a

בית משפט השלום בראשון לציון

ת"פ 52645-10-21 מדינת ישראל נ' דדשב
ת"פ 22517-09-22 מדינת ישראל נ' דדשב

 

לפני   כבוד השופטת, סגנית הנשיא שירלי דקל נוה

 

 

בעניין:  המאשימה

  מדינת ישראל

 

 

נגד

 

הנאשם  אנדריי דדשב

 

 

 

כתבי האישום

 

הנאשם הורשע על פי הודאתו, שנמסרה במסגרת הסדר דיוני, בשני כתבי אישום מתוקנים, כל אחד מהם בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כלפי אותה המתלוננת, בת זוגו (להלן: "המתלוננת"), כפי שיפורטו להלן -

 

ת"פ 52645-10-21 - במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג מאורסים והתגוררו יחד בדירה ברחוב הסוכה בראשון לציון.

עובר ליום 23.5.2021, התגלע בין הנאשם למתלוננת סכסוך עקב חשדו של הנאשם כי המתלוננת בוגדת בו. על רקע הנסיבות הללו, ביום 23.5.2021, שלח הנאשם למתלוננת הודעות בהן איים עליה באומרו:

"אם תזמיני משטרה, את יודעת מה יהיה לך... מתי שאצא מהכלא זה יהיה הסוף שלך לא שווה לך לעשות לי את זה... תעופי מהדירה אחרת אני לא אניח לך, זה הבית שלי וזה העיקרון, אם את לא משלמת על הדירה את לא גרה שם תעופי מפה... אני אחזור להשתמש ואני אראה לך את הצד הנוראי ואת תהיי מקוללת וגם הבן שלך שבגללכם חזרתי להשתמש וזה הנקמה, זה הנקמה שתהיה לך".

המתלוננת אמרה לנאשם כי תתלונן במשטרה אז אמר לה הנאשם: "אם תלכי להתלונן למנייאק אני אמצה (כך במקור - שד"נ) ערבים שייפגעו בך".

 

ת"פ 22517-09-22 - במועד הרלוונטי לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג נשואים והתגוררו יחד בדירה ברחוב דרובין בראשון לציון.

מספר ימים עובר ליום 7.9.2022, הודיעה המתלוננת לנאשם כי היא מעוניינת להיפרד ממנו. ביום 7.9.1022, בשעות הבוקר, שהו הנאשם והמתלוננת בדירה. בנסיבות המתוארות, התגלע ויכוח בין הנאשם למתלוננת, כאשר הנאשם ביקש לזרוק את חפציה של המתלוננת מהדירה. או אז, התקרב הנאשם למתלוננת אשר הדפה אותו.

בהמשך לאמור לעיל, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, התקשר הנאשם לטלפון של המתלוננת ואמר לה, בין היתר: "אני לא יכול לחיות ככה, אני אהרוג אותך... אני אהרוג את עצמי, הבנת? ביקשתי אתמול שתישארי בבית הלכת לסשה, איך את מתנהגת ככה? בשבילי זה בגידה. אני רוצה שתקחי סכין ותהרגי אותי, אני אביא סכין יפנית ותהרגי אותי, אני אשחט את עצמי... אני אזיין אותך, בת ז**ה, למה את עושה צו הרחקה, אני אזיין אותך, צו הרחקה בדירה שלי שאני משלם עליה? ז**ה אמרתי לך לעוף מהבית... אני אהרוג אותך, אני אשב בכלא אבל אעשה את זה. נמאס לי מזה, מהדירה שלי את מגרשת אותי."

 

התנהלות ההליך המשפטי, ההסדר הדיוני ותסקיר שירות המבחן

 

לדיון שנקבע ליום 26.1.2022 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לדחות את הדיון לשם מיצוי ההליכים המקדמיים, והדיון נדחה כבקשתה.

 

לדיון שהתקיים ביום 9.3.2022 הנאשם לא התייצב, ועורכת דין ממשרד ב"כ הנאשם מסרה כי אירע לנאשם אירוע לא צפוי בעבודה ולכן הודיע לה כי יאחר והיא אינה יכולה להמתין לבואו. כמו כן, ב"כ הנאשם ביקשה לדחות את הדיון כדי לקבל מהתביעה תגובה לבקשה שהוגשה על ידה, והדיון נדחה כבקשתה.

 

ב"כ הנאשם ביקש לדחות את הדיון שנקבע ליום 27.4.2022 נוכח העובדה שטרם התקבלה החלטה בבקשת הנאשם לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדו. לפיכך, הדיון נדחה ליום 5.7.2022.

