(-) ביום 21.7.24 הגיע הנאשם לבית העסק "אושר עד" בקרית ים, נטל שקית, הכניס לתוכה שלושה בקבוקי ויסקי בשווי 459 ₪ ויצא מהמקום עם הרכוש. בשלב זה הבחין בו הקב"ט ורדף אחריו עד שתפסו והרכוש הושב (להלן - אישום מס' 5) .

2. להשלמת התמונה יצוין כי הודאת הנאשם באה אגב הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום והוסכם שהצדדים יטענו באופן פתוח.

טיעוני הצדדים לעונש

3. ב"כ המאשימה הגיש טיעון כתוב והשלים טיעון על פה. הודגשו מהות העבירות, חומרתן וריבוין ונטען לשני מתחמי ענישה: ביחס לאישום מס' 1 מתחם הנע בין 6-12 חודשי מאסר לצד ענישה נלוות ואילו ביחס לאישומים 2-5 מתחם ענישה אחד הנע בין 4-12 חודשי מאסר לצד ענישה נלוות. ביחס לעונש שיש להטיל על הנאשם נטען כי לאור העבר הפלילי יש להטיל עונש מאסר למשך 10 חודשים בגין האישום הראשון, 8 חודשי מאסר בגין יתר האישומים וכן להפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים והכל במצטבר, כך שיוטלו על הנאשם 24 חודשי מאסר בצירוף ענישה נלוות.

4. ב"כ הנאשם טען כי נסיבותיו של אישום מס' 1 אינן חמורות וכי הנאשם ביצע את המעשה לבדו ללא תחכום וזאת בשל מצוקה כלכלית. כן ביקש (כך דומה) לקבוע מתחם ענישה אחד לכל האישומים שתחילתו במאסר מותנה. ביחס לעונש הקונקרטי טען הסנגור כי מדובר במי שגדל בנסיבות חיים קשות וכיום יש לו אישה וילד. נטען שחרף העבר הפלילי ראוי לנהוג בו במידת הרחמים וזאת לאור הנסיבות האישיות הקשות והודאתו. ביחס למאסר המותנה טען הסנגור כי העבירות בוצעו סמוך למועד פקיעתו.

5. הנאשם קיבל אחריות על מעשיו, תיאר את נסיבות חייו וביקש הקלה.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

6. המאשימה טענה לקביעת מתחם ענישה נפרד לאישום 1 ומתחם נוסף לעבירות מושא אישומים 2-5. הסנגור טען (כך דומה) לקביעת מתחם ענישה אחד לכל האישומים. לדידי, יש להפריד בבירור בין העבירות שבאישום מס' 1 לבין יתר האישומים. מדובר באירוע נפרד, שהתרחש במקום שונה, כלפי מתלונן שונה ובדרך שונה. אין בין עבירות אלו לבין האחרות כל קשר ענייני או אחר, למעט נטייה לעבירות רכוש, ומשכך יש לראות בו כאירוע נפרד. ביחס ליתר העבירות אזי מקובל עלי שאישומים 3-5 הם אירוע אחד וזאת לאור הדמיון שבמעשים והעובדה שמדובר באותו בית עסק. ביחס לאישום מס' 2 אזי מדובר בבית עסק אחר אך בשל הדמיון שבביצוע וסמיכות הזמנים לאישום 3 מקובל עלי לראות אף בו, כטענת הצדדים, כחלק מהתכנית העבריינית מושא אישומים 3-5.

7. הערכים המוגנים שנפגעו בשל מעשי הנאשם ברורים ומדובר בפגיעה בקניינה של המתלוננת (בעלת הרכב) בתחושת בטחונה האישי, כמו גם בתחושת הביטחון של הציבור בכלל. ביחס לעבירות הגניבה אזי אף הן פגעו בערכים המוגנים של זכות הקניין וכן יש בהן פוטנציאל מסוים לפגיעה אף בשלום הגוף במקרים של ניסיון מניעתן.

