ת"פ (תל אביב) 29261-09-21 – מדינת ישראל נ' י.א. כספות בע"מ
ת"פ (תל-אביב-יפו) 29261-09-21 - מדינת ישראל ע"י נ' י.א. כספות בע"מ ואח'מחוזי עבודה תל-אביב-יפו ת"פ (תל-אביב-יפו) 29261-09-21 מדינת ישראל ע"י ב"כ - עו"ד יוסי עטון נ ג ד 1. י.א. כספות בע"מ 2. יאיר וינשטיין 3. אברהם רחמים בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו -יפו [06.01.2025] לפני : כב' השופטת מירב קליימן ע"י ב"כ: עו"ד חגי הופן גזר דין
1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום אשר ייחס להם אישומים מכוח חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").
2. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשמת 1 (להלן: "החברה") היא חברה בע"מ הרשומה בישראל והנאשמים 2-3 (להלן: "הנאשמים") שימשו במועדים הרלוונטיים כל אחד כמנכ"ל החברה. בתקופה שמחודש 01/2020 ועד לחודש 04/2021 התקשרה החברה עם עסק בשם "איילה שירותי ניקיון ואחזקה" הרשום כעוסק מורשה על שמה של הגב' איילה ארמה (להלן: "העוסק" ו"איילה" בהתאמה) בהסכם לאספקת שירותי ניקיון באמצעות עובד בשם עובדיה ארמה (להלן: "עובדיה") בעלה של איילה, וזאת מבלי שהיה בידי העוסק רישיון לעסוק כקבלן שירותי ניקיון כנדרש בחוק. במעשים אלו, לטענת המאשימה, הפרה החברה את איסור ההתקשרות ואיסור קבלת השירות ממי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד, עבירה בניגוד לסעיפים 10ב(א) + 20(ד) לחוק והנאשמים הפרו את חובת הפיקוח המוטלת עליהם מכוח סעיפים 10ב(א)+20(ד)+21 לחוק.
3. ביום 8.8.2024 הרשעתי את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. טיעוני הצדדים לעונש נשמעו בפני ביום 25.12.2024 ואפנה כעת לגזור את דינם של הנאשמים.
|
|
4. המאשימה סבורה כי מתחם הענישה ההולם בעניינה של הנאשמת נע בין 70-80 אחוזים מהקנס המקסימלי וביחס לנאשמים עומד המתחם בין 55-75 אחוזים מהקנס המקסימלי. בהתאם, ביקשה המאשימה לגזור על הנאשמת קנס בגובה 10,800 ₪ ולגבי הנאשמים קנס בגובה 18,980 ₪ כל אחד, בתוספת חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות (ר' גם סעיף 19 לטיעונים הכתובים שהוגשו ע"י המאשימה, מ/1). הנאשמים ביקשו להסתפק בקנס של כמה אלפי שקלים בלבד והפנו לגילם המבוגר ולמצבם הרפואי, עברם הנקי, מצבה הכלכלי של הנאשמת, התמשכות ההליכים ולכך כי מדובר בעבירה שבוצעה תוך מחשבה פלילית ברף הנמוך של עצימת עיניים.
דיון והכרעה 5. תיקון מספר 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") שענייננו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, מגדיר מהם השלבים שעל בית המשפט לעבור טרם גזירת עונשו של נאשם. בשלב הראשון, טרם ייגזר עונשו של נאשם, על בית הדין לקבוע האם המדובר בעבירה אחת או בכמה עבירות וככל שמדובר בכמה עבירות, יש לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או אירועים נפרדים.
6. בענייננו, מדובר בהתקשרות אחת המהווה אירוע אחד ואף המאשימה לא טענה אחרת. בשלב השני של גזירת הדין, על בית הדין לקבוע את מתחם הענישה ההולם ובכלל זאת להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
7. בענייננו, סעיף 20(ד) לחוק מעמיד את הקנס המירבי על עבירת איסור ההתקשרות וקבלת שירות ממי שאינו בעל רישיון או היתר מיוחד, על סך של 14,400 ₪ (הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין). אשר להפרת חובת הפיקוח, סעיף 21(א) לחוק מעמיד את הקנס המקסימלי על סך של 29,200 ₪ (לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).
