3. הסנגור, עו"ד שאדי נאטור, הפנה לתיקון לקולה שבוצע בכתב האישום ולכך שבסופו של דבר הואשם הנאשם בהעסקת שוהה בלתי חוקי אחד. עוד טען כי במקרה דנן מדובר בהעסקה לפרק זמן קצר, אך באותו יום בו הגיעו השוטרים למקום. עוד טען, כי כלל לא הייתה אינדיקציה לכך שהנאשם שילם לאותו שוהה בלתי חוקי. על רקע האמור, ביקש לקבוע כי מתחם הענישה מתחיל במאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר שניתן לרצות על דרך של עבודות שירות. בגדרי המתחם ביקש הסנגור לזקוף לזכותו של הנאשם הודייתו ואת החיסכון בזמן השיפוטי. עוד ביקש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם ובפרט בתקופה זו של מלחמה ובשים לב לכך שהנאשם שהה במעצר בית תקופה שאיננה מבוטלת. אשר להרשעותיו הקודמות של הנאשם, נטען כי אלה ישנות. הנאשם הוא אב וסב ל- 17 נכדים. נוכח האמור ביקש לקבוע את עונשו של הנאשם בתחתית מתחם הענישה ולהסתפק בהשתת עונש צופה פני עתיד.

4. מפי הנאשם שמעתי את הדברים הבאים: "אני מצטער על מה שקרה, לא התכוונתי בכלל לפגוע חס וחלילה במידה, אני אזרח המדינה ואני לא חשבתי להעסיק את האנשים האלה, היה אחד עם אישור, אבל לא חשבתי להעסיק אנשים בלי אישורים".

דיון והכרעה

5. במעשיו של הנאשם יש כדי לפגוע בערכים המוגנים שבראשם החשש מפני פגיעה בביטחון המדינה ובזכותה של המדינה לבחון הבאים בשעריה ולהציב תנאים לכניסתם. כידוע, מהווים השוהים הבלתי חוקיים כוח עבודה זמין וזול, והפיתוי להעסיקם הוא רב ולפיכך קבעה הפסיקה שיש להטיל עונשים משמעותיים על המעסיקים והמסיעים, המסכנים בפועל את שלום הציבור, לשם השגת רווח כספי, תוך העדפת תועלתם האישית (ראו: עפ"ג (חי') 46537-10-15 מדינת ישראל נ' פטאפטה (29.10.15)).

עוד יפים לענייננו הדברים שנפסקו ברע"פ 2210/11 באזין נ' מדינת ישראל (24.3.11), בעניינו של המבקש, אשר הורשע בשתי עבירות הסעה שלא כדין:

"מעל לנדרש יוער, כי דין הבקשה להידחות אף לגופה. חומרתן של העבירות בהן הורשע המבקש נידונה לא פעם בפסיקתו של בית משפט זה, וכבר נקבע כי לאור תכליתן הביטחונית והתוצאות הרות האסון העלולות לנבוע מהן, יש להטיל על אדם שהורשע בביצוען - ככלל ובכפוף לבחינתו האינדיבידואלית של כל מקרה ומקרה - עונש מאסר בפועל, מבלי שתינתן האפשרות להמירו בעבודות שירות".

6. בענייננו מדובר אמנם בהעסקה נקודתית באותו יום בו נתפס אותו תושב האזור באתר הבנייה, אולם יש לבחון את מעשה העבירה על רקע המצב הביטחוני החריג השורר במדינה מאז יום 7.10.23. אם בעבר היה נהוג לקבוע מתחם ענישה גנרי מקל, בין מאסר על תנאי לחמישה חודשי מאסר בפועל, בעניינם של שוהים בלתי חוקיים שנכנסים לישראל לצרכי פרנסה, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין אלהרוש (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל (9.12.14)), הרי שכיום ישנה פסיקה ענפה הקוראת להחמרת הענישה נוכח צוק העיתים, המחייב החמרת הענישה וקביעת מתחמי ענישה שתחתיתם במאסר בפועל (עפ"ג (ב"ש) 31211-10-23 מדינת ישראל נגד אלנג'אר ואח' (22.10.23); רע"פ 7908/23 אלנגאר ואח' נ' מדינת ישראל (27.11.23); עפ"ג (נצ') 37018-10-23 מדינת ישראל נ' אלחרוב (25.10.23); עפ"ג (מרכז) 28130-11-23 עודה ואח' נ' מדינת ישראל (4.12.23). מגמה זו יש להחיל גם על המעסיקים, המלינים והמסיעים את אותם שוהים בלתי חוקיים האדישים לסיכון שהם יוצרים כלפי תושבי המדינה.

7. עוד יש לציין בהקשר זה את תיקון מס' 38 בחוק שנכנס לתוקפו ביום 8.4.24 אשר מצא להכפיל את העונש המרבי הקבוע בצד העבירה בה הורשע הנאשם ולהעמידו על 4 שנות מאסר בפועל. לפיכך ועל אף שאין מחלוקת כי התיקון אינו חל בעניין הנאשם, הרי שיש לתת את הדעת לעמדת המחוקק בדבר הצורך להחמיר בענישה.

