6. ביום 16.04.24, הציגו הצדדים הסדר טיעון, שכלל תיקון של כתב האישום, כך שסכום המחדל צומצם והועמד ע"ס 500,000 ₪ (במקום, כ - 532,000) ₪, הודאה והרשעה בכתב אישום מתוקן. הצדדים הסכימו, כי תינתן בעניינו של הנאשם חוות דעת הממונה על עבודות השירות. כן, גיבשו הצדדים הסכמה עונשית, לפיה במידה וימצא הנאשם כשיר לביצוע עבודות שירות, תגביל עצמה המאשימה בטיעוניה לרף ענישה עליון של 9 חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ואילו ההגנה תטען באופן חופשי לעניין רכיב המאסר. כן, הוסכם כי ביחס לרכיבי העונש של מאסר על תנאי, קנס והתחייבות להימנע מעבירה, יטענו הם באופן חופשי.

חוות דעת הממונה:

7. בהתאם להסכמת הצדדים, התבקשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות בעניינו של הנאשם. חוות הדעת הוגשה לתיק בית המשפט, ביום 17.06.24, ולפיה נמצא הנאשם כשיר לביצוע העבודות, ללא מגבלות.

טיעוני הצדדים לעונש:

8. ב"כ המאשימה טענה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם. לעניין הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות, הפנתה לקביעות בית המשפט ב - רע"פ 9004/18 מאיר יצחקי נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.2018) (פסקה 11). ביחס למדיניות הענישה טענה ב"כ המאשימה, כי במקרים בהם נדונו עבירות דומות, מתחם הענישה הנוהגת נע בין 6 ל - 18 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. לעניין זה, הפנתה לפסיקה, לה אדרש בהמשך.

9. באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות ומיקומו של הנאשם בתוך המתחם, ציינה ב"כ המאשימה לקולא את הודאת הנאשם, הסרת המחדל ומאמציו הניכרים להביא כך. לחומרה, ציינה ב"כ המאשימה, את טיב העבירות ואת שיעור הנזק שנגרם לקופת המדינה.

10. בסופו של דבר, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר של 9 חודשים שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס והתחייבות מרתיעים.

11. מנגד, טען ב"כ הנאשם, כי מתחם הענישה בענייננו תחילתו במאסר על תנאי ועתר כי בית המשפט יסתפק בעונש צופה פני עתיד.

12. הסניגור טען ארוכות ביחס לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם בתיק זה, והדגיש את מאמציו הכבירים להסרת המחדל. ב"כ הנאשם ציין, כי הנאשם בן 52, גרוש, אב ל-4 בגילאי 14 - 24, שעובד מזה שנים כמנהל עבודה בנמל אשדוד. בשנת 2009, עבר הנאשם אירוע טראומתי, לאחר שנפל מגובה לתוך שטח עבודה מוצק ורותח ומאז הוא סובל מאז מפוסט טראומה (לעניין זה, הוצגה לעיון בית המשפט חוות דעת רפואית - נפשית שלא נסרקה לתיק בית המשפט על מנת שלא לפגוע בפרטיותו של הנאשם). כמו כן, לפני ארבע שנים לערך הנאשם התגרש ועל רקע מצבו הכלכלי הקשה התנהל בעניינו הליך של חדלות פירעון, במסגרתו נמכרו כל נכסיו של הנאשם, לרבות דירת המגורים. בסופו של ההליך, קיבל הנאשם הפטר מחובותיו. עיקר הדגש בטיעוני ב"כ הנאשם הושם על העובדה שהנאשם הסיר את מלוא המחדל, הפלילי והאזרחי, זאת לאחר מאמצים ניכרים מצידו. נטען, כי לא רק שהנאשם ויתר על דירת המגורים שלו, אלא גם נטל הלוואות כנגד קרן הפנסיה שלו. על כל אלו נטען, כי מדובר בדרך יוצאת דופן להביע חרטה כנה של הנאשם וכי יש ליתן לכך ביטוי ממשי ומשמעותי בגזר הדין.

13. ב"כ הנאשם הגיש אסופת מסמכים כתימוכין לטיעוניו בדבר נסיבותיו של הנאשם: חוות דעת רפואית - פסיכיאטרית, הסכם גירושין, הסכם שכירות, צו הפטר, דפי חשבון בנק, תלוש שכר, תשלומים שוטפים וריכוז יתרות במס הכנסה ומע"מ.

