פסק דין

1.  לפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדו.

רקע כללי

2.  ביום 11.10.21 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום, במסגרתו נטען כי ביצע עבירה של עיסוק כקבלן כח אדם ללא רישיון כדין, בניגוד לסעיפים 2(א), ו- 20(ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ"ו - 1996.

3.  מענה לאישום הוגש רק ביום 27.5.24, בין היתר בשל קושי של המאשימה למסור לנאשם את כתב האישום.

בתשובה לאישום הכחיש הנאשם את המיוחס לו, וטען, בין היתר, כי הוא היה קבלן שירותי ניקיון, ולא קבלן כח אדם, ומשכך על פי הדין הוא לא נדרש לאחוז ברישיון קבלן כח אדם.

4.  בתכוף לאחר הגשת התשובה לאישום, הגישה המאשימה בקשה לתיקון האישום, במסגרתה עתרה, בין היתר, לתיקון הוראת החיקוק בה הואשם הנאשם, כך שתיוחס לו עבירה של עיסוק כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון, במקום עבירה של עיסוק כקבלן כח אדם ללא רישיון.

5.  בהחלטה מיום 30.7.24 נדחתה הבקשה לתיקון סעיפי האישום, מן הטעם שמדובר בעניין מהותי המצוי בלב ליבו של האישום, ולא בעניין טכני, ומאחר שהבקשה לתיקון האישום הוגשה בתכוף לאחר הגשת המענה לאישום, במסגרתו חשף הנאשם את קו הגנתו. מכאן, שבנסיבות אלה, התרת תיקון האישום עלולה לקפח את זכותו של הנאשם להתגונן. עוד נקבע באותה החלטה, כי היה על המאשימה מצופה היה מהמאשימה לבדוק את עצמה, בפרט בנושא כה מהותי - סעיף האישום הרלבנטי, בפרט משעה שכתב האישום הוגש בשנת 2021, ואילו הבקשה לתיקון סעיף האישום הוגשה רק כשלש שנים לאחר מכן.

6.  לאחר מתן ההחלטה שנעתרה באופן חלקי בלבד לבקשה לתיקון האישום, הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן (בנוגע לעניינים שלגביהם כן הותר התיקון), והנאשם הגיש בקשה לביטול האישום.

עיקר טענות הצדדים

7.  לטענת הנאשם, העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות עבירה, שכן לא נטען כי הנאשם סיפק שירותי ניקיון שלא כדין, אלא שירותי כח אדם שלא כדין. מכאן, שגם אם כל העובדות שנטענו בכתב האישום תוכחנה, לא ניתן יהא להרשיעו בעבירה המיוחסת לו.

8.  מנגד טענה המאשימה, כי אין לבטל את האישום.לטענתה, נפלה טעות בכתב האישום, וזו גם הסיבה בגינה הוגשה הבקשה לתיקונו. המאשימה ציינה, כי אמנם אין בכוונתה להוכיח כי הנאשם עסק במתן שירותי כח אדם שלא כדין, אלא שאין לביטל את האישום, מאחר שניתן להרשיעו מכח סעיף 184 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי).

דיון והכרעה

9.  לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. ואפרט.

10.  סעיף 149 (4) לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כדלקמן:

"לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן -

(1) ...

(4) העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה"

11.  בית המשפט יורה, אפוא, על ביטול כתב האישום רק מקום בו גםאםיודההנאשםבכלהעובדותהמפורטותבכתבהאישום, לאיהיהבסיסלהרשעתו.

12.  בענייננו, צוין בכתב האישום כי הנאשם עסק כקבלן כח אדם ללא רישיון, וזו גם העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

13.  מצב דברים זה אינו מתאים לסעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי, מאחר שהעובדות המתוארות בכתב האישום מהוות עבירה, ואם תוכחנה כנכונות, יכול ויהא בכך כדי להביא להרשעת הנאשם. עם זאת, המדינה הבהירה בתגובתה לבקשה לביטול האישום, כי אין בכוונתה להוכיח כי הנאשם עסק במתן שירותי כח אדם שלא כדין, כי אם במתן שירותי ניקיון שלא כדין. בנסיבות אלה, ניתן לקבוע כבר כעת, שלא יוכח בפנינו כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

14.  טענת המדינה כי יכול וניתן יהא להרשיע את הנשאים מכח סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, דינה להידחות.

סעיף 184 קובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום"

(ההדגשה אינה במקור, ד.ח.ז)

15.  כפי שכבר נקבע בהחלטה מיום 30.7.24, בענייננו, הבקשה לתיקון האישום הוגשה בסמוך - וסביר להניח שאף בעקבות - הגשת המענה לאישום, במסגרתו חשף הנאשם את קו הגנתו, והודה כי עיסוקו היה קבלן שירותי ניקיון וכי הוא לא אחז ברישיון כדין לעיסוק מסוג זה. בנסיבות מיוחדות אלה, לא ניתן יהא לקבוע כי ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן מפני אישום בו הוא למעשה כבר הודה, ולכן ענייננו אינו נופל לגדר סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי.

16.  משכך, דומה כי אין מנוס, אלא להורות על ביטול האישום.

סוף דבר

17.  הבקשה מתקבלת.

18.  המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז אלול תשפ"ד, (19 ספטמבר 2024), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.