­­לפני: כבוד השופטת סגנית הנשיא דורית סבן נוי

 

 

המאשימה:  מדינת ישראל

  באמצעות פרקליטות מחוז מרכז

 

 

  נ ג ד

 

הנאשם: מלקן אספה

 

 

בשם המאשימה: עו"ד יאנה כיואן

בשם הנאשם:  עו"ד שירן ברגמן

 

 

גזר דין

 

א.  כתב האישום

 

1.  הנאשם הורשע בהכרעת דין מפורטת, לאחר שמיעת ראיות בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו, לפי סעיף 2(1) יחד עם סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") ועל פי הודאתו בעבירה של הפרת צו פיקוח, לפי סעיף 22(א) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק הפיקוח").

 

2.  בהכרעת הדין מצאתי כי הוכחו עובדות כתב האישום לפיהן, ביום 1.11.2023 הוטל על הנאשם צו פיקוח זמני לפי הוראות חוק הפיקוח, במסגרתו הוטלו על הנאשם הגבלות ונקבעו סמכויות לקצין הפיקוח, ובין היתר, הרחקה ממקומות בהם מוגש אלכוהול לרבות מועדונים, פאבים, ברים וכו'. צו הפיקוח הוטל עד החלטה אחרת והיה בתוקף ביום 23.12.2023.

 

3.  בתאריך 23.12.2023 בסמוך לשעה 01:10, נכנס הנאשם למועדון ה"וולטר" בראשון לציון, מקום בילוי בו מוגשים משקאות אלכוהוליים (להלן: "המועדון").

 

4.  במועד זה, בין השעות 01:10 ועד השעה 01:58 לערך, עת בילתה א.א. ילידת 2002 (להלן: "המתלוננת") עם חבריה במועדון, נצמד אליהם הנאשם, ניסה לרקוד עמם, שוחח עמם, הצטלם עמם וניסה ליצור קשר עם המתלוננת, אשר לא שיתפה עמו פעולה. לנאשם ולמתלוננת אין כל הכרות מוקדמת.

 

5.  בשעה 01:58 או בסמוך לכך, עזבה המתלוננת את המועדון והלכה למסעדת "קרייזי מיט" (להלן: "המסעדה") השוכנת בסמוך למועדון, שם ישבו חלק מחבריה. המתלוננת נכנסה למסעדה, ביקשה מחברתה את המפתח לרכבה של החברה, על מנת ליטול את תיקה שנותר ברכב. הנאשם יצא אחר המתלוננת מהמועדון, עקב אחריה והמתין לה מחוץ למסעדה.

 

6.  בחלוף דקות ספורות, יצאה המתלוננת מהמסעדה וצעדה לעבר הרכב, בעוד הנאשם עוקב אחריה עד אשר הגיעה לרכב. כאשר הוציאה המתלוננת את תיקה מהרכב וסגרה את הדלת, תפס אותה הנאשם באמצעות ידו הימנית בגרונה, חנק אותה בכך שהצמיד את אגודלו לצווארה ואמר לה מספר רב של פעמים: "יש לי נשק, תפתחי את הדלת ותיכנסי או שאני הורג אותך". המתלוננת בתגובה, אמרה לנאשם בבהלה שהוא יכול לרקוד איתם, שכן סברה תחילה שזה רצונו, אך הנאשם המשיך לחנוק אותה עד שלא הצליחה לדבר ולנשום. כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלוננת כאבים בצוואר, נפיחות בגרון וקושי לנשום.

 

7.  כעבור רגעים ספורים, הגיעו למקום שניים מחבריה של המתלוננת, קראו לעברה ושאלו את הנאשם לפשר מעשיו. הנאשם השיב: "הכל טוב", עזב את צווארה של המתלוננת והיא נפלה ארצה. הנאשם גידף את המתלוננת "כוס אמא שלך מי יגע בך יבת זונה יבת שרמוטה", ונמלט מהמקום.

 

ב.  תמצית טיעוני ב"כ הצדדים וראיות לעונש:

 

8.  ב"כ המאשימה, עו"ד יאנה מנסור, עמדה על הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ועל נסיבות ביצוע העבירה, בהדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, התכנון שקדם לביצוע העבירה, התמשכותה, הנזק הפוטנציאלי שהיה עלול להתממש אלמלא חבריה של המתלוננת הגיעו לסייע לה והנזקים הפיזיים והנפשיים שנגרמו למתלוננת כתוצאה מביצוע העבירות, כנלמד מעדותה של המתלוננת בבית המשפט ומתצהיר נפגעת העבירה אשר הוגש מטעמה (טל/5). בהפנותה לפסיקה, עתרה ב"כ המאשימה למתחם עונש הולם הנע בין 16 לבין 30 חודשי מאסר בפועל.

