5. מטעם הנאשם ויעל הוגשו תצהירים שנוסחם כמעט זהה, בהם נכתב כדלקמן:

o ביום 02.01.24 רכשו מאייל חג'ג' (להלן: המוכר) את רכב ההונדה כמתנת יום הולדת עבור הקטין.

o תמורת הרכב שילמו סכום של 28,000 ₪ (22,000 ₪ בשיק בנקאי ו- 6,000 ₪ בשני תשלומים במזומן) ובתמורה ליתרת התשלום העבירו לידי המוכר רכב מסוג קיה (להלן: רכב הקיה).

o הכסף שולם בחלקו מכספי חיסכון בר המצווה של הקטין (15,000 ₪) והיתרה מכספי הנאשם ורעייתו.

o עוד הוצהר "הרכב נקנה כמתנה עבור בננו והיה אמור לשמש אותו ולכן הרכב רשום על שמו של הקטין", כשהנאשם רשום כאפוטרופוס.

6. הנאשם הוסיף בתצהירו כי שקית הסם מסוג קנאביס שנתפסה בתא הכפפות ברכב ההונדה שייכת לו והושארה על ידו שם, בשגגה, כאשר נסע ברכב.

7. בתצהירה הוסיפה יעל כי לאחר מעצרו של הנאשם ומאחר שלא הייתה מסוגלת לעמוד בתשלום דמי השכירות נאלצו היא ושלושת הילדים המשותפים לעזוב את הבית ועברו להתגורר בבית אמה. עוד הצהירה, כי היא משתכרת כ- 7,800 ₪ בחודש ולנוכח המצב הכלכלי הקשה, הקטין נאלץ לסייע בפרנסת הבית בעבודה במשרה חלקית בפיצרייה.

8. על פי תצהירו של הקטין, בתאריך 24.01.24 חגג את יום הולדתו ה- 17 וכמתנת יום הולדת קיבל מהוריו את רכב ההונדה. הצהיר כי הרכב אמנם נרכש עבורו על ידי הוריו, אולם הוא השתתף בתשלום סך של 15,000 ₪ מתוך הסכום הכולל ששולם עבור רכישת הרכב, וזאת מכספי חיסכון וממתנות אותן קיבל לרגל בר המצווה. הצהיר כי הרכב נקנה כמתנה עבורו והיה אמור לשמש אותו.

הוסיף כי יש בידיו תמונות וסרטון המתעדים את הרגע בו קיבל את הרכב ביום הולדתו כשהוא מעוטר בבלונים. עוד הצהיר כי סם מסוג קנאביס שנתפס ברכב אינו שייך לא והוא לא ידע על קיומו. כיום לומד בכיתה י"ב ועובד במשרה חלקית כמוכר בפיצרייה על מנת לסייע לאמו בפרנסת הבית.

ראיות

9. מטעם המאשימה הוגשו המסמכים הבאים:

ת/1: פרטי כלי רכב אשר נמצאים בבעלות הנאשם על פי פרטי רישום של משטרת ישראל:

א. רכב ההונדה - החל מיום 05.03.24.

ב. רכב מסוג צ'רי - החל מיום 07.06.23.

ג. רכב קיה -מתאריך 29.08.22 עד 19.01.24.

ד. אופנוע סאן יאנג- מתאריך 02.12.19 עד 07.11.23.

ת/2: מזכר על הפקדות מזומנים ותדפיס חשבון בנק הנוגע לחשבון הבנק המשותף של הנאשם ורעייתו, מהם עולה כי בחודשים 10/23 עד 3/24 הופקדו לחשבון מספר פעמים בחודש סכומים במזומן הנעים בין 10,000 ל- 15,000 ₪, המסתכמים לכדי 26,000 עד 60,000 ₪ בכל חודש.

10. מטעם הנאשם הוצגו המסמכים הבאים:

נ/1: הסכם מכר מיום 02.01.24 הנוגע לרכב ההונדה לפיו תמורת הרכב ישלם הנאשם למוכר סך כולל של 28,000 ₪ וכן יעביר לידי המוכר את רכב הקיה. נרשם כי מועד מסירת הרכב 02.01.24. צורפו קבלה ע"ס 22,000 ₪ מיום 02.01.24; קבלה ע"ס 3,000 ₪ מיום 21.12.23; קבלה ע"ס 3,000 ₪ מתאריך לא ברור.

