טיעוני הצדדים לעונש

3. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם פגע מספר פעמים בסדרי המשפט וזכויות המתלוננת שביקשה להיות מוגנת תחת צו בית המשפט. לנוכח העובדה כי מדובר במספר אירועים ופרסומים ועל רקע פסיקה אליה הפנתה, טענה המאשימה למתחם ענישה הנע בין 6 חודשים ל- 14 חודשים. במה שנוגע לענישה בתוך המתחם, על רקע עברו הפלילי של הנאשם (טל/1 - טל/4) לרבות טיב הרשעותיו הקודמות, אולם מנגד לאור הודאתו והעובדה כי חסך בזמן שיפוטי, עתרה המאשימה להטלת עונש של 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת, התחייבות וקנס.

4. ב"כ הנאשם טען כי טיעונה של המאשימה חורג מעובדות כתב האישום המתוקן. נטען על ידו כי לפי כתב האישום המתוקן, מיוחס לנאשם פרסום אחד בלבד אודות המתלוננת המהווה הפרת צו שיפוטי (סעיף 3 לכתב האישום) וכן מעשה של שליחת הודעת דואר אלקטרוני המהווה הפרת צו (סעיף 4 לכתב האישום). ההפרה הראשונה אינה כוללת יצירת קשר ישיר בין הנאשם למתלוננת, ומהותה פרסום אודות המתלוננת בלא לציין את שמה. ההפרה השנייה היא משלוח הודעת דואר אלקטרוני המבקשת להסדיר את הסכסוך בין הנאשם לבין המתלוננת, ואינה כוללת איומים או קללות (טל/5). מדובר בעבירות שבוצעו ברף החומרה הנמוך ביותר, בשונה ממקרים בהם מדובר ביצירת קשר טלפוני או פיזי. בנסיבות אלה, טוען ב"כ הנאשם כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין 3 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

5. במסגרת דבריו לעונש, טען הנאשם טענות שונות בנוגע למתלוננת, וכן טען כי ניסתה להפלילו בשליחותם של אחרים. כן טען כי גורמים שונים מנסים לפגוע בו. עוד ציין כי נפגע באורח קשה בתאונת דרכים לפני מספר חודשים, והוא עדיין סובל מתוצאות הפציעה.

דיון והכרעה

6. הנאשם הורשע בריבוי עבירות של הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם. במסגרת הטיעונים לעונש התגלעה מחלוקת בין הצדדים במה שנוגע להיקף המעשים המיוחסים לנאשם, וזאת בהתייחס למספר הפרסומים אודות המתלוננת שפרסם - אשר מהווים הפרה של הצו.

7. בעניין זה מקובלת עלי עמדת המאשימה, לפיה כתב האישום מייחס לנאשם יותר מפרסום אחד. סעיף 1 לכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם מציין כי במסגרת הבלוג שהחזיק, הנאשם "פרסם מספר רב של פרסומים, בהם, בין היתר, פרסם אודות המתלוננת באריכות". אף אם אקבל את טענתו של ב"כ הנאשם לפיה המשפט האמור אינו מלמד באופן חד משמעי על ריבוי פרסומים לגבי המתלוננת, הרי שאין בידי לקבל את הטענה לפיה משפט זה מתייחס לפרסום המפורט בסעיף 3 לכתב האישום, ועל כן מייחס לו כתב האישום פרסום אחד בלבד; סעיף 1 מדבר על פרסום "באריכות", והפרסום האמור בסעיף 3 אינו מתיישב עם תיאור זה. אשר על כן, אניח כי כתב האישום מייחס לנאשם יותר מפרסום אחד בעניינה של המתלוננת, שיש בו משום הפרת הצו השיפוטי. זאת, בנוסף לשליחת הודעת הדואר האלקטרוני למתלוננת, אשר מהווה מעשה נוסף של הפרת הצו.

מתחם העונש ההולם

8. קביעת מתחם העונש ההולם נעשית בהתאם לעקרון ההלימה - קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו, בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג לחוק העונשין).

9. הנאשם, כמפורט לעיל, הפר מספר פעמים צו שיפוטי שאסר עליו, בין היתר, ליצור קשר עם המתלוננת, ולפרסם אודותיה ברשתות החברתיות. במעשיו פגע הנאשם בעקרון שלטון החוק והחובה לכבד החלטות שיפוטיות ולפעול על פיהן, ובהינתן העובדה כי מדובר בהפרת צו שנועד להגן על אדם, פגע גם בזכותה של המתלוננת לשמירה על שלוות חייה.