 

אשר לעונש בתוך המתחם, הוגש מטעם המאשימה גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (טל/1) הטומן בחובו תשע הרשעות קודמות, בין השנים 2010-2020, בגין עבירות מין; הפרת צו פיקוח; ניסיון לבעילה שגרמה לחבלה גופנית; עבירות אלימות; עבירות כלפי שוטרים ועובדי ציבור; החזקת סכין; סמים; בילוש ופגיעה בפרטיות. כן הוגשו, ארבעה מאסרים מותנים אשר תלויים ועומדים כנגדו וברי הפעלה בתיק זה (טל/2-טל/4).

 

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה, כי הנאשם הורשע בעבר בעבירות זהות ודומות שנסיבות ביצוען בעלות קווי דמיון להרשעותיו הקודמות. הנאשם ריצה עונשי מאסר ממושכים וביצע העבירות מושא כתב האישום, בחלוף כחודש וחצי מיום שחרורו ממאסרו האחרון. ב"כ המאשימה הפנתה לכך שהנאשם לא נטל אחריות למעשיו (למעט בעבירה של הפרת צו פיקוח) וניהל משפט ולכן, אין מקום להקל בעונשו. בהינתן כל האמור, עתרה המאשימה להשית על הנאשם, עונש ברף העליון של המתחם. אשר למאסרים המותנים, עתרה להפעלתם באופן הבא, 10 חודשי מאסר ו-6 חודשי מאסר אשר תלויים ועומדים מת"פ (שלום נתניה) 8648-11-15 בחופף אחד לשני ובמצטבר למאסרו הנוכחי (טל/2); 6 חודשי מאסר על תנאי מת"פ (שלום טבריה) 33610-04-20 במצטבר למאסרו הנוכחי (טל/4) וחודשיים מת"פ (שלום רחובות) 11378-08-18(טל/3) בחופף למאסרו הנוכחי, כך שסך המאסרים המותנים שיצטברו למאסרו בתיק זה יעמוד על 16 חודשי מאסר במצטבר, כן ביקשה להשית על הנאשם מאסר מותנה בגין כל אחת מהעבירות בהן הורשע, קנס ופיצוי משמעותי למתלוננת.

 

9.  מנגד, טען ב"כ הנאשם, עו"ד שירן ברגמן כי עסקינן באירוע בודד, ספונטני, כאשר הנזק שנגרם למתלוננת אינו ברף חומרה גבוה וגרס שלעבירת הפרת צו הפיקוח, לא התלוותה עבירת מין. ב"כ הנאשם, ביקש לאבחן את הפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה ולשיטתו, אף בחלק מהפסיקה שהוגשה מטעם המאשימה, נקבעו מתחמי ענישה נמוכים יותר מהמתחם לו עתרה המאשימה. בהפנותו לפסיקה מטעמו, ביקש לקבוע מתחם ענישה הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

 

אשר לעונש המתאים לנאשם, הסנגור התייחס לעברו המכביד והרלוונטי של הנאשם, אם כי ביקש ליתן משקל לנסיבותיו האישיות וביניהן, עלייתו של הנאשם מאתיופיה, קשיי הסתגלות והיעדר גורמי תמיכה. ב"כ הנאשם הדגיש שהנאשם מעוניין לפתוח בפרק חדש בחייו, לכך שנישא ולאחרונה נולדה לו תינוקת. הנאשם נעזר בגורמי התמיכה בתקופת מעצרו וברצונו לנהל אורח חיים נורמטיבי ופרודוקטיבי ולהיות איש משפחה ראוי.

 

לאור כל האמור לעיל, ביקש הסנגור למקם את הנאשם בשליש התחתון של כל מתחם שיקבע ולהסתפק בהפעלת המאסרים המותנים כעתירת המאשימה, 16 חודשי מאסר ולחילופין להוסיף תקופת מאסר קצרה לתקופה זו.