8. ביחס לנסיבות הקשורות לביצוע העבירות אציין שמדובר בפריצה אלימה לרכב אגב ניפוץ שימשה וגניבת כסף מזומן (1,200 ₪), המחאות (בסכום שלא פורט), כרטיסי אשראי ותעודות. ביחס לעבירות הגניבה אזי בשלושה מקרים מבין הארבע הרכוש הוחזר לאור כך שהנאשם נתפס בכף ומדובר היה ברכוש בשווי נמוך יחסית. במקרה נוסף עלה בידו להשלים את מזימתו והוא גנב שני שואבי אבק בשווי של 5,397 ₪. בכל המקרים נקט הנאשם שיטה דומה והיא נטילת מוצרים ויציאה מהמקום מבלי לשלם עבורם.

9. לצורך בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות פריצה לרכב אפנה לפסקי הדין הבאים: רע"פ 2020/23 אורי סוויסה נ' מדינת ישראל (12.3.2023), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע עם אחרים בשני כתב אישום בעבירות התפרצות לשני רכבים, גניבה והונאה בכרטיסי חיוב ונידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועונשים נלווים; עפ"ג 37300-11-22 מחמד סלים נ' מדינת ישראל (27.12.2022), בו נידון עניינו של נאשם שהורשע בעבירת פריצה לרכב בכוונה לגנוב וגניבה מרכב ונידון למאסר בפועל למשך חודש ויום (בשל סירובו לבצע עבודות שירות). ערעורו נדחה ונקבע כי "העונש שנגזר על המערער הוא עונש מקל בהתחשב במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון אלו בהן הורשע המערער"; עפ"ג 21674-08-19 הייב נ' מדינת ישראל (23.10.2019), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע בשלושה אירועי פריצה לרכב וגניבה, ועבירות נוספות, ונידון ל-8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי; עפ"ג 53546-02-19 בוחבוט נ' מדינת ישראל (22.5.2019), בו נדחה ערעור נאשם שהורשע באירוע אחד של פריצה לרכב, גניבה מרכב וחבלה במזיד לרכב ונידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס, פיצוי ופסילה בפועל; עפ"ג 22186-10-16 מדינת ישראל נ' שושנה (10.1.2017), בו התקבל ערעור נאשם על חומרת עונשו והוטלו עליו 30 חודשי מאסר (תוך הפעלת מאסר מותנה בחופף) בגין שישה מקרי התפרצות לרכב ועבירות נלוות ובהן שימוש בכרטיסי חיוב; עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום (27.8.2014), בו קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם העונש ההולם עבור התפרצות אחת לרכב וגניבה ממנו נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. בעניין זה החמיר בית המשפט המחוזי בעונשו של נאשם אשר הורשע בשתי עבירות התפרצות וגניבה מרכבים והעמיד אותו על 12 חודשי מאסר בפועל חלף שבעה חודשי מאסר; ת"פ 46141-11-23 מדינת ישראל נ' קגן (5.2.2024), בו נקבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל בגין התפרצות לרכב שכללה ניפוץ שמשה וגניבת שני תיקים שהכילו כסף מזומן וציוד אישי.

10. ביחס לעבירות הגניבה מבתי העסק מתחם הענישה נע לרוב בין קנס או מאסר מותנה וקנס ועד עונש מאסר קצר, כאשר מדובר בעבירה בודדת של גניבה בהיקף מצומצם (ראו ת"פ 4139-06-13‏ ‏ מדינת ישראל נ' אברהם אבוקסיס (28.1.2014) והאסמכתאות הנזכרות בו). לצורך בחינת מדיניות הענישה במקרים של ריבוי עבירות, אפנה למקרים הבאים: ת"פ 39653-04-20 מדינת ישראל נ' איגור אוסטרומוחוב (26.12.2021), בו הורשע נאשם בשש עבירות גניבה מחנויות בהיקף של כ-18,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין "מספר חודשים שירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית"; ת"פ 3079-04-13‏ ‏מדינת ישראל נ' גריגורי רובינשטיין (24.2.2016) בו הורשע נאשם ב-7 עבירות גניבה מחנויות שונות בסכום מצטבר של אלפי שקלים. על הנאשם, שעברו לא היה נקי, הוטל עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים בעבודות שירות; ת"פ 56424-07-15‏ מדינת ישראל נ' סלימן אבראהים (2.4.2017), בו הורשע נאשם בצירוף תיקים. לענייננו רלוונטיים שלושה תיקים בהם הורשע בעשר עבירות של גניבה מחנויות וכן באירוע של רכישת טלפונים בדרך מרמה שהביאה לכך שאחר שילם עבורם. בית המשפט קבע מתחם ענישה המתחיל מעונש מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר; ת"פ 54174-07-23 מדינת ישראל נ' כוכבי (5.12.2023) בו נקבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בגין ריבוי עבירות גניבה מחנויות (13 עבירות גניבה וכן 3 עבירות של ניסיון גניבה והכל בסכומים נמוכים יחסית ושתי עבירות של הפרת הוראה חוקית); ת"פ 60450-12-23 מדינת ישראל נ' דן ליוסטרניק (15.8.2024), בו נקבע מתחם ענישה הנע בין מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בגין חמישה מקרים של גניבה ממרכולים; ת"פ 67026-07-24 מדינת ישראל נ' כוכבי (24.11.2024), בו נידון הנאשם לעשרה חודשי מאסר בפועל בגין שלושה כתבי אישום ובהם ריבוי עבירות גניבה מחנויות.

