5. תוכן המסרונים שהוזכרו בכתב האישום צוטט במלואו בפסקה 43 להכרעת הדין ולא אחזור על כך. יצוין רק שמדובר בגיבוב ארוך ונמשך של קללות (בת זונה, שרמוטה, נצלנית ונוכלת, חרא, מזבלה ועוד ועוד), איומים מרומזים וישירים (אשחיר אותך, אני הסיוט שלך, אחכה לך בבית, אראה לך מי אני, מחר בבוקר אני אצלך, אגמור אותך, לא תישארי במשטרה, אנקום בך, אקבור אותך עם כל הלכלוך שעשית, אני בדרך אלייך לגמור עם השקרים, אני בדרך אליך ותזמיני משטרה אם את פוחדת וכו').

6. באירוע נוסף שהוכח בפניי, הגיע הנאשם פיזית, מבלי שהוזמן כמובן, לביתה של המתלוננת בראשון לציון כשהוא מדיף ריח אלכוהול, לאחר שאיים לשבור את דלת הבית. המתלוננת סגרה את הדלת וסירבה להכניסו.

7. עוד נקבע כי ביום 3.7.2017 שלח הנאשם למתלוננת 30 הודעות מפרופיל פייסבוק פיקטיבי תחת השם "אפרת", ביניהן הודעות מאיימות כגון "את. תהיי. אשפה. של. מדינת שראל ... אני גם רע כמו שאני טוב"; "אני ישרוף אותך זה היעוד שלי..."; "ח' א'. את תצטערי על היום. שעבדת ורימת ושיקרו. אותי. מילה. שלי. זהב. תהני" (הנוסח מובא כפי שמופיע במקור).

8. ביום 14.7.2017 שלח הנאשם למתלוננת שני מסרונים מטרידים מטלפון שמספרו XXXXX, ביניהם המסרון: "את שקרנית פתולוגית בשביל זה החיים שלך גרועים אני יקפיד עליך עד שבורא עולם יתן לך עונשים שתביני לפגוע באנשים ובילד מסכן שלא עשה כלום את תענשי אני טוב והכל עד הילדים זה קו אדום".

9. בימים 31.7.2017-3.8.2017 שלח הנאשם כ- 28 מסרונים מטרידים מטלפונים שמספריהם XXXXו- XXXXX, ביניהם ההודעה הבאה: "הים הראשון גדול מאווד תתבעי עד שתתבעי בים בעזרת השם יצמח שמך ושם זכרך נוככלת ושקרנית תתפוצצי עים עצמך מממני תוציאי חרא בפנים שלך".

10. נוסף על כל אלה נקבע כי הנאשם הטריד את המתלוננת ופגע בפרטיותה בפרסום תמונתה לצד דברי גידוף במדיה חברתית, יצר פרופילים פיקטיביים ופרסם באמצעותם פוסטים מטרידים ומכפישים על המתלוננת; ושלח הצעות חברות למתלוננת כדי להטרידה מפרופילים פיקטיביים שפתח בפייסבוק. הכל - כמפורט בסעיף 11 לעובדות האישום הראשון, ובהכרעת הדין.

האישום השני

11. באישום השני זוכה הנאשם מעבירת האיומים, והורשע בעבירות הטרדה ופגיעה בפרטיות, למעט פרטי האישום המוזכרים בסעיפים 2ב, 2ג, 2ד, 2ח, 2יא מהם זוכה.

12. הנאשם הורשע בהפרת הוראה חוקית, בשל העובדה שלאחר שניתן נגדו צו שיפוטי לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, האוסר עליו בין השאר ליצור קשר עם המתלוננת, להטרידה ולאיים עליה, חרף קיומו של הצו ובניגוד לו - פרסם הנאשם ברשתות חברתיות פרסומים המתייחסים למתלוננת.

13. בנוסף הנאשם הורשע בעבירות הטרדה ופגיעה בפרטיות, בשל האופי החוזר, המכפיש, של הפרסומים. לא אחזור על הדברים שכן הם מפורטים בסעיף 2 לעובדות האישום השני, ובהכרעת הדין.

