ו. המאשימה מבקשת לקבוע: (1) בגין עיסוק כקבלן ללא רישיון - מתחם שבין 45-55% מהקנס המרבי ולהשית קנס בסך 7,200 ₪. לטענת המאשימה אמנם מדובר ב-13 מזמינות, אך לפי הפסיקה יש לראות עבירה זו כעבירה אחת; (2) בגין אי מסירת תלושים - קנס בטווח שבין 10,000-20,000 לכלל העבירות; (3) בגין אי מסירת תלוש לעובד זר - קנס בסך 58,400 ₪ לכלל העבירות.

ז. בנוסף מבקשת המאשימה כי הנאשם יחויב לחתום על כתב התחייבות להימנע מביצוע עבירות בהן הורשע ל- 3 שנים מיום גזר הדין, וככל שיפר התחייבותו יידרש לשלם קנס בגובה הקנס המרבי הקבוע בחוק לכל עבירה, וזאת בנוסף לכל קנס שמשלם בגין גזר דין קודם או ל-90 ימי מאסר תמורת הקנס שלא ישולם. [המאשימה משאירה את עניין תשלומי הקנס לשיקול דעת בית הדין.

5. טיעוני הנאשם

א. עבד בתמימות ללא רישיון. עבר משברים רבים והכי קל היה לו להתעסק במתן שירותי ניקיון. הנאשם ואשתו הלכו בלילות לנקות משרדים כדי לכסות את חובות והוצאות הבית.

ב.לקוחות לא רצו להמשיך לקבל ממנו שירותי ניקיון, והנאשם נאלץ לסגור את העסק. לאחר תקופה פתח חנות בשדרות. אין לנאשם כתב אישום נוסף.

ג. לאחר שהשקיע כספים רבים בחנות ונטל הלוואות, כולל מבנו שלקח הלוואה כדי לעזור לו, עד שהחנות החלה לייצר רווחים פרצה המלחמה. החנות היתה סגורה תקופה בעקבות המלחמה והנאשם לא קיבל מענקים מהמדינה, למעט מענק של כ-40,000 ₪, אשר את מחציתו נדרש להחזיר כי הוא תושב יבנה.

ד.הנאשם נכנס לחובות ולקשיים כלכליים. צ'קים רבים שלו חזרו, ולכן ספקים מבקשים ממנו תשלום במזומן. כמו כן, הנאשם ואשתו עברו תאונת דרכים, ובעקבות התאונה עבר ניתוח.

ה. הנאשם פתח את החנות ב- 1.3.2024 אחרי שהסחורה נהרסה (מדובר בחנות לארטיקים וגלידות). הנאשם מבקש מבית הדין להתחשב במצבו, ולפרוס לו את הקנס לתשלומים רבים ככל האפשר. הנאשם לא יוכל לעמוד בתשלום מעבר ל-1,000 ₪ לחודש.

דיון והכרעה

6. סימן א'1 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), כפי שתוקן במסגרת תיקון מס' 113, עוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. בהתאם לקבוע בסימן זה יש לגזור את דינם של נאשמים, תוך נקיטה בשלושה שלבים כאשר העיקרון המנחה הוא עיקרון ההלימה, הקבוע בסעיף 40ב לחוק העונשין שעניינו "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".

7. לפי תיקון 113, קיימים שלושה שלבים שעל בית הדין ליישם טרם קביעתו של עונש במשפט הפלילי: בשלב הראשון יש לבדוק האם הנאשם הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית הדין לקבוע אם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. בשלב השני יש לקבוע מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. בשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיימים חריגים המאפשרים חריגה לקולה או לחומרה) (ר' ע"פ 57160-01-14 מדינת ישראל -חדוות הורים בע"מ (8.11.14)) (להלן: עניין חדוות הורים).

