עקב כך נגרמו למתלונן החבלות הגופניות שמתוארות בסעיפים 12 - 16, בין השאר, שבר פריקה בחוליות C5-C6, והוא נזקק לטיפול הרפואי המפורט שם.

ב. מתחם ענישה:

התכליות המוגנות אחר העבירות, שאותן ביצע הנאשם, הן השמירה על גופו, בריאותו, בטחונו וכבודו של אדם.

המאשימה טענה למתחם ענישה כולל שבין 24 - 48 חודשי מאסר ואילו הנאשם טען למתחם המתחיל בעונש מאסר הניתן לריצוי בדרך של עבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר.

נוכח עקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום, בהתאם לעובדות כתב-האישום ולנסיבותיו, אני קובע כי מתחם הענישה ביחס לאירוע המתואר בעובדות נע בין 18 חודשי מאסר בפועל עד 36 חודשי מאסר בפועל.

אפנה אל פסקי-הדין הבאים שאותם יש לאבחן לקולה או לחומרה:

איומים (אני ער לכך שמדובר במקרים של איומי אלמ"ב):

רע"פ 8353/22 לואי אגבריה נגד מדינת ישראל (11.12.22):

שלושה אישומים ובכל אחד מהם עבירת איומים כלפי זוגתו, בין השאר, אמרות שישמיד אותה, שהיא תשב בכיסא גלגלים, וכן נהיגה בפסילה, נעדר עבר פלילי, תסקירים שלא כללו המלצה שיקומית, נדון ל - 9 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 1293/08 קורניק נגד מדינת ישראל (25/6/08):

נאשם בעל עבר פלילי ל- 12 חודשי מאסר בפועל, אך יש לקרוא את הנסיבות המיוחדות שבאותו פסק דין יחד עם פסק דינו של בית-המשפט המחוזי (ע"פ 1225-11-07) שם צוין כי עברו הפלילי של אותו נאשם הוכתם בינתיים בעבירות של אלימות נוספת כלפי אשתו וכיוצא באלה.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52083-12-10 קפש נגד מדינת ישראל (2/2/11):

נאשם אשר הורשע לאחר ניהול הוכחות, בכך שאיים על גרושתו, פנים אל פנים שיגמור את חייה, אמר לה שיבצע את זה (אירוע בודד) בעל עבר פלילי רלוונטי, בין השאר בעבירת איומים כלפי אותה מתלוננת, נדון ל- 7 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 149/19 קובי פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (10.1.19) - עפ"ג (מחוזי מרכז) 44239-10-18 פפיאשוילי נגד מדינת ישראל (18/12/18):

נאשם הורשע בריבוי עבירות של איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק, בית-המשפט המחוזי קבע כי מדובר באיומים בוטים בפגיעה במתלוננת, ברציחתה, בפגיעה ברכושה. עיון בכתב-האישום המתוקן לימדני, כי בשמונה אישומים, ובהם עשרות רבות של מעשי איומים והטרדות, הוגש תסקיר שאינו חיובי, דובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד ביותר, נקבע מתחם שבין חודש עד 15 חודשי מאסר בפועל, נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל.

אלימות:

רע"פ 489/21 ישראל ביטאו נגד מדינת ישראל (26.1.21):

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בכך שפצע את המתלונן, לאחר שהמתלונן דחף אותו, הפילו ארצה, בתגובה אחז הנאשם בחפץ חד, התקדם לעבור ודקר אותו בבטנו פעמיים. כתוצאה מכך נגרמו לו שני פצעי דקירה בבטנו, אחד בעומק 5 ס"מ. הנאשם בעל 2 הרשעות קודמות. נמסר תסקיר הממליץ על ענישה שיקומית, אשר מסר כי הנאשם ערך שינוי בחייו. בבית משפט השלום נקבע מתחם שבין 8 - 20 חודשי מאסר בפועל, והטיל על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות בבכרו את שיקולי השיקום. בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור, קבע כי הרף התחתון של המתחם ראוי להיות 12 חודשי מאסר בפועל, וגזר על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור של הנאשם נדחתה.

