בנסיבות אלו חרה אפו של הנאשם ובמעמד זה בעודו מלווה על ידי מספר אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ברחבת המיון החיצונית, איים הנאשם בפגיעה בחייו של המאבטח כרמי באומרו לו : "תקשיב אם אתה מכיר את נידאל אבו לטיף, תמיר ניג'ם וענאן אבו נימר?" והוסיף כי הוא חבר שלהם והורה למאבטח כרמי שידאג לסדר אישור לשני מלווים בניגוד למדיניות. במעמד זה אמר לו :"אל תעשה בעיות...". בהמשך ומשלא נעתר המאבטח לבקשתו, איים הנאשם על המאבטחים בהתנהגותו ובאומרו באופן שצעק לעברם כשהוא מנופף ידיים באוויר ומצביע לעברם : "אני אשבור לכם את בית החולים"..."נזיין אתכם"...נלך מכות אם צריך"..."אנחנו נשרוף את הבתים שלכם , נזיין אתכם...אני אירה לכם על הבית" ואף הצביע על המאבטח תימור ואיים : "אני אוציא אותך בארון קבורה ואם אתה גבר תמסור את שם המשפחה".

במעמד זה לווה הנאשם אל מחוץ לרחבה החיצונית ומיד ניסה הנאשם להשתחרר מאחיזת האחרים ועט לעבר המאבטחים. בנסיבות אלו, הרחיקו המאבטחים את הנאשם, עיכבו אותו והובילו אותו לעבר סככה שבכניסה לבית החולים לצורך המתנה להגעת המשטרה.

במעמד זה בעודו בסככה איים הנאשם בפגיעה בחייהם ובגופם של המאבטחים באומרו למאבטח תיימור: "אתה עדיין לא יודעים מי מולכם אני אומר לך פעם אחרונה אל תגרום לי לקחת את השמות ואתחיל לעבוד...בכבוד שלי את כולכם אני הורג היום...כן מאיים על הזיין שלי...ואם תביא את משטרת ישראל יבוא להגן עליך ישאיר לך ניידת מחוץ לבית...באמא שלי אני אגיע לשבת אצלכם בבית ואראה לך מה הכתובת מאחורי אני לא אוהב לשבת פה...".

מיד ובסמוך, הגיע לסככה השוטר נזראל מהראן (להלן: "השוטר מהארן") ובמעמד זה איים הנאשם על המאבטח תיימור בפגיעה בחייו ובגופו באומרו לו: "ממזר שקרן, אם אני תופס אותך בחוץ...אני אזיין אותך, מגבר לגבר אני רוצה לזיין אותך יהומו".

בנסיבות אלו נעצר הנאשם והובא לתחנת משטרת נהריה ובהמשך היום בסמוך לשעה 20:39 הוכנס לחדר החקירות יחד עם השוטרת מורין בענאוי (להלן: "השוטרת מורין") והשוטר יניב וקנין (להלן: "השוטר יניב").

במעמד זה לקראת סיום החקירה הודיעה השוטרת מורין לנאשם כי הוא עצור ובנסיבות אלו נעמד הנאשם ממקום מושבו ומיד גידף הנאשם את השוטרת מורין באומרו לה: "אני מאחל לאמא שלך סרטן כמו שיש לאמא שלי", התקרב עם גופו לעבר השוטרת מורין והפריע לה במילי תפקידה באופן שנטל את המחורר שהיה בחדר החקירה וזרק אותו לעבר השוטרת מורין אשר מיד זזה ממקומה ולכן המחורר לא פגע בה. מיד ובסמוך המשיך הנאשם להפריע לשוטרת מורין באופן שנטל את תיק החקירה שהיה על השולחן בחדר החקירה והטיח אותו לכיוונה אך לא פגע בה.