בהמשך, נדחה הדיון שוב מספר פעמים בהסכמת המאשימה, מאחר שעניינו של הנאשם הופנה על ידי המחלקה לעיכוב הליכים לקבלת תסקיר שירות מבחן, וטרם ניתנה החלטה בבקשה.

 

בדיון שהתקיים ביום 15.2.2023 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני במסגרתו תוקנו שני כתבי האישום. הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו ונשלח לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. לא היו הסכמות עונשיות בין הצדדים, והמאשימה הודיעה כי בכוונתה לעתור למאסר, אך הצדדים ישובו וישוחחו לאחר קבלת התסקיר. הדיון נדחה לצורך קבלת התסקיר וטיעונים לעונש, ובהסכמה בוטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהיה תלוי ועומד נגד הנאשם.

 

ביום 12.9.2023 הגיש שירות המבחן בקשה לדחיית מועד הגשת התסקיר לחודש דצמבר 2023, בשל מחסור משמעותי בכוח אדם בשירות המבחן, והדיון נדחה ליום 6.12.2023.

 

טרם מועד הדיון, הגיש ב"כ הנאשם בקשה נוספת לדחיית הדיון בחודשיים נוספים. במסגרת הבקשה מסר ב"כ הנאשם כי לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" טס הנאשם לקנדה, שם מתגוררת בתו ובני משפחתה, כדי לשהות איתם. עוד מסר כי קצינת המבחן ניסתה לפגוש את הנאשם בחודש נובמבר 2023, אך הנאשם התקשה להגיע מחו"ל לפגישה בשל המלחמה. לאחר מכן, הנאשם עבר לבלארוס כדי להמשיך לעבוד בעסקיו. ב"כ הנאשם הוסיף כי הנאשם עתיד להגיע ארצה בשבועות הקרובים אז ייפגש עם קצינת המבחן, והדיון נדחה כבקשתו.

 

ב"כ הנאשם ביקש דחייה נוספת של הדיון שנקבע ביום 6.2.2024 בשל דיון בו עליו להופיע ושנקבע באותו מועד בבית המשפט העליון, והדיון נדחה כבקשתו ליום 6.3.2024.

 

תסקיר שירות המבחן מיום 3.3.2024 - לפי האמור בתסקיר, הנאשם בן 43, נשוי ואב לשני ילדים בני 12.5 ו-25 משתי מערכות יחסים קודמות ושונות, הגר בראשון לציון בגפו ובעל חברה בתחום הבניין.

הנאשם נולד וגדל בבלארוס, עלה לארץ עם משפחתו בגיל 18, ולאחר חודשיים חזר להתגורר בבלארוס, שם נישא. בגיל 21 עלה הנאשם לארץ עם בת זוגו ועם בנם. לדברי הנאשם, הוא חווה קשיי הסתגלות בארץ והחל לצרוך סמים. הנאשם גויס לצבא ושוחרר לאחר זמן קצר בשל קשיי התאמה.

הנאשם מסר כי באותה תקופה העמיק את השימוש בסמים מסוג קנאביס והרואין. לדברי הנאשם, הוא התקשה לתפקד במישורי חייו השונים, ניהל אורח חיים התמכרותי, נהג לגנוב ונהג באלימות כלפי בת זוגו, ולאחר 7 שנות נישואים הוא ובת זוגו התגרשו ומאז אינם נמצאים בקשר והיחסים בינו לבין בנו מרוחקים.

במשך 3 שנים היה הנאשם דר רחוב. בגיל 25, ביוזמת בני משפחתו, פנה למרכז פרטי לגמילה פיזית מסמים, ובהמשך השתלב ביחידה לנפגעי סמים, ולדבריו מאז הוא לא משתמש בסמים ולוקח חלק בקבוצות N.A.

בגיל 27 היגר הנאשם לקנדה, שם התגורר במשך 8 שנים ועבד בתחום הבניין. הנאשם מסר כי בגיל 28 נישא בשנית, היה נשוי 5 שנים. והוא ובת זוגו נפרדו על רקע משבר אמון ביחסים.

בגיל 37 חזר הנאשם להתגורר בארץ, ואילו בת זוגו ובתם המשותפת נותרו להתגורר בקנדה. בארץ המשיך הנאשם לעבוד בתחום הבניין, ולפני שנתיים פתח עסק בתחום הבניין.

בגיל 39 הכיר הנאשם את המתלוננת, גרושה ואם לילד מנישואיה הקודמים. לאחר כשנה וחצי, בחודש אפריל 2022, הוא והמתלוננת נישאו. השניים נפרדו וחזרו מספר פעמים לקשר זוגי, ולאחר שנה התגרשו, ולדבריו הם אינם נמצאים בקשר. מדברי הנאשם עלה כי מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת התאפיינה בקשיים בניהול תקשורת מקדמת, מתחים וויכוחים.