10. עם זאת, מקובלת עלי עמדת ב"כ הנאשם כי מדובר בעבירות שבוצעו ברף חומרה נמוך; הגם שלא מדובר במעשה הפרה יחיד, הרי שמדובר בהפרות בודדות - שני פרסומים לכל הפחות (אחד מהם "באריכות") ושליחת הודעת דואר אלקטרוני. לא מדובר ביצירת קשר פרונטלי, פיזי או טלפוני עם המתלוננת; הפרסום אשר תוכנו פורט בכתב האישום כלל תמונה מטושטשת של פניה, וכיתוב קצר המתייחס אליה; תוכן הודעת הדואר האלקטרוני ששלח הנאשם למתלוננת (טל/5) - "אני רוצה למחוק את הבלוג לצמיתות. במסגרת הסדר. תגידי לעו"ד שלך שיצור איתי קשר" - הינו קצר ותוכנו אינו פוגעני, הגם שקיימת פגיעה בעצם יצירת הקשר של הנאשם עם המתלוננת.

11. הענישה הנוהגת בעבירה הנדונה נגזרת מנתונים הנוגעים להיקף ההפרה, חומרתה ומידת הפגיעה הנגזרת מכך במושא הצו, משך התקופה במהלכה התרחשו ההפרות וכיו"ב. סקירת הפסיקה מעלה כי ככלל, נקבעו מתחמי ענישה אשר בתחתיתם מאסר מותנה והרף העליון שלהם נקבע על מאסר בפועל, בחלק מן המקרים לתקופות המאפשרות ריצוי בעבודות שירות:

א. ת"פ (ק"ג) 43314-09-17 מדינת ישראל נ' פלוני (19.11.18): הנאשם הורשע בשתי עבירות של הפרת צו (בשני כתבי אישום); במקרה הראשון, הגיע הנאשם לחניון תחנת רכבת בו היתה המתלוננת, וביקש לדבר איתה; במקרה השני, הגיע לביתה של המתלוננת וניסה לפתוח את הדירה כאשר המתלוננת שהתה בה. הכל, בניגוד לצו שיפוטי. בית המשפט קבע לכל אחת מן העבירות מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין למאסר קצר.

ב. עפ"ג (ב"ש) 1385-02-21 מדינת ישראל נ' פלוני (10.3.21): הנאשם הפר תנאי שהוטל עליו במסגרת החלטת שחרור בתנאים מגבילים אשר ניתנה שבועיים קודם לכן, כאשר הגיע למקלט לנשים מוכות בו שהתה המתלוננת עם ילדיהם, עלה לגג סמוך וקרא לילדיו. בית המשפט המחוזי עמד על הנסיבות החמורות והחריגות של המקרה, ובקבלו את ערעור המדינה קבע את מתחם הענישה בין מספר חודשי מאסר בפועל שלעיתים ניתן יהיה לרצותם בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר.

ג. ת"פ (ת"א) 62600-10-20 מדינת ישראל נ' צבי (12.9.22): הנאשם הגיע - בניגוד לצו - לקרבת ביתה של המתלוננת, שהה בסמוך לבית כמספר דקות וצילם אותו באמצעות הטלפון הנייד. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה למאסר קצר.

ד. ת"פ (ק"ג) 37001-08-21 מדינת ישראל נ' מושיאחוב (10.12.23): הנאשם - עליו נאסר ליצור קשר עם המתלוננת, להטרידה או להימצא בקרבתה - פגש במתלוננת, אמר לה : "תשרפי בגיהינום", ובהמשך דלק אחריה וכינה אותה בכינוי גנאי תוך שהוא מצוי בקרבתה. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה לבין 6 חודשים מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

ה. ת"פ (ת"א) 33176-09-21 מדינת ישראל נ' פלוני (10.3.24): הנאשם הורשע בשתי עבירות של הפרת צו, לאחר ששלח הודעת דוא"ל הכוללת תוכן אישי ופוגעני הקשור במתלוננת, למי שעבדה כמנהלת במקום עבודתה של המתלוננת; בנוסף, הגיע לכתובת מגוריה תוך הפרת צו הרחקה. נקבע מתחם עונש הנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר.