8. בכל הנוגע לערכים המוגנים ע"י העבירות בהן הורשעו הנאשמים, מדובר בהבטחת זכויות העובד המועסק במתכונת העסקה משולשת ורווחתו, לאור היותם של עובדים אלו 'מועדים לניצול' (ר' ע"ב (ארצי) 11/07 אל אור אילת תפעול ואחזקות בע"מ - מדינת ישראל, ניתן ביום 11.8.2008).
9. אשר למדיניות הענישה הנוהגת, עיון בפסיקה מעלה כי המתחם לו עתרה המאשימה הינו גבוה מהמקובל (ר' לעניין זה סקירתה של כב' הנשיאה יהלום בכל הנוגע לעבירה בה הורשעה הנאשמת בת"פ (ת"א) 57900-12-19 מדינת ישראל - טוטאליות בע"מ, גז"ד מיום 19.9.2024). לפיכך מצאתי לקבוע את המתחם ההולם בין 20%-50% מהקנס המקסימלי עבור הנאשמת. עבור הנאשמים, סברתי כי יש להעמיד את מתחם הענישה ההולם בין 30%-60% מהקנס המקסימלי, העומד כאמור על 29,200 ₪ בגין הפרת חובת הפיקוח. בקביעת המתחם לקחתי בחשבון את העובדה כי 'הלכה למעשה' לא נפגעו כאן זכויות של עובדים, צדדים שלישיים, אלא העובד היה בעלה של העוסקת עימה התקשרו הנאשמים ומהעבר האחר את אפשרות הפגיעה בעובדים, שהייתה קיימת גם בהתקשרות זאת. עוד לקחתי בחשבון את מדיניות הענישה כמפורט לעיל.
|
|
10. אשר לגזירת דינם של הנאשמים בתוך המתחמים שנקבעו. בעניין זה לקחתי בחשבון את העובדה כי הנאשמים לא הודו בעבירות שיוחסו להם והורשעו לאחר הליך הוכחות. אמנם, אין לזקוף זאת לחובתם, שכן זכותם של הנאשמים לנהל הליך הוכחות ולנסות להוכיח את חפותם, אולם בד בבד לא ניתן לקחת בחשבון לזכותם בשלב גזירת הדין חיסכון בזמן שיפוטי. עוד לקחתי בחשבון את תקופת ההעסקה של שנה ו-4 חודשים. מנגד, לזכות הנאשמים הבאתי בחשבון את גילם המבוגר של הנאשמים ומצבם הרפואי והכלכלי. בעניין זה אציין כי ב"כ הנאשמים הגיש לעיוני במהלך הדיון מסמכים רפואיים המעידים על מצבם הבריאותי ונסיבותיהם האישיות/המשפחתיות.
11. לאור האמור, סברתי כי יש לגזור על הנאשמת קנס העומד על 25% מהקנס המקסימלי, קרי 3,600 ₪ ועל הנאשמים קנס העומד על הרף התחתון של מתחם הענישה, קרי 30% מהקנס המקסימלי, שהוא 8,760 ₪ לכל אחד.
12. עוד סברתי כי יש מקום להקל על הנאשמים בתשלום הקנסות, ולחלק את התשלומים ל-24 תשלומים שווים ורצופים, כאשר התשלום הראשון ישולם ביום 1.2.2024. אם אחד התשלומים לא ייפרע במועד, מלוא הקנס יעמוד לפירעון מידי. בנוסף, יחתמו הנאשמים עד ליום 15.2.2024 על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשעו למשך שלוש שנים ממועד מתן גזר הדין, כאשר גובה ההתחייבות תהיה בגובה הקנס המקסימלי הקבוע לצידן של העבירות בהן הורשעו הנאשמים: עבור הנאשמת 14,400 ₪ ועבור הנאשמים 29,200 ₪.
13. תשומת לב הנאשמים מופנית להוראות הכלליות הבאות: א. ככל שמועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליהם להקדים את התשלום על מנת להימנע מקנסות ומריבית פיגורים. ב. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית הדין. ג. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות: • בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il. • במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום). ד. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******.
14. בהסכמת הצדדים, גזר הדין יישלח בדואר/בנט המשפט.
15. זכות ערעור כדין.
|
|
ניתן היום, ו' טבת תשפ"ה, 06 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
|