14. כתימוכין לטענתו בדבר מתחם הענישה, הפנה ב"כ הנאשם לפסיקה, לה אדרש בהמשך. כאמור, נטען כי יש להסתפק בעניינו של הנאשם בעונש מאסר על תנאי, בנסיבות שפורטו לעיל וכן בטענה שהנאשם אשר החל לא יוכל לעמוד כלכלית בריצוי עבודות שירות, משך תקופה בה לא יוכל להתפרנס. לחלופין, עתר הסניגור כי ככל שבית המשפט יקבל את המתחם לו טענה המאשימה, יגזר דינו של הנאשם בתחתיתו של המתחם.

דברו האחרון של הנאשם:

15. הנאשם בדברו האחרון פנה לבית המשפט בדברים הבאים: "אני רוצה להגיד שאני מביע חרטה מלאה ולוקח אחריות מהרמה הכי גבוהה שיש. מותב זה לא היה בדיונים הראשונים, שאלו אותי איך אסיר אותו, אמרתי גם אם אמכור כליה אני אסיר. אני מתחרט. מעבר ללקיחת אחריות, אני רוצה לשקם את החיים שלי. אני מתחייב לא להופיע בבית המשפט. יש לי 2 מסמכים רפואיים ואני מנסה להשתקם. אני מבקש מבית המשפט רחמים כי אני מנסה לאסוף את עצמי ולצאת לדרך חדשה כשאני מתחייב לא להשאיר שקל שחור בקופת המדינה. אני לא אוכל לעשות עבודות שירות. אבקש שיהיה של"צ שאוכל לתרום טיפה שאין שום נזק כלכלי בטח שלא בשנתיים הקרובות".

דיון והכרעה:

16. הצדדים לא טענו, כי עסקינן באירועים שונים בגינם יש לקבוע מתחמי ענישה נפרדים וטענו למתחם ענישה אחד. בשים לב לזיקה ההדוקה, בהתאם להלכה הנוהגת (ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל) מקובלת עלי עמדת הצדדים שניתן לראות בעבירות כ"אירוע אחד", לצורך קביעת מתחם ענישה כולל.

מתחם העונש ההולם:

17. מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

18. שורה של ערכים מוגנים נפגעו, כתוצאה ממעשיו של הנאשם, בהם הגנה על הקופה הציבורית יציבות המשק והכלכלה, הגנה על ערך השוויון בנשיאת נטל תשלום המס, והגנה על התנהלותן התקינה של רשויות המס והאפשרות להטיל מס אמת. בתי המשפט עמדו פעמים רבות על חומרתן של עבירות המס ועל השלכותיהן החברתיות המזיקות, הואיל ומדובר בעבירות שמעצם טיבן קלות לביצוע, קשות לחשיפה ומחייבות חקירה מאומצת לשם הבאת העבריינים לדין (ראו למשל: רע"פ 2478/21 זיאדנה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (09.05.21); רע"פ 679/21 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (03.02.21); רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.2018); רע"פ 3995/15 זלבני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.6.2015); רע"פ 1717/14 ליזרוביץ נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.3.2014); רע"פ 977/13 אודיז נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.2.2013)).

19. בשל הנזק הרב שנגרם לציבור בכללותו, בעטיין של עבירות המס, התוותה הפסיקה מדיניות ענישה מחמירה, המבכרת שיקולי הרתעה וגמול על פני שיקולי שיקום, ובהתאם לה נקודת המוצא בענישה בעבירות ממין זה היא בהטלת מאסר בפועל ולא בעבודות שירות (רע"פ 8038/22 שילון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.11.23). דברים אלו יפים, מקל וחומר, בעבירות בהן יש אלמנט של מרמה, כבענייננו.

20. בד בבד, מוטלים בעבירות אלו קנסות כבדים ומאסרים מותנים, מתוך עקרון ההלימה ולמען הרתעה אפקטיבית ובשים לב לכך שעסקינן בעבירות כלכליות שהרווח הטמון בצידן הינו רב (ר' למשל, רע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.18)).

21. אביא להלן, סקירה בלתי ממצה של פסיקה העוסקת במקרים דומים, חלקם עולים בחומרתם על חומרת נסיבות המקרה דנן וחלקם נופלים ממנה, אך יש בה בכדי ללמד על הענישה הנוהגת:

א. עפ"ג (מח' מרכז) 31406-12-22 חאג' יחיא נ' רשות המיסים (12.02.23) - הנאשם הורשע ב-19 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5)לחוק מע"מ בעבירה לפי סעיף 117(ב)(6)לחוק זה וב-3 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק זה. סכום המס שלא נכלל עמד על 530,511 ₪, והנאשם לא הסיר את מחדליו. בית המשפט קבע מתחם ענישה, הנע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, ולאחר שנתן דעתו לנסיבותיו של הנאשם, לרבות עבר פלילי ישן ולחלוף הזמן מביצוע העבירות, גזר על הנאשם, עונש של 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס ע"ס 25,000 ₪.