שלב ראשון: האם מדובר באירוע אחד או במספר אירועים

8. לאחר שנתתי דעתי לעובדות כתב האישום, סבורני כי יש לקבל את טענת המאשימה לפיה מדובר בשלושה אירועים שונים, המצדיקים קביעת מתחם ענישה לכל אחד מהם בנפרד, שכן כל אחד מהאירועים עומד בפני עצמו, יכול היה להתקיים גם ללא האירוע האחר, ובכל אחד מהם נפגעים ערכים חברתיים שונים. כמו כן, העבירות בכל אחד מהאירועים לא נובעות אחת מהשנייה ולא נלוות אחת לשנייה, גם אם חלקן בוצעו באותו פרק זמן. אשר לעבירות של אי מסירת תלושי שכר לפי חוק הגנת השכר ולפי חוק עובדים זרים, יצוין כי עבירות אלה בוצעו ביחס לעובדים שונים, בפרקי זמן שונים ובעבירה של אי מסירת תלוש שכר לעובד זר כלולים ערכים חברתיים נוספים על אלו שנפגעים בעצם ביצוע עבירה של אי מסירת תלוש שכר לפי חוק הגנת השכר.

9. אשר לעובדה כי העיסוק כקבלן שירות ללא רישיון נעשה באמצעות 13 עובדים אצל 12 מזמינות שירות שונות - אין בכך ללמד שהעסקת כל עובד מבטאת אירוע או עבירה נפרדת וכן אין משמעות לכך שהנאשם פעל מול מספר מזמיני שירות, שכן יסודות העבירה בהקשר זה אינן מתייחסות להעסקת עובדים או ללקוחות הצורכים את שירותי הקבלן, אלא לעצם העיסוק כקבלן שירות ללא רישיון (ע"פ (ארצי ) 48166-10-22 קלינינג סולושיין בע"מ - מדינת ישראל (18.9.23)). לפיכך, אני קובעת כי הנאשם עבר עבירה אחת של 'עיסוק' ללא רישיון.

10. בניגוד לעבירת העיסוק כקבלן ללא רישיון, משהחובה למתן תלוש חלה מדי חודש בחודשו, הרי שכל אחד משני האישומים/אירועים הנוספים כולל בחובו מספר עבירות.

שלב שני: קביעת מתחם הענישה ההולם

אירוע ראשון - עיסוק כקבלן שירות

11. הערך החברתי שנפגע - חוק העסקת עובדים נועד להגן על האינטרס של ציבור עובדים מוחלש בעל כוח מיקוח קטן ולהבטיח את זכויותיהם. לצורך הגשמת תכלית החוק, הותנה העיסוק כקבלן שירות, כהגדרתו בחוק, בקבלת רישיון. הענקת הרישיון מותנית בדרישות שנועדו להבטיח את זכויות עובדי הקבלן ורווחתם, ביניהן דרישה להפקדת ערבות כתנאי לקבלת הרישיון, וזאת לצורך הבטחת מילוי התחייבויות הקבלן לעובדיו מתוך חשש כי הקבלן יפסיק את פעילותו תוך השארת עובדיו מול שוקת שבורה (בג"צ 450/97 תנופה שרותי כוח אדם ואחזקות בע"מ - אלי ישי שר העבודה והרווחה, פ"ד נב (2) 433 (27.5.98)); ע"ע (ארצי) 520-09 אופקים א.ג. בע"מ - מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (17.10.10)). הערך החברתי שנפגע כתוצאה מעיסוק ללא רישיון הוא, איפוא, ערך השמירה על זכויות עובדי הקבלן. העובדה שהנאשם פעל ללא רישיון מנעה מאוכלוסיית העובדים שהועסקה על ידו, בין היתר, רשת ביטחון כלכלית שהיתה עשויה להיות מוענקת להם באמצעות הערבויות המופקדות לצורך קבלת הרישיון. בענייננו, מידת הפגיעה בערך זה נלמדת גם ממספר העובדים שהועסקו על ידי הנאשם, גם אם לא הוכח נזק.

12. מדיניות הענישה הנהוגה - הקנס הקבוע בדין לעבירה של עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון הוא 14,400 ₪ (סעיף 20(ב1) לחוק העסקת עובדים וסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין). משקבענו כי מדובר באירוע הכולל עבירה אחת הרי שסכום זה יילקח בחשבון כקנס המרבי.

