כתב האישום

1.  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו, בעובדות כתב אישום מתוקן האוחז בשני אישומים, בביצוע עבירות של איומים עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ותקיפה סתם-בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

 

2.  במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת בני זוג שהחלו בהליך גירושין לאחר שהיו נשואים שמשך כחמש שנים, ולהם בת משותפת כבת שנה והמתלוננת בחודש הרביעי להריונה.

 

3.  על פי עובדות האישום הראשון, ביום 2.11.22 בשעה 21:00 או בסמוך לכך, עת שהו הנאשם והמתלוננת בביתם, דרש ממנה הנאשם להתנצל בפני אביו. הקטינה החלה לבכות והמתלוננת ניגשה אליה. בהמשך, התפתח בין השניים ויכוח והנאשםצעק "את רוצה שאני ארביץ לך, את לא רוצה לשתוק כל דבר יש לך מה להגיד". מיד ובסמוך תפס הנאשם בשתי ידיה של המתלוננת ואיים באומרו לה "את רוצה שאני אהרוג אותך בידיים שלי, בסוף אני לא אשלוט בעצמי".

 

בתגובה ביקשה המתלוננת לעזוב את הבית, אז דרש הנאשם שתיכנס אל החדר כי אינו רוצה לראות אותה. הנאשם נטל לידיו מסמכים רפואיים אותם קיבלה המתלוננת לאחר הבדיקה שערכה בשל הריונה, וקרע אותם.

 

4.  על פי עובדות האישום השני, בהמשך למתואר במסגרת האישום הראשון, ביום 3.11.22 בשעה 01:50 או בסמוך לכך, שלח הנאשם הודעות לטלפון הנייד של המתלוננת, שם איים עליה בכותבו "מחר על הבוקר את בבית שמעת אם לא אני יתחיל להתנהג כמו שאת אוהבת (מטורף) ואת לא נוסעת לשום טיול כל עוד את אשתי.. שומעת אני בעלך.. ואני קובע עלייך אם תרצי ואם לא תרצי או ביפה או באלימות כדאי לך להגיע מחר הביתה לכשות שבת בבית למה אני ישרוף לך את כל הבית .. שמעת אותי אל תטמטמי אותי אני לא בעל שרמוטה אני יראה לך מחר מי אני תחזרי מחר הבית כמו ילדה טובה ואל תעשי.." [הטעויות במקור].

 

רישום פלילי

5.  לחובת הנאשם הרשעה קודמת בגין ביצוע עבירה של תקיפה סתם.

 

הממונה על עבודות השירות

6.  בחוות הדעת מיום 22.9.24 נמצא הנאשם כשיר לשאת בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

 

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו 2 תסקירים :

 

7.  מהתסקיר הראשון, מיום 25.2.24, עולה כי הנאשם כבן 29, נשוי ואב לשתי בנות. הנאשם מסר כי הוא ומשפחתו מנהלים אורח חיים דתי והוא בעלים של חברת משלוחים ומוניות.

 

הנאשם השלים שירות צבאי מלא כאחראי לוגיסטיקה, שבמהלכו החל בתהליך חזררה בתשובה.

 

הנאשם נישא למתלוננת בשנת 2018, להם שתי בנות, כאשר הנאשם המפרנס העיקרי בבית, ומתלוננת מטפלת בבנות ובניהול משימות הבית השוטפות.

לדברי הנאשם, הקשר הזוגי עם המתלוננת טוב והאירוע המתואר בכתב האישום- חד פעמי ואינו משקף את ההתנהלות הזוגית. הנאשם הוסיף כי החלו להיעזר ברב שעורך עימם שיחות זוגיות טלפוניות ובעקבות שיחות אלה החליט ללמוד קונדיטוריה מתוך מחשבה למצוא תחביב משותף עם אשתו.

 

הנאשם נטל אחריות למעשיו, הסביר כי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות היה נתוון בקשיים כלכליים ובחובות, ועקב כך הגיב בתוקפנות כלפי המתלוננת. הנאשם שלל קושי בשליטה עצמית או אירועים אלימים נוספים.

 

שירות המבחן ביקש לפגוש את המתלוננת אולם נבצר ממנה להגיע לפגישה.

 

שירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שלאורך השנים גילה יציבות, כישורים ויכולות מקצועיות גבוהות במסגרות החיים והתעסוקה, אך מאידך התרשם מקיומם של צרכי שליטטה גבוהים, קושי בנפרדות, חוסר בשלות וקשיים בוויסות.

