כתב האישום

1.  הנאשם הורשע על פי הודאתו, בעובדות כתב אישום, בביצוע עבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.  על פי עובדות כתב האישום, עובר לתאריך 6.6.20 ניהלו הנאשם והמתלוננת מערכת יחסים זוגית. בשל חשדה של המתלוננת כי הנאשם ניהל מערכית יחסים עם אחרת במקביל (להלן: "האחרת"), יצרה המתלוננת קשר עם האחרת.

 

3.  ביום 7.6.20 בשעה 00:00 או בסמוך לכך, שלח הנאשם מסרון קולי למתלוננת באומרו: "תשחררי לי מהחיים ותשלחי הודעות לאחרת או למישהי אחרת או לא יודע למי תשלחי, נשבע לך באמא שלי, אני שורף אותך יא חתיכת כלבה. שורף אותך אבל קובר אותך חיה יא כלבה".

 

4.  באותו המועד בהמשך, בשעה 00:13, שלח הנאשם מסרון קולי נוסף למתלוננת באומרו: "שרמוטה, מה את פונה אליה? יא בת זונה, אם עוד פעם תפני אליה אני אבוא. תשחררי לי מהחיים שלי".

 

5.  בשעה 12:00, כאשר שוחחו הנאשם והמתלוננת בטלפון, אמר הנאשם, בין היתר, למתלוננת כי תתרחק ממנו, והוסיף: "חכי חכי. אמילי, אמילי. חכי רק תראי מה אני הולך לעשות לך. חכי יא שרמוטה".

 

 

רישום פלילי

6.  לחובת הנאשם 4 הרשעות קודמות, בעבירות איומים, הטרדת עד, סחיטה באיומים, תקיפה סתם, מעשה מגונה, נהיגה ללא רישיון, נהיגה פוחזת, שיבוש מהלכי משפט והפרת הוראה חוקית, בגינן ריצה עונשי מאסר.

 

הסכמות הצדדים

7.  הצדדים הסכימו להפנות את הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר בעניינו. עוד הוסכם כי ככל שהתסקיר יהיה חיובי המאשימה תסכים להמלצות שבו, אך היה ויתקבל תסקיר שלילי, המאשימה תעתור לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות והסניגור יטען באופן פתוח.

 

8.  בהמשך הופנה הנאשם לממונה על עבודות השירות.

 

הממונה על עבודות השירות

9.  בחוות הדעת מיום 9.5.24 נמצא הנאשם כשיר לבצע עבודות שירות.

 

שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו שלושה תסקירים:

 

10.  במסגרת התסקיר הראשון, מיום 18.12.22 נסקרו בהרחבה תולדותיו של הנאשם. מדובר במי שהוא כבן 32, רווק ואב לילדה בת 9, אשר מתגוררת עם אמה בכרמיאל. הנאשם מתגורר עם בת זוגו בראשון לציון, בבעלותו מסעדה ובמקביל עובד כשף פרטי.

בילדותו, התגורר הנאשם בבית סבו, כאשר לדבריו, נאסר על אמו לקיים עמו קשר. הנאשם תיאר את סבו כאדם אלים ובהיותו כבן 13 עבר להתגורר בבית דודיו. נוכח מצוקה כלכלית הוא נאלץ לעזוב את מסגרת הלימודים על מנת לסייע בפרנסת הבית.

בגיל 17 ניתק את הקשר עם משפחתו ועבר להתגורר באילת. בתקופה זו חבר לחברה שולית, התגייס לצה"ל ושירת שירות צבאי חלקי כלוחם במשמר הגבול. מסר כי לאחר כשנתיים, שוחרר משירות צבאי בשל מעורבותו בפלילים.

בגיל 19 הכיר את אם בתו ובהיותו כבן 23 נולדה להם בת משותפת, עמה חידש את הקשר לפני כשנה. הנאשם מנהל זוגיות מזה כשנתיים, בת זוגו בת 26 ועובדת כמנהלת המסעדה שבבעלותו. הנאשם תיאר את מערכת היחסים הזוגית כמשמעות המהווה עבורו מקור כוח ומאופיינת בתמיכה הדדית.

 

11.  הנאשם נטל אחריות למעשיו ותיאר כי היה נתון בסערת רגשות ואיבד שליטה על התנהגותו. הנאשם הצליח להכיר בחומרת מעשיו והבין כי פעל ללא שיקול דעת.

הנאשם מסר בדיקת שתן אשר נמצאה נקייה משרידי סם וציין כי היה מעוניין להשתלב בהליך טיפולי על מנת להתבונן בחלקים אלו, ולרכוש כלים שיסייעו לו להתמודד עם קשייו.