רע"פ 2298/20 יצחק עזרא נגד מדינת ישראל (5.4.20):

הנאשם הורשע לאחר הליך שמיעת ראיות בכך שעל רקע וויכוח של כריתת עצים, הוא תקף את המתלונן, יליד 1954, הפילו ארצה, תקף אותו בבעיטות ובאגרופים, גרם לו לשברים בצלעות אשר חייבו טיפול רפואי, נעדר עבר פלילי, תסקיר לא הציג שיקום מלא, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 9543/16 אחמד מוחמר נגד מדינת ישראל (12.3.17):

לאחר שמיעת ראיות, הורשע הנאשם, נעדר עבר פלילי, בכך שבעקבות וויכוח, הוא תקף את שני המתלוננים, תחילה ניסה לתקוף את אחד מהם במכת אגרוף בפניו, את השני תקף באמצעות שפכטל בפניו, חנק אותו באמצעות חולצה. הכה את הראשון מכת אגרוף בפניו, איים על שניהם, נמסר תסקיר ללא אופק שיקומי, נדון ל - 24 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 8388/19 עומר שלאעטה נגד מדינת ישראל (18.12.19):

בין הנאשם, אשר נהג בפסילה, לבין נהג אחר התגלע וויכוח דרך, הוא ניגש אל רכבו של הנהג האחר, משך אותו החוצה מרכבו, הכה בראשו במכות אגרוף, דחף אותו, הפילו ארצה ובעט בו, בעל עבר פלילי הכולל מאסר מותנה, נדון ל - 10 חודשי מאסר בפועל.

רע"פ 1851/19 אלגרינאווי נגד מדינת ישראל (20.3.19):

הנאשם ובנו תקפו את המתלונן כשהם מצוידים במוט ברזל בראשו ובגבו וגרמו לו לשבר בכף ידו ולחבלות נוספות, העדר עבר פלילי, נדון ל - 9 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

ע"פ 9147/17 אבו עביד נגד מדינת ישראל (20.9.18):

דקירה בלחי באמצעות חפץ חד, אשר הובילה לטיפול רפואי ולניתוח, הוצג הסדר טיעון שבמסגרתו המאשימה הגבילה את עצמה ל - 24 חודשי מאסר, עבר נקי, הסכם סולחה, צעיר, תסקיר חיובי, אשר הציג תמונה שיקומית, בית-המשפט העליון הקל בעונש מ - 12 חודשי מאסר בפועל ל - 6 חודשי מאסר שניתנים לריצוי בעבודות שירות.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 52628-12-20 רמי שעבאן מדינת ישראל (15.3.21):

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של חבלה חמורה והיזק לרכב, בכך שתקף את המתלונן, יליד 1946 עם מוט ברזל, המתלונן הגן על עצמו, המוט פגע בידו אשר נשברה. נמסר תסקיר שלא כלל המלצה שיקומית. הנאשם נעדר עבר פלילי. נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל.

עפ"ג (מחוזי מרכז) 1610-07-21 טגבה נגד מדינת ישראל (19.12.21):

נאשם, אשר הורשע בעבירת פציעה, בכך שאגב וויכוח עם המתלונן דקר אותו בזרוע שמאל באמצעות חפץ וגרם לו חתך, נקבע מתחם שבין מספר חודשי מאסר עד 18 חודשי מאסר, בעל עבר פלילי, ריצה עונשי מאסר, תסקירים שליליים, צעיר, נדון ל - 12 חודשי מאסר בפועל יחד עם ענישה נלווית.

ת"פ (מחוזי מרכז) 44523-10-20 מדינת ישראל נגד צרצור (25.12.23):

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בכך שבעקבות בוויכוח בין הנאשם למתלונן, המתלונן סגר עליו את הדלת, ואז הנאשם תקף את המתלונן, חבל בעינו השמאלית באמצעות חפץ חד והשניים החלו בקטטה. כתוצאה מהחבלה נגרם למתלונן חתך בחלקה החיצוני של עינה, רשתית עינו נפגעה וההערכה כי איבד את ראייתו בעין לצמיתות. נקבע מתחם שבין 9 - 36 חודשים, נדון ל - 9 חודשי עבודות שירות.

עפ"ג 21185-12-18 (מחוזי חיפה) סעד נגד מדינת ישראל (3.1.19):

על רקע וויכוח, חבל הנאשם במתלונן באופן שהיכה בפניו באגרוף אחד וגרם לו לשבר ברצפת ארובת העין משמאל והמטומה, שטפי דם, הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה, המאשימה טענה למתחם שבין 6 - 18 חודשי מאסר, בית-המשפט המחוזי דן את הנאשם ל - 3 חודשי עבודות שירות.