בנסיבות אלו תפס השוטר יניב את ידיו של הנאשם והורה לו להירגע, במעמד זה החל הנאשם לדפוק את ראשו בארון שהיה בחדר החקירה ובמראה שתלויה על קיר חדר החקירה וכתוצאה מכך נפלה המראה ונשברה. במעמד זה איים הנאשם על השוטר יניב בפגיעה בחייו ובגופו באומרו לו : "תוריד לי את האזיקים ובוא איתי אחד על אחד". בנסיבות אלו הוביל השוטר יניב את הנאשם ליומן התחנה. בהמשך למתואר, בעוד הנאשם והשוטר יניב בדרכם ליומן, במעלית התחנה, איים הנאשם על השוטר יניב באומרו לו : "בוא לבחוץ ואראה לך".

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

3. ב"כ המאשימה הגיש במסגרת הראיות לעונש את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם - ת/1 וכן הגיש כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין בתיק בו הושת על הנאשם בין היתר עונש של מאסר על תנאי בן שלושה חודשים בר הפעלה בתיק זה - ת/2. כמו כן הגש ב"כ המאשימה טיעונים לעונש בכתב - ת/3.

ב"כ המאשימה הדגיש את הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים כתוצאה ממעשיו של הנאשם והפנה לנסיבות ביצוע העבירות. המאשימה עתרה למתחם ענישה שנע בין עונש של 8 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון לבין עונש של 18 חודשי מאסר בפועל הרף העליון. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נטען כי לנאשם הרשעה קודמת בגין עבירת רכוש ולחובתו עונש של מאסר על תנאי בן 3 חודשים בר הפעלה בתיק זה. המאשימה עתרה לעונש שלא יפחת מ - 10 חודשי מאסר בפועל וכן להפעלת עונש מאסר על תנאי במצטבר לעונש שיושת על הנאשם. סך הכל עתרה המאשימה לעונש של 13 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי למתלוננים.

4. ב"כ הנאשם טען כי מדובר באירוע לא מתוכנן ותיאר את הנסיבות המשפחתיות של הנאשם כאשר אחיו לקה בכשל כלייתי ועתיד לעבור ניתוח וכן העובדה כי אימו הובהלה לבית החולים וזהו הרקע לביצוע העבירות. הנאשם היה בסערת נפש. הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי בסופו של יום לא נגרם כל נזק והעבירות מצויות ברף הנמוך בחומרתן. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התואמת לשיטתו את מדיניות הענישה במקרים דומים - נ/1, נ/2, נ/3 ו - נ/4. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי והעדת העדים. ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בעונש מאסר החופף את תקופת מאסר על תנאי בר הפעלה בתיק זה.

5. הנאשם בדברו אמר שהוא מצטער על מעשיו וכי היה בסערת רגשות.

דיון והכרעה

6. תיקון 113 לחוק העונשין קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לסעיף 40ג לחוק העונשין, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה, ולשם כך יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, כשבתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם.

7. על בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם את האירוע ובסופו של תהליך, יש להחליט אם נכון לחרוג מהמתחם שנקבע, שאחרת ייגזר העונש בגדרי המתחם. בשלב הראשון על בית המשפט לבדוק האם העבירות בהן הורשע הנאשם מהוות אירוע אחד או מספר אירועים נפרדים. אם יגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר באירועים נפרדים עליו לקבוע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד ולאחר מכן לגזור את עונשו של הנאשם עונש נפרד לכל אירוע ובד בבד לקבוע האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר. בית המשפט יכול להגיע למסקנה כי יש להשית עונש אחד כולל לאירועים כולם (ראה בעניין זה : ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל ; ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל( להלן: "עניין ג'אבר")). בעניין ג'אבר קבע בית המשפט העליון, כי עבירות שיש ביניהן קשר ענייני הדוק ושניתן לקבוע כי מדובר במסכת עבריינית אחת ייחשבו לאירוע אחד. בענייננו, אני קובעת כי מדובר באירוע אחד, הגם שמדובר בהשתלשלות עניינים אך מדובר במסכת עבריינית אחת שהחלה בבית החולים והמשיכה בתחנת המשטרה. לפיכך אני סבורה כי יש לקבוע מתחם עונש אחד וליתן את הדעת לכך שכל מעשה או עבירה יזכו להתייחסות ראויה במסגרת גזירת העונש. אפנה לעניין זה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 39844-08-13 מדינת ישראל נ' פאיז אבו רקייק, (26.12.2013)).

