באישום השני (רביעי בכתב האישום המקורי), כשבועיים עובר ליום 17.3.22, שהתה המתלוננת אצל אחיה הבכור ג' בדירתו בפתח תקווה, יחד עם אימה מ'. במהלך שהותה אצלו התקשר הנאשם לטלפון שלה ובמהלך השיחה איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה באומרו לה: "אני ארצח אותך היום, אני אגמור אותך, את לא תגיעי הביתה.. תבואי הביתה אני אשחט אותך, אני אהרוג אותך". וזאת בכוונה להפחידה.

באישום השלישי (חמישי בכתב האישום המקורי), בתאריך 24.7.22 בשעות ערב, בקניון בת ים, קבעו הנאשם והמתלוננת להיפגש על מנת להעביר את החזקה בילד. בהמשך למתואר לעיל, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה "היום הורג אותך, היום אני גומר אותך, היום אני ואת מתים" וזאת בכוונה להפחידה. אז, נטל הנאשם את מכשיר הפלאפון הנייד מידיה של המתלוננת וזו בתגובה אחזה בחוזקה בזרועו בכדי לשחרר את הטלפון הנייד מידו ורק לאחר שרדפה אחריו וביקשה כי יחזיר לה את מכשיר הטלפון שלה- עשה כן.

באישום הרביעי (שישי בכתב האישום המקורי), כשבוע עובר ליום 17.3.22, בדירה, איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגוף בנם, בכך שאמר לה כי יקח את בנם המשותף ויקפוץ איתו מקומה רביעית ושככה "היא תסבול כול החיים" וזאת בכוונה להפחידה.

באישום החמישי (שביעי בכתב האישום המקורי), במהלך תקופה של שלושה חודשים, בין התאריכים 1.4.22 - 2.7.22 הטריד הנאשם את המתלוננת באמצעות מתקן בזק בכך שהתקשר אליה 2,074 שיחות מהטלפון שלו.

באישום השישי (שמיני בכתב האישום המקורי), בתאריך 20.5.22 שלח הנאשם למתלוננת הודעות קוליות באמצעות אפליקציית WHATSAPPבהן איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה: "שאני לא אבוא אלייך עם סכינים ואחתוך אותך ואניח לך יא בת שרמוטה.. זה לא יגמר בטוב המצב רק מחמיר מיום ליום אני אומר לך..".

באישום השביעי (תשיעי בכתב האישום המקורי), כשנה וחצי עובר למועד כתב האישום, בתאריך שאינו ידוע במדויק למאשימה, הזיק הנאשם לרכוש בדירה בכך שחבט באגרופו בקיר גבס בדירה שנפער בו חור כתוצאה ממעשיו.

על פי הסכמות הצדדים נשלח הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר לצורך מתן תמונה בעניינו לעניין התייחסותו לאירועים, מסוכנותו וקבלת טיפול, ככל שיצטרך. כך אף התבקשה חוות דעת הממונה על עבודות השירות לבחינת התאמתו לביצוע מאסר באופן הזה.

א. תסקירי שירות המבחן וחוות דעת ממונה

מתסקיר שירות המבחן מיום 15.7.24, עולה כי הנאשם, בן 50, יליד ברית המועצות, גרוש מן המתלוננת ואב ל-3 ילדים מנישואיו ומתגורר עם אימו בבת ים. שירת שירות צבאי מלא כטכנאי בחיל האוויר ואף שירת 20 שנים במילואים. במהלך השנים עבד בתחום הבניין ולפני כ-20 שנה הקים חברה לביצוע עבודות חשמל. לדבריו, לאחר שיחסיו עם המתלוננת עלו על שרטון ובעקבות התפרצות מגפת הקורונה, סגר את החברה ולא עבד תקופה ממושכת. מזה כחצי שנה עובד באופן מזדמן כיועץ בתחום החשמל. לגבי המתלוננת, נישא לה לפני כ-25 שנה והתגרש ממנה בשנת 2021. תיאר יחסים תקינים ביניהם לאורך השנים, ללא אלימות, ומסר כי אף עבדו יחדיו בחברה שהייתה בבעלותו. אולם, לאחר שחשד כי אינה נאמנה לו, חש תחושות קשות. בהמשך אף הרתה. לגבי בנו הקטן שיתף כי הוא בעל קשיים התפתחותיים, נמצא בחזקת המתלוננת ומקבל מענה טיפולי. עוד מסר כי כיום אין בינו לבין המתלוננת קשר ישיר, אולם, קיים מתח על רקע מחלוקות הנוגעות להסדרי ראיית בנם הצעיר וכן, בשל הליך משפטי אזרחי בנוגע לרכושם המשותף. במהלך הפגישות בשירותם התבטא באופן קשה כלפי המתלוננת. על רקע התרשמותם ממצבו הרגשי המליצו לו הסתייע ברופא פסיכיאטר, אך הנאשם שלל זאת.