ג. שיקולי ענישה:

הנאשם ביצע רצף של מעשי אלימות חמורים ומתמשכים כלפי המתלונן, אשר החלו במעשי איומים, שהסלימו למעשים פיסיים אלימים של ממש והוא גרם לו לחבלות של ממש.

בנוסף, תקף את המתלוננת, אשר כל חטאה היה ניסיון להפריד ולמלט את בן זוגה מן האלימות.

אין המדובר באירוע אלימות רגעי, חד פעמי, אלא בשרשרת של חבטות בלא רחם, אשר נמשכו כלפי המתלונן גם כאשר היה שרוע על הרצפה חסר אונים.

התנהגות שכזו חייבת לפגוש ענישה מחמירה, המשיבה לנאשם כגמולו, המרתיעה את היחיד, את הרבים והמשתלבת היטב במגמת ההחמרה הפסיקתית שמטרתה הדברת נגע האלימות בחברה.

תסקיר נפגע העבירה מתאר את תמונת הנזק הקשה שנגרמה למתלונן מאת הנאשם, את "אימת המוות שעוררה בו הפגיעה", את תחושתו שבאותו אירוע היה נתון בפני "סכנת מוות", את ההשלכות הגופניות והנפשיות של התקיפה האלימה, את תחושת חוסר האונים וההשפלה שהייתה מנת חלקו, הפחד והאימה שנפלו עליו באותם רגעים - תוארו הנזק הגופני, הטיפול הרפואי, החרדות, סיוטי הלילה, ואת השינוי הממשי באורח חייו שילוו אותו גם בעתיד עד כדי כך שהאירוע "חצה את חייו לשניים, טרם הפגיעה וחייו אחריה" - נזקים החולשים הן אל הפוסט-טראומה, הן על חייו הזוגיים והן על חייו האישיים והתעסוקתיים, תוך פגיעה משמעותית במצבו הכלכלי.

אכן, קיימים אי דיוקים שונים בין המידע שנמסר בתסקיר נפגע העבירה ובין המידע שנמסר בתסקיר הנאשם, כגון שיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו, אך איני סבור כי יש באלו כדי לשנות את מצב הדברים, שהרי העובדות הן שמתארות את התוצאה הקשה שנבעה ממעשיו של הנאשם.

תסקיר הנאשם אינו חיובי. הוא מתאר את תולדות חייו, כבן 38, בעל משפחה, נשוי ואב לארבעה ילדים ונמסר כי רעייתו בחודשי הריונה.

התסקיר מפרט טרגדיה קשה שהייתה מנת חלקו, עת בגיל 15 נכח באסון וורסאי יחד עם משפחתו וחזה במותם הנורא של אביו וסבו. אסון זה הותיר חותם על חייו.

הנאשם מסר לשירות המבחן את ראייתו לאירוע האלים וניכר כי הוא מצמצם מאוד את חלקו ואינו נוטל אחריות מלאה. נמסר כי התיאור לוקה בפער מן המתואר בעובדות כתב-האישום. הוא אמנם הביע חרטה ובושה על התנהגותו "אך התקשה לקחת אחריות על המעשה".

נמסר כי לנאשם לקות, הוא נכה 100% מתוכם בשיעור נפשי של 35%.

הרושם שהתקבל אצל שירות המבחן, כי מדובר באדם שבעתיד עשוי להגיב באופן אימפולסיבי, תוקפני ואלים עם קושי לווסת את התנהגותו.

הנאשם אינו יכול לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו האלימה ולהסיק ממנה מסקנות.

נסקרו היטב גורמי הסיכון והסיכוי ולא נמסרה מסקנה טיפולית, אלא המלצה להטיל על הנאשם ענישה קונקרטית ומוחשית.

ממסמכים שנמסרו מ"התחלה חדשה" הוצגו פרטי חייו באופן דומה לתסקיר והמסקנה היא, כי הוא הוא נעדר דפוסים אלימים מושרשים. בחוות הדעת נקשר האירוע האלים סיבתית לטרגדיה, שאותה חווה ונטען כי באותו מקרה היה הנאשם "תחת מצב דחק קיצוני...", כפי שתואר בסעיף 29.

מסמך ייעוץ פסיכיאטרי מלמד, כי לנאשם תסמינים נפשיים מסוימים, וכי קיים קשר מסוים בין נכותו לאסון וורסאי, אולם יש לציין, כי הנאשם הגיע להערכה פסיכיאטרית רק בתאריך 18.9.24.