 

10.  הנאשם בחר להגיש מכתב לבית המשפט חלף דברו האחרון לעונש (טל/7), בו עתר להתחשבות בגזירת עונשו. הנאשם הביע רצון לערוך שינוי באורח חייו תוך הכרתו שבחר "במסלולים לא נכונים" ועתה מסתייע בגורמים טיפוליים במסגרת מעצרו. הנאשם מסר שמכיר בחשיבות תמיכתה של זוגתו, לידת בתו והרצון להשתלב בחיים נורמטיביים.

 

ג. דיון והכרעה:

 

מתחם העונש ההולם ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

11.  העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, שומה על בית המשפט להתחשב בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

12.  הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס מעשי העבירות בהן הורשע הנאשם, הם הזכות לאוטונומיה ושמירה על שלמות גופה, שלוות נפשה, כבודה, פרטיותה וביטחונה של המתלוננת והגנה על שלום הציבור, שמירה על שלטון החוק וכיבוד החלטות שיפוטיות.

 

13.  מידת הפגיעה בערכים המוגנים מתעצמת, שעה שעסקינן באלימות במרחב הציבורי, בה נפגעת זכותו של אדם להתהלך באופן חופשי ובבטחה ברחוב ומוצא עצמו קורבן לאירוע תקיפה, מבלי שנקט כל פעולה אשר תרמה לכך. ראו בעניין זה דבריו של כב' השופט אלרון ברע"פ 7654/20 כהן נ' מדינת ישראל (18.11.2020)

 

"למרבה הצער תופעת האלימות במרחב הציבורי גואה ופוגעת פגיעה קשה בתחושת הביטחון המוקנית לכל אדם להתהלך חופשי, מבלי שיחוש פחד או חשש שמא ייפול קורבן לתקיפה ספונטנית אלימה [...] אין להשלים עם התנהלות כה אלימה במרחב הציבורי. מעשיו של המבקש חמורים הם ויש בהותרת העונשים על כנם משום העברת מסר המגנה התנהגות אלימה מעין זו, מתוך תקווה שיש בכך כדי לתרום למיגור תופעות אלה ולשמור על ביטחון הציבור (רע"פ 3681/19שבתאי נ' מדינת ישראל (13.6.2019))."

 

ראו גם דברי כב' השופט סולברג בע"פ 1985/18 אביטן נ' מדינת ישראל (21.6.2018):

 

"עבירות האלימות הן מהחמורות שבעבירות, פגיעתן קשה, והן מערערות את בטחונם האישי של אזרחי המדינה ותושביה. עמד על כך בית משפט זה בקובעו: "יש להילחם באלימות שפשטה בחברה הישראלית על כל צורותיה וגווניה, אם בתוך המשפחה ואם מחוצה לה, אם בקרב בני נוער ואם בקרב מבוגרים. נגע האלימות הינו רעה חולה שיש לבערה מן היסוד, ומן הראוי כי ידע כל איש ותדע כל אישה כי אם יבחרו בדרך האלימות ייטו בתי המשפט להשתית עליהם עונשי מאסר משמעותיים ומרתיעים מאחורי סורג ובריח" (ע"פ 7555/11 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 14 (18.7.2012)).

 

 

14.  הנאשם הפר את צו הפיקוח שהוטל עליו באופן בוטה, עת בחר לצאת למועדון בו מוכרים משקאות אלכוהוליים והחל מהרגע שהגיע למועדון ועינו צדה את המתלוננת, סימנה כמטרה והחל סרט אימה שתחילתו ברחבי המועדון וסיומו במגרש החניה.

 

משמיעת הראיות עלה כי העבירות בוצעו לאחר תכנון מוקדם. הנאשם נצמד למתלוננת ברחבי המועדון, תחילה במסווה חברי אשר הפך ל"חיזור גורלי". הנאשם לא מש מהמתלוננת, לכל מקום אליו שמה פעמיה ברחבי המועדון ובהמשך אף מחוצה לו ועד לאירוע התקיפה. הנאשם נעמד מאחורי גבה כצייד שסימן לעצמו מטרה ועשה כל שלאל ידו כדי ללוכדה, דלק אחריה כאשר יצאה מן המועדון למסעדה, במגרש החניה בו תקף אותה במפתיע, בכך שתפס באמצעות ידו בגרונה, חנק אותה באופן שהצמיד את אגודלו לצווארה, הפציר בה שתפתח את הרכב בעודו מאיים עליה, פעם אחר פעם, שיש לו נשק ושאם לא תפתח את דלת הרכב ותכנס, יהרוג אותה, עד שהמתלוננת לא הצליחה לנשום.