תמצית טיעוני הצדדים

11. ב"כ המאשימה, עו"ד לירן ממן פיינטוך, טוענת כי הנאשם הוכרז כסוחר סמים ומשכך יש לחלט את רכב ההונדה, הרשום על שמו. עוד ביקשה לדחות את טענת הקטין כטוען לזכות ברכב.

לטענת המאשימה לא הוצגו ראיות המוכיחות כי הרכב נקנה באמצעים חוקיים ומשכך, הנחת היסוד היא כי הרכב נקנה בדרך שאינה חוקית, כל עוד לא הוכיח הנאשם אחרת. הטעימה, גם אם הייתה מניחה שאכן הופקדו לחשבון המשותף של הנאשם ורעייתו כספי בר המצווה, הרי שאלה מזמן נטעמו בחשבון ולא ניתן להפריד אותם מיתר רכושו של הנאשם.

המאשימה ביקשה לדחות על הסף את הטענה לחסרון כיס. בהקשר זה הפנתה לנתונים המצביעים, לשיטתה, על מצב כלכלי שפיר של הנאשם ומשפחתו ובכלל זה החזקת בין שניים לשלושה כלי רכב בכל זמן נתון בשנים האחרונות; בעלות בנכס נוסף, המניב דמי שכירות; והפקדות רבות במזומן לחשבון המשותף בחודשים שקדמו לכתב האישום, להן לא סופק הסבר המניח את הדעת.

12. הסנגור, עו"ד ניר זנו, טען כי לא התגלו בחקירת הנאשם ובני משפחתו סתירות של ממש וביקש לאמץ את טענת ההגנה לפיה הקטין הוא הבעלים בפועל של הרכב, המבוססת על תמונות וסרטון וידאו אותנטיים, לפיהם הרכב ניתן במתנה לקטין. הסנגור הוסיף וטען, כי תהליך קניית הרכב הוכח ובהיעדר טענה של המאשימה נגד רכב הקיה, הרי שיש להתייחס רק לסכום שהתווסף אליו לצורך רכישת רכב ההונדה, קרי 28,000 ₪. בנוגע לטענות בדבר חוסר יכולת כלכלית, טען כי על בית המשפחה רובצת משכנתא ואף כלי הרכב נקנו באמצעות הלוואות ליסינג. לבסוף, ביקש להתחשב בכך שהמשפחה כיום אינה מתגוררת כעת בביתה בשל קושי כלכלי וכי בנו של הנאשם עובד במקביל ללימודיו על מנת לסייע להוריו בפרנסת הבית. לפיכך, ביקש להסתפק, לכל היותר, בחילוט חלקי, שלא יעלה על סך 15,000 ₪.

דיון והכרעה

13. סעיף 36א(א) בפקודת הסמים, אשר דן בחילוט רכוש בהליך פלילי, קובע, כהוראה קטגורית, כי במקרה בו הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה או שיועד לכך. בית המשפט רשאי שלא להורות על חילוט אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.

בסעיף 36א(ב) הוסיף המחוקק וקבע, כי כאשר הוכח שהנדון הפיק רווח מעסקת הסמים או שהיה אמור להפיק רווח מהעבירה, יקבע בית המשפט בהכרעת הדין שהנדון הוא סוחר סמים ומשעשה כן, יורה על חילוט כל רכושו של הנידון שהושג בעבירה, אלא אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים.

למעשה, מרגע הכרזתו של נאשם כסוחר סמים, הרי שהנטל עובר אליו לסתור את החזקה הקבועה בחוק, ברמת וודאות של הטיית מאזן ההסתברויות לטובתו (ע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל (19.11.07) (להלן: עניין מטיס).

14. סעיף 31(6) בפקודת הסמים מפרט חזקות לפיהן רכוש שנקנה במשך 8 שנים עובר לביצוע העבירה יחשב כרכוש שהושג מכוח ביצוע עבירת הסמים:

"קבע בית המשפט לפי סעיף 36א(ב) שנידון הוא סוחר סמים-

(א)כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה:

(אא) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;

(בב) הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון;

(ב) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנידון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח שהרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד האנשים המפורטים בפסקה (א)."

