לפני: כבוד השופטת סגנית הנשיא דורית סבן נוי

 

המאשימה:  מדינת ישראל

  באמצעות יחידת תביעות מרכז- שלוחת ראשון לציון

 

  נ ג ד

 

הנאשם: פלוני

 

בשם המאשימה: עו"ד אנבל לוקס

בשם הנאשם:  עו"ד אלי מסטרמן

 

גזר דין

 

א.  כתב האישום:

 

1.  הנאשם הורשע בהתאם להודאתו, בכתב אישום מתוקן בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

 

2.  על פי החלק הכללי לעובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם והמתלוננת היו בני זוג, ידועים בציבור, מזה 8 שנים והתגוררו יחד עם בנה של המתלוננת בראשון לציון.

 

3.  על פי המתואר בעובדות, ביום 8.10.22 בשעה 09:00 לערך, בעוד הנאשם היה תחת השפעת אלכוהול ועל רקע סירובו להיעתר לבקשת המתלוננת להנמיך את עוצמת השמע של הטלוויזיה, כינה את המתלוננת "שרמוטה" ו"בת זונה". בעקבות כך, המתלוננת אמרה שבכוונתה להזעיק משטרה והנאשם בתגובה, הכה במסך הטלוויזיה מספר מכות אגרוף והמסך נשבר.

 

לאור התנהגות הנאשם, ניגש אליו חבר של בנה של המתלוננת (להלן: "המתלונן") ושאלו לפשר מעשיו. הנאשם בתגובה, אחז בחולצתו של המתלונן, הטיחו אל עבר התריס של המרפסת, התריס נשבר, המתלונן נפל ונגרמה לו שריטה קטנה בידו השמאלית.

 

בעקבות כך, המתלוננת אחזה במכשיר הטלפון הנייד במטרה להזעיק משטרה, אז נטל הנאשם את מכשיר הטלפון הנייד מידה והשליכו מהחלון לרחוב.

 

 

ב. ההסדר הדיוני

 

4.  בין הצדדים הוסכם על תיקון כתב האישום והפנית הנאשם לשירות המבחן, ללא גיבוש הסכמות לעניין העונש. לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן ושמיעת הטיעונים לעונש, הפניתי הנאשם לממונה על עבודות שירות והתקבלה חוות דעת בעניינו.

 

ג.  תסקיר שירות המבחן

 

5.  התסקיר מיום 13.5.24 סקר את קורותיו ונסיבות חייו של הנאשם ובתמצית, עלה כי הנאשם כבן 54, יליד אוקראינה, עלה ארצה בהיותו כבן 33, גרוש ובעשור האחרון מצוי במערכת זוגית עם המתלוננת. הנאשם עובד כראש צוות בתחום של גילוי אש והציג מכתבי המלצה ממעסיקיו. לנאשם בעיות בריאות המצויות בבירור רפואי.

 

6.  הנאשם מסר כי נוהג לצרוך אלכוהול במהלך חופשות, אירועים חברתיים וסופי שבוע אך מתקשה להציב לעצמו גבולות. לדבריו, מזה כשנה וחצי חדל לצרוך אלכוהול בשל מצבו הבריאותי ולנוכח מעורבותו בהליך הפלילי.

 

7.  ברקע לביצוע העבירה, הנאשם תיאר שצרך אלכוהול בבוקרו של יום שבת יחד עם המתלונן. הנאשם נטל אחריות חלקית למעשיו המתוארים בכתב האישום המתוקן, הכחיש שגידף את המתלוננת ובאשר לתקיפה, מסר שהמתלוננת איימה שתזעיק משטרה, המתלונן ניסה למנוע ממנו לצאת מהחדר ולכן הדף אותו.

 

8.  להתרשמות שירות המבחן, הנאשם התקשה לגלות אמפתיה כלפי המתלוננים והשליך התנהגותו האלימה על התנהלותם באירוע. בנוגע לצריכת האלכוהול, שירות המבחן התרשם שהנאשם צורך אלכוהול עד לרמת שכרות ונוטה לצמצם התנהלותו הנובעת כתוצאה מכך. לדברי הנאשם, מאז האירוע יחסיו עם המתלוננת תקינים, הוא חדל לצרוך אלכוהול ושלל נזקקות טיפולית בתחום זה.