8. בכל הנוגע לבחינת מדיניות הענישה הנוהגת, המאשימה הפנה לפסקי הדין כדלקמן:

רע"פ 2057/19 מרזוק נ' מדינת ישראל (21.03.19), אשר עוסק בעניינו של נאשם שהורשע בהסעה ובהעסקה של חמישה שוהים בלתי חוקיים, לתקופות הנעות בין שבועיים לחודשיים. באותו מקרה קיבלת בית המשפט המחוזי את ערעור המדינה נגד גזר דינו של בית המשפט השלום אשר קבע את מתחם הענישה בין מאסר על תנאי ל-8 חודשים, והעמיד את העונש על 5 חודשי מאסר לריצוי על דרך של עבודות שירות. בקשת רשות ערוער נדחתה.

ת"פ (כ"ס) 6062-09-18 מדינת ישראל נ' בן ציון (12.6.19), העוסק בנאשם שהודה בהלנה והעסקה של שני שוהים בלתי חוקיים, לבקשת שותפו ראובן שמרלינג ז"ל לתקופה של כשבוע ימים. אז היכו השניים את המנוח במכות סכין, מכוש וכיסא עד למותו ונמלטו מהמקום. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שרות ל-12 חודשי מאסר. על הנאשם הושתו חודשיים מאסר שיינשאו בעבודות שירות.

עפ"ג 41693-01-17 נסאר נ' מדינת ישראל (23.2.17), דובר בנאשם שהעסיק במהלך כחודש ימים בעסק לשטיפת רכבים שבבעלותו תושב שטחים ושילם לו 200 ₪ עבור יום עבודה, וכן העסיק במשל ימים ספורים תושב שטחים נוסף ושילם לו 150 ₪ ליום עבודה בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 3 ועד 9 חודשי מאסר. על הנאשם, בעל עבר פלילי, שהתקבל בעניינו תסקיר חיובי הושתו 5 חודשי מאסר בפועל שיינשאו על דרך של עבודות שירות. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

לפסיקה נוספת ראו עפ"ג (ב"ש) 50481-03-24 ברדא נ' מדינת ישראל (2.4.24), במסגרתו דחה בית המשפט המחוזי את ערעור הנאשם כנגד עונש מאסר בן 45 ימים לריצוי בעבודות שירות שהושת עליו בגין הרשעתו בהעסקת שוהה בלתי חוקי ביום אחד בשנת 2020, לאחר שבית משפט השלום קבע בעניינו מתחם עונש הולם שנע בין חודש לבין 6 חודשי מאסר בפועל; רע"פ 818/13 אבו חאמד נ' מדינת ישראל (3.4.13); רע"פ 5862/11 שוואהנה נ' מדינת ישראל (11.8.11)).

9. לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים הרלוונטיים אני קובעת כי מתחם הענישה ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לרצות על דרך של עבודות שירות ועד 8 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשי מאסר על תנאי וקנס.

10. הנאשם בן 53, אב וסב לנכדים. לזכותו יש לזקוף את הודייתו בכתב האישום, אשר מלמדת על נטילת אחריות וכן את החיסכון בזמן השיפוטי שנלווה לה. לחובת הנאשם יש לציין את עברו הפלילי אם כי זה אינו מכביד וכולל שתי הרשעות ישנות למדי בעבירות שאינן ממין העניין, האחרונה בהן בשנת 2011, אשר בעטיין נדון לעונשי מאסר על תנאי. בשקלול הנתונים מצאתי לגזור את דינו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה.

11. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 60 ימים.

עונש המאסר ירוצה בעבודות שירות, החל מיום 18.7.24 (או במועד אחר שיקבע הממונה על עבודות השירות) . על הנאשם להתייצב במשרדי הממונה על עבודות השירות בשב"ס - יחידת ברקאי, ברח' לוחמי בית"ר 6 בעיר רמלה, באותו מועד בשעה 08:00. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

ב. מאסר מותנה למשך 3 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל למשך 3 שנים.

ג. הנאשם ישלם קנס בסך 3,000 ₪, או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישתלם ב 3 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל ביום 1.8.24 ובכל אחד בחודש שלאחריו. ככל שקיימת הפקדה בתיק זה או בתיק קשור אליו, בהסכמת הנאשם, היא תקוזז לטובת הפיצוי והקנס, והיתרה תושב לו כפוף לכל דין, לרבות עיקול. תשלום הקנס ייעשה ישירות לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגביה באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה (חיפוש בגוגל "תשלום גביית קנסות"): www.eca.gov.il(ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט). או באמצעות מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז הגבייה) בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******. או במזומן בסניפי בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות (ללא צורך בשוברים).

ניתן צו כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, ד' תמוז תשפ"ד, 10 יולי 2024, בנוכחות הצדדים.