הנאשם מסר כי מזה כחצי שנה הוא מנהל קשר זוגי עם אלמנה ואם לבת המתגוררת בבלארוס, ובחודש פברואר השנה הם נישאו. לדבריו, מערכת היחסים ביניהם תקינה והם עתידים לעבור להתגורר יחד בדירתו של הנאשם בארץ, לאחר שתוסדר שהותה של בת הזוג בארץ.

 

הנאשם מוכר לשירות המבחן מהפנייתו בסוף שנת 2022 במסגרת הבקשה שהגיש לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדו. באותו מועד, שירות המבחן התרשם מנזקקות טיפולית בולטת במצבו של הנאשם בתחום מניעת אלימות זוגית. לאור הנכונות שהביע הנאשם לטיפול, הומלץ כי ישולב בטיפול ב"בית נועם", שהוא בית טיפולי לגברים הנוהגים באלימות זוגית. במהלך תקופת הטיפול, חל שינוי בעמדותיו של הנאשם, הוא סירב להשתלב בטיפול זה והציב תנאים להשתלבות בו.

בנוסף, עלה קושי בלקיחת אחריות מצד הנאשם על התנהלותו האלימה ושירות המבחן התרשם מהתנהלות מניפולטיבית מצדו של הנאשם, כשפעל מתוך רצון להשפיע על תוצאות ההליך המשפטי. לפיכך, שירות המבחן לא ראה יעילות בהמשך מעורבותו בעניינו של הנאשם ולא המליץ על עיכוב ההליכים המשפטיים.

הנאשם הוזמן על-ידי שירות המבחן לשתי בדיקות שתן לאיתור שרידי סם. בדיקה אחת נמצאה שלילית, ולבדיקה שנייה לא הגיע ומסר כי הוא שוהה בחו"ל.

בהתייחסותו לעבירות נושא שני התיקים, מסר הנאשם כי ברקע לאירוע נושא התיק העיקרי חשדותיו כי המתלוננת בוגדת בו, והרקע לאירוע נושא התיק המצורף הוא חילוקי דעות בקשר לגידול בנה של המתלוננת מנישואיה הקודמים. מדברי הנאשם עלה כי הוויכוחים בינו לבין המתלוננת לוו באלימות מילולית, ובכלל זה הקנטות והשפלות הדדיות. בהתייחסותו להתנהלותו האלימה כלפי המתלוננת, הנאשם התקשה לקחת אחריות, הרחיק עצמו מהמיוחס לו והדגיש כי התנהגותו הייתה בתגובה להתנהלות המתלוננת כלפיו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מרוכז בעצמו ובצרכיו, מחזיק בעמדות קורבניות ובנוקשות מחשבתית, מתקשה לבחון את תרומתו לבעייתיות היחסים עם המתלוננת מתחילת הקשר ביניהם, וכן את בחירותיו החוזרות והנשנות להמשיך ולקיים עמה מערכת יחסים על אף מורכבות היחסים ופרידותיהם החוזרות והנשנות.

הנאשם מסר כי פנה למאמנת אישית המתגוררת בארצות הברית, ובחודש אוקטובר 2022 השתלב בשיחות פרטניות עימה באמצעות ה"סקייפ" עד לחודש יולי 2023, וכי על רקע סיום יחסיו עם המתלוננת והטבה במצבו הנפשי, הוא נפגש עם המטפלת הפרטית אחת לחודש. לצד זאת, שירות המבחן מסר כי הנאשם לא הציג לו אישור עדכני מעבר לחודש נובמבר 2022.

עוד מסר הנאשם כי נוטל מזה שנתיים טיפול תרופתי אנטי דכאוני, על רקע מורכבות יחסיו עם המתלוננת ומעורבותו בפלילים, אך התקשה להסביר מדוע ממשיך ליטול טיפול תרופתי גם כיום.

הנאשם שלל עיסוק במתלוננת, איום או תחושות נקמניות כלפיה כיום. שרות המבחן התרשם כי בניגוד לדברי הנאשם, הוא עדיין עסוק במתלוננת ובחוויית הפגיעה הרגשית מולה ומתקשה להשלים עם בחירתה לסיים את הקשר עמו.

הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום האלימות הזוגית או קושי בוויסות דחפים ומסר כי אינו רואה צורך בסיוע מקצועי בעיתוי הנוכחי בחייו, לאור כך שהשתתף בקבוצות N.A, אינו נוטל סמים, הקשר בינו לבין המתלוננת נותק, הוא אינו מעוניין לשוב ולעסוק בענייני העבר ומנהל מערכת יחסים עם בת זוג אחרת. עוד מסר הנאשם כי הוא מרבה לנסוע לחו"ל בענייני עסקים ואינו פנוי לכך.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מכיר בבעייתיות במצבו, אינו מחויב ואינו פנוי לקשר עם שירות המבחן, כאשר הניסיון שלו לעמוד בקשר עם שירות המבחן בתקופת האבחון היה בעיקרו על מנת להשפיע על תוצאות חוות הדעת.