15. ההגדרה הגורפת הכוללת את כל רכושו של העבריין נועדה למנוע אפשרות של הברחת רכוש לקרובים ומשקפת את תפיסת המחוקק, אשר שמה דגש על פגיעה כלכלית בעברייני הסמים, "שתשמש חוד החנית במלחמה בנגע הסמים" (ראו עניין מטיס). בצד זאת, דווקא משום שהיקף הרכוש החשוף לחילוט הוא רחב, הכיר המחוקק באינטרסים נוספים אותם יש לשקול במסגרת החלטת החילוט ובכללם זכות הקניין, והורה במסגרת סעיף 36ג(ג) על סייג לחילוט רכוש לפיו בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש סעיף 36א "אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר" )ראו: ע"פ 4496/04 מחג'נה נ' מדינת ישראל (11.09.05).

16. אם כן, בענייננו עומדות להכרעה שלוש סוגיות: האחת, האם הוכיח הטוען לזכות, הקטין, כי הוא בעל רכב ההונדה, או למצער, מחזיק בבעלות חלקית בו; השנייה, האם בנסיבות יש מקום לראות ברכב ההונדה כרכוש שהושג כתוצאה מעסקת סמים, או שמא האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; השלישית, אם יוכרע כי מדובר ברכוש שהושג בעבירה-האם יש מקום להימנע מחילוט או להורות על חילוט חלקי בשל מצבם הכלכלי של הנאשם ומשפחתו ובשים לשיקולי מידתיות החילוט אל מול מכלול נסיבות העניין.

17. לנוכח הסרטונים והתמונות שהוצגו בפניי, בהם נראה הקטין מקבל את רכב ההונדה כמתנת יום הולדת, כשחבריו צוהלים מסביבו והרכב מקושט בבלונים (הגם שלא הונחו ראיות הנוגעות למועד התעוד), נכונה אני לצאת מתוך הנחה שהרכב נקנה, בין היתר, על מנת לשמש את הקטין. עם זאת, אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי למנוע את חילוט הרכב, לאור הוראות פקודת הסמים הנוגעות לחילוט. כפי שיפורט להלן, בחינת גרסאות הנאשם ורעייתו מעלה תמיהות לא מעטות ובנושאים מסוימים מסרו גרסאות סותרות, או כאלה שאינן מתיישבות עדות הקטין.

18. הנאשם ורעייתו טענו בתצהיריהם באופן תמוה, שרכב ההונדה נרשם על שם הקטין (ועל הנאשם כאפוטרופוס), באופן שאינו מתיישב עם פרטי הבעלות ברכב לפיהם הנאשם הוא בעלי הרכב. שלושת העדים לא הצליחו לספק סיבה אמתית מדוע לא נרשם הרכב על שם הקטין אם אכן מדובר במתנה. שיטוט קצר במנוע חיפוש מעלה, כי לכאורה, אין מניעה לרישום הרכב על שם קטין, ככל שישנה הסכמת ההורים (ראו הנחיית משרד התחבורה בנושא רישום רכב או שינוי רישום בעלות קניה או מכירה על ידי קטין: https://www.gov.il/he/pages/vehicle_change_ownership_or_sale_by_minor.

19. אשר לשימוש ברכב, מהראיות עולה כי הנאשם השתמש ברכב, הן עובר למועד בו ניתן, על פי הטענה, כמתנה לקטין והמשיך לעשות בו שימוש גם לאחר מכן. אין גם מחלוקת כי ברכב ההונדה נתפסו סמים השייכים לנאשם. לדברי הנאשם, עשה שימוש ברכב ההונדה לאחר קנייתו, במהלך השבועיים טרם מסירתו לבנו כמתנת יום הולדת. לאחר מכן, מסר לבנו את המפתחות ויותר לא עשה שימוש ברכב. בתגובה נשאל כיצד גרסה זו מסתדרת עם תפיסת הסמים ברכב, לאחר מסירת הרכב לבנו, השיב כי הסם היה שם קודם לכן ונשכח על ידו.

הקטין מסר גרסה סותרת, לפיה הוריו נסעו עמו ברכב, הואיל וקיבל את רישיון הנהיגה אך כשבוע עובר לקבלת הרכב ונדרש למלווה. כמו כן, בניגוד לגרסת הנאשם, העידו יעל והקטין כי הנאשם עשה שימוש ברכב ההונדה מדי פעם.