בהתייחסותו של הנאשם לעבירות הנידונות, התקשה לקחת אחריות, והתקשה לחוש אמפתיה כלפי המתלוננת. צמצם מהיקף חומרת מעשיו ואף מסר, כי הודה רק לקדם את ההליך המשפטי. לדבריו, לאחר שנחקר במשטרה הופנה על ידי גורמי החקירה למרכז לשלום המשפחה באזור מגוריו, שיתף כי לאחר פגישה ראשונית שערך שם הוצא כנגדו צו הרחקה מהמקום. ניסיון ליצור קשר עם המתלוננת לא צלח. לגבי שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים מסר כי צורך אלכוהול באופן מזדמן ובנסיבות חברתיות וכן מעשן קנאביס באופן מזדמן.

בהמלצתם לקחו בחשבון את גורמי הסיכון והסיכוי, ואת העובדה כי לא נטל אחריות בגין התנהגותו נשוא כתב האישום וכן ולא ביטא הכרה במעשיו, ובפסול שבהם. על כן לא באו בהמלצה טיפולית שיקומית. כמו כן, לא שללו הישנות סיכון לאלימות חוזרת כלפי המתלוננת.

תסקיר נוסף משלים שהתקבל ביום 6.10.24, לאחר שנפגש שירות המבחן שוב עם הנאשם, עלה קושי משמעותי מצידו לקחת אחריות על התנהגותו תוך השלכת האחריות על המתלוננת. עוד לא ביטא הנאשם רצון ממשי להשתלב בטיפול ובשלב מסוים אף ביקש להפסיק את הפגישה. לאור האמור לעיל, שב שירות המבחן על המלצתו מתסקיר קודם.

מחוות דעת ממונה שהתקבלה ביום 5.11.24, עולה כי מתאים לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות במגבלות.

ב. ראיות לעונש

כחלק מהראיות לעונש, העידה המאשימה את המתלוננת, שביקשה להמחיש (לדבריה) את שגרת יומה שמלווה בהטרדות חוזרות ונשנות מצידו של הנאשם. מסרה דוגמאות בהן פנה רק לאחרונה הנאשם במסרונים, קללות וצעקות. תיארה את הקושי שבכך, עבורה ועבור ילדיה ועל הנזק הנפשי שנגרם לה כתוצאה ממעשיו, הקושי לתפקד בעבודה ועם ילדיה וכן הפחד שמלווה אותה בכל יציאה מהבית. תיארה את הנזק שנגרם לילדיה כאשר בנותיה זקוקות לטיפול פסיכולוגי.

בחקירתה הנגדית ע"י ב"כ הנאשם אישרה שהייתה נשואה לנאשם 23 שנים, ניהלו עסק מצליח יחד ולאחר שהעסק קרס, נותרו שניהם שקועים בחובות כספיים וכיום הסכסוך בכל הנוגע לרכוש המשותף של השניים, נמצא לקראת סיומו לאחר שנערך הסכם שטרם אושר בבית המשפט. הדגישה כי כל רצונה הוא הפרדה מוחלטת בינה לבין הנאשם.

המאשימה הגישה תצהיר נפגעת עבירה (במ/1), שם פירטה המתלוננת את הקושי בהתמודדות עם האיומים הבלתי פוסקים מצד הנאשם, את חוסר הביטחון שלה ושל ילדיה וביקשה שקט עבורה ועבור ילדיה.