 

9.  המתלוננת בשיחתה עם שירות המבחן, שללה התנהגות אלימה קודמת מצדו של הנאשם כלפיה או כלפי חפצים. לדבריה, לרוב מצליחה להציב גבולות לנאשם, אך באירוע מושא כתב האישום החל לשבור חפצים ועל כן הזעיקה משטרה. לתפיסת המתלוננת, הנאשם אינו "מכור לאלכוהול" ומזה כשנה וחצי חדל לצרוך אלכוהול. המתלוננת הביעה רצון להמשיך בחיים משותפים עם הנאשם, שללה חשש מפניו, מסרה שתומך בה כלכלית ולדידה יש בכוחה להגן על עצמה. שירות המבחן התרשם מגישה מצמצמת מצד המתלוננת בנוגע לצריכת האלכוהול של הנאשם ולהתנהגותו האלימה הנובעת מכך.

 

10.  המתלונן, כבן 23 מסר לשירות המבחן שנהג לבלות בבית הנאשם ונחשף לצריכת האלכוהול מצדו. אשר לאירוע מושא כתב האישום, תיאר שניסה להגן על המתלוננת ונחבל בפניו מהנאשם. כיום הקשר עם בנה של המתלוננת ניתק, ללא קשר לאירוע, אך לא ניתן הסבר לניתוק.

 

11.  בסופו של תסקיר, בשל היעדר נטילת אחריות הן בנוגע לעבירה והן בנוגע לצריכת האלכוהול, כמו גם גישתם המצמצמת של הנאשם והמתלוננת, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית והמליץ על ענישה מרתיעה שתציב גבול נדרש עבור הנאשם.

 

ד. חוות הדעת הממונה על עבודות שירות

 

12.  ביום 23.6.24 הוגשה לבית המשפט חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, לפיה הנאשם נמצא כשיר לבצע עבודות שירות במגבלות רפואיות.

 

ה.  ראיות התביעה לעונש:

 

(1)  גיליון רישום פלילי של הנאשם- ט"ל/1- הטומן בחובו הרשעה שהתיישנה מיום 13.12.17 בגין עבירה של תקיפת בת זוג בה נדון למאסר מותנה והתחייבות להימנע מעבירה.

 

(2) גזר הדין בת"פ (פ"ת) 16457-09-17 מ"י נ' ברסט, מיום 13.12.17- ט"ל/2.

 

 

ו. טיעוני הצדדים לעונש:

 

13.  ב"כ המאשימה עו"ד אנבל לוקס, הפנתה לעובדות כתב האישום המתוקן; לנסיבות כתב האישום וחומרתן; לערכים החברתיים המוגנים ולמידת הפגיעה בהם. ב"כ המאשימה טענה שאומנם תיקון כתב האישום הותיר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, אך לא ניתן להתעלם מהמסכת העובדתית המתוארת בעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם ולהיותו שרוי תחת השפעת אלכוהול.

 

ב"כ המאשימה עתרה למתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בפועל ועד שנת מאסר לצד ענישה נלווית והגישה פסיקה מטעמה. בעמדתה לעונש, הפנתה לגיליון הרישום הפלילי, לגזר הדין, לתסקיר שירות המבחן ועתרה להשית על הנאשם עונש בן 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות מאסר מותנה, פיצוי למתלונן וקנס.

 

14.  ב"כ הנאשם עו"ד אלי מסטרמן, הפנה לתיקון כתב האישום ובראש ובראשונה לכך שהנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בשל מעשיו כלפי המתלונן ולא כלפי המתלוננת. עוד נטען, כי החבלה שנגרמה למתלונן היא בדמות "שריטה קטנה" ואף לא הוגשה תמונה מצד המאשימה במסגרת הטיעונים לעונש. לשיטת ב"כ הנאשם מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ולא ממספר חודשי מאסר.

 

לטענת ב"כ הנאשם, אין ללמוד משני כתבי האישום בהם הודה והורשע הנאשם, בשנת 2017 והתיק דנן, כדי להופכו לאדם אלים וצרכן אלכוהול. ב"כ הנאשם הפנה לחלקים בתסקיר הדנים ביציבות התעסוקתית, בעמדת המתלוננת ודבריה לשירות המבחן לפיהם אינו סובל מבעיית אלכוהול. ב"כ הנאשם אבחן את הפסיקה שהוגשה מטעם ב"כ המאשימה ועתר להסתפק בענישה צופה פני עתיד, לצד פיצוי למתלונן. ב"כ הנאשם לא תמך טיעוניו בפסיקה.