 

הנאשם חדל ממעשיו אך בשל הגעת חבריה של המתלוננת למקום, אז נמלט מהמקום תוך שהוא מגדף את המתלוננת.

 

הנאשם תקף בחורה צעירה כבת 22, באישון לילה, על לא עוול בכפה וכל חטאה היה בכך שבחרה לצאת לבלות עם חבריה הצעירים. הנאשם בחר את המתלוננת כקורבן כפי שצייד בוחר את הטרף ביער, עקב אחריה והמתין ל"שעת הכושר", בו תמצא לבדה על מנת לתקוף אותה ולפגוע בה, תוך שהוא כופה עליה להיכנס לרכב תחת איומים על חייה.

 

 

הנאשם המשיך לנקוט באלימות אכזרית משוללת רסן כלפי המתלוננת, חרף פערי הכוחות ביניהם, מראהו של הנאשם אל מול גודלה של המתלוננת, ממנו התרשמתי באופן בלתי אמצעי, במהלך שמיעת הראיות. במסגרת הכרעת הדין אף נתתי דעתי לגודלה של כף ידו, אותה כף יד אשר המתלוננת ידעה לזכור ולתארה ככף יד גדולה.

 

בשום שלב במהלך התקיפה, הנאשם לא חדל ממעשיו ולא נענה לתחנוני המתלוננת שיחדל ממעשיו וזו, התמימה, אף הציעה לו כי תרקוד עמו במועדון, רק שיעזוב אותה לנפשה.

 

ניתן אך לדמיין את הנזק הפוטנציאלי שעלול היה להיגרם למתלוננת מעבר לזה אשר נגרם, אלמלא חבריה היו מגיעים להצילה מפני ידיו של הנאשם ואת תסריטי האימה שחלפו במוחה שעה שהנאשם חונק אותה, מפציר בה לפתוח את דלת הרכב ולהיכנס לתוכו תוך איומים על חייה.

 

כנקבע בממצאי הכרעת הדין, כתוצאה ממעשה התקיפה נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות כאבים בצוואר, נפיחות בגרון וקושי לנשום ואך בדרך נס, לא נגרמו למתלוננת חבלות פיזיות חמורות יותר.

 

על הנזקים הנוספים שנגרמו למתלוננת כתוצאה ממעשיו של הנאשם ניתן ללמוד גם מהצהרת נפגע העבירה שהוגשה מטעמה (טל/5), בה תארה המתלוננת שלאחר האירוע לא עבדה מספר חודשים, טופלה במשך חודש שלם בטיפולי אינהלציה והתקשתה לאכול. עוד מסרה, שמאז האירוע מתקשה לישון בלילות, חווה סיוטים בהם רואה את מבטו של הנאשם ניבט לנגד עיניה, בעודו חונק אותה ומאיים עליה שיהרוג אותה. המתלוננת סובלת מחרדות ופחדים וחוששת להסתובב לבדה.

 

תחושות הפחד והאימה, כמו גם הנזקים הנפשיים שהסב הנאשם למתלוננת במעשיו, ילוו את המתלוננת לאורך כל ימי חייה.

 

 

 

 

 

 

15.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש מגלה מנעד רחב, אולם במקרים בעלי קווי דמיון למקרנו נראה כי המנעד מתחיל מעונשי מאסר בפועל. לשם המחשה אפנה למספר דוגמאות, אשר לחלקן נלוות עבירת איומים:

 

א.  עפ"ג (מחוזי ב"ש) 10382-01-22 ברחיה נ' מדינת ישראל (18.5.2022):נמחק ערעורו של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בכך שתקף בחורה צעירה אשר חזרה מהליכה בשעת לילה בלובי הבניין בו מתגוררת. המתלוננת שאלה הנאשם לפשר מעשיו במקום, ובתגובה טען ששוכר דירה. המתלוננת אפשרה לנאשם לחלוף על פניה, אך זה לא זז ממקומו והמתלוננת החלה לסגת לאחור. בשלב זה, אחז הנאשם בחולצתה והטיחה על הקיר. כתוצאה מכך המתלוננת נפלה ארצה, אז רכן הנאשם מעליה, הטיח את ראשה על הרצפה וחנק אותה בעודו אוחז בצווארה בחוזקה. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש בדמות, חבלות ושפשופים בידיים, בראש ובשפה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 12 לבין 24 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות והשית על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 6 חודשים במצטבר, כך שירצה 26 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

 

