2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, נאשמת 1 הייתה חברה פרטית שעסקה בפעילויות בנדל"ן כאשר נאשם 2 שימש כדירקטור וכבעל מניות בה, נאשמת 3 הייתה חברה פרטית שעסקה בשירותי ייעוץ ניהולי כאשר נאשם 4 שימש כדירקטור וכבעל מניות בה ונאשמת 5 עסקה בעבודות חקלאיות כאשר נאשם 6 היה בעל מניות בה.

3. עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן בין השנים 2019-2020 ניכו הנאשמים חשבוניות מס כוזבות באופן הבא:

נאשם 2 קיזז יחד עם נאשם 7, שתיקו הופרד ומתנהל בפני מותב אחר (להלן - נאשם 7), מס תשומות מ-533 חשבוניות כוזבות ע"ש חברות שונות, מדו"חותיה התקופתיים של נאשמת 1, כאשר סכום החשבוניות הכולל עמד על כ - 18,778,992 ₪ מתוכו מע"מ בסכום של כ - 2,729,578 ₪.

נאשם 4 קיזז יחד עם נאשם 7, מס תשומות מ-272 חשבוניות כוזבות ע"ש חברות שונות, מדו"חותיה התקופתיים של נאשמת 3, כאשר סכום החשבוניות הכולל עמד על כ - 10,259,338 ₪ מתוכו מע"מ בסכום של כ -1,489,847 ₪.

נאשם 6 קיזז יחד עם נאשם 7, מס תשומות מ- 185 חשבוניות כוזבות ע"ש חברות שונות, מדו"חותיה התקופתיים של נאשמת 5, כאשר סכום החשבוניות הכולל עמד על כ -7,402,766 ₪ מתוכו מע"מ בסכום של כ-1,079,975 ₪.

במעשיהם המפורטים לעיל, ניכו הנאשמים מס תשומות, מבלי שקיבלו בפועל את הטובין שלגביו הוצאו החשבוניות הכוזבות וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס.

4. הטיעונים לעונש נשמעו בפניי ביום 30.09.2024.

טיעוני הצדדים

5. ב"כ המאשימה ציינה כי לאחר הליך גישור שהתנהל בפני כב' הש' מאסרווה, הצדדים הגיעו להסכמה לפיה כתב האישום יתוקן, הנאשמים יודו ויורשעו בעובדות כתב האישום המתוקן והתביעה תגביל את עצמה לרף ענישה של 15 חודשי מאסר בפועל כאשר ההגנה תטען באופן פתוח לעניין העונש.

6. בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על כל אחד מהנאשמים 2, 4 ו - 6, 15 חודשי מאסר בפועל בנוסף למאסר על תנאי, קנס והתחייבות בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

7. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם, לולא הגבילה עצמה לרף ענישה של 15 חודשי מאסר בפועל בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים, נע בין 18-36 חודשי מאסר ועל בית המשפט להיעזר במתחם זה בבואו לגזור את העונש, בשים לב לפסיקה שדנה בקשר בין קביעת מתחם הענישה בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין לבין קביעת עונש בהתאם להסדר טיעון. ב"כ המאשימה ביקשה לכבד את הסדר הטיעון שהינו הסדר ראוי לטעמה אשר חסך זמן שיפוטי יקר.

לגוף העניין טענה כי הנאשמים לא הסירו את המחדלים נשוא כתב האישום ובמעשיהם פגעו בקופה הציבורית וגרמו לנזק של מיליוני ₪ בנצלם את שיטת הדיווח המבוססת על אמון המדינה בנאשמים. עוד טענה כי עבירות המס פוגעות בערך השוויון בנטל המס ובהוצאות המדינה, במיוחד כאשר מדובר בעבירות שנעשות במטרה להתחמק מתשלום מס מתוך בצע כסף. בנוסף ציינה כי מדובר בעבירות כלכליות מסוג פשע שנעברו בין השנים 2019-2020 כאשר מטרתן היא עשיית רווח על חשבון הציבור.