20. הנאשם ומשפחתו לא מסרו תשובה מניחה את הדעת לשאלה, היכן הוחזק רכב ההונדה מרגע הקניה ועד למסירתו לקטין, כשלושה שבועות לאחר מכן וכיצד הסתירו את הרכב מהקטין, בפרט על רקע גרסת הנאשם לפיה כי עשה שימוש ברכב במהלך אותה תקופה ועדות יעל לפיה הרכב חנה ליד הבית.

21. עוד יש לציין, כי בנוגע לעסקת קניית רכב ההונדה התגלו תמיהות שלא ניתן להן הסבר. כך למשל, לא הובהר, מדוע נרשם הרכב על שמו של הנאשם רק ביום 05.03.24 אם לכאורה נמסר לו חודשיים קודם לכן ומדוע בוצעה העברת הבעלות של רכב הקיה שניתן כנגד רכב ההונדה רק ביום 19.01.24, אחרי שכבר נמסר לנאשם רכב ההונדה.

22. הקטין טען כי קיבל את רכב ההונדה כמתנה ליום הולדתו בתאריך 24.01.24, אך התקשה להסביר כיצד ייתכן ששילם חלק מהסכום שנדרש לרכישת הרכב, אם מדובר בהפתעה. בהתייחס לסכום של 15,000 ₪, טען הקטין שמדובר בכספים שקיבל בבר המצווה וכי הכסף הוחזק בחשבון הוריו. כך טען גם הנאשם. מנגד, טענה יעל כי הכסף היה אצל הקטין, כנראה במזומן.

23. על רקע כלל האמור, אני סבורה שלא עלה בידי ההגנה להוכיח כי רכב ההונדה נמצא בבעלות מלאה או חלקית של הקטין, ולפיכך אני רואה את הנאשם כבעליו של הרכב.

24. בחינת ראיות המאשימה והעדויות שנשמעו מובילה למסקנה כי הנאשם לא הצליח להראות אמצעים חוקיים להשגת הרכוש. הנאשם לא הציג אסמכתאות המלמדות על הכנסותיו מהעסק או על ניהול החשבונות. בעדותו מסר כי הרוויח בממוצע בכל חודש בין 15,000 ל-20,000 ₪ מעבודתו כספר וזאת על אף שדפי החשבון מלמדים על הפקדות בסכומים גבוהים יותר. הנאשם לא מסר הסבר סביר לפער בין הסכום שהופקד לבין המידע שמסר. תחילה טען שמבצע הפקדות לחשבון אחת לחודשיים, אך כשעומת העם העובדה שטענה זו אינה מתיישבת עם ת/2 ו- ת/3, לפיהם בוצעו מספר הפקדות בחודש, הסביר שמפצל את סכומי ההפקדה בשל מגבלת הפקדת מזומן. לגבי הפקדות בסך 43,000 ו- 60,000 ₪ בחודשים נובמבר ודצמבר טען שמדובר בהלוואה על סך 40,000 ₪, שקיבל לטובת רכישת רכב ההונדה מחבר, שאת שמו סרב למסור. בהמשך מסר כי מדובר ב60,000 ₪. הנאשם נשאל לפשר סכומי ההפקדות שנעות בין 26,000 ל-60,000 ₪ במשך חצי שנה מדי חודש ומסר כי "הסכומים תואמים את רואה החשבון", אך לא תמך דבריו באסמכתא מתאימה. עוד מסר כי במסגרת עבודתו, בנוסף להפקדות שביצע במזומן, קיבל גם כסף ב"ביט" אותו ניהל בעצמו.

25. עדותה של יעל, אף היא לא עוררה אמון וניכר כי ניסתה להרחיק עצמה מהחשבון המשותף בטענה כי הנאשם הוא זה שמנהל את החשבון. בהתייחס לטענה שבין 10/23 ל- 03/24 בוצעו הפקדות לחשבון המשותף בסך 227,000 ₪ מסרה יעל שאינה יודעת דבר לעניין זה. לדבריה לא 'התעסקה' בהפקדות. היא תארה הכנסה נוספת מהפעלת מכונת שיזוף במספרה, עבורה שילמו הלקוחות ב"ביט" או במזומן, אך למעשה לא העמידה כל בסיס לטענה כי מדובר בהכנסה לגיטימית. לא הוצגו כל מסמכים התומכים בפעילות זו ואף לא ידעה למסור פרטים בנוגע לסוג מכונת השיזוף, עלותה או מועד קנייתה.