ב.  עפ"ג (מרכז- לוד) 52384-10-21 זידאן נ' מדינת ישראל (28.12.2021) : נדחה ערעור של נאשם אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בכך שבעת עשתה המתלוננת (אחותו) דרכה חזרה מעבודתה לביתה, ניגח הנאשם קלות את רכבו ברכבה. המתלוננת עצרה את רכבה, המערער פתח את דלת הנוסע שליד הנהג, קילל אותה, סטר לה, הכה בראשה באמצעות בקבוק זכוכית וגרם לה לדמם מראשה. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל וגזר על המערער 14 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ג. ת"פ 8648-11-15 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' מולקן (12.12.2019): בו נדון הנאשם שבפניי בצירוף תיקים וביניהם ת"פ 20565-10-18 בו הורשע בהסדר דיוני בביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרת צו פיקוח והפרת הוראה חוקית. לפי המתואר בעובדות כתב האישום, במועד זה הוטל על הנאשם צו פיקוח לפיו נאסר עליו לצרוך אלכוהול וסמים והיה תחת תנאים מגבילים במסגרת הליך מעצר, לפיהם הורחק ממקומות בהם מוגש אלכוהול לרבות מועדונים, פאבים וכו'. חרף ההוראות החוקיות, פגש הנאשם במתלוננת ברחוב, עמה לא הייתה לו כל הכרות מוקדמת, כשהוא אוחז בקבוק בירה ושתה. הנאשם הגיח מאחורי המתלוננת אשר עמדה בסמוך לחנות מכולת, וזו ביקשה ממנו שלא יתקרב אליה ואילו הנאשם לפתע, תפס את המתלוננת בצווארה כשהוא אוחז בה מאחור, הצמידה לעבר דלת המכולת, סתם את פיה באמצעות ידו, אחז בה בחוזקה ולפת אותה למשך שניות ארוכות מבלי שאפשר לה לזוז. המתלוננת הצליחה להשתחרר מאחיזתו של הנאשם, אך זה תפסה שוב בצווארה, לפת אותה והצמידה בחוזקה לקיר למשך שניות ארוכות, תוך שהמתלוננת מנסה להשתחרר מאחיזתו. בשלב מסוים, נטל הנאשם צעד לאחור תוך שהוא מסתובב בעודו אוחז במתלוננת בתנועת לפיתה והמתלוננת הצליחה לסמן באמצעות ידה לרכב שחלף במקום. משהבחין בכך הנאשם, שחרר את המתלוננת ועזב את המקום. למתלוננת נגרמו חבלות של ממש בדמות רגישות דיפוזית בקדמת הצוואר עם טווח תנועה מעט מוגבל ורגישות בשרירים פראוורטאבליים בעמוד השדרה. בגין תיק זה נקבע מתחם ענישה הנע בין 12 לבין 24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. הנאשם נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בגין תיק זה בלבד ובגין צבר התיקים עליהם נתן הנאשם את הדין נדון ל-44 חודשי מאסר בפועל.

 

16.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של הפרת צו פיקוח על עברייני מין מגלה כי מתחם העונש ההולם מושפע מאופי ההפרה כאשר קיימת החמרה במקרים בהם בוצעו הפרות הנוגעות לעבירות מין או התנהגות מינית. במקרנו, אמנם הנאשם לא מואשם בביצוע עבירות מין לצד עבירת ההפרה, אך ביצע בנוסף עבירות אלימות ופגיעה בפרטיות. להלן יובאו מספר דוגמאות:

 

ד.  רע"פ 6521/23 חוצ'ינסקי נ' מדינת ישראל (10.9.2023): נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר הורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח בכך שנכנס לטבול עירום במעיין בסמוך לקטינים בניגוד לצו הפיקוח. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד לשנת מאסר בפועל. על המבקש הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, הופעל מאסר מותנה בן 10 חודשים בחופף ומצטבר כך שהנאשם ירצה 17 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות. ערעור ובקשת רשות ערעור נדחו.

 

ה. עפ"ג (מחוזי מרכז) 7934-06-11 גדול נ' מדינת ישראל (17.7.2011): המערער הורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח בכך שהתחבר עם קטינים בניגוד לצו ונדון לשמונה חודשי מאסר בפועל.