לדבריה עבירות מסוג זה של שימוש בחשבוניות כוזבות הן מכת מדינה ומדיניות הענישה בעבירות אלה היא של מאסרים ממושכים בפועל וקנסות כבדים שכן הנאשמים הונו את רשויות המס ורק חקירה מאומצת הובילה לחשיפת העבירות אשר הינן קלות לביצוע אך קשות לגילוי.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה, טענה ב"כ המאשימה כי הנאשמים ביצעו את העבירות ביחד עם נאשם 7, אשר לו מיוחסת גם עבירה נוספת ולמרות שלא צויין בכתב האישום המתוקן כי קיבלו הוראות מנאשם 7, הרי שעל פי הפסיקה העוסקת באנשי קש מי שמאפשר במודע כי ייעשה בו שימוש כאיש קש, עומד בחזית העבירה ואליו תופנה האצבע המאשימה כאשר, לדבריה, החוק אינו מבחין בין המבצע המרכזי ובין המבצע בצוותא.

בעתירתה ל- 15 חודשי מאסר בפועל הפנתה ב"כ המאשימה לעפ"ג (מרכז) 9012-01-20 רשות המיסים נ' יחיא ג'אבר [פורסם בנבו] (21.7.2020) בו הורשע הנאשם בעבירות דומות כאשר סכום המחדל עמד על 1,600,000 ₪ ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו ל- 15 חודשי מאסר בפועל בצד מאסר ע"ת וקנס תוך שהוא קובע שיש להחמיר בעונשו של הנאשם שהינו נעדר עבר פלילי, נוכח אי הסרת המחדלים על-ידו הגם שניתנה לו הזדמנות לעשות כן אף בשלב הערעור.

באשר לקנס טענה ב"כ המאשימה כי יש להטיל על הנאשמים קנס משמעותי, בין 5%-10% מגובה המחדל אשר משתנה בין הנאשמים, כדי לעקר את הכדאיות בעבירות מס. בנוסף ביקשה ב"כ המאשימה להטיל קנס סמלי על נאשמות 1, 3 ו-5 שהינן חברות שאינן פעילות.

8. ב"כ הנאשמים טען כי מתחם העונש ההולם בעניינינו נע בין 0-15 חודשי מאסר בפועל הן לאור נסיבות התיק והן לאור הנסיבות המיוחדות של כל אחד מהנאשמים בהפנותו לפסיקה רלבנטית אותה הגיש לבית המשפט.

לדבריו, שלושת הנאשמים, שהינם אנשים פשוטים נעדרי עבר פלילי, עבדו בחברות הנאשמות, קיבלו שכר חודשי, אך לא קיבלו מאומה מהכספים שנגזלו מקופת המדינה שכן הופעלו ע"י אחרים. לדבריו יש למקם כל אחד מהנאשמים ברף הנמוך של מתחם העונש ההולם בהתאם לחווה"ד של הממונה על עבודות השירות בעניינם בהדגישו כי הנאשמים, הינם למעשי "אנשי קש" שהופעלו, כאמור, ע"י אחרים.

באשר לנאשם 6 טען ב"כ הנאשמים כי מדובר בגבר בן 47, גרוש ואב לילד אשר מכור לאלכוהול ומצוי במצב כלכלי קשה מאוד. לדבריו נאשם 6 נמצא בסביבה טיפולית לאורך זמן ולכן כניסה לכלא לתקופה ממושכת תרע את מצבו. לתמיכה בכך הגיש את נ/1 שנכתב ע"י העובדת הסוציאלית המטפלת בו מטעם עיריית ירושלים, גב' בת שבע וינטרוב שאף העידה בשלב הטיעונים לעונש. בעדותה העידה גב' וינטרוב כי נאשם 6 מטופל ביחידה להתמכרויות בירושלים משנת 2017. לדבריה כאשר מצב ההתמכרות קשה, נאשם 6 אינו מודע למעשיו. עוד הסבירה כי נאשם 6 נמצא בשיקום ואם ייכנס למאסר הדבר יכול לגרום לנסיגה במצבו הנפשי. עוד ציינה כי מצבו הכלכלי קשה מאוד, הוא מקבל הבטחת הכנסה, גר בדירה של אביו ולולא דירתו של אביו, היה גר ברחוב.