26. לא למותר לציין כי לא הונחו בפני בית המשפט ראיות אובייקטיביות כי אכן בסמוך לבר המצווה הופקד סך של 15,000 ₪ בחשבון הנאשם ורעייתו. בנסיבות אלה, בהן כספים ממקורות שונים התערבבו בחשבון הנאשם ולא עלה בידו להראות איזה מהם השיג בדרך חוקית, הרי שהנאשם לא עמד בנטל הראיה לסתירת החזקה שכל רכושו הושג בעבירה של עסקת סמים (ע"פ 10154/01 שושן נ' מדינת ישראל (01.10.03)). משכך, נטל ההוכחה אינו עובר לכתפיה של המאשימה והחזקה לפיה הרכב אשר נמצא בבעלותו של הנאשם נקנה בדרך שאינה כשרה, נותרה בעינה.

27. בשים לב לנתונים שהובאו בפניי הנוגעים למצבו הכלכלי של הנאשם, הרי שעתירת ההגנה להורות על חילוט חלקי מעוררת התלבטות של ממש. הסנגור הפנה למספר גזרי דין בהם מותבים שונים נמנעו מלהורות על חילוט או הורו על חילוט יחסי בסכום נמוך (ת"פ (י-ם) 54838-11-22 מדינת ישראל נ' פטורי (06.04.24); ת"פ (י-ם) 12451-03-23 מדינת ישראל נ' נגר (01.10.24); ת"פ (י-ם) 21803-01-23 מדינת ישראל נ' בן זקן (21.05.23)), אך יש לציין כי באותם מקרים דובר בכמויות סמים נמוכות יותר ומכאן גם העונשים שהוטלו על הנאשמים שם, מאסר לריצוי בעבודות שירות. בשניים מאותם מקרים נמנע אף בית המשפט לקבוע כי מדובר בסוחר סמים- וזאת בשונה מעניינו.

28. במקרה שבפניי, כמפורט לעיל, מלמדות הראיות על הפקדת סכומים גבוהים לחשבון המשותף במהלך חצי שנה שקדמה למעצר הנאשם. עוד עולה כי עובר למעצר התגוררו הנאשם ומשפחתו בבית רחב ידיים בעלות של 9,500 ₪ בחודש, הם בעליה של דירה המניבה דמי שכירות וכן החזיקו במהלך השנה שקדמה למעצר בין 2 ל- 3 כלי רכב בכל רגע נתון. לא הוצגו מסמכים אודות הקניה או החזרים חודשיים.

29. בצד זאת, מצאתי לייחס משקל מסוים להידרדרות הכלכלית שנבעה ממאסרו של הנאשם, אשר בעטיה עברה המשפחה להתגורר בבית אמה של יעל. עוד שקלתי כי לנאשם שלושה ילדים, שהקטין הוא הבכור מבניהם וכן את טענת ההגנה, שלא נסתרה, לפיה בשל המצב הכלכלי התגייס הקטין לסייע לפרנסת המשפחה.

30. על רקע האמור, בשל שיקולי מידתיות, כשלנגד עיני רכיבי ענישה כלכליים נוספים שהושתו על הנאשם בדמות קנס בסך 3,000 ₪ וחילוט מזומן בסך 6,650 ₪, מצאתי להורות על חילוט חלקי בשיעור של 65% משווי הרכב.

31. הצדדים יכניסו בתוך 14 ימים הודעה מוסכמת בנוגע לאופן מימוש ההחלטה. ככל שהרכב נמכר- יושב לנאשם 35% מסכום המכירה. אם לאו- יודיע הנאשם אם ברצונו להשיב את הרכב לידיו בכפוף להפקדת 35% משווי הרכב.

המזכירות תשלח לצדדים ותקבע תז"פ בפניי בהתאם.

ניתנה היום, כ"א ניסן תשפ"ה, 19 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.