8. הערכים המוגנים שנפגעו בעבירות כלפי השוטרים הם הגנה על יכולת גורמי אכיפת החוק לבצע את תפקידם ולשמור על הסדר הציבורי, שמירה על שלטון החוק והגנה על אוכפי החוק.

לעניין הפגיעה בערכים חברתיים מוגנים שנפגעו מביצוע עבירות כלפי שוטרים אפנה לקביעות בית המשפט בע"פ 5214/13 מחמוד סירחאן נ' מדינת ישראל (30.12.2013):

"אכן, יש להביע סלידה ושאט נפש ממעשי תקיפה המכוונים כלפי העוסקים במלאכת השמירה על בטחונו של הציבור ועל אכיפת החוק. 'מעשי תקיפה ואיומים כלפי שוטרי משטרת ישראל, רק מפני שהם ממלאים את תפקידם כחוק, מערערים את המוסכמות הבסיסיות ביותר של החברה הדמוקרטית בה אנו חיים. חברה המכבדת את שלטון החוק ואת זכויותיו של הזולת לא תאפשר פגיעה בנציגי החוק, וכל פגיעה שכזו צריכה להיתקל בקיר ברזל של אפס סובלנות' (עניין מוסא, שם). אינטרס הציבור מחייב אפוא ששוטרים יוכלו למלא את תפקידם ללא מורא ופחד (ע"פ 500/87 בורוכוב נ' מדינת ישראל (8.3.1988)). מדיניות של ענישה מכבידה ומרתיעה בגין עבירות אלימות נגד שוטרים משרתת אינטרס זה ועל כן היא ראויה (רע"פ 5940/06 גל נ' מדינת ישראל (18.12.2006); עניין מוסא, שם)".

9. במקרה דנן, הערכים החברתיים אשר נפגעו כתוצאה ממעשיו בבית החולים כלפי המאבטחים והתנהגותו הביריונית והפרועה הרי שמדובר בשמירה על הסדר הציבורי במקום ציבורי ועל שמירת ביטחונם של העושים במלאכה כדי לשמור על הסדר הציבורי.

10. נסיבות ביצוע העבירות מלמדות על פגיעה משמעותית בערכים חברתיים מוגנים וגם אם אצא מנקודת הנחה הנוחה לנאשם כי היה נתון בסערת רגשות אין בכך כדי להקל בנסיבות. התנהגותו של הנאשם התבטאה אמנם בספונטניות של האירועים אך יחד עם זאת בכל זמן נתון יכול היה הנאשם לחדול מהתנהגות זו, אך הוא המשיך לאיים על המאבטחים והשוטרים בכל מיני דרכים ואמירות ובהמשך בעזות מצח התנהג באותו אופן כלפי השוטרים בתחנת המשטרה ובחדר החקירות.

11. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים (הגם שבחלקם עסקינן בתקיפת שוטרים ולא עובדי ציבור) הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב כמפורט להלן:

בע"פ 7639/13 אמארה נ' מדינת ישראל (02.04.14), נדחה ערעור של נאשם 2 אשר הורשע בעבירה של תקיפת מאבטח בבית חולים ציבורי. המתלונן העיר לנאשם כי הוא עובר במקום שאסור למעבר, ואז החלה קטטה שבה הותקף המתלונן, תוך כדי כך שהוא נדחף, מוכה, מופל ארצה ואף מהווה יעד לקללות. הנאשם נידון ל- 8 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ברע"פ 8748/10‏‏ נמירי נ' מדינת ישראל (7.12.10), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים. הנאשם סירב להזדהות בפני שוטר, גידף ואיים על השוטרים שעצרו את רכבו, תקף שוטר על ידי פתיחת דלת רכבו בעוצמה על רגלו של האחד והטיח אגרופים בשני. נידון ל- 5 חודשי מאסר בפועל.