באשר לנאשם 2 טען ב"כ הנאשמים כי נאשם 2 גרוש, משלם מזונות ואינו עובד. עוד טען כי נאשם 2 סובל מבעיות רפואיות ומבעיות התנהגותיות קשות אשר מקשות עליו להתמודד עם מצבי לחץ ועם קבלת אחריות. לתמיכה בכך הגיש את המסמך נ/2 שנכתב ע"י הרופאה המטפלת בו.

באשר לנאשם 4 טען ב"כ הנאשמים כי נאשם 4 נשוי ואב לארבעה ילדים שהצעיר בהם בן ארבעה חודשים. עוד טען כי מצבו הכלכלי קשה שכן אשתו עקרת בית והוא משתכר בין 5,000-6,000 ₪ בחודש ומשלם שכר דירה בגובה של 1,800 ₪. לתמיכה בכך הגיש לבית המשפט את תלושי המשכורת של נאשם 4 והעתק חוזה הדירה שלו.

ב"כ הנאשמים שב והדגיש כי מדובר באנשים המוכרים לרשויות הרווחה, נעדרי עבר פלילי אשר לא קיבלו כספים לכיסם האישי ולמעשה הופעלו ע"י אחרים שעשו בהם שימוש לצורך ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

לעניין הקנס, טען ב"כ הנאשמים כי הנאשמים אינם יכולים לשלם קנס בשל מצבם הכלכלי הקשה.

הנאשמים בדברם האחרון בפני בית המשפט טענו בפניי כי רומו ע"י אחרים, הדגישו את מצבם הכלכלי והאישי הקשה וביקשו כי בית המשפט יקל עימם ויגזור עליהם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

דיון - קביעת מתחם העונש ההולם

9. תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין), הסדיר את הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בקובעו מנגנון תלת שלבי בעת גזירת העונש. בשלב הראשון יקבע בית המשפט את מספר האירועים הנכללים בעובדות כתב האישום וכנגזרת מכך יקבע את מספר מתחמי הענישה. בשלב השני יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם בהתחשב בעקרון המנחה: הלימה בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג העונש המוטל עליו ומידתו. במסגרת זו ייתן בית המשפט דעתו לשלושה פרמטרים: הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בו; מדיניות הענישה הנוהגת והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובהתחשב באלה כמו גם בשקול הרתעת היחיד והרבים, יקבע את עונשו של הנאשם בתוך מתחם הענישה. חריגה מהמתחם תתאפשר רק בנסיבות חריגות של שיקום, או בהתקיים צורך יוצא דופן בהגנה על שלום הציבור (סעיף 40א-40יג לחוק העונשין).

10. בעניינינו, אני מוצאת כי כתב האישום מתאר אירוע אחד מתמשך בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (29.10.2014) ומכאן שיש לקבוע בגינו מתחם עונש הולם אחד.

11. באשר לממשק בין תיקון 113 לחוק העונשין לבין גזירת העונש בתוך טווח ענישה שהוסכם עליו במסגרת הסדר טיעון, נקבע בפסיקה כי בית המשפט מוסמך לשקול מהו העונש הראוי בשים לב לשיקולי הענישה על פי תיקון 113 לחוק העונשין, לצד יתר השיקולים הרלבנטיים לסוגיית אימוצו של הסדר הטיעון. היינו - העונשים המוסכמים לנאשמים ייבחנו במבחן האיזון ובשים לב לכללי ושיקולי הענישה שבתיקון 113 לחוק העונשין כאשר מתחם הענישה במקרים אלה ייקבע בצורה "רכה" בשים לב לנסיבות שהובילו את המדינה להגיע להסדר טיעון (ראה בעניין זה ע"פ 1901-19 שמעון אסולין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.5.2020) וגם תפ"כ 18081-11-22 מדינת ישראל נגד אקסל-מד בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (16.1.2023)).

