ת”פ (ראשון לציון) 23941-04-21 – מדינת ישראל נ’ רובי אסרף
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
ת"פ 23941-04-21 מדינת ישראל נ' אסרף
|
|
בפני |
כבוד השופטת הבכירה, טל אוסטפלד נאוי
|
|
|
המאשימה |
מדינת ישראל |
|
נגד
|
|
|
הנאשם |
רובי אסרף |
גזר דין |
כתב האישום
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של תקיפה סתם-בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
על פי עובדות החלק הכללי לכתב האישום, במועד הרלוונטי היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים מזה כ-12 שנה ולהם 3 ילדים משותפים. המתלוננת והנאשם התגוררו בבית הוריו של הנאשם וניהלו הליך גירושין.
על פי עובדות כתב האישום, כשבועיים עובר לתאריך 29.10.20, בשעות הבוקר או בסמוך לכך, על רקע סכסוך הגירושין, התווכחו הנאשם והמתלוננת וכאשר המתלוננת שאלה אותו לאן הוא הולך, השיב לה הנאשם "מה אכפת לך". בהמשך, יצא הנאשם מהמקום אך חזר כעבור רבע שעה. לאחר שחזר אמר הנאשם למתלוננת "תעלי לאמא שלך לירושלים, תארזי דברים שלך". בתגובה הדפה אותו המתלוננת וביקשה ממנו להירגע. בהמשך לכך, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר לה בפניה.
רישום בפלילים
2. אין לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים.
הממונה על עבודות השירות
3. בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות מיום 27.8.24, נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.
הסכמות הצדדים
4. הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה לשירות המבחן שיערוך תסקיר בעניינו ויבחן, לבקשת ההגנה, שאלת ביטול ההרשעה. כן הוסכם כי ככל ששירות המבחן ימליץ על ביטול הרשעת הנאשם, תסכים המאשימה להמלצה זו. ככל ששירות המבחן לא יבוא בהמלצה שכזו, הצדדים יטענו באופן פתוח.
מאחר ושירות המבחן לא בא בהמלצה לבטל את ההרשעה, כפי שיפורט בהמשך, טענו הצדדים לעונש באופן פתוח.
תסקיר שירות המבחן
5. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר ביום 18.10.22 המפרט בהרחבה את תולדות חייו. צוין כי מדובר במי שהוא כבן 41, גרוש, אב לשלושה ילדים תחת משמורתו המלאה ועובד כמפעיל ציוד מכני כבד במפעל נשר. מזה כחודש שוהה הנאשם בחופשת מחלה בעקבות תאונת דרכים.
בגיל המתאים התגייס הנאשם לצבא ושירת כצלף בחטיבת "גולני". בהיותו חייל בשירות סדיר נפצע בעיניו ובראשו ומאז סובל מפגיעה בקרנית בשתי עיניו ואף נזקק לניתוח. בשנת 2004 נפצע הנאשם בשנית במהלך שירותו הצבאי כתוצאה ממטען צד. למרות שהנאשם הופטר משירות מילואים, בחר להתנדב ולדבריו משתתף בכ-100 ימי מילואים מידי שנה. בשנת 2014 אף הוענקה לו תעודת הצטיינות בגין משימותיו במבצע "צוק איתן".
לאחר שחרורו מהצבא עבד הנאשם באופן מזדמן בחברת הסעות שבבעלות הוריו. בשנים 2010 -2014 עבד בשירות לקוחות בחברה להשכרת רכב והחל משנת 2015 ועד היום עובד כמפעיל ציוד מכני כבד. מעבידו של הנאשם תאר אותו כמקצועי, בעל ערכים ומוסר עבודה גבוה.
הנאשם לא נטל אחריות מול שירות המבחן, לביצוע העבירה, הכחיש כי סטר למתלוננת, טען כי דחף אותה ותיאר התנהלותו כהגנה עצמית אל מול תקיפתה באמצעות הסכין. הנאשם שלל שימוש באלימות מכל סוג שהוא כלפי המתלוננת במהלך שנות נישואיהם.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם ממוקד בעצמו, בצרכיו ובפגיעה שחווה נוכח הגשת התלונה, הוא מתבצר בעמדה קורבנית, מתקשה לחוש אמפתיה כלפי המתלוננת, כמו גם להתבונן בחלקיו הבעייתיים ובתרומתו לדינמיקת היחסים המורכבת שנוצרה בין השניים במהלך השנים. הנאשם שלל צורך בטיפול בתחום האלימות או בתחומים אחרים בחייו.