ג. טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה, הפנתה לכלל האישומים בהם הורשע הנאשם, לתוכן האיומים, לעקביות שברצף האיומים ולאובססיה שניכר שיש לנאשם כלפי המתלוננת המתבטאת בשיחות הטלפון הרבות שמבצע לטלפון שלה. המאשימה הדגישה, כי מדובר ברף הגבוה של עבירת האיומים ובהיקף נזק רב שנגרם למתלוננת ולילדיה כפי שעלה מדבריה של המתלוננת ומהתצהיר שהוגש עליו היא חתומה. עוד ציינה המאשימה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם, כשלטעמה מדובר בפגיעה ברף העליון. המאשימה עתרה למתחם עונש הולם לכלל האישומים המיוחסים לנאשם שמתחיל מ-10 חודשי מאסר בפועל ונע עד 20 חודשי מאסר בפועל והפנתה לפסיקה לביסוס עתירתה העונשית. לנוכח העדר עבר פלילי, הודאתו של הנאשם במיוחס לו ומנגד, עמדתו הקורבנית והמטשטשת בנוגע לעבירות, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, ואף מדבריו של הנאשם במהלך הדיונים, ביקשה המאשימה להשית על הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם, הפנה בתחילת טיעוניו למערכת היחסים שהייתה בין הנאשם למתלוננת משך כ-23 שנים, לכך שהשניים ניהלו עסק יחד ורק במרץ 2022 מערכת היחסים התערערה על רקע משבר אותו חווה הנאשם. הפנה לגילו של הנאשם, למקצועו, חשמלאי ולהעדר עבר פלילי קודם. ב"כ הנאשם הדגיש את הזמן שחלף מביצוע העבירות ולכך שכיום נמצאים השניים בהליך הסדרה בבית המשפט לענייני משפחה (הגיש את ההסכם של הנאשם והמתלוננת לעניין הרכוש המשותף (במ/2)). עוד הפנה להליך המעצר של הנאשם, למשך תקופת מעצרו ולתנאים המגבילים לאחר מכן, הפנה לכך שמדובר בעבירת איומים על רקע סכסוך גירושין ועל כן אינה ברף הגבוה. ב"כ הנאשם עתר למתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה ועד למספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות והפנה לפסיקה לביסוס עתירתו וביקש למקם את הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה אליו עתר.

הנאשם, בדבריו האחרונים, שיתף באהבתו לבנו ובכעס כלפי המתלוננת שמשתמשת בכך לרעתו. תיאר כי כלל העבירות בוצעו על רקע רצונו לראות את בנו והתעלמות המתלוננת מכך. ציין כי רוצה לסיים עם האירועים ולהשאיר אותם מאחוריו.

2. דיון והכרעה

קביעת עונשו של הנאשם, יהיה לאור עקרון הבכורה- הוא עקרון ההלימה, זאת תוך מתן יחס הולם בין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בנסיבותיה, מידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש אשר יוטל עליו. לצורך קביעה זו יש לבחון מספר אספקטים; הערכים החברתיים שנפגעו ממעשה זה ומידת הפגיעה בהם, מדיניות הענישה הנהוגה בבתי המשפט והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (תיקון 113 לחוק).

א. הערכים המוגנים ונסיבות ביצוע העבירה

המסכת המתוארת בכתב האישום מעלה שגרת יום של המתלוננת לאחר שחייהם הזוגיים שלה ושל הנאשם עלו על שרטון, שגרה מטרידה ומפחידה הבאה לידי ביטוי בסדרה של איומים קשים, בעלי תוכן מפורט שהפנה הנאשם כלפיה. מדובר בדברי איומים חמורים, מבהילים וקשים על חיי המתלוננת ובנם באופן רפטטיבי, ביניהם אף מעל אלפיים שיחות לטלפון שלה. מעשים אלו יש בהם על מנת לפגוע בביטחונה ובשגרת יומה של המתלוננת ובני המשפחה באופן מאסיבי ועמוק שהשפעתו לאורך כל היום ובכל תחום.

במעשיו פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירה על ביטחונה, כבודה, שלמות גופה ובעיקר שלוות נפשה של המתלוננת ומכאן אף פגיעה עקיפה בשלוותם של כל בני המשפחה. הנאשם פגע בזכויות הבסיסיות של המתלוננת, אשתו לשעבר ואם ילדיו, הטיל עליה אימה של ממש במשך חודשים ארוכים, במספר רב של מקרים, הפנה כלפיה מילים מכוערות, אלימות וקשות ואף איים בפגיעה בילדם המשותף. הנאשם הטיל אימה על אשתו לשעבר ועל ילדיו פעמים רבות. הנאשם לא מצא להפסיק ממעשיו גם כאשר היו נוכחים אחרים נוספים, פגע בביטחונה האישי של גרושתו בביתה, שאמור להיות מבצרה ומקומה המוגן. הנאשם אף פגע ברכושה האישי של המתלוננת.