12. באשר לערכים החברתיים המוגנים אשר נפגעו מביצוע העבירות - עסקינן בעבירות מס שאינן טכניות, עבירות מסוג פשע. מדובר בעבירות כלכליות, המבוצעות מתוך רדיפת בצע, בניסיון להשיג רווח קל על חשבון הציבור ולכן יש לנסות לאיין את אלמנט הכדאיות הכלכלית בביצוען. כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי נגרעו מקופת הציבור סכומי כסף משמעותיים בהיקפים של מיליוני ש"ח. מעשי הנאשמים היו אקטיביים בכך שניכו מס תשומות ביודעין במטרה להתחמק ולהשתמט ממס, תוך ניצול שיטת הדיווח הנוהגת ויחסי האמון בין המדינה לבין הנישומים. מעבר לפגיעה בקופה הציבורית, עבירות מסוג זה פוגעות גם בעיקרון שוויון הנשיאה בנטל המס ובחשיבות שימור מנגנון הדיווחים לרשויות המס. בנוסף, נגרמת פגיעה באמון הציבור בשלטון החוק. כפי שטענה ב"כ המאשימה, מדובר בעבירות שביצוען קל וגילוין קשה, בבסיסן בצע כסף וביסודן מרמה. מדיניות הענישה בגין עבירות מסוג זה היא מחמירה בדרך כלל ומושפעת ממידת התחכום, משך ביצוע העבירות, השיטתיות שבביצוען וסכומי המס אשר נגזלו מהקופה הציבורית.

13. באשר לנסיבות ביצוע העבירות - במקרה שלפניי סכומי המס שנגרעו מהקופה הציבורית הינם בהיקף של מיליוני ₪ לגבי כ"א מהנאשמים, העבירות נפרשו על פני תקופה של שנתיים והנאשמים לא פעלו להסרת המחדלים.

משכך, במקרה שלפני, מידת הפגיעה בערכים החברתיים המוגנים הינה משמעותית הן נוכח סכומי המס שנגרעו מן הקופה הציבורית ונעים בין 1,079,975 ₪ לגבי נאשם 6 לבין 2,729,578 ₪ לגבי נאשם 2 והן נוכח אי הסרת המחדלים.

14. באשר למדיניות הענישה הנוהגת - העקרון המנחה בענישה לפי חוק מע"מ בעבירות מסוג פשע הוא שיש לגזור בגינן עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

ברע"פ 9004/18 מאירי יצחקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.18),בית המשפט הדגיש את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים כך: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ...".

15. עיון בפסיקה הנוהגת מלמד כי מתחם העונש ההולם במקרים דומים נע בין 10-26 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה נלווית. בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בפסיקה, פרמטרים שעל בית המשפט לשקול בבואו לגזור את הדין הינם, כמפורט לעיל, היקף העבירות, סכומי המס שנגרעו מהקופה הציבורית, משך זמן ביצוע העבירות, ריבוי המעשים והסרת/אי הסרת המחדלים נשוא כתב האישום.

יודגש בעניין זה כי אף אם אלך כברת דרך לעבר הנאשמים ואניח כי הינם "אנשי קש" אשר הופעלו ע"י אחרים, כפי שטען בא כוחם, הרי שבמקרה שלפניי, טענה זו יכולה להשליך לכל היותר על אורך תקופת המאסר בפועל ולא על עצם הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כפי שיפורט להלן בפסיקה הנוהגת אותה הבאתי הכוללת דוגמאות לפסיקה הנוגעת גם לאנשי קש בעבירות דוגמת העבירות בתיק שלפניי.

16. אפנה לפסיקה ממנה ניתן ללמוד על רמת הענישה הנוהגת במקרים דומים שחלקה הובאה ע"י הצדדים:

א. עפ"ג (מרכז) 9012-01-20 רשות המיסים נ' יחיא גאבר [פורסם בנבו] (21.7.2020) - המשיב הורשע על פי הודאתו ב - 16 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ, עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) ו-20 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ. בית משפט השלום הטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בצד קנס בסך 10,000 ₪ ומאסר ע"ת. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר ע"ת וקנס בציינו את חומרת העבירות, תקופת העבירות, היקף העלמות המס העומד על מעל מיליון ₪ והעובדה כי הנאשם לא הסיר את המחדלים נשוא כתב האישום בקובעו כי מתחם העונש ההולם בנסיבות אלה נע בין 12-30 חודשי מאסר בפועל.