ב. רע"פ 1929/18 אריאלי נ' מדינת ישראל (26.04.18) - נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש לאחר שערעור על קולת העונש התקבל, משהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, ומסירת ידיעה או דו"ח כוזבים למע"מ, כשמס התשומות הסתכם בסך של 281,404 ₪ וחלק ניכר מהמחדל הוסר. בית משפט השלום גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וקנס בסך של 10,000 ₪, לצד עונשים נילווים. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל והעונש הוחמר והועמד ע"ס 10 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 40,000 ₪. כאמור, בקשת רשות הערעור שהגיש הנאשם, נדחתה.

ג. רע"פ 3580/17 פואז נ' מדינת ישראל (29.05.17) - המבקש הורשע עפ"י הודאתו בעבירות ניכוי מס תשומות ללא מסמך, תוך הגשת דו"חות תקופתיים כוזבים. מס התשומות הסתכם בסך של 491,286 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל - 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש, שלא הסיר את המחדל, 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 40,000 ₪. הערעור ובקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, נדחו.

ד. רע"פ 2576/14 חורי נ' מדינת ישראל (08.04.14) - המבקש הורשע, עפ"י הודאתו, ב - 15 עבירות של מסירת דו"ח כוזב למע"מ ובעבירה של ניהול פנקסים כוזבים במטרה להשתמט מתשלום מס, כשסכום מס התשומות עמד על סך 227,707 ₪. המחדלים לא הוסרו ובית משפט השלום גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 18,000 ₪. הערעור ובקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, נדחו.

ה. רע"פ 9205/18 סולימאן נגד מדינת ישראל(03.01.19):המבקש הורשע, בעבירות של מסירת ידיעה כוזבת ובשימוש במרמה ותחבולה. הנאשם השמיט מהדוחות למע"מ הכנסות, שסכום המס הגלום בהן עמד על כ - 730,000₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 ל - 18 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך שבין 20,000 ₪ ועד 80,000 ש"ח. על המבקש נגזרו 12 חודשי מאסר, לצד עונשים נלווים, כשהוא שוקל את העובדה שהנאשם הסיר את מחדליו באופן חלקי, תוך ששילם סכומים ניכרים חרף מצבו הכלכלי הקשה.ביהמ"ש המחוזי הפחית את עונשו ל-10 חודשי מאסר. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש, נדחתה.

22. להשלמת התמונה, אדרש לפסקי הדין להם הפנו ב"כ הצדדים:

פסיקה שהוצגה מטעם המאשימה:

א. רע"פ 9004/18 יצחקי ואח' נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.18) - המבקשים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בביצוע 55 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין. סכום המס שהושמט עמד במצטבר ע"ס 1,459,723 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 5 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 28 חודשי מאסר. המבקשים הסירו את המחדל. בית משפט השלום גזר על המבקש 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קבע, כי העונש שנגזר על המבקש חורג לקולא ממדינות הענישה וכן כי שגה בקביעת מתחם הענישה. בית המשפט המחוזי העמיד את מתחם הענישה ככזה הנע בין 12 ל - 36 חודשי מאסר בפועל והשית על המבקש עונש מאסר בן 12 חודשים, לצד העונשים הנלווים בהם לא התערב. רשות הערעור נדחתה, תוך שבית המשפט העליון הדגיש את חומרתן של העבירות שבוצעו באופן שיטתי להונאת רשויות המס, למשך תקופה ארוכה ובסכומים ניכרים. נקבע, כי נקודת המוצא במיקרים ממין זה הינה בענישה במאסר בפועל.

ב. רע"פ 5938/18 יעקב אסרף נ' מדינת ישראל (נבו 16.8.2018) - המבקש הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע 28 עבירות ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כנדרש בחוק, הכנה או ניהול פנקסי חשבונות כוזבים וזיוף, הסתרה, השמדה או שינוי פנקס לפי חוק מס ערך מוסף. הנאשמים ניכו שלא כדין סכומי מס התשומות המגולמים בדיווחים התקופתיים על סך 356,522 ₪. המבקש לא הסיר את המחדל. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה, הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל, ומתחם קנס הנע בין 20,000 - 85,000 ₪. על המבקש נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס בסך 40,000 ₪ והתחייבות ע"ס 80,000 ₪ למשך שנתיים. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.