טיעונים לעונש

14. בטיעונה לעונש עמדה המאשימה על האינטרסים המוגנים בהם פגע הנאשם וסברה כי פגיעתו באינטרסים אלה הייתה בעוצמה גבוהה. המאשימה הדגישה את האופי החזרתי והאובססיבי של מעשי הנאשם, שלא הרפה מהמתלוננת, ואת הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך. בהתבסס על פסיקה אליה הופניתי ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה הנע בין 9 ל-20 חודשי מאסר בפועל, ולגזור את עונשו של הנאשם "בשליש העליון" של המתחם, בשל עבר פלילי מכביד, אי-נטילת אחריות ושיקולי הרתעה. לצד עונש המאסר התבקשתי לפסוק פיצוי משמעותי למתלוננת.

15. ההגנה חזרה בטיעונה לעונש על טענות שהועלו ונדחו בהכרעת הדין, ותמציתן הטלת דופי במתלוננת עצמה ובגורמי החקירה והתביעה, וחזרה על הנרטיב לפיו המתלוננת היא זו שהייתה צריכה לשאת בכל חומרת הדין על מעשיה כשוטרת, נגד הנאשם ונגד אחרים. הסנגור טען שיש לזקוף לטובת הנאשם שהוא זה שחשף את מעלליה של המתלוננת, ובנוסף הופניתי לנסיבותיו האישיות, המשפחתיות והרפואיות. בהתבסס על כל אלה סבר הסנגור שיש לגזור את הנאשם מאסר מותנה "ואפילו לא קנס".

16. הנאשם בדברו האחרון סיפר על קשייו האישיים והמשפחתיים, והוסיף וציין כי הוא חושב שבית המשפט שגה (בהכרעת הדין), אך הוא מכבד את ההחלטה.

דיון והכרעה

מתחם הענישה

17. מתחם הענישה ייקבע כתמיד, ועל פי הוראות החוק, בהתאם לעיקרון ההלימה, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. יצוין כי הצדדים מסכימים שיש לקבוע מתחם ענישה אחד, בשל הקשר העובדתי ההדוק בין שני האישומים, ובעובדה שמדובר בנפגעת עבירה אחת.

18. הנאשם פגע במעשיו בפרטיותה של המתלוננת, בשלוות נפש ובאוטונומיה שלה. על פי עדותה מדובר בפגיעה מצטברת ששיבשה לחלוטין את שגרת חייה, לאחר שהייתה נתונה באופן בלי פוסק לפניותיו המטרידות, המכפישות והמאיימות הבלית פוסקות של הנאשם. בנוסף פגע הנאשם גם בשלטון החוק, לאחר שהמשיך במעשיו באופן מתריס גם לאחר שהמתלוננת ניסתה להציב לו גבול באמצעות צו שיפוטי (את דעתו על הצו השיפוטי אמר הנאשם לשוטר שמסר לו אותו: "יש לידך פח אשפה? דחוף את הצו לפח", ר' ת/15).

19. כפי שציינתי בהכרעת הדין, מעבר להודעות הספציפיות שצוטטו בסעיף 6 לכתב האישום, ונועדו ברובן לבסס את עבירת האיומים, חומרת מעשיו של הנאשם נובעת גם מריבוי ההודעות ששלח, בכל שעות היממה, לעיתים עשרות הודעות ברצף, מבלי שהתבקש, כשההתכתבות כולה רוויה בקללות ניבולי פה והכפשות. המאשימה בחרה להזכיר בכתב האישום קמצוץ מאותן הודעות, אך הקריאה המצטברת בפלטי ההודעות, שהוגשו כראייה, הותירה תחושה מעיקה של רדיפה אובססיבית ונקל לשער מה הייתה תחושת המתלוננת שחוותה בזמן אמת את המטר המעיק, הבלתי פוסק, של הודעות הנאשם.