ב. ת"פ 46051-09-22 מדינת ישראל נ' ע.ב.ג.ד בניה ויזמות בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (27.6.2024) - הנאשם הורשע בריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בכך שניכה באמצעות הנאשמת, בדוחות התקופתיים שהגיש למע"מ, 32 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס, בסכום מס מצטבר בסך 1,258,358 ₪. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10-24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר ע"ת למשך שנתיים, קנס בסך 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

ג. עפ"ג 63032-03-24 מדינת ישראל נגד אילן גורגי יעקב [לא פורסם] (19.6.2024) -המשיב הורשע בריבוי עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כשסכום המחדל עמד על 541,000 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודת שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל בצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר ע"ת למשך שנתיים, קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש והמליץ לצדדים להסכים להחמרה בעונשו של המשיב לכדי 10 חודשי מאסר בפועל, תוך שהוא קובע כי במקרה זה "די שנאמר כי נסיבות ההרשעה מחייבות אמירה נורמטיבית, שלפיה הענישה ההולמת היא מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח".

ד. עפ"ג 17342-07-18 רשות המיסים נ' יוסי אסור ואח' [פורסם בנבו] (20.11.2018) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשמים בביצוע עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב1) לחוק מע"מ כאשר סכום המס הנובע מהעסקאות עלה על 2.5 מיליון ₪, קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ל- 24 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, החמיר את עונשו של הנאשם ל-12 חודשי מאסר בפועל וציין כי נפסק זה מכבר כי אינטרס הציבור מחייב ענישה מרתיעה, ויש להעדיפו על פני התחשבות בנסיבותיו האישיות של עבריין המס.

ה. עפ"ג 28641-02-23 פחר אלדין סיורי נגד רשות המסים [פורסם בנבו] (17.5.2023) - המערער הורשע בבית משפט השלום ב-32 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ כאשר בכך התחמק מתשלום מס בסך 474,443 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בצד ענישה נלווית וגזר על המערער, שהסיר חלק זניח בלבד מהמחדלים, 10 חודשי מאסר בפועל, 4 חודשי מאסר ע"ת, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות להימנע מביצוע עבירה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש.

ו. ע"פ (ת"א) 17327-07-17 נמירובסקי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.2018)- המערער הורשע בניכוי מס תשומות שלא כדין ללא אסמכתאות בסך של 1,233,384 ₪, ובהוצאת חשבוניות פיקטיביות שסכום המס הנובע מהן 249,600 ₪. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 14-36 חודשי מאסר בצד ענישה נלווית וגזר על המערער 17 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות. בערעור, לא מצא בית המשפט המחוזי להתערב בעונש המאסר, אך הקל בקנס נוכח מצבו הכלכלי הקשה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, תוך מתן משקל נוסף לטענה לפיה הנאשם לא נהנה מפירות מעשיו. במקרה זה עלתה הטענה לפיה שימש הנאשם כאיש קש עבור אחרים.

ז. ת"פ (ת"א) 16678-12-18 מדינת ישראל נ' קונסטנטין גמשליישוילי [פורסם בנבו] (11.4.21) - בית המשפט הרשיע את הנאשם על יסוד הודאתו בביצוע 54 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) ועבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון דיוני בכך שפעל בנאשמת (בה היה רשום כדירקטור ובעל מניות) ביחד עם אחר ועל פי הנחיותיו לניכוי מס תשומות על יסוד 54 חשבוניות מס כוזבות, כשסכום מס התשומות בסך 1,758,471 ₪. המאשימה הגבילה את עתירתה העונשית לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, תוך שצוין שבבסיס ההסדר נלקחה בחשבון העובדה כי הנאשם שימש כאיש קש, קיים קושי ראייתי ונסיבות אישיות. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 24 חודשי מאסר בשים לב לכך שהנאשם איש קש וגזר על הנאשם, שלא הסיר את מחדלי כתב האישום, עונש של 10 חודשי מאסר בפועל בנסיבות החריגות של המקרה שכללו כאמור אף קושי ראייתי.

