדברים כפשוטם. ואולם, בשל העובדה שהנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, אראה בחסר זה כממתן מעט את חומרת הנסיבות. במבט צופה פני עתיד ראוי שהמאשימה תקפיד על פירוט מלא של מהות המקום, ככל שהיא רואה בכך נסיבה רלוונטית לחומרה.

7. לצורך בחינת מדיניות הענישה אפנה לפסקי הדין הבאים בשינויים המחויבים: רע"פ 1297/22 דניאל ממן נ' מדינת ישראל (1.3.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין שהייתה תלויה על מכנסיו. נקבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועל הנאשם נגזרו 7 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי וכן בקשת רשות ערעור לעליון נדחו; רע"פ 3059/22 מוחמד אבו עלי נ' מדינת ישראל (6.12.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין בטיילת ונידון לארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס; רע"פ 632/14 אדוניה נ' מדינת ישראל (31.7.2014), בו הורשע נאשם בהחזקת סכין פרפרית באורך 20 ס"מ בכניסה למועדון ונידון למאסר מותנה וצו של"צ (הערעורים התמקדו בסוגיית ההרשעה); עפ"ג 14809-09-19 אלטורי נ' מדינת ישראל (8.1.2020), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין שלא למטרה כשרה ונידון למאסר על תנאי וקנס. הנאשם שהה ברכבו בחניה ציבורית והחזיק בין רגליו בסכין מתקבעת; עפ"ג 49347-09-20 אסמעיל מחסין נ' מדינת ישראל (9.3.2021), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת החזקת סכין ונידון ל-300 שעות של"צ, מאסר מותנה והתחייבות. הנאשם נעצר לבדיקה משטרתית וברכבו נתפסה להב של סכין יפנית באורך 10 ס"מ. ערעורו נדחה וצוין כי "העבירה של החזקת סכין הנה עבירה חמורה, אותה הגדיר המחוקק כעבירה מסוג 'פשע', ובשל השכיחות של ביצועה ובשל פוטנציאל המסוכנות הטמון בה קוראת הפסיקה להחמרת הענישה כנגד נושאי סכינים"; ת"פ 19206-08-22 מדינת ישראל נ' משה דרייב (1.5.2023), בו נידון עניינו של נאשם שהחזיק סכין ברכבו ובשלב מסוים לאחר עימות מילולי עם המתלונן הכניס את הסכין לכיס מכנסיו ונכנס לחנות נוחות. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל ועל הנאשם הוטל מאסר מותנה; ת"פ 48849-10-21 מדינת ישראל נ' יבגני קוליקוב (7.6.2023), בו נידון עניינו של נאשם שנכנס בשעת לילה מאוחרת לקיוסק הסמוך למועדון כשברשותו סכין. נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 8 חודשי מאסר ועל הנאשם הוטלו מאסר על תנאי, צו מבחן ושל"צ; ת"פ 25651-04-19 מדינת ישראל נ' עמית בן אריה (4.4.2022), בו הסתיים באי הרשעה עניינו של נאשם שהחזיק בכניסה למועדון סכין בכיס מכנסיו.

8. לאור כל זאת, דעתי היא כי מתחם העונש ההולם את העבירה שעבר הנאשם, בנסיבות ביצועה, נע בין מאסר מותנה לבין 10 חודשי מאסר בפועל.

קביעת עונשו של הנאשם

9. ההגנה לא חלקה על כך שלא קיימים בעניינו של הנאשם סיכויי שיקום המצדיקים חריגה ממתחם הענישה. בכל מקרה, לא התבקש תסקיר ולא הובאו כל נתונים רלוונטיים בנושא.

10. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את גילו (כבן 21 במועד ביצוע העבירה) ואת העובדה שקיבל אחריות מלאה למעשיו. מנגד נתתי דעתי לעברו הפלילי אם כי מדובר בעבר שאינו מכביד והוא אף התיישן. על רקע מהות העבירה, העבר הפלילי והיעדר סיכויי שיקום שקלתי בכובד ראש את עתירת המאשימה להטיל ענישה מוחשית בדמות מאסר בעבודות שירות. ענישה זו אכן ראויה במקרים המתאימים למי שהחזיק סכין, לא כל שכן בנסיבות כגון אלו, ואולם במקרה זה התרשמתי שענישה זו תפגע בנאשם בצורה משמעותית. הנאשם עובד לפרנסתו ומשפחתו מתמודדת עם קשיים כלכליים ניכרים (ענ/2). בנתונים אלו סברתי שניתן להקל עמו ולהסתפק בענישה מותנית וקנס לצורך השגת מלוא תכליות הענישה.

11. סיכומו של דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שנתיים את העבירה בה הורשע.

ב. קנס בסך 3,000 ₪. הקנס ישולם ב-6 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.2.25 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם אחד התשלומים במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

המוצג סכין- להשמיד.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ה, 22 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.