ג. רע"פ 4987/18 אוסם אבו סעיד נ' מדינת ישראל(נבו 28.6.2018) - המבקש הורשע ע"פ הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-15 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך שהוצא כדין, בכך שניכה שלא כדין מס תשומות בסך כולל של 418,490 ₪ בהסתמך על 15 חשבוניות פיקטיביות על שם חברות שונות. המבקש לא הסיר את המחדל. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה, הנע בין 9 - 15 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס. על המבקש נגזרו 10 חודשי מאסר בפועל, 9 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 40,000 ₪. הערעור ובקשת רשות הערעור נדחו.

ד. ת"פ (שלום רמ') 40893-03-22 מדינת ישראל נ' מוחמד חסן ג'אבר (נבו 14.3.2024) - הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו בביצוע 19 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כדין ובעבירה של ניהול כוזב של פנקסי חשבונות. הנאשמים ניכו שלא כדין סכומי מס התשומות המגולמים בדיווחים התקופתיים על סך 429,842 ₪. המחדל הוסר במלואו. המאשימה הגבילה עצמה בטיעוניה, עפ"י הסדר טיעון, ל - 9 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה, הנע בין 6 ל - 18 חודשי מאסר ומתחם קנס הנע בין 5% - 10% ממס התשומות, וגזר על הנאשם עונש של 7 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסרים מותנים בחלוקה לפי עבירות עוון ופשע וקנס בסך 15,000 ₪.

פסיקה שהוצגה מטעם ההגנה:

א. ת"פ (שלום רמ') 16797-12-20 רשות המיסים, היחידה המשפטית מחוז מרכז-מע"מ פלילי נ' ריאד בן סאלח (נבו 11.1.2024) - הנאשמים הורשעו על יסוד הודאתם בביצוע 18 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך ובעבירה של רישום וניהול כוזב פנקסים חשבונות. הנאשמים ניכו שלא כדין סכומי מס התשומות המגולמים בדיווחים התקופתיים על סך 632,172 ₪. בית משפט השלום קבע מתחם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר בפועל ומתחם קנס הנע בין 5% - 10% ממס התשומות. בית המשפט ייחס משקל רב להסרת המחדל במלואו, לאחר הגשת כתב האישום, שיש בה בכדי ללמד על נטילת אחריות מלאה והשבת גזל המס לקופת המדינה. וכך קבע בית המשפט "אמנם, משמעות הסרת המחדל היא בגזירת העונש בתוך המתחם...ואולם, אני סבורה כי במקרה זה לעיתוי הסרת המחדל צריך להינתן משקל רב עד כדי חריגה לקולה ממתחם הענישה, שכן אין הצדקה בעיני להטלת מאסר ממש על הנאשם..." (ההדגשה אינה במקור - א.ה.ה). לעניין זה, התייחס בית המשפט לעובדה שהסרת המחדל החלה עוד בטרם הגשת כתב האישום, מבלי שהנאשם סבר שיהא בכך בכדי להביא להקלה בעונשו. לבסוף, גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסרים מותנים וקנס בסך 30,000 ₪.

ב. רע"פ 1905/16 יואב אדר נ' מדינת ישראל (נבו 15.3.2016) - המבקש הודה והורשע בעבירה של אי ניהול פנקסי חשבונות ובחמש עבירות של מסירת ידיעה כוזבת. סכום המס שהמבקש נמנע מלשלם עמד על סך 556,144 ₪. בית המשפט השלום קבע כי מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות משמעותיים. בית המשפט לא קיבל את המלצת שירות המבחן לביטול הרשעתו ושקל בתוך גדרי המתחם את הודאתו של הנאשם, היעדר עברו הפלילי, הרקע לביצוע העבירות, חלוף הזמן ממועד הגשת כתב האישום, מצבו הרפואי והסרת מלוא המחדל. על המבקש נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות כספית ע"ס 25,000 ש"ח. המדינה ערערה על קולת העונש, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והשית על המבקש מאסר של ארבעה חודשים בדרך של עבודות שירות. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש נדחתה.

23. בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות בענייננו, מלמדת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים הינה בלתי מבוטלת; הנאשם הגיש 8 דו"חות תקופתיים כוזבים, לא הוציא חשבוניות מס בגין התמורה שקיבל, בסך של 2,940,964 ₪, והגיש למנהל מע"מ 8 דו"חות תקופתיים כוזבים אשר לא כללו דיווח בגין עסקאות המכר ואשר המע"מ הנובע מהן עומד על סך 500,000 ₪. אמנם, עסקינן בשתי עסקאות, אולם היקפן הכספי הינו רב, וכנגזרת גם שיעור המס שלא שולם בגינן, ומספר החשבוניות והדו"חות הכוזבים שהוצאו בגינן משמעותי.