 

המתלוננת מסרה כי היא והנאשם החלו מערכת יחסים לפני כארבע שנים ולאחר זמן קצר עברו להתגורר יחד. לדבריה, לאחר כחודשיים של מגורים משותפים חלה התדרדרות במערכת היחסים, שבאה לביטוי בהתנהלות לא מווסתת ותוקפנית מצד הנאשם כלפיה, כשברקע יחס רכושני וקושי לתת בה אמון. המתלוננת תיארה דינמיקה זוגית שהתאפיינה בפרדות וחזרות לקשר הזוגי על רקע אלימות מילולית ונפשית מצדו של הנאשם כלפיה. המתלוננת מסרה כי לאחר הגירושין, הנאשם יצר עמה קשר והביע נכונות לחזור לקשר הזוגי אך היא סירבה ונותק הקשר ביניהם. בהמשך, הנאשם יצר עמה שוב קשר, קילל ואיים עליה, וממשיך בכך גם בימים אלו. המתלוננת שיתפה כי בשל האלימות שחוותה מצד הנאשם היא טופלה במרכז למניעת אלימות במשפחה, וציינה כי היא חוששת מפני הנאשם.

 

כגורמי סיכוי לשיקום מנה שירות המבחן את העובדה שהנאשם נעדר עבר פלילי, על פי דיווחיו תפקודו התעסוקתי תקין, דיווחיו כי נמנע מזה 17 שנים משימוש בסמים ופנייתו העצמאית למאמנת אישית.

כגורמי סיכון לביצוע עבירות נוספות בעתיד מנה שירות המבחן את התייחסותו המצמצמת והמטשטשת של הנאשם לביצוע העבירות, קשייו בלקיחת אחריות, היעדר תובנה מצדו לחומרת מעשיו, והשלכת האחריות למעשיו על המתלוננת. כן התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לגלות אמפתיה כלפי המתלוננת, ממוקד בעצמו, בפגיעה בדימויו העצמי ובהצגתו את עצמו כקורבן.

עוד התחשב שירות המבחן בכך שהנאשם נעדר כלים להתמודדות מקדמת עם קשייו, נעדר תובנה באשר לסיכון במצבו, ואינו מכיר בצורך של מעורבות טיפולית הנדרשת במצבו. בנוסף, שקל שירות המבחן את עמדת המתלוננת.

במצב דברים זה, שירות המבחן העריך כי ללא טיפול המותאם לצרכיו, קיים סיכון להישנות התנהגות אלימה מצד הנאשם, אך לא נוצר פתח להמשך מעורבות שירות המבחן בעניינו.

על כן, שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית-טיפולית בעניינו של הנאשם, וציין כי אף אם הנאשם יביע במעמד הדיון נכונות להשתלב בטיפול, מומלץ על סיום ההליך הפלילי ללא המשך מעורבות שירות המבחן ועל הטלת ענישה מרתיעה.

 

בדיון ביום 6.3.2024 לא הייתה התייצבות של הנאשם או מי מטעמו. ב"כ המאשימה עדכן כי הנאשם החליף ייצוג, לא נמצא כעת בארץ, ובאת כוחו החדשה ביקשה מהמאשימה לדחות את מועד הדיון.

 

בדיון ביום 25.6.2024 טענו ב"כ הצדדים לעונש. בתום שמיעת הטיעונים לעונש, נשלח הנאשם לקבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות בשב"ס. ביום 25.9.2024 הוזמן הנאשם לראיון התאמה והשמה, אך לא התייצב.

 

בדיון ביום 15.10.24 שנקבע לצורך קבלת חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות ושימוע גזר הדין הנאשם לא התייצב, ונטען על ידי באת כוחו כי הוא מתקשה למצוא טיסה לישראל.

באת כוח הנאשם מסרה כי בכוונת הנאשם להגיע לארץ בסוף חודש אוקטובר 2024, וביקשה כי יזומן לראיון התאמה והשמה בראשית חודש נובמבר 2024, וכי הדיון ייקבע זמן קצר לאחר מכן, ובנסיבות אלו נדחה שוב הדיון.

 

ביום 11.11.2024 התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות בשב"ס לפיה הנאשם נמצא כשיר לריצוי מאסרו בדרך של עבודות שירות, לאחר שמסר כי הוא מתגורר בדיור זמני ברמת גן לצורך השלמת ההליך המשפטי והביע הסכמתו לריצוי מאסרו על דרך של עבודות שירות.