 

ו. ת"פ (שלום ב"ש) 41745-03-19 מדינת ישראל נ' קסאי (13.10.2021) [הוגש מטעם המאשימה]: מדובר בנאשם שהורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח בכך שצרך אלכוהול בניגוד לצו הפיקוח, הוארך מאסרו המותנה לצד צו מבחן. בשל אי עמידה בצו, נגזר דינו מחדש. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין חודשיים לבין תשעה חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלוות וזאת בשים לב לכך, שהעבירה בוצעה ללא עבירות נלוות ועסקינן באירוע בודד של צריכת אלכוהול. על הנאשם הוטלו שלושה חודשי מאסר בפועל.

 

 

ז. ת"פ (שלום נצרת) 39234-05-19‎ מדינת ישראל נ' חרב (16.9.19): הנאשם הורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח בכך שצרך אלכוהול. נקבע מתחם עונש הולם הנע בין חודשיים לבין 7 חודשי מאסר בפועל. הושת על הנאשם מאסר בפועל למשך ארבעה חודשים ויום והופעל מאסר מותנה בחופף ובמצטבר, כך שירצה בסך הכל שישה חודשי מאסר בפועל ועוד יום, לצד ענישה נלוות.

 

ח. ת"פ (שלום נצרת) 28972-02-17 מדינת ישראל נ' סיניצקי (6.6.2017): הנאשם הורשע בעבירה של הפרת צו פיקוח בכך שצרך אלכוהול בשלושה מועדים שונים בניגוד לצו הפיקוח. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין מאסר לתקופה קצרה לבין 9 חודשי מאסר. הושתו על הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, הופעל עונש מאסר מותנה בן 8 חודשים, בחופף ובמצטבר, כך שהנאשם ירצה 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות.

 

17.  בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של פגיעה בפרטיות ואיומים מגלה כי ככלל, המנעד מתחיל מעונש מאסר ולו בעבודות שירות. לשם המחשה אפנה למספר דוגמאות:

 

ט.  רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (10.1.2019): נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירות איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. לנאשם ולמתלוננת הכרות מוקדמת. בית משפט השלום קבע מתחם עונש הנע בין מספר חודשי מאסר ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. הנאשם בעל עבר פלילי מכביד, נדון ל-9 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

 

י. ת"פ 25992-01-19 מדינת ישראל נ' אבו רביעה (9.9.2021): נאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות איומים, פגיעה בפרטיות והטרדה באמצעות מתקן בזק. במשך שלוש שנים הטריד הנאשם את המתלוננת עמה לא הייתה לו כל הכרות מוקדמת, בכך שעקב אחריה, צילמה והציע לה שלל הצעות בעלות אופי מיני. בשל סירובה להצעותיו, התקשר הנאשם למתלוננת, פעמים רבות, איים עליה שיפגע בשמה הטוב, בפרנסתה וישלח התמונות לבני משפחתה. הנאשם יצר קשר עם אביה של המתלוננת וטען בפניו בכזב כי המתלוננת מבלה במקומות שונים וכי ברשותו תמונות המציגות את המתלוננת באופן לא מכובד. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד 18 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלוות והשית על הנאשם 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, תוך התחשבות בהליך השיקומי הממושך אותו עבר.

 

 

18.  בשקלול מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים שהינה ברף חומרה גבוה, מידת אשמו של הנאשם ומדיניות הענישה הנוהגת בצבר העבירות בהן הורשע הנאשם, אני מאמצת את מתחם העונש ההולם לו עתרה ב"כ המאשימה, הנע בין 16 לבין 30 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית.

 

גזירת העונש המתאים לנאשם בגדרי מתחם העונש ההולם

 

19.  לחובת הנאשם, יליד 1988 (עלה ארצה בשנת 1999) 9 הרשעות קודמות לרבות בעבירות אלימות, עבירת מין והפרות צו פיקוח כמפורט להלן:

 

בשנת 2010, הורשע בין היתר בעבירות איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש ונדון לשנת מאסר.

 

בשנת 2012, הורשע בעבירה של נסיון לבעילה שגרמה לחבלה גופנית ונדון לשש שנות מאסר (כולל הפעלת מאסרים מותנים). עיון בגזר הדין אשר הוגש מטעם המאשימה (תפ"ח 21438-07-11 מדינת ישראל נ' מולקן (9.9.2012)), מלמד על עובדות בעלות קווי דמיון כמעט זהים למקרנו, למעט הוראת החיקוק. במקרה זה, הנאשם תקף מתלוננת, לפנות בוקר, מחוץ לפאב בו בילתה. את עבירות מושא גזר דין זה, ביצע הנאשם כחודשיים לאחר ששוחרר ממאסרו הראשון.