20. מעשי הנאשם שהוכחו מלמדים על מסכת ארוכה וקשה של הטרדות בלתי פוסקות. אובססיביות של ממש בה הנאשם אינו מרפה מן המתלוננת. ההטרדות והפגיעה בפרטיות באות לידי ביטוי בתכנים הקשים, בעלבונות ובהכפשות הבלתי פוסקות, אך גם בריבוי ההודעות והפניות, מאות רבות של הודעות בכל ימות השבוע ובכל שעות היממה. יודגש כי בהתאם לעדות המתלוננת המיוחס בכתב האישום הוא מעט מזעיר, כי לא נכללו בו למשל אינספור שיחות טלפוניות שהמתלוננת בחרה שלא לענות להן.

21. אין מדובר ב"התכתבות הדדית", כפי שטען הנאשם בחלק מגרסאותיו, אלא בהטרדה חד-צדדית ונמשכת. זאת, גם אם חלה בהתכתבות "רגיעה" למשך פרקי זמן מסוימים, וגם אם בחלק מן המקרים ניסתה המתלוננת להשיב לנאשם, להרגיעו או לפייסו.

22. בפסקה 24 להכרעת הדין ציטטתי את דברי המתלוננת לגבי הפגיעה שחוותה ממעשי הנאשם: "אני חושבת שבית המשפט יכול להבין מה אני עברתי. להבדיל אלפי הבדלות מהמילה החמורה שנקראת אונס, הרגשתי כאילו כל יום אונסים אותי, כשאני אומרת תפסיקו ודי, ואני לא רוצה, ואמנם זה לא פיזי אבל נפשי מבחינתי זה אונס הרבה יותר גרוע. ובסופו של דבר, את המטרה שלו הוא השיג. כי נהרסו לי החיים, איבדתי את העבודה שלי במשטרה, בעיקר בגלל ההתחלה שלו, בגלל ההכפשות שלו ובגלל מה שהוא עשה לאורך כל הדרך וזה שהוא שם אותי למטרה להרוס לי את החיים. אין לי מושג למה, מה, בטוח שלא עשיתי לו משהו רע. גם אם לא באתי ונעניתי לחיזורים של בן אדם או לא רציתי שום קשר אני לא חושבת שמגיע לי מה שעברתי. ופשוט דפוס התנהגות של בן אדם שהוא לא מקבל משהו, ככה הוא מתנהג".

23. אין צורך לומר שמדובר במעשים מתוכננים, שהנאשם יכול היה לחדול מהם בכל עת, אך בחר להמשיך להציף ולהתיש את המתלוננת בהטרדותיו, הכפשותיו, ואיומיו. בכל הודעה ששיגר הנאשם, בכל שיחה ובכל פרסום ברשת חברתית.

24. הנאשם הציג לכל אורך המשפט נרטיב לפיו הוא תופס עצמו כלוחם צדק וחושף שחיתויות שהוציא לאור את עוולות המתלוננת, לשיטתו. לעניין זה אומר שאת הכעס ורגשי העוול שחש הנאשם כלפי המתלוננת, היה עליו לנתב למסלולים חוקיים וקונסטרוקטיביים, ולא לנתיב פלילי של מתקפת הכפשות והטרדות בהיקף הכביר שנגלה לעיני בתיק זה.

25. הטענה שגם המתלוננת אינה תמימה וצחורה (טענה שהליך זה לא עסק בו, ולא לי להכריע בו) אינה מהווה כל הצדקה לדרך בה בחר הנאשם לפעול. אף אדם, ויהיו כישלונותיו כאשר יהיו, לא זכאי למנת ההטרדות וההכפשות שהטעים הנאשם את המתלוננת.

26. מסקנתי מכל האמור היא שהפגיעה בערכים המוגנים בענייננו, הייתה בעוצמה גבוהה.