24. במכלול השיקולים, בשים לב לנסיבות ביצוע העבירות, למידת הפגיעה בערכים המוגנים, לעקרון ההלימה ולמדיניות הענישה הנוהגת, כמתואר לעיל, מקובלת עלי טענת המאשימה לעניין מתחם הענישה ברכיב המאסר ואני קובעת כי המתחם נע בין 6 ל - 18 חודשי מאסר בפועל. באשר לרכיב הקנס, אני קובעת כי המתחם נע בין 20,000 ₪ ל - 60,000 ₪.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות:

25. הנאשם, כבן 50, גרוש ואב לארבעה, חלקם קטינים. הנאשם עובד, מזה שנים, כמנהל עבודה בנמל אשדוד ועפ"י תלושי שכר שהוגשו משתכר סך של כ - 22,000 ₪ נטו בחודש.

26. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו, ועובדה זו נזקפת לזכותו, כמי שנטל אחריות על מעשיו, חסך בזמן שיפוטי שהינו משאב ציבורי יקר וכן חסך בזמנם של עדים.

27. הנאשם נעדר עבר פלילי וכמו כן מאז ביצוע העבירות לא הייתה לו הסתבכות פלילית נוספת, עובדה המלמדת אותי כי ביצוע העבירות אינו מאפיין את אורחותיו.

28. מחוות דעת רפואית שהובאה לפניי (ולא נסרקה לתיק על מנת שלא לפגוע בפרטיותו של הנאשם), עולה כי בעקבות תאונת עבודה קשה שחווה, סובל הנאשם ממצב נפשי מורכב על רקע טראומה, המשליך על כל מישוריי חייו. במהלך השנים האחרונות, הנאשם התגרש וכן נוהל בעניינו הליך חדלות פירעון. במסגרת הליך זה, נמכרו כל נכסיו של הנאשם, לרבות דירת מגוריו וכיום הינו מתגורר בדירה בשכירות. לצורך פירעון החובות, נטל הנאשם הלוואות כנגד קרן הפנסיה שלו. הנאשם פרע את חובותיו ובעניינו צו הפטר. כמו כן, ולאחר השקעת מאמצים ניכרים מצדו, הסיר הנאשם את המחדל במלואו.

29. בהסרת המחדל, אמנם אין בכדי למחוק את מעשי העבירה, אך יש בכך בכדי ללמד על קבלת אחריות מלאה, על חרטה עמוקה ורצון כנה לכפר, שמוצאת ביטוי במעשים ולא רק במילים. כמו כן, יש בכך בכדי לצמצם את הנזק שנגרם לקופה הציבורית, בהשבת מלוא הכספים שנגזלו ממנה. מקובלת עלי טענת ב"כ הנאשם, כי ראוי שינתן משקל משמעותי, בגזירת הדין, להסרת המחדל במלואו.

30. בנסיבות שפורטו לעיל, לא מצאתי טעמים לחומרה או לקולא לסטייה ממתחם הענישה אותו קבעתי לעיל, אולם נוכח הסרת המחדל ובמכלול השיקולים אני מוצאת למקמו ברף התחתון של המתחם.

סוף דבר:

31. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.

הממונה על עבודות השירות מתבקש להודיע על מועד עדכני לתחילת ריצוי העונש. שימת לב הממונה על עבודות השירות להחלטתי בפרוטוקול הדיון בדבר מועד תחילתן.

מובהר לנאשם כי עליו לפעול בהתאם להוראות ודרישות הממונה, שאחרת יכול וידרש לרצות את יתרת המאסר בכליאה ממשית.

ב. 7 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה מסוג פשע לפי חוק מס ערך מוסף.

ג. 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירה מסוג עוון לפי חוק מס ערך מוסף.

ד. קנס בסך 20,000 ₪, או 40 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב - 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 15.10.24 ובכל 15 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום מתשלומי הקנס, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ה. התחייבות כספית, ע"ס 30,000 ₪, שלא יעבור הנאשם עבירה לפי חוק מס ערך מוסף, למשך 3 שנים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתוך 45 ימים מהיום

ניתן היום, ח' אלול תשפ"ד, 11 ספטמבר 2024, במעמד הצדדים.