 

משהליך האבחון טרם הסתיים ושירות המבחן טרם פגש במתלוננת, עתר שירות המבחן לדחיית הדיון.

 

8.  בתסקיר השני, מיום 30.6.24, עדכן שירות המבחן כי ערך עם המתלוננת שיחה טלפונית, בה עלה כי היא נמצאת בהיריון נוסף. המתלוננת תיארה מערכת יחסים זוגית טובה לאורך השנים, תוך תמיכה הדדית. עוד סיפרה, כי בתקופה שקדמה לביצוע העבירות הנאשם נקלע לחובות כספיים שהשפיעו על מצב רוחו והיוו גורם משברי ביחסיהם הזוגיים. המתלוננת הוסיפה כי מאז ביצוע העבירות וצו ההרחקה שהוצא, הנאשם הבין כי פעל באופן בעייתי כלפיה, ביקש הזדמנות נוספת, מאז ועד היום הם משולבים בטיפול זוגי אצל רב, חל שינוי משמעותי לטובה והיא אינה חוששת מפני הישנות אירועים אלימים נוספים.

 

שירות המבחן הציע לנאשם להשתתף בהליך טיפולי בתחום האלימות במשפחה, אך הנאשם ציין כי הוא חש ספיוק ושביעות רצון מהשיחות הטיפוליות עם הרב, וכי הוא משתדל לקדם את עצמו מבחינה מקצועית, תוך סיוע לאשתו בגידול הבנות ובניהול משק הבית.

 

כגורמי סיכון שקל שירות המבחן את התנהלותו האלימה, האימפולסיבית והבלתי מווסתת כשניכר כי התקשה לשמור על איפוק ופעל מבלי לשקול השלכות מעשיו. עוד שקל שירות המבחן את הרשעתו הקודמת של הנאשם בעבירות אלימות, אשר נראה כי טשטש מעורבותו וחוסר פניותו להשתלב בטיפול בתחום זה.

מנגד שקל שירת המבחן את תפקודו של הנאשם במסגרות השונות, את שיתוף הפעולה עם שירות המבחן ודיווחיה של המתלוננת כי הקשר הזוגי טוב, היא אינה חוששת מפניו וניכר כי אינה חוששת לפנות לגורמי החוק במידת הצורך. עוד שקל שירות המבחן את המאמצים שעורך הנאשם לשקם את היחסים הזוגיים עם אשתו, את התרשמותו כי ההליך הפלילי מציב גבול, את קבלת האחריות והבעת הצער והחרטה לצד דיווחיה של המתלוננת על היעדר אירועי אלימות נוספים.

 

נוכח כל האמור לעיל, ועל מנת לסייע לנאשם לקיים אורח חיים נורמטיבי, המליץ שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש מאסר מותנה לצד הטלת צו של"צ בהיקף של 140 שעות.

 

 

טיעוני הצדדים לעונש

9.  בטיעוניה עמדה המאשימה על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם ובכלל זה הפגיעה בשלומה, ביטחונה ושלוות נפשה של המתלוננת, כאשר הפגיעה מקבלת משנה חומרה בהיותה בתוך התא המשפחתי, בתוך ביתה ומבצרה של המתלוננת. בית המשפט עמד על הצורך בנקיטת ענישה מרתיעה בעבירות מעין אלה.

 

המאשימה הדגישה כי מדובר בשני אירועים שונים בהם התנהל הנאשם באובססיביות, כוחניות והאלימות. הנאשם לא נרתע מנוכחות בתו הקטינה, ומהיות המתלוננת בהיריון, ותקף אותה, כאשר במועד אחר, שלח לה מסרונים מאיימים.

 

המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 8 חודשי מאסר ל-18 חודשים.

 

בהתייחס המאשימה לנסיבותיו של הנאשם, ציינה את ההודאה בביצוע העבירות ונטילת האחריות והפנתה לתסקירי שירות המבחן. עם זאת, לשיטת המאשימה, אין באמור בתסקירים להצדיק ענישה שיקומית ועל כן עתרה ל- 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וקנס.

 

10.  ההגנה הדגישה את האחריות שנטל הנאשם, השינוי שעבר, העובדה כי כיום הוא אב לשלושה ילדים ומפרנס את משפחתו מעבודתו כנהג מונית. לשיטת ההגנה, עתירת המאשימה למאסר תפגע במשפחת הנאשם ובאינטרס הציבורי.