 

הראיות לעונש וטיעוני הצדדים לעונש

 

ב"כ המאשימה עמד על נסיבת ביצוע העבירות והערכים החברתיים שנפגעו וכן הפנה לפסיקה שדנה בעבירות אלימות כלפי בנות זוג.

ב"כ המאשימה טען כי בשים לב לכך שמדובר בשני כתבי אישום, שניהם באותה העבירה, כלפי אותה מתלוננת, ובנסיבות דומות, יש לראות בהן מסכת אחת בהתאם להלכת ג'אבר, ולקבוע מתחם עונש אחד, הנע בין 8 ל-18 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

אשר לנסיבות שאינו קשורות לביצוע העבירות, ב"כ המאשימה טען כי התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם הוא שלילי, קיים סיכון במצבו של הנאשם ואין הליך טיפולי.

מאחר שהנאשם נעדר עבר פלילי, הודה, חסך זמן שיפוטי ואת העדת המתלוננת, ביקש ב"כ המאשימה למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, ולהטיל עליו שמונה חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי למתלוננת.

 

ב"כ הנאשם טענה כי על אף שתסקיר שירות המבחן אינו חיובי, הוא אינו תסקיר שלילי, ואין בו המלצה על ענישה קונקרטית. ב"כ הנאשם טענה עוד כי התסקיר אינו מעודכן, שכן השיחה האחרונה של שירות המבחן עם הנאשם הייתה שיחה טלפונית בחודש דצמבר 2023, כיוון שהוא שהה בחו"ל.

לטענת ב"כ הנאשם, יוזמת הנאשם לפנות אל שירות המבחן ולהשאיר הודעות, מלמדת על לקיחת אחריות ועל שיתוף הפעולה שלו עם שירות המבחן.

ב"כ הנאשם הדגישה כי הנאשם נגמל מסמים לפני 18 שנים ומאז נמנע משימוש בסמים, וטענה כי הדבר מעיד על אופיו של הנאשם ועל הסיכון במצבו.

לטענת ב"כ הנאשם, הנאשם קיבל אחריות על מעשי העבירות, סיפר ביוזמתו על התקופה שהשתמש בסמים ונהג באלימות כלפי אשתו הראשונה, על מה שאירע עם אשתו השנייה ועל יחסיו עם המתלוננת, אף אם לא נטל אחריות במלוא מובן המילה.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם הוא שביקש להיפרד מהמתלוננת לאחר הגשת כתב האישום בתיק המצורף, ופנה לעורך דין שדרש ממנה את מסמכי הנישואין, על מנת להגיש בקשה להתרת נישואין. מכאן ביקשה ב"כ הנאשם ללמוד כי אין מדובר בנאשם אובססיבי שאינו מעוניין להיפרד מהמתלוננת, וכן כי דברי המתלוננת לשירות המבחן וחששה מהנאשם מוארים באור בעייתי.

ב"כ הנאשם טענה כי מאז חודש ספטמבר 2023 מתגורר הנאשם בבלארוס עם בת זוגו הנוכחית שהיא אזרחית ותושבת בלארוס, והם נישאו זה לזו בחודש פברואר 2024. ב"כ הנאשם הוסיפה כי כאשר הגיע הנאשם עם בת זוגו לארץ לדיון הקודם שנדחה, כניסתה לישראל סורבה, ולכן הוא שב איתה לחו"ל.

ב"כ הנאשם טענה כי מאז שבוטלו ההליכים המגבילים בתיק זה, הנאשם עזב את הארץ, ולכן התקשה להתחייב לטיפול בארץ והוסיפה כי הוא מפעיל חברת בנייה בארצות הברית.

ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם ללא עבר פלילי, עבירת האיומים בתיק העיקרי היא מחודש מאי 2021 ועבירת האיומים בתיק המצורף היא מחודש ספטמבר 2022, וטענה כי העבירות אינן מן החמורות ומאז חלפו כשנתיים.

לטענת ב"כ הנאשם, לאור זאת שהנאשם והמתלוננת נפרדו ויש לו בת זוג חדשה עמה הוא מתגורר בחו"ל, יש לדחות את עתירת ב"כ המאשימה לעונש.

ב"כ הנאשם עתרה לסיים את ההליך המשפטי בענישה הכוללת מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

 

הנאשם בדברו האחרון טרם גזר הדין, טען כי הוא אוהב את המדינה ומכבד את חוקיה, כיום מתגורר בבלארוס, עם בת זוג שהוא אוהב ועם ילדתה וכי הוא רוצה לשוב אליה ולעסקיו. כן מסר הנאשם כי הוא משלם מזונות עבור בתו שחיה בקנדה.