המתלוננת תארה לפני שירות המבחן כי במהלך רוב שנות הנישואין הנאשם התנהל כלפיה באלימות רגשית, מילולית, פיזית ומינית וציינה כי היו אירועים נוספים בהם פעל באלימות גם כלפי הילדים. המתלוננת שיתפה כי לתפיסתה הנאשם מסית את הילדים נגדה ואף מונע מהם יצירת קשר טלפוני עמה. לדבריה, היא חוששת מהנאשם גם כיום מאחר שממשיך להפעיל אמצעי שליטה ולפגוע בה באמצעות ילדיהם המשותפים.
בסופו של יום, סבר שירות המבחן כי לנאשם סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות כשלהערכתו טיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה, עשוי להפחיתו.
מאחר והנאשם אינו מודע לבעייתיות במצבו המצריכה טיפול, לא בא שירות המבחן בהמלצה טיפולית-שיקומית בעניינו.
באשר לשאלת ההרשעה, הנאשם לא הציג לפני שירות המבחן מסמכים המצביעים על פגיעה כלשהי, משכך לא הומלץ לבטל את ההרשעה. לא זו אף זו, שירות המבחן העריך כי ביטול ההרשעה עלול להוות מסר אשר יטשטש עבור הנאשם את חומרת התנהלותו.
טיעוני הצדדים לעונש
תמצית טיעוני המאשימה
6. בראשית טיעוניה עמדה המאשימה על נסיבות ביצוע העבירות ועל הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ובכללם שמירה על גופה ובטחונה האישי של המתלוננת. המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה להעמיד את מתחם הענישה ההולם בין חודש שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל.
באשר לנסיבות הנאשם עצמו ציינה המאשימה את תסקיר שירות המבחן השלילי, הסיכון להישנות ביצוע עבירות דומות והטיפול לו הוא זקוק.
לצד זאת ציינה המאשימה כי הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה בעובדות כתב האישום מתוקן לקולה וחסך עדותה של המתלוננת. עם זאת, נוכח חשיבות יצירת ההרתעה עתרה המאשימה להותיר הרשעתו של הנאשם על כנה והבהירה כי הנאשם אינו עומד בתנאי "הלכת כתב". זאת כאשר הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו שירות המבחן סבר כי ביטול הרשעת הנאשם, עלול להוות מסר אשר יטשטש עבורו חומרת התנהלותו.
נוכח כל האמור לעיל, עתרה המאשימה לגזור על הנאשם 3 חודשי מאסר, שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.
תמצית טיעוני ההגנה
7. ההגנה ביקשה כי בית המשפט יסתפק בענישה הצופה פני עתיד, תוך שהדגישה כי מדובר במי שבפעם הראשונה הסתבך בפלילים. הסנגור ציין כי הנאשם מגדל את שלושת ילדיו ודי בכך כדי ללמד עליו. עוד הבהירה ההגנה כי מדובר באירוע חד פעמי, ציינה את שירות המילואים הפעיל ואת תרומתו של הנאשם לחברה וסברה כי ניתן להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.
דיון והכרעה
8. הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הם ההגנה על שלמות גופה של המתלוננת, בטחונה ושלוות נפשה. מדובר בעבירת אלימות שבוצעו במסגרת זוגית ועל רקע סכסוך גירושין. יחד עם זאת מדובר בסטירה בלחיה של המתלוננת.
9. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:
א. ברע"פ 5080/20 אביגל בן דוד נ' מ"י (27.7.20) נדחתה בקשת רשות ערעור על עונש בן ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות על המבקש שאיים על בת זוגו שיפגע בה והביע תמיכה באירוע רצח במשפחה שארע בעבר, כן תקף את בת זוגו בכך שאחז את ידה ורצה להוציאה אל מחוץ לדלת.
ב. בעפ"ג (מחוזי ירושלים ) 11897-09-18 סאלחי נ' מ"י (27.3.19) זוכה המערער מעבירת איומים והורשע בעבירה של תקיפה סתם - בן זוג, בגין כך שסטר למתלוננת בגופה ובעט בה. בית המשפט השלום גזר על הנאשם 45 ימי מאסר שירוצו בעבודות שירות. ערעור על העונש נדחה.
ג. עפ"ג (מחוזי ירושלים) 48832-10-15 פלוני נ' מ"י (9.8.16) שם הדף המערער את בת זוגו בכתפה באמצעות שתי ידיו ושלח לה מסרון מאיים. לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש נדחה.