ברע"פ 1648/14 יפרח נ' מדינת ישראל (8.4.14), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ואיומים. המבקש תקף שני חוקרי מע"מ שהגיעו לביתו לצורך עריכת חיפוש. החוקרים הציגו למבקש צו חיפוש, אך הוא קימט את הצו וניסה לדחוף אותו בכוח לפיו של אחד החוקרים. לאחר זאת, שרף המבקש את הצו. בנוסף, איים המבקש על חייהם של החוקרים. נוכח עברו הפלילי מחד ומצבו הרפואי מאידך, נידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

ברע"פ 7398/15 רחמימוב נ' מדינת ישראל (6.11.15), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת עובד ציבור והיזק לרכוש במזיד. הנאשם תקף עובדת בלשכת התעסוקה בחיפה בכך שהשליך על ראשה עציץ מפלסטיק והעציץ נשבר. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים.

בע"פ (מח' י-ם) 9030-11-16 מלכה נ' מדינת ישראל (5.2.17), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. בעת שהמתין הנאשם בחדר החקירות, הוא לקח מטף כיבוי אש וריסס שלוש שוטרות אשר שמרו עליו. הנאשם הינו צעיר ובעל עבר פלילי. נידון ל- 10 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בעפ"ג (מח' ב"ש) 33867-10-13‏ נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.13), נדחה ערעורו של נאשם אשר הורשע בעבירות של תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה באירוע שהתקיים באילת, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר. הנאשם נידון ל- 3.5 חודשי עבודות שירות.

ת"פ (שלום-י-ם) 29751-08-20 מדינת ישראל נ' מהנד מוזפר בית המשפט הרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 3 וחצי חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית. בעניינו של הנאשם היה תסקיר חיובי. לנאשם עבר פלילי.

12. סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו מעונש של 6 חודשי מאסר ברף הנמוך שבמקרים מתאימים ניתן לשאת בדרך של עבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל.

13. לא מצאתי כי בתיק זה יש מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם לקולא או לחומרא.

14. באשר לעונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם נתתי משקל לקולא לנסיבותיו המשפחתיות והאישיות של הנאשם (על אף העובדה כי מסמכים רפואיים לא הוצגו לעיוני). כמו כן נתתי משקל לעובדה שהנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות על מעשיו. לחומרא נתתי משקל לעובדה שלנאשם רישום פלילי קודם הכולל הרשעה אחת משנת 2023 בגין עבירת רכוש. בגין הרשעה זו הושת על הנאשם עונש של מאסר על תנאי בן 3 חודשים בר הפעלה בתיק זה. לא מצאתי כי מתקיימים נימוקים מיוחדים להפעלת עונש מאסר על תנאי בחופף לעונש המאסר אותו קבעתי בתיק זה.

15. אשר על כן ולאחר ששקלתי את השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם מיום 18.6.24.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי בן 3 חודשים מת"פ 4439-04-22 מיום 17.1.23

בית המשפט השלום בפתח תקווה כבוד השופט עודד מורנו במצטבר לעונש שהושת על הנאשם בתיק זה.

סך הכל ירצה הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפ0ועל בניכוי ימי מעצרו מיום 18.6.24

4 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם והתנאי הוא שלא יעבור אחת או יותר מן העבירות בהן הורשע ויורשע בה.

קנס בסך של 1,500 ₪ או 7 ימי מאסר תמורתו הקנס ישולם בתוך 14 יום מהיום.

את הסכום יש לשלם ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ה, 03 נובמבר 2024, בנוכחות הצדדים.