 

דיון והכרעה

 

הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים, שתיהן כלפי אותה מתלוננת, בת זוגו.

 

למרות שמדובר בשני כתבי אישום נפרדים, אקבע מתחם עונש הולם אחד, לאור העובדה שבשני המקרים מדובר בעבירת איומים, האיומים הושמעו כלפי אותה המתלוננת, ובשים לב לעתירת הצדדים בטיעוניהם לעונש.

 

במעשיו פגע הנאשם בערכים החברתיים המגנים על זכותה של המתלוננת לכבוד, ביטחון, חירות ושלוות נפש (ראו והשוו ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3) 373, 379 (1989); ו-רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל, פ"ד ס (4) 96, 105 (2006)).

 

מעשיו של הנאשם מהווים חלק מתופעה חברתית חמורה ורווחת של התנהלות מילולית אלימה כלפי בני זוג, לשם הפחדה או בניסיון לפריקת תחושות כעס, אכזבה או תסכול.

 

איומי הנאשם פגעו באופן ממשי ומשמעותי בערכים המוגנים, בשים לב לכך שהוא חזר ואיים על חייה של המתלוננת.

 

במסגרת בחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, יש ליתן את הדעת למיהותה של המאוימת ולסיבות שהביאו את הנאשם להשמעת האיומים בכל אחד מהמקרים -

 

במועד ביצוע עבירות האיומים בשני התיקים הנאשם והמתלוננת היו בני זוג והתגוררו יחדיו.

במועד האירוע בתיק העיקרי היו השניים מאורסים והאיומים הושמעו על ידי הנאשם על רקע חשדו כי המתלוננת בוגדת בו, זאת עשה במסרונים ששלח אליה.

במועד האירוע בתיק המצורף היו השניים נשואים, והנאשם איים על המתלוננת על רקע רצונה להיפרד ממנו, בשיחה טלפונית שהתקיימה בין השניים. מתוכן האיומים עולה כי המתלוננת פנתה וקיבלה צו הגנה שהרחיק את הנאשם מדירתם, והדבר העלה את חמתו והוא ראה במעשיה בגידה בו.

 

בשני המקרים מדובר באיומים מפורשים וממשיים, על גופה וחייה של המתלוננת שכללו, בין היתר, איומים שנועדו להרתיע אותה מלפנות לעזרת המשטרה.

 

כמו כן, יש לראות כנסיבה לחומרה את העובדה שהנאשם איים על המתלוננת בשני אירועים שונים ובנסיבות שונות. מההשתלשלות העובדתית עולה כי את איומים בתיק המצורף השמיע הנאשם באוזני המתלוננת לאחר שכבר הוגש נגדו כתב האישום בתיק העיקרי, ובקשתו לעיכוב ההליכים המשפטיים הייתה תלויה ועומדת והועברה לבחינת מצבו של הנאשם על ידי שירות המבחן, ואף נסיבה זו מהווה נסיבה לחומרה.

 

בית המשפט העליון קבע לא אחת כי בנסיבות המתאימות, כמו למשל במקרים של איומים חוזרים ונשנים, כמו בענייננו, יש להחמיר בענישה, ולהטיל ענישה הכוללת מאסר -

 

"נכון להחמיר בענישה בגין אלימות נפשית ומילולית בין בני זוג שעלולה להוליד אלימות פיזית בעתיד".

רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (10.1.2019).

ראו גם: רע"פ 8353/22 אגבארייה נ' מדינת ישראל (11.12.2022).

 

מהתסקיר ניתן ללמוד על ההשלכות הקשות של התנהגות הנאשם על המתלוננת. לא מצאתי כי יש בהצהרת עורך הדין שטיפל עבור הנאשם בבקשה להתרת נישואין (טל/1) משום סתירה לדברי המתלוננת מול שירות המבחן, רק משום שחלף כחודש ימים בין המועד שביקש ממנה עותק מאישור הנישואין שלהם ועד שהסכימה למסור לו אותו. אציין כי גרסת המתלוננת מתיישבת גם עם התרשמותו של שירות המבחן מהנאשם כמי שעסוק עדיין במתלוננת ומתקשה להשלים עם בחירתה לסיים את הקשר ביניהם.