 

 

במסגרת גזר דינו, פירט בית המשפט המחוזי את הרשעתו הקודמת משנת 2010, בה הורשע בשני אישומים שונים, האחד- תקיפת מתלוננת לפנות בוקר, במהלכה אחז בשערה, הצמיד את ראשו לראשה, נגח בה ואיים עליה. המתלוננת ביקשה שיניח לה, אך הנאשם הפילה וגררה אל עבר שיחים במקום, חבל בה ואיים לפגוע בגופה באמצעות אבן שאחז. השני- אירוע בו פגש הנאשם ביצאנית בתחנה מרכזית, ביקש לדעת כמה יעלה לו לקיים עמה יחסי מין, הלך עמה למקום מבודד וכשביקשה שישלם לה, אמר לה שיבעל אותה בחינם והחל לתקוף אותה בכך שסתם את פיה באמצעות ידו, חנק אותה בצווארה, הפילה ארצה ואיים עליה שאם תצעק יהרגה. בהמשך הפשיל את מכנסיו וכשהחלה לזעוק לעזרה, נמלט מהמקום עד שנתפס על ידי שוטרים שעברו באקראי.

 

בפברואר 2013 הורשע בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש וניסיון לתקיפה סתם לחודשיים מאסר בפועל. ביוני 2013 הורשע בביצוע עבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ונדון לענישה מותנית.

 

בשנת 2014 הורשע בביצוע עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור ונדון לשישה חודשי מאסר בפועל.

 

בשנת 2015 הורשע בביצוע עבירות איומים והעלבת עובד ציבורו נדון ל-100 ימי מאסר בפועל.

 

ב-1.1.2019 הורשע בצבר עבירות של הפרת צו פיקוח, החזקת סם לצריכה עצמית והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונדון לחודשיים מאסר בפועל. בגין תיק זה, תלויים ועומדים כנגדו חודשיים מאסר מותנה החל בתיק זה.

 

ב-12.12.2019 הורשע בצירוף של שלושה תיקים בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים, הפרת צו פיקוח, הפרת הוראה חוקית ותקיפת עובד ציבור. הנאשם נדון ל-44 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בגין תיק זה תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה בתיק זה. האחד, בין 6 חודשים והשני, בן 10 חודשים. כפי שפורט בפרק על מדיניות הענישה הנוהגת, במסגרת הרשעתו בתיק של בית משפט השלום באשקלון, הורשע בתקיפת מתלוננת עמה אין לו כל הכרות מוקדמת בעוד צו הפיקוח תלוי ועומד כנגדו וכחצי שנה בלבד לאחר ששוחרר ממאסר. (טל/2)

 

בשנת 2020 הורשע בביצוע עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין והחזקת סכין. הנאשם נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלוות. בגין תיק זה תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בר הפעלה בתיק זה בן 6 חודשים. ערעור לבית המשפט המחוזי נצרת התקבל חלקית.

הנאשם ריצה כ-12.5 שנים מאחורי סורג ובריח (טל/6) וביצע העבירות מושא תיק זה, כחודש וחצי לאחר ששוחרר ממאסרו האחרון.

 

20.  לא בכדי סקרתי את פרטי עברו הפלילי המכביד של הנאשם, אלא כדי להציג את דפוס פועלו החוזר של הנאשם אשר ניצב לפניי, המלמד כי זהו נאשם מסוכן לציבור בכלל ולנשים בפרט, אשר מורא החוק אינו מרתיעו, כך גם המאסרים הממושכים אותם ריצה. בחלוף תקופה קצרה לאחר שחרורו, פעם אחר פעם, שב ומבצע עבירות אלימות חמורות כלפי נשים עמן אין לו כל הכרות מוקדמת, תוך ניצול מצבן כשהן עומדות לבדן, בודדות, ללא כל עזרה. כך בעבר וכך במקרה שבפניי. (ראו תפ"ח 21438-07-11 המוזכר לעיל בסעיף 7 ות"פ 8648-11-15 (שלום נתניה)- טל/2 בעמ' 92).

 

21.  הנאשם לא נטל אחריות לביצוע מעשיו, למעט בעבירה של הפרת צו פיקוח, ניהל משפט עד תום, כך שאין הוא זכאי להקלה הניתנת לנאשמים אשר נוטלים אחריות על מעשיהם, תוך שחוסכים את עדותם של עדי התביעה ובפרט עדותה של המתלוננת, אשר הייתה לא פשוטה כלל ועיקר.