 

12.  המתלוננת לא היתה מעוניינת להגיע לפגישה בשירות המבחן, וזה זימן את בת זוגו הנוכחית של הנאשם לצורך הבנת התנהלותו. בת הזוג תיארה קשר המתאפיין בדפוסים אובססיביים וגילויי קנאה הדדים, ודיווחה על קונפליקטים המתעוררים על רקע קשיי אמון. לצד זאת, מסרה כי הנאשם עורך מאמצים לנהל תקשורת מקדמת במצבי קונפליקט, ולשיטתה הוא זקוק לטיפול בתחום האלימות הזוגית, כאשר במצבי דחק מתקשה להתייחס אליה באופן מכבד.

 

13.  לאחר שמנה שירות המבחן את גורמי הסיכון מול סיכויי השיקום, המליץ על שילובו בקבוצה טיפולית, תחת צו מבחן שיהיה בה כדי לתרום להפחתה מרמת הסיכון להישנות התנהלות אימפולסיבית ופורצת גבולות לטווח הרחוק. כמו כן המליץ על צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

 

14.  בתסקיר השני, מיום 11.7.23 עדכן שירות המבחן כי אמנם הנאשם הביע מוטיבציה מילולית להשתלב בטיפול, אך מנחות הקבוצה דיווחו על קושי של הנאשם בשיתוף פעולה. למפגש הראשון לא התייצב ולמפגשים השני והשלישי אחר באופן משמעותי ולא הותרה כניסתו.

בשיחת בירור שנערכה, התחייב הנאשם לעמוד בתנאי הקבוצה וחזר על נכונותו להשתלב בטיפול, אך גם למפגש העוקב הגיע באיחור ולא הותרה כניסתו. נוכח האמור וקושי הנאשם לעמוד בתנאי הקבוצה, לשתף פעולה ולהתייצב במועדים הנקובים למפגשים, לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית לגביו.

 

15.  לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות נוספת, בתסקיר השלישי מיום 10.3.24 עדכן שירות המבחן כי לנאשם נולד בן מבת זוגו הנוכחית ששללה התנהגות אלימה כלפיה. הנאשם מסר כי הוא משקיע כוחות ומאמצים בפיתוח המסעדה אשר בבעלותו, שלל נזקקות טיפולית, ציין כי בשל עבודתו הוא יתקשה בביצוע עבודות שירות אך תיאר כי ינסה להתארגן בהתאם.

 

נוכח האמור, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו הטיפולית והמליץ על ענישה מרתיעה שיהיה בה לחדד את גבולות החוק.

 

 

ראיות לעונש

16.  מטעם ההגנה הוגשה אסופת שיחות (נ/1) ממנה עולה כי המתלוננת פנתה רבות אל הנאשם עובר לביצוע העבירה, כך שההגנה הסבירה את בקשת הנאשם במסגרת האמור בכתב האישום- שתפסיק ליצור איתו קשר.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

תמצית טיעוני המאשימה

17.  בראשית טיעוניה ציינה המאשימה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, הפנתה לפסיקה ועתרה למתחם עונש הולם בין 5 חודשי מאסר לבין 15 חודשים.

בהתייחסות המאשימה לנסיבות הנאשם עצמו ציינה, את עברו הפלילי ואת תסקירי שירות המבחן מהם ניתן ללמוד כי הנאשם לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לשקם את חייו. הנאשם לא נרתם להליך טיפולי, על אף המוטיבציה המילולית שהביע, ולא ניתן לזקוף זאת לזכותו. בנסיבות אלה עתרה המאשימה לעונש מאסר בן 9 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות ולמרכיבי ענישה נוספים הכוללים מאסר על תנאי, פיצוי למתלוננת והתחייבות.

 

תמצית טיעוני ההגנה

18.  ההגנה הדגישה כי הנאשם ערך שינוי באורחות חייו והדבר נלמד אף מתסקיר שירות המבחן, המציין כי הוא מגייס את מלוא כוחותיו לתחום התעסוקה. לשיטת ההגנה מדובר באב טרי, בעל טרי ולכן הנאשם אינו פנוי להליך הטיפולי. ההגנה עמדה על מועד ביצוע העבירות, הזמן שחלף- כ-4 שנים, ולטענתה המתלוננת לא הרפתה ועל כן הגיב הנאשם כפי שהגיב.

ההגנה ציינה את המלצתו הראשונה של שירות המבחן לצו מבחן ושל"צ, העובדה כי הנאשם לא ביצע עבירות אחרות מאז, והתרשמות בת הזוג הנוכחית המתארת את הנאשם כבעל ואב מסור.