 

אתייחס להלן לשני פסקי דין אליהם הפנתה ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, בשים לב לשינויים המחויבים לענייננו:

 

רע"פ 5608/23 דדון נ' מדינת ישראל (27.7.2023) - הנאשם הורשע בשתי עבירות איומים שיוחסו לו בשני כתבי אישום, שתיהן עניינם איומים טלפוניים והודעה קולית כלפי גרושתו. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם את העבירה בכתב האישום הראשון נע ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר, והמתחם ההולם את העבירה שבכתב האישום השני נע ממספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר. בשלב הטיעונים לעונש, עתר הנאשם לאפשר לו לחזור בו מהודאתו ולבטל את כתבי האישום נגדו בטענה של הגנה מן הצדק, וטענתו נדחתה. לנאשם היה עבר פלילי שכלל 4 הרשעות קודמות, לרבות בעבירות אלימות כלפי בת זוג, הוא ריצה מספר חודשי מאסר בפועל, לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, התקשה להפנים את הפסול שבהם, לא הביע אמפתיה כלפי המתלוננת ולא השתלב בהליך טיפולי להפחתת מסוכנותו.

על הנאשם נגזר עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי.

ערעורו של הנאשם לבית המשפט המחוזי נדחה וכן נדחתה בקשתו להגשת רשות ערעור, והעונש שהוטל על הנאשם נותר על כנו.

 

ת"פ (שלום-נתניה) 35111-02-19 מדינת ישראל נ' לזר (19.12.2019) - הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי בת זוגו ואם ילדיו כי יהרוג אותה ויתאבד אם תתגרש ממנו. הנאשם נעדר עבר פלילי, חווה התדרדרות במצבו הנפשי עקב השעייתו מעבודתו, והיחסים בין הצדדים אופיינו ברמת קונפליקט גבוהה, שבאה לביטוי במריבות סוערות ומאבקי שליטה. שירות המבחן העריך כי רמת הסיכון להישנות עבירות אלימות היא גבוהה, אף שבני הזוג נפרדו, וכי מצבו של הנאשם נמצא בהתדרדרות, עיסוקו במתלוננת הפך כפייתי, תכני הקנאה שלו גברו והוא נזקק לטיפול מעמיק וממושך בתחום ההתמכרות והאלימות הזוגית.

שירות המבחן נמנע מהמלצה שיקומית והעריך כי רק מאסר בפועל יוכל לסייע בהפחתת הסיכון. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר, אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות השירות ועד 15 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

בית המשפט ציין כי נסיבותיו של הנאשם חריגות, כאשר מתוך דאגה למצבו, פנה שירות המבחן פעמיים לבית המשפט בבקשות דחופות להקדמת מועדי דיון, נוכח החשש למתלוננת ורמת הסיכון הגבוהה. בית המשפט הגדיר את הנאשם כ"פצצה מתקתקת של ממש", קבע שאין מנוס אלא להטיל עליו מאסר בפועל, והטיל עליו 12 חודשי מאסר, מאסר מותנה וקנס.

 

ב"כ הנאשם לא הפנתה לפסיקה לתמיכה בטיעוניה לעונש.

 

לעניין הענישה הנוהגת לגבי עבירת איומים בודדת, עיינתי בפסיקה נוספת, ראו לדוגמה: ת"פ (שלום-פ"ת) 670/13 מדינת ישראל נ' טלה (15.7.2014); ת"פ (שלום-כ"ס) 8962-06-19 מדינת ישראל נ' פדילה (26.6.2019) וכן ת"פ (שלום-ראשל"צ) 20102-10-20 מדינת ישראל נ' פרדה (13.12.2021).

 

על דרך הכלל ניתן לקבוע כי הפסיקה כוללת קשת ענישה רחבה בעבירת איומים, הנעה בין מאסר על תנאי ועד שנת מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית, והכל בהתאם למיהות המאיים, מיהות המאוים ומאזן הכוחות ביניהם, אופן השמעת האיומים, תוכן האיומים, חומרתם, מטרתם, האם נלוו להשמעת האיומים עבירות נוספות או צעדים ממשיים לצורך הגשמתם, מיהות הקורבן וכדומה, כמו גם נסיבותיו האישיות של הנאשם העומד לדין.

 

בשים לב לעקרון ההלימה, לערכים המוגנים שנפגעו ולמידת הפגיעה בהם, לנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ולמדיניות הענישה הנוהגת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם את עבירות האיומים בשני כתבי האישום גם יחד נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

 

לא נטען על ידי מי מהצדדים ולא מצאתי כי יש מקום לסטות לחומרה ממתחם העונש ההולם מטעמי שמירה על שלום הציבור או לסטות לקולה מטעמי שיקום. משכך, יש להטיל על הנאשם עונש בתוך מתחם העונש ההולם בהתאם לנסיבות שלא קשורות בביצוע העבירות.

 

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, יש לזקוף לזכותו של הנאשם כי הודה במיוחס לו, ובכך הביא לחיסכון בזמן שיפוטי יקר ואף ייתר את הצורך בהעדת המתלוננת, וכן את העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי. כן יש להתחשב בכך שהנאשם היה עצור למשך 8 ימים, מיום 7.9.2022 ועד ליום 14.9.2022.