מדיניות הענישה הנוהגת

27. מדיניות הענישה בעבירות דומות מגוונת, ותלויה ברקע הקשר בין הצדדים, בהיקף ההטרדה, תוכנה, האינטנסיביות ושאר נסיבות העניין. לצורך עיצוב מתחם הענישה בעניינו אפנה לפסקי הדין שלהלן, הן מבית המשפט העליון והן מערכאות דיוניות:

א. רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (10.1.2019): הנאשם ביצע במהלך חודשיים כ-400 התקשרויות והודעות טלפוניות מהטלפון הנייד שלו לבת זוג לשעבר, בהן איים בבוטות על המתלוננת כי יפגע בגופה, ברכושה ואף איים כי ירצח אותה או יפגע בבני משפחתה. בחלק מהמקרים דרש לדעת היכן היא שוהה, ובשני מקרים אף הגיע למקום בו שהתה, יצר עמה קשר טלפוני ודרש להסיעה לביתה או למקום עבודתה - על אף שסירבה לכך.נקבע מתחם עונש הולם שנע בין מספר חודשי מאסר ועד לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. נגזרו 9 חודשי מאסר בפועל. ערעורים נדחו.

ב. רע"פ 1940/16 פולק נ' מדינת ישראל (14.3.2016): באותה פרשה, נהג הנאשם להכיר נשים בבית קפה בגבעתיים וכאשר החליטו הנשים להפסיק את הקשר עימו פצח במסכת הטרדות כלפיהן, שכללה עיקוב, הטרדה, משלוח הודעות מרובות, המתנה מתחת לבית - ובחלק מהמקרים תוך הפרה של צווים שיפוטיים. נקבע מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מהאישומים (שהיו שונים זה מזה בהיקפם) והוטל עונש של 14 חודשי מאסר בפועל (הופעלו בנוסף מאסרים מותנים כך שהתוצאה הסופית היתה חמורה יותר). ערעורים לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

ג. ע"פ 6281/15 קשוע נ' מדינת ישראל (21.4.2016). בפרשה זו יוחסו לנאשם כמה אישומים, חלקם חמורים יותר ואינם רלוונטיים לענייננו. עם זאת, האישום הראשון באותה פרשה עסק במשלוח אינספור הודעות טקסט, שכללו גם איומים, למשפחתה של אישה שסירבה להינשא לנאשם. בית המשפט מצא כי מתחם העונש ההולם בגין ריבוי עבירות הטרדה במתקן בזק עומד בין 6 חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

ד. רע"פ 9392/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (21.1.2009): הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ופגיעה בפרטיות. נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, וערעוריו נדחו.

ה. עפ"ג (מרכז) 64299-09-19 מימון נ' מדינת ישראל (13.01.2020): המערער הטריד בת זוג לשעבר מאות פעמים, באמצעות הודעות ממכשירי טלפון שונים, בתקופה של ארבעה חודשים. נקבע מתחם של 12 עד 24 חודשי מאסר ונגזרו 18 חודשי מאסר (בנוסף הופעלו מאסרים מותנים).

ו. ת"פ (ראשון לציון) 25992-01-19 מדינת ישראל נ' אבו רביעה (נבו, 9.9.2021): הנאשם נהג לעקוב אחרי המתלוננת, לצלמה, ולהציע הצעות בעלות אופי מיני. נוכח סירובה, התקשר אליה, הטריד אותה, איים עליה ועל פרנסתה, ושישלח תמונות לבני משפחתה. יצר קשר עם אביה ושיקר כי בידיו תמונות על התנהגותה ה"לא מכובדת". נקבע מתחם ענישה של 9 חודשי עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל.

ז. ת"פ (רמלה) 16219-05-19 מדינת ישראל נ' בלדנוב (נבו, 17.11.2020)‏‏: הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכתב-אישום מתוקן הכולל שישה אישומים בעבירות של איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. במהלך תקופה של פחות מחודשיים התקשר הנאשם אל המתלוננת (בת זוג לשעבר) למעלה ממאתיים פעמים, בהן איים עליה בפגיעה בגופה. נקבע מתחם ענישה ביחס לכל עבירה של איום או הטרדה באמצעות מתקן בזק הנע בין חודש ל-15 חודשי מאסר בפועל. ביחס לעבירת הפגיעה בפרטיות נקבע מתחם הנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר בפועל. הנאשם נידון לעונש כולל של 9 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נלווים.