 

15.  הנאשם בדבריו האחרונים הביע התנצלות על מעשיו והבטחה שמעשיו לא ישנו. הדגיש שהוא חולה לב ומזה חצי שנה אינו צורך אלכוהול. הנאשם הביע חשש שמא יאבד את מקום עבודתו. הנאשם הסכים לבצע עבודות שירות, ככל שבית המשפט יסבור כי יש לגזור עליו עונש מאסר, אך עתר לקצר את התקופה ככל שניתן בשל הצורך בעבודה ופרנסה.

 

ז.  דיון והכרעה:

מתחם העונש ההולם ונסיבות הקשורות בביצוע העבירה

 

16.  מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות בערך החברתי המוגן שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

 

17.  הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה הם זכותו של אדם לכבוד, שמירה על אוטונומיה של הפרט על גופו, שלוות נפשו ותחושת הביטחון.

 

18.  כאמור, הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו הנאשם הודה והורשע בעבודות כתב האישום המתוקן בעבירה של "תקיפה הגורמת חבלה של ממש", אשר בוצעה כלפי המתלונן. במסגרת הסדר הטיעון, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן ובכלל זאת, ברקע שקדם לביצוע המעשים, כפי שפורט דלעיל.

 

בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, משהודה הנאשם בעובדות כתב האישום במסגרת הסדר טיעון לאחר משא ומתן עם גורמי התביעה, כתב האישום משקף את הסכמת הצדדים לאמור בו. כתב האישום קובע את התשתית העובדתית והנסיבתית המלאה, שעתידה לשמש בסיס לגזר הדין. [ראו ע"פ 858/20 ג'ארבאן נ' מדינת ישראל, פסקה 18 [פורסם בנבו] (2.7.2020); ע"פ 3667/13 ח'טיב נ' מדינת ישראל, פסקה 26 [פורסם בנבו] (14.10.2014); ע"פ 5057/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 25 [פורסם בנבו] (28.12.22)].

 

19.  במקרה דנן, הנאשם ביצע את המעשים בבוקרו של יום שבת, בהיותו שרוי תחת השפעת אלכוהול. הנאשם התנהג כלפי בת זוגו באופן שתלטני ומשפיל, הטיל מורא, כינה אותה במילות גנאי, על רקע של מה בכך ושבר את מסך הטלוויזיה.

 

המתלונן אשר התארח בביתם נקלע לסיטואציה זו, ניסה להרגיע את הרוחות ואילו הנאשם נקט כלפיו באלימות. הנאשם ניסה למנוע הזעקת המשטרה למקום ואף השליך את מכשיר הטלפון הנייד של המתלוננת מהחלון. אין מדובר באלימות שהיא ברף גבוה או בינוני, אולם התנהגות הנאשם כלפי המתלוננת וכלפי הרכוש, כעולה מעובדות כתב האישום בו הודה הנאשם, הגם שלא הורשע בעבירות כלפי המתלוננת והרכוש, מלמדות על הנסיבות בהן תקף הנאשם את המתלונן.

 

20.  כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם נהג לצרוך אלכוהול באופן מוגבר עד כדי איבוד שליטה על מעשיו אשר הובילו להתנהגותו האלימה. על אף שנגרמה למתלונן חבלה בדמות שריטה קטנה, הרי שנסיבות המקרה מלמדות על פוטנציאל נזק פיזי חמור יותר.

 

21.  הפסיקה הנוגעת לענישה בגין העבירות נשוא התיק דנן הנה רבה ומגוונת וברי כי בסופו של יום ייקבע מתחם העונש ההולם בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו, כאשר ניתן משקל בין היתר, לנסיבות הנלוות לביצוע העבירות, עוצמת הפגיעה והנזק שנגרם למתלוננים, כך למשל:

 

א.  עפ"ג (מחוזי באר שבע) 22342-02-23 ניסים וקנין נ' מדינת ישראל  (19.4.23)- הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בתקיפת המתלונן במכות אגרוף והפלתו ארצה ברחוב, על רקע החשד כי המתלונן נפגש עם חברתו. כתוצאה מהתקיפה נגרמו למתלונן חבלות בדמות פצעי שפשוף בידיים ובמרפק. בנוסף, נשברו הטלפון הסלולארי ומשקפי השמש של המתלונן. בית המשפט קבע, כי מתחם העונש ההולם נע בין תקופת מאסר קצרה שניתן לרצותה בעבודות שירות לבין 9 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. על הנאשם הוטלו 45 ימי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. ערכאת הערעור ביטלה את עונש המאסר שהוטל על הנאשם וחייבה את הנאשם בביצוע 80 שעות של"צ בין היתר לאור תסקיר חיובי שהוגש בעניינו.