11. לאור כל זאת, ובשים לב לעבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען, אני בדעה כי מתחם הענישה ההולם את אישום מס' 1 נע בין עונש מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלוות. מתחם הענישה ההולם את העבירות מושא אישומים 2-5 נע בין מאסר קצר שניתן לשאת בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר.

קביעת עונשו של הנאשם

12. לצורך קביעת עונשו של הנאשם הבאתי בחשבון את הודאתו אשר ביטאה קבלת אחריות והפנמת הפסול, כמו גם שחסכה את עדות המתלוננים וזמן יקר. כן הבאתי בחשבון את גילו ונסיבותיו האישיות הקשות כפי שפירט הסנגור. מנגד, הבאתי בחשבון את עברו הפלילי המכביד הכולל שורת עבירות רכוש ואלימות בגינן נדון למספר עונשי מאסר בתוך תקופה קצרה יחסית (בין השנים 2019-2022). הנאשם אף הורשע זמן לא רב טרם ביצוע עבירות אלו בשורת עבירות רכוש ונדון לעונש מאסר ממושך ולמאסר מותנה אך לא היה בכך להרתיעו ולהביאו לשינוי דרכיו.

13. העבר הפלילי מצדיק אפוא החמרה וזאת לצורך מתן משקל ראוי לשיקולי ההלימה וההרתעה. עם זאת, יש לקוות כי הנאשם ישכיל לעבור טיפול וישנה את דרכיו ויפה שעה אחת קודם.

14. לאור כך, ולאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 10 חודשי מאסר.

ב. אני מפעיל עונש מאסר מותנה בן 6 חודשים מת"פ 37745-09-22 (שלום קריות, גזר הדין מיום 1.12.22) וזאת במצטבר לעונש שהטלתי. אציין כי לא מצאתי כל נימוק כנדרש בסעיף 58 לחוק העונשין לחפיפת המאסר המותנה. אדרבה - היות הנאשם רצידיוויסט החוזר ופוגע ברכוש הציבור מחייבת החמרה ומתן תוקף מלא למאסר המותנה שלא היה בו להרתיעו.

סה"כ יישא הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל וזאת החל מיום מעצרו - 4.10.24.

ג. מאסר על תנאי למשך 6 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ד. מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור בתוך שנתיים כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.

ה. אני מחייב את הנאשם לפצות את ע"ת מס' 1, בסך של 2,500 ₪ וכן את בעל העסק באישום 3 בסך של 3,000 ₪. הסכומים ישולמו בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.6.25 ובכל 1 לחודש שלאחריו. לא ישולם אחד התשלומים במועדו תעמוד היתרה לפירעון מידי.

המאשימה תמציא למזכירות בתוך 30 יום את פרטי המתלוננים ותביא לידיעתם את תוכנו של גזר הדין. מובהר שאין בכך למצות את מלוא הנזק וביכולת המתלוננים להגיש תובענה אזרחית.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשפ"ה, 24 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.