13. עיון בפסיקת בתי הדין מעלה כי מתחם ענישה הנהוג בעבירה של עיסוק כקבלן שירות/כוח אדם ללא רישיון נע בין 20% ל 60% מהקנס המרבי (ר' לדוגמא ת"פ (נצ') 31589-11-18 מדינת ישראל - חלילי ג'ריס (2.12.21) והפסיקה הנזכרת בו; ת"פ (ת"א) 36801-10-19 מדינת ישראל - ראד טלאב אליאור (10.2.21) בו נקבע מתחם ענישה הנע בין 30%-60% מגובה הקנס המרבי; ת"פ (חי') 26402-06-19 מדינת ישראל - סעיד בדארנה (1.12.21) נקבע כי מתחם הענישה ההולם עומד על 60%-20% מהקנס המרבי, ת"פ (חי') 25911-04-20 מדינת ישראל - דניאלה דננברג (22.10.20) שם נקבע מתחם ענישה של 30%-60% מהקנס המרבי; ת"פ (י-ם) 127/09 מדינת ישראל - דואיב אלירן (6.4.16), שם נקבע מתחם ענישה בשיעור שבין 50%-20% מהקנס המרבי).

14. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בענייננו העבירה בוצעה במשך 10 חודשים, במהלכם הועסקו 13 עובדים, ולא נטען כי נגרם נזק למי מהם. עם זאת, אין בכך כדי להתייחס אל העבירה בקלות ראש נוכח הערך החברתי העומד ביסוד הסדרת הרישוי הקבוע בחוק וחשיבות תנאי הרישיון, לרבות אי העמדת ערובה מתאימה להבטחת זכויות העובדים, המצמיחה תועלת כלכלית למפר הוראות החוק.

15. מצבו הכלכלי של הנאשם - בדיון שהתקיים טען הנאשם כי לאחר שסגר את העסק לשירותי ניקיון פתח חנות בשדרות, בה השקיע כספים רבים ונטל הלוואות. כמו כן, טען הנאשם כי בעקבות המלחמה היתה החנות סגורה, שולם לו מענק מהמדינה, וכן כי נכנס לחובות וקשיים כלכליים. עיון במסמכים שהגיש הנאשם מעלה כי הם כוללים, בין היתר, הסכם שכירות לחנות בשדרות, מכתב של רשות המיסים מיום 4.2.2024 בדבר תשלום פיצויים בשל נזקי מלחמת 'חרבות ברזל', וכן מסמכים של בנק לאומי המעידים על חשבון העובר ושוב וכן הלוואות שלקח הנאשם. דהיינו יש במסמכים אלה כדי לתמוך בטענות הנאשם בדבר קשיים כלכליים אליהם נקלע. לפיכך, שוכנעתי כי יש לתת משקל לאמור בעת קביעת מתחם הענישה. עם זאת, יצוין כי לא הוצגו ראיות נוספות בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם, והדבר יילקח בחשבון בעת התחשבות בפרמטר זה.

16. נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן שנפגע, רמת הענישה הנהוגה, נסיבות ביצוע העבירה ומצבו הכלכלי של הנאשם כעולה מהמסכים שהוצגו - אני סבורה כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בענייננו בגין עבירה של עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון בין 20%-50% מהקנס המרבי, כך שמתחם הענישה יהיה בטווח שבין 2,880 ₪ ל- 7,200 ₪.

אירוע שני - אי מסירת תלושי שכר

17. הערך החברתי שנפגע - החובה למסור לעובד תלושי שכר הכוללים את מלוא הפרטים הקבועים בחוק היא חלק מהחובות הרישומיות המוטלות על מעסיק, והיא נועדה לאפשר לעובד להכיר ולעקוב אחר זכויותיו, לאתר טעויות ולפעול לצורך אכיפת זכויותיו (ר' בהקשר זה ת"פ 57524-10-19 מדינת ישראל - אלקראפט תעשיות בע"מ (2.1.22); ע"פ (ארצי) 29785-07-13 א.דינמיקה שירותים 1990 בע"מ - מדינת ישראל (9.5.17)).