בנסיבות אלה, ביקשה ההגנה להסתפק בענישה הצופה פני עתיד.

 

19.  לבסוף שמעתי את הנאשם עצמו אשר הביע חרטה וציין כי הוא עושה כל שביכולתו להיטיב את דרכיו.

 

 

 

 

דיון

20.  הנאשם, במעשיו, פגע בערכים המוגנים וביניהם כבודה של המתלוננת, ביטחונה האישי, פרטיותה ושלוות נפשה. אינטרס החברה בעבירת האיומים הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין.

מידת הפגיעה בערכים המוגנים במקרה דנן איננה מבוטלת. תוכן האיומים בעל אופי חמור וכלל פגיעה חמורה בגופה של המתלוננת, והכל על רקע סכסוך זוגי בין השניים.

 

21.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

א.  רע"פ 5608/23 דדון נ' מ"י (27.7.23) המבקש הורשע בשני כתבי אישום, בביצוע עבירות איומים כנגד גרושתו. בית משפט השלום קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מכתבי האישום. בכתב האישום הכולל עבירת איומים אחת נקבע מתחם עונש הולם המתחיל במספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות עד ל-12 חודשי מאסר, ובגין כתב האישום בו הורשע המבקש בשתי עבירות איומים, נקבע מתחם המתחיל במספר חודשי מאסר ועד ל-15 חודשי מאסר בפועל. בסופו של דבר, בשים לב לארבע הרשעותיו הקודמות של המבקש בפלילים, היעדר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן והיעדר קבלת האחריות באופן מלא, גזר עליו בית המשפט 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי ובקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון, נדחו.

ב. רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נ' מ"י (25.06.2008) נדון עניינו של המבקש אשר הורשע בביצוע עבירת איומים. המבקש הגיע לבית בת זוגו, החיה בנפרד ממנו, בכדי להחזיר את בתם הקטנה לרשותה על פי הסדרי ראיה. בעקבות ויכוח בין המבקש לבת הזוג-המתלוננת על הטיפול בבתם, איים המבקש בפגיעה שלא כדין בגופה ובחרותה של המתלוננת. בגין מעשיו נדון לשנת מאסר בפועל. בקשת רשות הערעור שהוגשה, נדחתה.

ג. עפ"ג (מחוזי י-ם) 40105-03-16 מ"י נ' שי אלביליה (8.5.17) הורשע המשיב בביצוע שתי עבירות איומים, בכך שאיים על המתלוננת, עמה היה מצוי בקשר רומנטי במשך חצי שנה, במהלך שיחת טלפון. שירות המבחן סבר כי עונש מאסר מותנה וקנס יהוו ענישה מרתיעה ומצבת גבול. בית משפט השלום קבע את מתחם הענישה ההולם בין עונש שאינו כולל מאסר, ובמקרים מתאימים אף אינו כולל הרשעה, לבין מאסר למספר חודשים, אשר יכול שירוצו בעבודות שירות. בעת גזירת הדין, שקל בית המשפט לקולה את הודאתו של הנאשם, העובדה כי לא נגרם למתלוננת נזק כלשהו, לחומרה שקל את עברו הפלילי, והטיל ארבעה ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המאשימה.

ד. ע"פ (מרכז) 7032-05-16 מ"י נ' מוסקוביץ (31.5.16) נדון עניינו של המשיב אשר הורשע בביצוע עבירת איומים בגין כך שבעת שהמתין בחצר ביתה של המתלוננת לשובה, ועל רקע רצונה להפסיק את הקשר ביניהם, הגיעה למקום אחותו של המשיב והבחינה בו בוכה, מסרב לעזוב את המקום ומאיים להתאבד בכך שכרך שמיכה סביב צווארו. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין מאסר מותנה למספר חודשי מאסר בפועל. בשים לב לכך כי לא עמדו לחובת הנאשם הרשעות קודמות בפלילים, אי ביצוע מעשה אלים תוך שהתנהגותו נותרה בתחום המלל בלבד ותקופת המעצר בה היה נתון עד לשחרורו, נגזרו על המשיב 3 חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי תוך שציין כי היה מקום להשית על המשיב עונש מאסר מרתיע. עם זאת, נוכח העובדה כי היה עצור משך חודש וחצי מאחורי סורג ובריח, היותו נעדר עבר פלילי ובשים לב לכך שאין ערכאת הערעור נוהגת למצות את הדין, הרחיבה ערכאת הערעור את תקופת המאסר המותנה ל- 9 חודשים.