ח. ת"פ (ת"א) 43125-02-11 מדינת ישראל נ' רבינוביץ (נבו, 29.11.12): הנאשם הורשע בביצוע עבירות של פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. בין הנאשם למתלוננת היה קשר זוגי, לאחר סיומו החליט הנאשם במשך חמש שנים לבלוש אחר המתלוננת ולהטרידה. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, אך יש לציין שהודה במיוחס לו, הציג תסקיר חיובי של שירות המבחן, ולא היה לחובתו עבר פלילי.

28. בהתבסס על כל האמור עד כה, קרי - טיב העבירות, ריבוי העבירות, הפגיעה במתלוננת, המשך ביצוע העבירות גם לאחר שניתן צו שיפוטי, ולאור הפסיקה שסקרתי זה עתה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם את מעשי הנאשם נע בין 8 חודשי מאסר (שניתן במקרים מתאימים לרצות בעבודות שירות), לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, על העונש לכלול מאסר מותנה, למטרות הרתעה, קנס, וכן רכיב משמעותי של פיצוי למתלוננת.

גזירת הדין במתחם הענישה

29. נותר לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. אמנה בעניין זה את השיקולים העיקריים לגזירת העונש:

א. הנאשם ניהל את ההליך עד תום, תוך הבאה המתלוננת (מספר פעמים) לדוכן העדים, וניהל את הגנתו באופן מקסימליסטי, למרות שהתשתית הראייתית ברובה התבססה על תוצרים של חומרי מחשב ועל פלטים של התכתבויות מסרונים. זוהי כמובן זכותו אך הוא לא ייהנה מן ההקלה המוקנית למי שהודה במיוחס לו וקיבל אחריות.

ב. הנאשם, עד לרגע האחרון ממש, אינו מכיר בכל בעייתיות בהתנהלותו, מאשים את המתלוננת ומכפיש אותה, ולא מצאתי בו ראשית של תובנה או בחינה עצמית לגבי חומרת מעשיו. גישה זו של הנאשם מצריכה מתן דגש לשיקולי הרתעת היחיד בגזירת הדין בתוך מתחם הענישה.

ג. לחובת הנאשם עבר פלילי, לרבות בעבירות רלוונטיות ביותר לענייננו. אך לאחרונה הורשע הנאשם בעבירות איומים ונדון לתשעה חודשי עבודות שירות (בגין עבירות שביצע בשנים 2015 ו-2017, ר' רע"פ 5608/23 דדון נ' מדינת ישראל, 27.7.23). יתר פרטי הרישום הפלילי התיישנו, אך בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, מדובר על מידע קביל בערכאה שיפוטית, והוא מלמד על כך שהנאשם - גם אם לפני שנים לא מעטות - הורשע בעבירות רבות של איומים, אלימות, הטרדה והפרת הוראה חוקית.

ד. שקלתי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. הן יילקחו בחשבון במידה מוגבלת לקולא, אך נוכח הצטברן של כלל הנסיבות המחמירות האחרות, שיקול זה לא יכול להטות את הכף ב"שורה התחתונה" העונשית.

ה. נלקחה בחשבון לקולא גם העובדה שמדובר בעבירות ישנות, אם כי התארכות ההליך המשפטי מאז שהוגש כתב האישום רובצת, רובה ככולה, לפתחו של הנאשם.

30. בהתבסס על שיקולים אלה סבורני שיש לגזור את הדין בשליש התחתון של מתחם הענישה.

סיכום

31. לאור האמור לעיל אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. 10 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו ביום 27.10.2024 בשעה 10:00 בבית המעצר "ניצן" או במקום אחר עליו יורה שב"ס, אם יבחר הנאשם לפנות להליך של מיון מוקדם למאסר.

ב. 6 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר עבירה בה הורשע בתיק זה.

ג. קנס בסך 2,000 ₪, ישולם תוך 30 יום.

ד. פיצוי למתלוננת בסך 30,000 ₪, ישולם תוך 30 יום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

ניתן היום, ו' אלול תשפ"ד, 09 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.