18. מדיניות הענישה הנהוגה - הקנס המרבי ביחס לעבירה של אי מסירת תלוש שכר עד המועד הקבוע בדין עומד על סך של 14,600 ₪ (סעיפים 24(א) ו-25ב(א)(1) לחוק הגנת השכר, סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין).

19. עיון בפסיקה מעלה כי מתחם הענישה ביחס לעבירה של אי מסירת תלושי שכר משתנה: בת"פ 40027-09-20 מדינת ישראל - לנדאו יציקות בע"מ (13.5.24) נטען כי בנסיבות של עובד אחד מתחם העונש ההולם הוא בין 10% ל- 30% מהקנס המרבי (במקרה זה לא נמסרו לעובד תלושי שכר עד המועד הקובע 3 חודשים); בת"פ 51527-03-21 מדינת ישראל - אחים גאד כוח אדם בע"מ (28.2.24) נקבע מתחם שבין 30% ל- 60% מכפל הקנס המרבי בגין עבירה של אי מסירת תלושי שכר ל-9 עובדים; בת"פ 28367-08-20 מדינת ישראל - ח'אלד הייב (18.7.22) נקבע בגין עבירה של אי מסירת תלוש שכר לעובד אחד בחודש אחד מתחם שבין 10% ל-30% מהקנס המרבי; בת"פ 42221-09-20 מדינת ישראל - גבריאל סימן טוב (30.12.20) צוין כי מתחם הענישה הראוי לעניין חוק הגנת השכר הוא בין 20% - 50% מהקנס המרבי (במקרה זה הורשע הנאשם בעבירה של אי מסירת תלוש שכר לעובדת אחת במשך חודשיים); בת"פ 63228-10-15 מדינת ישראל - מועדון כדורגל אשקלון (9.8.16) נקבע מתחם בין 20% ל-50% מהקנס המרבי עבור אי מסירת תלוש שכר לעובד במשך 3 חודשים.

20. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בענייננו העבירה בוצעה ביחס לעובדת אחת במשך 4 חודשים. מבלי להמעיט מחומרת העבירה, אציין רק כי שיקול לקולה מסוים מצוי בכך שלא נטען בכתב האישום, וממילא לא הוכח, כי זכויותיה של העובדת לא שולמו בפועל או כי נגרם לה נזק כלשהו.

21. נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן שנפגע, רמת הענישה הנהוגה, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומצבו הכלכלי של הנאשם כעולה מהמסמכים שהוצגו - אני סבורה כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם בענייננו בגין עבירה של אי מסירת תלושי שכר בין 20%-50% מהקנס המרבי, כך שמתחם הענישה יהיה בטווח שבין 2,920 ₪ ל- 7,300 ₪.

אירוע שלישי - אי מסירת תלוש שכר לעובד זר

22. הערך החברתי שנפגע - מעבר לערכים העומדים בבסיס החובה למסור לכל עובד תלוש שכר כאמור, הרי שהחובה למסור תלוש שכר לעובד זר, כוללת בחובה גם הגנה על זכויות עובדים המשתייכים לקבוצה מוחלשת, על כל הכרוך בכך.

23. מדיניות הענישה הנהוגה - הקנס המרבי בגין עצם ביצוע עבירה של אי מסירת תלוש שכר לעובד זר עומד על סך של 58,400 ₪ (סעיף 2(ב)(א) לחוק עובדים זרים). עיון בפסיקה מעלה כי בת"פ 7957-08-11 מדינת ישראל - איל גרשון קדמון (21.6.15) נקבע מתחם שבין 20% ל-50% מהקנס המרבי בגין אי מסירת תלושי שכר לעובדים זרים; כמו כן בהע"ז 2495-09 מדינת ישראל - משרד התמ"ת - יחיא עזריאל (4.3.15) נקבע מתחם שבין 20% ל-60% מהקנס המרבי בגין אי מסירת פירוט שכר וניכויים ל-5 עובדים זרים (יצוין כי פסקי הדין שניתנו בערעורים שהוגשו על גזרי הדין הללו אינם כוללים קביעה בדבר שינויים מתחמי הענישה שנקבעו, אלא הפחתה של גובה הקנס).