 

22.  אף במכתב שהוגש מטעם הנאשם (טל/7) אשר הוגש חלף דבריו לעונש, לא הביע כל צער, חרטה או אמפתיה כלפי המתלוננת, אלא ביקש שאקל עמו לאור הולדת בתו והרצון לחיות חיים נורמטיביים עם בת זוגו.

 

23.  במסגרת השיקולים לקולא, נתתי דעתי לכך שהנאשם הודה בעבירה של הפרת צו הפיקוח, לנסיבות חייו כפי שתיאר הסנגור ולכך שבמהלך מעצרו בתיק זה נולדה לו תינוקת.

24.  נתתי דעתי לשיקול הרתעת היחיד שמקרה זה מצדיק ענישה מחמירה ומוחשית ובפרט נוכח העובדה שהנאשם שב ונוקט באלימות ברוטלית, פעם אחר פעם, מבצע עבירות כלפי נשים תמימות על לא עוול בכפן. ודוק, זהו נאשם שנוקט באלימות לא רק כלפי נשים וחרף מאסרים ממושכים שב ומבצע עבירות. התנהלות הנאשם ומידת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהימנו מצביעה על הצורך בעונש מאסר ממושך ומוחשי ברף העליון של המתחם.

 

כן נתתי דעתי לשיקול הרתעת הרבים, שעה שמדובר בעבירות אלימות בכלל ובמרחב הציבורי, בפרט כלפי קורבנות תמימים, אשר נפלו קורבן למעשי אלימות על לא עוול בכפם וללא הכנה מוקדמת.

 

 

25.  אשר לאופן הפעלת המאסרים המותנים, לחובת הנאשם ארבעה מאסרים מותנים משלושה גזרי דין שונים בסך של 24 חודשים. אעיר, כי מכלול השיקולים שהובאו עד כה מצדיקים הפעלת מלוא המאסרים המותנים במצטבר בהתאם להוראת סעיף 58 לחוק העונשין, הקובעת כי הפעלת מאסר מותנה תעשה במצטבר לעונש המאסר המוטל עליו. עם זאת, לאור עתירת ב"כ המאשימה לאופן הפעלת המאסרים המותנים, ובהינתן הודאת הנאשם בעבירה של הפרת צו הפיקוח, כאשר המאסר המותנה בן החודשיים ניתן בגין הרשעתו בעבירה זו, אני מקבלת את עתירת המאשימה, לפיה 16 חודשי מאסר בפועל יופעלו במצטבר למאסרו הנוכחי והיתרה תופעל בחופף.

 

ד.  התוצאה:

 

26.  אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס.

 

אני מורה על הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה כפי שנגזר עליו בת"פ (שלום טבריה) 33629-04-20 , גזר דין מיום 29.12.2020, זאת במצטבר למאסר זה.

 

אני מורה על הפעלת חודשיים מאסר מותנה כפי שנגזר עליו בת"פ (שלום רחובות) 11378-08-18, גזר דין מיום 1.12.2019, בחופף למאסר זה.

 

אני מורה על הפעלת 10 חודשי מאסר מותנה ו-6 חודשי מאסר מותנה כפי שנגזר עליו בת"פ (שלום נתניה) 8648-11-15, גזר הדין מיום 12.12.2019, המאסרים המותנים יופעלו בחופף אחד לשני ובמצטבר למאסר זה.

 

בסה"כ ירצה הנאשם 46 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בהתאם לרישומי שב"ס.

 

ב.  10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור כל עבירת אלימות כלפי גוף אדם, למעט עבירת איומים.

 

 

ג. 6 חודשי מאסר בפועל למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירות איומים, פגיעה בפרטיות והפרת צו פיקוח לפי חוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין.

 

ד.  פיצוי לנפגעת העבירה, עדת תביעה 1 בכתב האישום, בסך 15,000 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 29.12.24 המאשימה תדאג להעביר את פרטי הנפגעת למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים. המתלוננת נוכחת באולם בית המשפט.

 

ה. קנס בסך 3500 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 1.1.25 וכל 1 לחודש העוקב. לא ישולם תשלום מאלו שנקבעו יעמוד כל הסכום לפירעון מידי ויישא הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום.

 

תשלום קנס או פיצויים ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברי תשלום).

 

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

 

צו כללי למוצגים

 

התיק סגור

 

 

 

 

 

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ה, 27 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.