 

ב. עפ"ג 9762-01-23 (מחוזי מרכז) ואקנין נ' מדינת ישראל (12.3.23) [הוגש מטעם ב"כ המאשימה] - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה סתם בכך שנכנס לחנות נוחות בתחנת דלק, ניגש לחלון החיצוני של החנות, דפק עליו בחוזקה וביקש מהעובד במקום שיפתח לו את החלון. משלא נענה, דחף את דלת ההזזה של החנות ממקומה, נכנס לחנות, גידף את המתלונן במילה "שרמוטה", הניח 100 ₪ על הדלפק ודרש מהמתלונן שיפתח עבורו את פיית התדלוק. המתלונן סרב, והנאשם אמר לו "אני לא יודע מה אני אעשה לך" וצבט את לחיו. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר מותנה לבין 12 חודש מאסר בפועל. הנאשם נדון ל-7 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות (3 חודשים בגין התיק בו הורשע והפעלת 4 חודשי מאסר מותנה במצטבר), לצד ענישה נלוות. בהמלצת ערכאת הערעור הוסכם, כי הנאשם ירצה 6 חודשי מאסר בפועל.

 

ג. עפ"ג (מחוזי מרכז) 1079-04-14 נגוסה יטזב נ' מדינת ישראל (17.6.2014) - המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של תקיפה סתם ואיומים בכך שכאשר היה שיכור, תקף ברחוב את המתלוננת אותה לא הכיר קודם לכן, ללא כל סיבה נראית לעין, ולאחר מכן איים על שוטר. בית המשפט השלום קבע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר. על המערער שהינו בעל עבר פלילי ונסיבות חיים קשות, הושתו 5 חודשי מאסר בפועל הופעל עונש מאסר על תנאי. בסך הכל הוטלו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל ועונשים נלווים. הערעור שהוגש על חומרת העונש נדחה.

 

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בהם ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מע"ת לבין 7 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית ופיצוי למתלונן.

 

 

 

 

גזירת העונש המתאים לנאשם בגדרי המתחם, נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה

 

22.  הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ונטל אחריות למעשיו ואולם, בפני שירות המבחן נטל אחריות חלקית למעשיו, צמצם וטשטש את התנהלותו האלימה, הטיל האשמה לביצוע העבירה על התנהגות המתלוננים, לא גילה אמפתיה כלפיהם והתמקד בתפיסתו הקורבנית. הנאשם צמצם וטשטש התנהלותו הנובעת כתוצאה מצריכת אלכוהול מוגברת ושלל נזקקות טיפולית הן בתחום האלכוהול והן בתחום האלימות.

 

23.  אשר לעברו הפלילי, לחובת הנאשם הרשעה שהתיישנה משנת 2017 (טל/1 ו- טל/2) בגין ביצוע עבירת תקיפת בת זוג אשר בוצעה כלפי המתלוננת בתיק שבפניי. מעיון בכתב האישום המתוקן בו הודה והורשע הנאשם, עולה כי הנאשם תקף את המתלוננת בביתם, כשהוא תחת השפעת אלכוהול בכך שמשך בשערות ראשה. בעקבות כך, אמרה המתלוננת לנאשם שתזעיק משטרה למקום והנאשם משך מידה את הטלפון הנייד. הנאשם נדון במסגרת הסדר טיעון לענישה צופה פני עתיד והתחייבות להימנע מעבירה, כאשר בגזר הדין קבע כב' השופט טרסי כדלקמן:

 

"ב"כ הצדדים עותרים במשותף להטיל על הנאשם מאסר על תנאי והתחייבות. בשים לב לטיב התקיפה ולכך שבוצעה כלפי בת זוג ותחת השפעת אלכוהול, בוודאי שהעתירה העונשית המוסכמת אינה ממצה את הדין עם הנאשם. יחד עם זאת אני שומע כי מדובר באירוע חריג והנאשם הודה, נטל אחריות וחסך זמן ציבורי...."