ד. בת"פ (רח') 35311-11-21 מ"י נ' צ'פל (14.3.22) הורשע הנאשם בשני אישומים הכוללים איומים ותקיפה סתם-בן זוג, בכך שהכה בארון ואחז בחוזקה בפניה של בת זוגו. בית המשפט קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ל-12 חודשי מאסר לצד עונשים נלווית. בסופו של דבר נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי.
ה. בת"פ (שלום נצ') 41303-03-20 מדינת ישראל נ' פלוני (6.8.20) הורשע הנאשם לאחר שהודה בכתב אישום מתוקן בשתי עבירות של תקיפת בת זוג. בית משפט השלום סקר פסיקה מרובה וקבע את מתחם הענישה בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי ואף ריצה מאסרים קודמים, הביע צער וחרטה והמתלוננת ביטאה רצון לשוב לחיים משותפים עמו. בית המשפט גזר על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל.
10. עיינתי בפסיקה אליה הפנתה המאשימה ולא מצאתי כי היא רלוונטית לעניין שלפניי: כך למשל בת"פ 34838-02-21 (ראשל"צ) מ"י נ' דודוביץ' (7.2.22) דובר בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, היינו חמורה יותר מהעניין שלפניי; בת"פ 39493-05-20 (ראשל"צ) מ"י נ' ואקנין (30.11.22) הוקל העונש במסגרת ערעור שהוגש, לאחר שהמערער הורשע לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של תקיפה סתם שלא במסגרת זוגית; בעפ"ג 5356-01-19 (מרכז) חג'אג' נ' מ"י (25.3.19) צורפו שני כתבי אישום מתוקנים בעבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש לאחר שהמערער תקף במכות אגרוף בגב, בכתף ובראש, והורשע אף בביצוע עבירות איומים, הפרת צו בית משפט, תקיפה סתם - בן זוג והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ברי כי לא ניתן ללמוד מגזר הדין בעניין זה לעניין שלפניי; לבסוף אציין כי מת"פ (ת"א) 37526-11-09 מ"י נ' פנקר (21.3.12) לא ניתן ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת מאחר שניתן קודם תיקון 113 ובית המשפט לא התייחס לשיקולי הענישה כמתחייב על פי התיקון.
11. בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין חודש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נילווים.
עונשו של הנאשם
12. שקלתי את העובדה כי כתב האישום תוקן לקולה, הנאשם הודה בביצוע המעשים, הביע חרטה וחסך את העדת המתלוננת. לצד זאת יש להזכיר את התרשמות שירות המבחן לקשייו של הנאשם לקבל אחריות על התנהלותו האלימה ולבטא אמפתיה כלפי המתלוננת. עוד, נמצא כי הנאשם מאופיין בדפוסים כוחניים ותוקפניים, בצרכי שליטה מוגברים ונוקט בעמדה מזלזלת ומקטינה כלפי המתלוננת.
בסופו של יום, שירות המבחן סבר כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות דומות כשלהערכתו טיפול ייעודי בתחום האלימות במשפחה עשוי להפחיתו, אלא שהנאשם חסר מודעות לבעייתיות במצבו זקוק לטיפול אך שלל נזקקות זו, עד כי שירות המבחן סבר כי יש להרתיעו על דרך הותרת הרשעתו על כנה.
לבסוף אזכיר כי ניכר בנאשם כי הוא מנהל מאמץ לנהל אורח חיים תקין ואחראי ומקפיד לשמור על רצף תעסוקתי. כמו כן, יש להתחשב בכך כי כיום הצדדים גרושים ובתרומתו הנכבדת לביטחון המדינה ואזרחיה. בנסיבות אלה יש לקבוע עונש הולם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.
סוף דבר
13. לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של חודש לנשיאה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות הדעת מיום 27.8.24.
על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 4.11.24 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי-עבודות שירות-שלוחת מרכז.
מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.
ב. מאסר למשך 4 חודשים. והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג.
ג. קנס בסך 1500 או 30 ימי מאסר תמורתו אם הקנס לא ישולם. הקנס ישולם ב- 3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.10.24 ובכל 1 לכל חודש עוקב. לא ישולם תשלום אחד במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מידי.
ד. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר- יאסר למשך 30 יום.
ככל שהופקד פיקדון בתיק על-ידי הנאשם, הקנס יקוזז מהפיקדון ויתרה תוחזר לנאשם או לגורם אחר לפי בקשת הנאשם, בהיעדר מניעה על-פי דין.
זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ה' אלול תשפ"ד, 08 ספטמבר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.