ו. ת"פ (ת"א) 27957-12-21 מדינת ישראל נ' בן זכאי (14.2.24): הנאשם שלח שני מכתבים להורי גרושתו ולבנו, במסגרתם הכפיש במילים בוטות את גרושתו, בניגוד לצו שאסר עליו לפרסם או להפיץ חומרים פוגעניים כלפיה. בית המשפט קבע מתחם הנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

12. המאשימה הסתמכה בטיעונה על הענישה שנקבעה בת"פ (חי') 17732-02-22 מדינת ישראל נ' סטופין (8.4.24), וע"פ 39437-04-24 סטופין נ' מדינת ישראל (15.9.24)). באותו עניין דובר בארבע הפרות של צו בית המשפט, שתיים מהן בדרך של הגעה פיזית למקום עבודתו של בעלה של המתלוננת או בסמוך לו, הפרה נוספת בדרך של שליחת מסרון לטלפון הנייד של המתלוננת, והפרה נוספת בדרך של משלוח מכתב אהבה המופנה מהנאשם למתלוננת, אשר נשלח למשרדו של עורך דינה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר ל- 12 חודשי מאסר, וקבע את העונש על 10 חודשי מאסר. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של הנאשם והטיל עליו עונש מאסר בן ששה חודשים לריצוי בעבודות שירות.

איני סבור כי ניתן ללמוד מעניין זה לענייננו; ראשית, דומה כי מתחם הענישה שנקבע בבית משפט השלום בעניין האמור חורג לחומרה מן הענישה הנוהגת; שנית, ובהמשך לכך, הגם שבית המשפט המחוזי לא נדרש למתחם העונש ההולם, מהחלטתו להפחית בעונש נגזרת גם הקלה במתחם הענישה שנקבע על ידי בית המשפט השלום; שלישית, נסיבות ביצוע העבירה בעניינו של הנאשם שבפני פחותות משמעותית בחומרתן מאלה שנדונו בתיק האמור.

מנגד, לא מצאתי גם את גזר הדין אליו הפנה ב"כ הנאשם (ת"פ (י-ם) 24459-05-20 מדינת ישראל נ' חדד) כמתאים לענייננו, מאחר ועסק בעבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, שהינה פחותה בחומרה מהעבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק, בה הורשע הנאשם.

13. סיכומו של דבר: בנסיבות ביצוע העבירה על ידי הנאשם, אשר קבעתי כי מצויות ברף חומרה נמוך, ועל רקע הפסיקה הנוהגת, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה לבין עונש בן מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם

14. גזירת העונש בתוך מתחם הענישה תיעשה בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין.

15. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו בכתב האישום המתוקן; הגם שדבריו לעונש אינם מלמדים על נטילת אחריות, הרי שבהודאתו הביא לחסכון בזמן שיפוטי.

16. לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות, מן השנים 1999 עד 2024 (טל/1). בשנת 2024 הורשע הנאשם בעבירת איומים; בשנת 2018 הורשע בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי ואיומים; בשנת 2011 הורשע בעבירה של תקיפה סתם. בגין הרשעותיו נדון למאסרים מותנים ועונשים נלווים. לחובתו של הנאשם גם הרשעה שהתיישנה, משנת 1999, בעבירות סמים, בגינה נדון למאסר בפועל.

אכן, לא מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי; עם זאת, עברו הפלילי של הנאשם (שלא התיישן) אינו מכביד; יעידו על כך גם העונשים שהוטלו בצד הרשעותיו. כמו כן, הנאשם לא הורשע בעבר בעבירות שעניינן הפרת צווים שיפוטיים או בעבירות שכוונו כלפי המתלונת בתיק זה.

17. במכלול הנסיבות, סבורני יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה, באופן שעיקר עונשו יהיה צופה פני עתיד. לנוכח עברו הפלילי של הנאשם, עונשו לא ימוקם בתחתית המתחם ממש, וביטוי לכך יינתן באורך התקופה של המאסר המותנה שיושת עליו. כמו כן, יוטל על הנאשם פיצוי סמלי למתלוננת.

סוף דבר

18. לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 5 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין.

ב. פיצוי למתלוננת בסך 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.4.25.

ג. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 2000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מביצוע עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, שאם לא כן ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ה, 10 פברואר 2025, במעמד הצדדים.