 

עוד אציין, כי הבאתי בחשבון את הפגיעה שעלולה להיגרם לנאשם, לבת זוגו הנוכחית ובתו אם יושת עליו עונש מאסר, ולו לריצוי בעבודות שירות, וזאת בשים לב לפגיעה הכלכלית הטמונה בכך ומאחר שלטענתו הוא מנהל חברת בנייה בארצות הברית ושוהה כיום בבלארוס.

 

עם זאת, בעוד שהנאשם מסר לשירות המבחן מידע לגבי מקום מגוריו בארץ וכוונתו לשוב ארצה לאחר שתוסדר שהייתה של בת זוגו הנוכחית בארץ, בטענות שנטענו על ידי באת כוחו בטיעוניה לעונש לא היה זכר לכך. בכל מקרה, בכך שבמהלך ההליך המשפטי עבר הנאשם לגור לעת עתה בחו"ל, אין לטעמי כדי להביא לשינוי מהותי בתוצאת גזר הדין ולחריגה ממתחם העונש ההולם.

 

לא אחזור על האמור בתסקיר שירות המבחן המפרט באופן נרחב ומעמיק את הכלל נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת הערכת שירות המבחן באשר למסוכנות הנשקפת ממנו. אדגיש רק את הקושי בלקיחת האחריות מצד הנאשם על התנהגותו האלימה ואת אי השתלבותו בהליך הטיפולי ששירות המבחן סבר כי הוא נזקק לו לשם הפחתת הסיכון במצבו.

 

לא הומצאה לבית המשפט במסגרת הטיעונים לעונש כל אסמכתה שתתמוך בטענת הנאשם כי טופל על ידי מאמנת אישית (קואצ'רית) באופן פרטי ובאמצעות טיפול מקוון. כמו כן, הנאשם לא המציא כל אסמכתה לכך לשירות המבחן ממועד שלאחר חודש נובמבר 2022, אף שהתבקש לעשות כן.

על כן, לא ניתן לדעת מהו ערכו של הטיפול הזה לקידום מצבו של הנאשם, ומכל מקום, אין לתת משקל לטיפול מקוון שניתן על ידי מאמנת אישית, כמשקל הניתן לטיפול האינטנסיבי המציע "בית נועם" לגברים הנוקטים באלימות כלפי בנות זוגם, שהוא הטיפול ששירות המבחן סבר שהנאשם זקוק לו במצבו.

 

מכל האמור לעיל עולה כי יש לגזור על הנאשם עונש המצוי בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, אך לא בתחתיתו ממש, ולהטיל עליו ענישה שתבהיר לו את חומרת מעשיו ותרתיע אותו מלשוב עליהם בעתיד.

 

בנוסף, המתלוננת זכאית לקבלת פיצוי הולם בגין האירועים נושא כתבי האישום.

 

סוף דבר

 

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  מאסר לתקופה של 6 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות ב"מרכז הרפואי שיבא", בית החולים תל השומר, החל מיום 5.1.2025, חמישה ימים בשבוע, לפי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין. בערבי חג וחול המועד הנאשם יועסק במקום העבודה וגם אם לא עבד באותו יום, בין אם מסיבותיו ובין אם בגלל שהמקום סגור, יחויב ביום עבודה מלא.

 

הובהר לנאשם כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכל הפרה בעבודות השירות או ביצוע עבירות נוספות, יביאו להפסקה מנהלית וריצוי העונש במאסר ממש.

 

על הנאשם להתייצב ביום 5.1.2025 בשעה 08:00 לצורך קליטה והצבה בפני המפקח על עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז, יחידת ברקאי, שלוחת מרכז, רחוב סלמה 53.

 

ב. מאסר למשך חמישה חודשים, אותו לא יישא הנאשם אלא אם יעבור בתוך תקופה של שלוש שנים מהיום כל עבירת אלימות, לרבות איומים.

 

ג. הנאשם ישלם למתלוננת, עדת תביעה מס' 1, פיצוי בסך של 5,000 ₪, וזאת לא יאוחר מיום 1.1.2025. על המאשימה להעביר למזכירות בית המשפט את פרטי המתלוננת הנדרשים לצורך ביצוע תשלום תוך 10 ימים.

הפיצוי יועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, וניתן יהיה לשלמו בתוך שלושה ימים מיום גזר הדין באחת הדרכים המפורטות באתר האינטרנט של המרכז.

 

צו כללי למוצגים.

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 ימים.

 

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות השירות בשב"ס.

 

ניתן והודע היום, י"ב חשוון תשפ"ה, 13 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.