 

עוד ציינה ההגנה כי הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים ובשים לב לעמדת המתלוננת ולכך כי מתחם הענישה ההולם מתחיל מעונש של מאסר מותנה, ענישה של עבודות שירות תגרום לרגרסיה בשיקומו של הנאשם, וניתן להסתפק בשל"צ.

 

באשר לעברו הפלילי של הנאשם, הגישה ההגנה עותק מגזר הדין בת.פ 62880-06-23 (נ/1), והפנתה לנסיבות האישום שם המתאר מסכת עובדתית לפיה הנאשם הותקף על ידי אחר. להשלמת התמונה, הגישה אף עותק פרוטוקול דיון בתיק תביעה קטנה (נ/2) שהגיש הנאשם כנגד האחר, שם ניתן פסק דין לטובת הנאשם בהיעדר התייצבות האחר.

 

ההגנה הגישה פסיקה מטעמה ואבחנה את הפסיקה שהגישה המאשימה.

 

11.  הנאשם בדבריו לבית המשפט הדגיש כי האירוע אינו מאפיין את אורחות חייו, הוא נתון בלחצים כלכליים קשים, על אחת כמה וכמה בהיותו מפרנס יחיד. הנאשם התייחס ליחסיו התקינים עם המתלוננת כיום והסביר שאינו יכול להתפנות להליך טיפולי נוכח היקף שעות עבודתו. הנאשם הביע חרטה וביקש כי בית המשפט יאפשר לו להתחיל בדרך חדשה.

 

דיון והכרעה

12.  הנאשם, במעשיו, פגע בערכים המוגנים וביניהם כבודה של המתלוננת, ביטחונה האישי, פרטיותה ושלוות נפשה. כעולה מכתב האישום הנאשם נקט באלימות כלפי המתלוננת בכך שתפס בשתי ידיה ואיים עליה, בנוכחות בתם הקטינה ובהיות המתלוננת בהיריון.

 

13.  אינטרס החברה בעבירת האיומים הוא להגן על שלוות נפשו של הפרט מפני מעשי הפחדה והקנטה שלא כדין.

 

14.  האיומים בהם נקט אינם של מה בכך, אלא בוטים וכללו פגיעה בגופה של המתלוננת.

 

15.  מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה בה הורשע הנאשם רחבה ונסמכת על חומרת המעשים. ראו למשל:

 

א.  ברע"פ 5080/20 ‏אביגל בן דוד נ' מ"י (27.7.20) נדחתה בקשת רשות ערעור בגין עונש בן ארבעה חודשי עבודות שירות שהוטל על המבקש שאיים על בת זוגו שיפגע בה והביע תמיכה באירוע רצח במשפחה שארע בעבר. כן תקף את בת זוגו בכך שאחז את ידה ורצה להוציאה אל מחוץ לדלת.

ב.  עפ"ג (מחוזי ירושלים) 48832-10-15‏ ‏פלוני נ' מ"י (9.8.16) שם הדף המערער את בת זוגו בכתפה באמצעות שתי ידיו ושלח לה מסרון מאיים. לאחר שמיעת ראיות, הורשע המערער ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר על תנאי. ערעורו של הנאשם על חומרת העונש, נדחה.

ג. עפ"ג (מחוזי מרכז) 3328-05-15 פלוני נ' מ"י (6.9.15) נדחה ערעור על חומרת עונש מאסר לתקופה של שלושה חודשים בעבודות שירות, שנגזר על המערער שאיים על בת זוגו ובמקרה אחר סטר לה.

ד.  ת"פ (נתניה) 60429-03-19 מ"י נ' פיצחזדה (15.3.21) הורשע הנאשם בביצוע עבירת תקיפה סתם-בת זוג בכך שדחף את המתלוננת וירק עליה. שם, קבעתי את מתחם הענישה ההולם בין מספר חודשי מאסר ועד לשנת מאסר וגזרתי על הנאשם 3 חודשי מאסר בפועל, זאת בשים לב לעברו הפלילי ושלילת נזקקות טיפולית מצדו מחד גיסא, ונסיבות חייו המורכבות מאידך.

ה. ת"פ (נת') 5121-07-20 מ"י נ' לב (10.11.20) הורשע הנאשם בביצוע עבירות איומים ותקיפה סתם- בת זוג, בכך שדחף את המתלוננת והיא נפלה. בית המשפט קבע את מתחם הענישה בין 8 חודשי מאסר לבין 18 חודשים, ובשים לב לעברו הפלילי של הנאשם והתנהלותו האלימה, גזר 13 חודשי מאסר.