 

24.  לאור הודאת הנאשם והרשעתו בתיק זה, ניתן ללמוד שהנאשם לא השכיל להפנים את ההזדמנות שניתנה לו בהסתפקות בענישה צופה פני עתיד, המשיך לצרוך אלכוהול ולנקוט באופן אלים, כך שאין מדובר באירוע אלימות חריג שנבע כתוצאה מצריכת אלכוהול. אף נסיבות האירוע דומות באופן שגם באירוע משנת 2017, הנאשם ביצע העבירות תחת השפעת אלכוהול וכאשר המתלוננת רצתה להזעיק משטרה, נטל את מכשיר הטלפון הנייד מידה כמו בתיק זה.

 

25.  הנאשם בדבריו האחרונים לעונש הביע חרטה על מעשיו והוסיף "זה לא יקרה יותר. יותר מחצי שנה אני לא שותה" (עמ' 10 ש' 20 לפרוטוקול מיום 19.5.24). לצד זאת, כעולה מתסקיר שירות המבחן, הן הנאשם והן המתלוננת מסרו שהנאשם חדל לצרוך אלכוהול מזה כשנה וחצי. אמירות סותרות אלו, מחזקות את התרשמות שירות המבחן כי הנאשם והמתלוננת נוטים לצמצמם את הבעייתיות בצריכת האלכוהול של הנאשם.

 

26.  עוד נתתי דעתי לעמדת המתלוננת כפי שהובאה בתסקיר שירות המבחן, המתלוננת צמצמה את בעיית האלכוהול והתנהגותו האלימה של הנאשם, הנובעת מצריכה מוגברת ושוללת נזקקות טיפולית. המתלוננת הבהירה שיש בכוחה להגן על עצמה, אך דומה שהמתלוננת זקוקה לנאשם ולצורך בסיוע כלכלי מצדו. זאת ועוד, המתלוננת שללה בפני שירות המבחן התנהגות אלימה כלפיה או כלפי חפצים, חרף העובדה שהנאשם הורשע בשנת 2017 בעבירת אלימות שבוצעה כלפיה.

 

27.  לזכות הנאשם זקפתי את הודאתו, העובדה שחסך את עדות המתלוננים ונטל אחריות למעשיו, תפקודו התעסוקתי התקין, מצבו הרפואי והיחס המטיב לבנה של המתלוננת. כמו-כן, נתתי משקל לכך שהקשר בין הנאשם למתלונן נותק ולכך שלמתלונן נגרמה חבלה קלה.

 

28.  באיזון בין מכלול השיקולים השונים, מצאתי כי לא ניתן להסתפק בענישה צופה פני עתיד ולפיכך אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

 

א.  30 יום מאסר בפועל .

 

המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות ב"פתחון לב ראשון לציון" בכתובת פנקס דוד 17 ראשון לציון, תחת המגבלה- ללא הרמת משאות כבדים, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיו 23.6.24. הנאשם יתייצב ביום 4.9.24 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס ביחידת ברקאי, שלוחת מרכז -רחוב לוחמי בית"ר 6, רמלה.

 

הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

 

ב. 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים כל עבירת אלימות מסוג פשע.

 

ג. 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור תוך שלוש שנים כל עבירת אלימות מסוג עוון.

 

ד. פיצויים בסך 1000 ש"ח אשר ישולמו למתלונן (עד תביעה מס' 2). הפיצויים ישולמו ב-2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.9.24 לא ישולם איזה מהתשלומים במועדו, תעמוד יתרת הפיצויים לפירעון מידי.

 

ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת

הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס והפיצוי

ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה

באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה

(חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il (ניתן לשלם בפריסה של עד 18

תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה)

בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת

זהות (ללא צורך בשוברים).

 

ה.  הנאשם ייתן התחייבות בסך 3000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע עבירה בה הורשע. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפניי עוד היום, שאם לא כן, ירצה תקופת מאסר בת 5 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף במועד שחרורו של הנאשם ממאסר.

 

ניתן צו כללי למוצגים

 

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

 

המזכירות תשלח עותק מגזר הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

התיק סגור.

 

ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ד, 08 יולי 2024, במעמד הצדדים.