ח. ת"פ (שלום רמלה) 29194-12-12 מדינת ישראל נגד מדנאל חברה לבניה בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (2.4.2015) - בית המשפט הרשיע את הנאשם בריבוי עבירות לפי סעיפים 117(א)(3) ו - 117(א)(6) לחוק מע"מ בשני כתבי אישום נפרדים שאוחדו, לגבי סכום השתמטות בסך 900,000 ₪. בית המשפט קבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-24 חודשי מאסר בצד ענישה נלווית וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר ע"ת למשך 3 שנים וקנס בסך 50,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו תוך שהוא לוקח בחשבון לקולא את גילו של הנאשם, העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי, השפעת המאסר על משפחתו והעובדה כי חסך זמן שיפוטי יקר ולחומרה את אי הסרת המחדלים על-ידו.

ט. רע"פ 5253/17 אשרף אבו סרייה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.4.2018)- המבקש הורשע על פי הודאתו ב- 21 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך כדין במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 1,589,961 ₪, ללא תחכום וללא שימוש בחשבוניות כוזבות. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 30 חודשי מאסר בפועל. מחדלי כתב האישום לא הוסרו. על המבקש נגזרו 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 60,000 ₪. ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שהגיש המבקש נדחתה.

י. ת"פ (שלום רמלה) 26654-06-14מדינת ישראל נגד מחמוד אל באסל ואח' [פורסם בנבו] - בית המשפט הרשיע את הנאשמים בריבוי עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5), 117(ב1) ו - 117(ב2)(3) לחוק מע"מ לגבי סכום השתמטות 1.1 מיליון ₪ כאשר המחדל הוסר באופן חלקי. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8-24 חודשי מאסר ביחס לעבירות שבוצעו במשך שנה, וזאת תוך התחשבות בהסדר טיעון מסוג "טווח ענישה מוסכם" בין הצדדים שנע בין 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודת שירות ל - 8 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי עבודות שירות, 5 חודשי מאסר ע"ת או 4 חודשי מאסר תמורתו וקנס בסך 50,000 ₪ תוך שהוא מציין לקולא את חלוף הזמן בהגשת כתב האישום, הסרה חלקית של המחדל והסדר הטיעון בין הצדדים.

יא. רע"פ 1866/14 אופיר זקן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (13.3.2014)- בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ בכך שהגיש דוחות כוזבים וניכה מס תשומות שלא כדין בסך 2,226,217 ₪, במסגרת הסדר טיעון שכלל טווח ענישה מוסכם לפיו המאשימה תגביל עצמה ל - 10 חודשי מאסר בפועל. בית משפט השלום גזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר ע"ת ובשל הסכמת המאשימה לא הוטל עליו קנס תוך שהוא מתחשב בכך כי הנאשם הסיר את כל המחדלים נשוא כתב האישום. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור הנאשם על חומרת העונש ובית המשפט העליון דחה את בקשתו למתן רשות ערעור בציינו את הפסול במעשי המבקש אשר התחמק באופן שיטתי מתשלום מס אמת משך שנים ובהיקף ניכר.

17. לאור האמור לעיל ובהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג) ולאחר שנתתי דעתי להסדר הטיעון בין הצדדים שכלל טווח ענישה מוסכם, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות התיק שלפניי נע בין 10-26 חודשי מאסר בנוסף לענישה נלווית של מאסר ע"ת והתחייבות להימנע מביצוע עבירה.

בעניין זה מצאתי להעיר כי הסדר הטיעון שהוצג לי על ידי הצדדים, וגם אם יש בו הטבה מסוימת לנאשמים (הגבלת הרף העליון ל-15 חודשי מאסר), איננו חורג ממדיניות הענישה הראויה, ולכן בהתחשב בנימוקי הצדדים להסדר, אני מאמצת את ההסדר כך שהעונש ייגזר לפי טווח הענישה המוסכם.