ה.  בת"פ (ראשל"צ) 20102-10-20 מ"י נ' פרדה (13.12.21) הורשע הנאשם בביצוע עבירה של איומים, בכך שהתקשר אל דודתה של גרושתו וביקש ממנה למסור לגרושתו להוריד את תמונות ילדיהם המשותפים מהוואטסאפ, אחרת יהרוג אותה ואת המתלוננת, וניתק את הטלפון. בהמשך, שלח לדודה הודעות קוליות בהן איים כי יהרוג אותה ואת המתלוננת. בית המשפט קבע את מתחם הענישה ההולם בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 16 חודשי מאסר. בסופו של יום נגזרו על הנאשם 13 חודשי מאסר בפועל בין היתר בשל כך שעמדו לחובתו הרשעות קודמות בפלילים. עוד הופעלו עונשי מאסר מותנים, כך שסה"כ נגזרו על הנאשם 17 חודשי מאסר.

 

22.  אזכיר כי "קביעת מתחם העונש ההולם איננה עניין אריתמטי וכי לבית המשפט נתון בהקשר זה מרחב מסוים של גמישות" (ר' ע"פ 3877/16 פאדי ג'באלי נ' מ"י (17.11.16)) בהיות המתחם מגלם שיקולים נוספים - מדיניות ערכית ונסיבות המקרה המסוים, אשר מדיניות הענישה היא רק אחד מהם.

 

23.  בנסיבות ההליך שלפניי אני סבורה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

עונשו של הנאשם

24.  שקלתי את העובדה כי הנאשם הודה בביצוע המעשים, נטל אחריות על מעשיו, הביע חרטה, וחסך מן המתלוננת את הצורך להעיד בבית המשפט. כמו אזכיר את חלוף הזמן, כ-4 שנים, במהלכן לא נפתחו נגד הנאשם הליכים פליליים אחרים ושירות המבחן אף התרשם כי הנאשם פועל ליציבות פרנסתו ולגידול משפחתו.

 

25.  מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא השכיל להיעזר בשירות המבחן וזלזל במסגרת הטיפולית בה שולב. שירות המבחן בתסקירו האחרון מיום 10.3.24 ציין כי הנאשם עדיין אינו סבור שהוא סובל מבעיית שליטה על דחפים תוקפניים ושלל נזקקות טיפולית בתחם זה. זאת, על אף התרשמות שירות המבחן מנזקקות לטיפול שיש בו כדי להפחית ממסוכנותו. במצב דברים זה, בו לא התמיד הנאשם בהליך הטיפולי ולא שיתף פעולה עם שירות המבחן, קיים סיכון להישנות עבירות בתחום האלימות הזוגית. המלצת שירות המבחן בסופו של יום, לענישה מרתיעה שיהיה בה לחדד עבור הנאשם את גבולות החוק.

 

26.  כמו כן, לחובת הנאשם עבירות קודמות דומות בגינן אף ריצה תקופת מאסר. כך, שניכר כי הליכי המשפט ועונשי המאסר מאחורי סורג ובריח לא מרתיעים את הנאשם מלהמשיך ולבצע עבירות פליליות. בנסיבות אלה לא ניתן להסתפק בענישה הצופה פני עתיד בלבד.

 

27.  סיכומם של דברים, בבחינת מהות מעשיו של הנאשם מחד גיסא ובחינת נסיבותיו האישיות של הנאשם ובהן עברו פלילי ונזקקות טיפולית בתחום האלימות הזוגית, ומנגד יציבותו תעסוקתית, היותו אב טרי ושלילת אלימות מצד בת זוגו הנוכחית, מצאתי כי יש להעמיד את עונשו של הנאשם בשליש התחתון של מתחם הענישה ההולם.

 

סוף דבר

28.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

           

א.  מאסר לתקופה של 4 חודשים שירוצו בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.8.24 בשעה 08:00 ביחידת ברקאי, מפקדת מחוז מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6 רמלה.

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

ב. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת איומים.

 

ג. פיצוי למתלוננת ע"ת/1 בסך של 750 ₪. הפיצוי ישולם ב-2 תשלומים שווים ורצופים הראשון עד ליום 1.8.24 והשני עד ליום 1.9.24. הפיצוי יופקד בקופת ביהמ"ש ויועבר למתלוננת עפ"י הפרטים שתמסור המאשימה בתוך 10 ימים.

 

ד. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת איומים ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר, יאסר למשך 14 יום.

 

זכות ערעור כחוק לבית המשפט המחוזי מרכז.

 

ניתן היום, ד' תמוז תשפ"ד, 10 יולי 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.