24. נסיבות הקשורות בביצוע העבירה - בענייננו העבירה בוצעה ביחס לעובד זר אחד במשך חודשיים. גם ביחס לעבירה זו לא נטען בכתב האישום כי נגרם נזק לעובד.

25. נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן שנפגע, רמת הענישה הנהוגה, נסיבות הקשורות בביצוע העבירה ומצבו הכלכלי של הנאשם כעולה מהמסמכים שהוצגו - אני סבורה כי יש להעמיד את מתחם העונש ההולם על טווח שבין 20%-50% מהקנס המרבי. לפיכך, מתחם הענישה יהיה בטווח שבין 11,680 ₪ ל- 29,200 ₪.

שלב שלישי: גזירת העונש הראוי

26. בהקשר זה יש לקחת בחשבון את הודאת הנאשם בעבירות שיוחסו לו, מבלי לנהל ישיבת הוכחות, ואת הזמן השיפוטי שנחסך (אם כי ההודאה באשמה לא היתה בהזדמנות הראשונה אלא רק בחלוף כשנתיים ממועד הגשת כתב האישום); את טענת הנאשם בדבר סגירת העסק למתן שירותי ניקיון; את מצבו הרפואי של הנאשם בעקבות תאונת דרכים שעבר והעובדה שאושרה לו קצבת נכות לחצי שנה לאחר מכן, כעולה ממכתב ביטוח לאומי מיום 16.1.24 ומכתבי סכום שחרור רפואי שהוגשו לתיק בית הדין; את טענות הנאשם בדבר מצבו הכלכלי והעולה מהמסמכים שהוצגו; היותו של הנאשם לא מיוצג וכן כי טענתו של הנאשם בדבר העדר כתב אישום נוסף לא נסתרה על ידי המאשימה.

27. לשיקולים אלו יש להוסיף כי במועד כתיבת גזר הדין ישראל מצויה מזה כתשעה חודשים במצב של מלחמה ואת טענת הנאשם בדבר השפעת המלחמה על חנותו בשדרות (ראה לעניין זה גם מכתב רשות המיסים מיום 4.2.24 בדבר תשלום פיצויים), וכן את העובדה כי לטענת הנאשם פתח מחדש את החנות במרץ 2024, וישנו אינטרס ציבורי בענישה הרתעתית מחד אך כזו שגם לא תפגע בעסק בצורה אשר תוביל להגדלת המעמסה על הקופה הציבורית מאידך.

סוף דבר

28. לאחר ששקלתי את מגוון השיקולים הרלוונטיים בענייננו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. בגין עבירה של עיסוק כקבלן שירותי ניקיון ללא רישיון - קנס בסך 5,000 ₪

ב. בגין אי מסירת תלושי שכר - קנס בסך 4,500 ₪;

ג. בגין אי מסירת תלושי שכר לעובד זר - קנס בסך 15,500 ₪.

29. הקנס הכולל בסך 25,000 ₪ ישולם ב-25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,000 ₪ כל אחד. מועד תשלומו של התשלום הראשון - 1.10.2024.

30. בנוסף, מכוח סעיף 72 לחוק העונשין, הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע בתיק זה למשך 3 שנים מהיום, על סך 87,400 ₪

31. על הנאשם לפנות למזכירות בית הדין בתוך 7 ימים מיום קבלת גזר הדין על מנת לחתום על ההתחייבות כאמור ועל מנת לקבל שוברים לתשלום הקנס.

32. תשומת לב הנאשם מופנית להוראות הכלליות הבאות:

א. ככל שמועד התשלום חל בשבת או ביום חג, עליו להקדים את התשלום על מנת להימנע מקנסות ומריבית פיגורים.

ב. החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית הדין.

ג. ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il.

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592*

או בטלפון ***-*******.

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

33. גזר הדין ישלח לצדדים באמצעות הדואר.

34. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 45 ימים ממועד המצאת גזר הדין.

ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ד, 01 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.