באשר לקנס, מדובר בעבירות הנעברות לצורך הפקת תועלת כלכלית כפי שטענה בצדק ב"כ המאשימה ומשכך קיימת חשיבות לענישה כספית משמעותית אשר תלמד כי אין תועלת כלכלית בביצוע עבירות אלה. אשר למתחם הקנס, יש להתחשב בחומרת העבירות, סכום המס נשוא כתב האישום אך גם ביכולתם הכלכלית של הנאשמים ובמאמציהם, ככל שהיו כאלה, להסיר את המחדלים נשוא כתב האישום.

לאחר כל אלה ותוך התחשבות בשיקולים השונים, מצאתי להעמיד את מתחם הקנס בעניינינו, בין 10,000 - 50,000 ₪ לגבי כל אחד מהנאשמים.

בגזירת העונש המתאים לנאשמים, במסגרת מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא לחוק). במסגרת זו מצאתי לתת משקל לקולא לכך שהנאשמים הודו בביצוע העבירות וחסכו זמן שיפוטי יקר. עוד מצאתי לתת משקל לקולא למצבם האישי והכלכלי הקשה כפי שתיאר בפניי בא כוחם וכפי שעולה מחוות דעתה (נ/1) ומעדותה של גב' וינטרוב באשר למצבו של נאשם 6, כפי שעולה מ-נ/2 שנכתב ע"י הרופאה המטפלת בנאשם 2 באשר למצבו של נאשם 2, וכפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט באשר למצבו הכלכלי של נאשם 4 ומדברי הנאשמים עצמם בבית המשפט.

18. אין במקרה שלפני שיקולי שיקום ושיקולים של הגנה על שלום הציבור אשר יש בהם כדי להצדיק חריגה ממתחם העונש ההולם.

19. אשר לעונש בתוך המתחם, לחומרה יש לקחת בחשבון כי הנאשמים לא הסירו את המחדלים נשוא כתב האישום. לקולא יש להתחשב במצבם האישי והכלכלי הקשה של הנאשמים ולשיתוף הפעולה שלהם בחקירה ובבית המשפט אשר חסך זמן שיפוטי יקר.

20. נוכח כל האמור לעיל ולאחר שלקחתי בחשבון את כלל השיקולים ובשים לב לפסיקה הנוהגת במקרים דומים, לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, לחלקם בביצוע העבירות בהתאם לכתב האישום המתוקן ולתפקידו של נאשם 7 ולכך שהמאשימה הגבילה את עצמה לרף של 15 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהנאשמים, אני סבורה שיש למקם את הנאשמים קרוב לתחתית המתחם שקבעתי, הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס, כל אחד בהתאם לחלקו ולהיקף העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וכל אחד עפ"י נסיבותיו האישיות שפורטו לעיל.

סוף דבר

אשר על כן ונוכח המפורט לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשם 2:

א. מאסר בפועל למשך 14 חודשים.

ב. מאסר למשך 6 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.

ג. קנס בסך 18,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.2.2025 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ד. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 20,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה שבה הורשע.

נאשם 4:

א. מאסר בפועל למשך 12 חודשים.

ב. מאסר למשך 5 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.

ג. קנס בסך 12,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 20 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.2.2025 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ד. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 10,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה שבה הורשע.

נאשם 6:

א. מאסר בפועל למשך 10 חודשים.

ב. מאסר למשך 4 חודשים, ואולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים יעבור עבירה מסוג פשע לפי חוק מע"מ.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-20 תשלומים שווים, חודשיים ורצופים, החל מיום 1.2.2025 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו. אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ד. אני מטילה על הנאשם התחייבות כספית בסכום של 7500 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מביצוע עבירה שבה הורשע.

נאשמות 1, 3 ו - 5 : קנס סמלי בסך 100 ₪ כל אחת שישולם בתוך 30 יום מהיום.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/פיצוי/ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

• במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתוך 45 יום.

ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ה, 09 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.