הנאשם נעדר על עבר פלילי וזהו מאסרו הראשון שאותו עתיד הוא לרצות. אכן, אין דינו של נאשם אשר רגיל לשהות מאחורי סורג ובריח כדינו של נאשם נעדר עבר פלילי שזו תקופת מאסר הראשונה.

בחנתי את הראיות הנוספות שהגיש הנאשם, ובעיקר את אלבום התמונות שנוצר למזכרת מן האסון המדובר, שהינו מרגש ונוגע ללב.

הוצג מסמך מאת "ישראכרט" המלמד לכאורה על מצב כלכלי שאינו מן המשופרים, אולם אין בו תמונת מצב כוללת של כל האובליגו (נכסים מול חבויות) של הנאשם ואיני יכול להסיק ממנו דבר בעניין זה.

מדובר בעבירה מחודשים ספטמבר - אוקטובר 2022 ומאז לא נפתחו לחובת הנאשם תיקים נוספים או בכל אופן האלימות לא חזרה על עצמה ויש בכך נסיבה לקולה.

מבלי להקל ראש במתואר בעובדות, אין בפניי עבריינות אלימה באמצעות חפץ וכיו"ב. בנוסף, המאשימה ייחסה לנאשם עבירה לפי סעיף 333 - לא בנסיבות מחמירות, אשר אינה כוללת יסוד נפשי של כוונה.

הנאשם הורשע בעקבות הודאתו ובדרך זו חסך זמן ציבורי יקר ואת עדות המתלונן.

יחד עם זאת, במילותיו האחרונות בפניי התרשמתי, כי למרות הצער והחרטה הוא ממוקד בעיקר בסבלו וסבלו משפחתו תולדת מעשיו ולא אלו של המתלוננים.

ד. מסקנות:

עומד בפניי נאשם אשר ביצע עבריינות אלימה מן הרף העליון, אשר גרמה לחבלות חמורות למתלונן, ובנוסף מי שנקט באלימות כלפי המתלוננת.

זוהי אלימות מתמשכת, חסרת רחמים, אשר המשיכה גם כאשר המתלונן היה שרוע על הרצפה חסר אונים נתון לרחמיו של הנאשם אשר לא הגיעו.

בתיקי אלימות חובה על בית-המשפט לשם לנגד עיניו את הפגיעה הקשה במתלונן, את אינטרס הגמול, הרתעת היחיד והרבים, הענישה חייבת להשתלב עם מגמת הענישה המחמירה בתיקי אלימות שתכליתה להוביל למיגור התופעה הרעה, וכל אלו דוחים את כלל השיקולים האישיים של הנאשם.

עוד אציין, כי הנאשם לא הציג תסקיר חיובי, הוא לא עבר כל הליך טיפולי משמעותי שמאפשר חריגה לקולה מן המתחם, ולפיכך הסיכון הניבט מפניו, כעולה מן העובדות, עדיין שריר וקיים.

יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שמדובר בנאשם נעדר עבר פלילי, בעל משפחה, אשר הציג נסיבות חיים טראגיות מיוחדות וחריגות, אשר יתכן ועמדו בבסיס התפרצותו האלימה, למרות שאין בכך כל תירוץ למעשים שכאלו.

אני סבור, כי במכלול, ניתן למקם את עונשו של הנאשם לקראת תחתית המתחם.

ה. תוצאה:

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל. לשם כך יתייצב הנאשם בתאריך 29.5.25 בשעה 09:00 בבית-הסוהר "הדרים" (לאחר יום הלידה המשוער), כשהוא מצויד בעותק מגזר-דין זה ובתעודת זהות.

ב. 6 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות כלפי גופו של אדם.

ג. 3 חודשי מאסר שאותם לא ירצה הנאשם, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת איומים.

ד. פיצוי בסך 50,000 ₪, שישולם בעשרים תשלומים חודשיים שווים למתלונן, הראשון בתאריך 1.12.24 והנותרים בכל ראשון לחודש שלאחר מכן.

ה. פיצוי בסך 4,000 ₪ מתוך הפיקדון שאותו הפקיד הנאשם בקופת בית-המשפט ואשר ישולם למתלוננת לא יאוחר מיום 1.12.24.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 45 ימים.

צו כללי למוצגים.

התיק סגור.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשפ"ה, 27 נובמבר 2024, במעמד הצדדים.