 

16.  למען הסדר הטוב אציין כי עיינתי בפסקי הדין שהוצגו לעיוני, הן על ידי ההגנה והן על ידי התביעה ולא מצאתי כי ניתן ללמוד מכולם לעניין מידת הענישה הנוהגת בעניין שלפניי.

 

17.  בשים לב למכלול הנתונים והשיקולים שפורטו לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית.

 

18.  לא מצאתי טעם לסטייה ממתחם העונש ההולם.

הנאשם לא שולב בהליך טיפולי, בהיעדר פניות מצידו, ושירות המבחן סבר כי בהיעדר טיפול לא ניתן לקבוע שהסיכון הנשקף ממנו- פחת. בנסיבות אלה, אף לא ניתן לקבוע כי קיים "סיכוי של ממש כי ישתקם".

 

עונשו של הנאשם

 

19.  נתתי דעתי לקולה, לתיקונו של כתב האישום, הודאת הנאשם בביצוע העבירות, הבעת החרטה והחיסכון בהעדת המתלוננת.

 

20.  עוד נתתי דעתי להתרשמותו הכללית החיובית של שירות המבחן, לפיה הנאשם שומר על יציבות ומתפקד באופן תקין במסגרות חייו השונות, שיתף פעולה באופן מלא, מפגין מאמץ בשיקום יחסיו עם המתלוננת, וההליך הפלילי מציב עבורו גבול. אזכיר גם כי הנאשם מפרנס יחיד וכי לא חזר על התנהלותו האלימה.

 

21.  יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך ששירות המבחן עדיין סבור כי הנאשם מתוקף היותו עצמאי, עלול להיחשף ללחצים רגשיים וכלכליים נוספים, וכן לא ניתן להתעלם מהעבירה בה הורשע בת.פ. 62880-06-23 - עבירה אותה ביצע לאחר שהוגש כתב האישום בהליך כאן. כך שנדמה כי ההליך הפלילי לא הרתיע את הנאשם מלשוב ולפעול באלימות.

 

על כן, ובהיעדר שילובו של הנאשם בהליך טיפולי, לא ניתן לקבוע כי הסיכון הנשקף ממנו להישנות עבירות - פחת.

כמו כן, לא נעלמה מעיני התרשמותו של שירות המבחן להתנהלותו הבלתי מווסתת של הנאשם, העובדה כי התקשה לשמור על איפוק ופעל מבלי לשקול השלכות מעשיו.

 

לבסוף אציין כי אין להתעלם מהיעדר פניותו של הנאשם ליטול חלק בהליך טיפולי בתחום האלימות, על אף והוא זקוק לטיפול שכזה. הנאשם אמנם משתתף בטיפול זוגי אצל רב בקהילה, אך אין לראות בכך טיפול המפחית סיכון במצבו.

 

22.  סיכומם של דברים, בבחינת מהות מעשיו של הנאשם, נסיבותיו האישיות ובהן מעורבותו בעבירות אלימות גם לאחר פתיחת ההליך הפלילי הנוכחי, היעדר שילובו בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, ומנגד דיווחיה של המתלוננת על שיפור ביחסיהם והתרשמותו החיובית של שירות המבחן מן הנאשם, כמו גם הנזק שייגרם למשפחתו של הנאשם בהיותו מפרנס יחיד אשר פרנסת הבית תלויה בו, יש להעמיד את עונשו של הנאשם בשליש המתחם התחתון.

 

סוף דבר

23.  לאור האמור, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א. מאסר לתקופה של 60 יום.

עונש המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי העונש ביום 1.12.24 בשעה 08:00 בבוקר ביחידת ברקאי- שלוחת מרכז- רח' אברבנאל 49, ת"א (בניין רשות המיסים).

מובהר לנאשם כי היה ולא ישלים מכל סיבה שהיא את עבודות השירות, ימשיך וירצה את העונש מאחורי סורג ובריח.

 

ב. מאסר למשך 3 חודשים והנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים.

 

  ג. הנאשם יצהיר ויתחייב כי היה ויעבור בתוך שנתיים מהיום כל עבירת אלימות כנגד בת זוג או איומים, ישלם את הסך של 2500 ₪. לא יצהיר, יאסר למשך 14 יום.

 

זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

 

ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ה, 07 אוקטובר 2024, בנוכחות הנאשם וב"כ הצדדים.