התמשכות הליכים, החזרתיות והדפוס האובססיבי של הנאשם מלמדים על פגיעה קשה ביותר בשלוות נפשה של המתלוננת. נתתי דעתי לכך שהנאשם לא נקט באלימות פיזית כלפי המתלוננת, ולא עשה שימוש באמצעי מדגים, אולם אין בכך לטעמי כדי להפחית ממעשיו ומילותיו כלפיה, אשר אפפו את כל ימיה ולילותיה וליוו אותה בכל אשר תלך.

בית משפט העליון פסק לא פעם כי נגע האלימות במשפחה פוגע בשלום הציבור ובערכים היסודיים של החברה בישראל, ראו דברים שנאמרו ברע"פ 7513/12 בלאל מרעי נ' מדינת ישראל (22.10.12):

"מעשי האלימות בתוך המשפחה, נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפייה האנושית הטבעית הינה כי בתוך המשפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי. יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש..." (ר' רע"פ 182/13 נעם משה נ' מדינת ישראל (21.1.13).

בנוסף, בית המשפט העליון עמד על חשיבות השמירה על ערכים אלו, ואף ביתר שאת כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה, ואלימות בין בני זוג, שם לחומרה יש מאפיינים נוספים והצורך במיגורה ברור ונחוץ (ראו ע"פ 3011/17 פרץ נ' מדינת ישראל (31.01.2019) וכן רע"פ 6577/09 צמח נ' מדינת ישראל (20.08.2009)).

נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הבינוני-גבוה.

ב. אירוע אחד או מספר אירועים:

הנאשם הורשע בכתב אישום האוחז בשבעה אישומים. כולם מופנים כלפי אותה מתלוננת ומתרחשים בזמנים די סמוכים. מצאתי כי הקשר בין האירועים הדוק עד כי הם מהווים מסכת עבריינית אחת, מתמשכת ואף מסלימה. הרצף עברייני שלעיל עומד במבחן הקשר ההדוק בהתאם לע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (נבו, 29.10.14). הקביעה כי מדובר באירוע אחד כמובנו בחוק העונשין אינה מפחיתה מחומרת הדברים והביטוי לכך יינתן בקביעת מתחם שיביא בחשבון את מלוא הנתונים ואת ריבוי העבירות בהתאם לסעיף 41יג לחוק העונשין.

ג. מדיניות הענישה ומתחם העונש ההולם

1. רע"פ 4189/21 אילן מנסור נ' מדינת ישראל (15.06.2021) - המבקש הורשע על פי הודאתו בשני כתבי אישום שצורפו, בכתב האישום הראשון הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ובעבירת הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) בכתב האישום השני הורשע ב-4 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. על פי עובדות כתב האישום הראשון, שלח המבקש הודעות מאיימות לאחיו. בין היתר, כתב כי "יגמור עליו" ועל בנו; "ישבור לו את הגב"; ו-"יקבור אותו חי". את אחיינו הטריד המבקש בכך שהתקשר אל הטלפון הנייד שלו 242 פעמים, על מנת להפחידו או להקניטו. על פי עובדות כתב האישום השני, בין התאריכים 5.11.2017 ו-13.11.2017 התקשר המבקש לפרודתו 372 פעמים. באותה התקופה, התקשר לבתו 359 פעמים. בנוסף, בין התאריכים 4.12.2017 ו-13.12.2017, ולאחר שנחקר באזהרה בגין הטרדה באמצעות מתקן בזק, שב המבקש והטריד את פרודתו ואת בתו בכך שהתקשר אל פרודתו כ-290 פעמים, ואל בתו 248 פעמים. בגזר הדין, קבע בית משפט השלום מתחם ענישה ביחס לכתב האישום הראשון הנע בין מאסר מותנה ועד 6 חודשי מאסר בפועל. ביחס לכתב האישום השני נקבע מתחם הנע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. לאחר שנתן דעתו על עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל 9 הרשעות בעבירות אלימות לרבות עבירות איומים והטרדה; על תסקיר שירות המבחן; ועל המסוכנות הנשקפת מהמבקש - גזר עליו בית משפט קמא 9 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, ופיצויים בסך 5,000 ש"ח במצטבר. הערעורים במחוזי ובעליון נדחו.

2. רע"פ 149/19 פפיאשוילי נ' מדינת ישראל (10.01.2019) - הנאשם הורשע במספר עבירות איומים, הטרדה ופגיעה בפרטיות. בית המשפט קבע מתחם ענישה שבין מספר חודשי מאסר ועד 15 חודשי מאסר בפועל. נגזרו על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל. ערעורים שהוגשו נדחו.

3. רע"פ 1738/15 ראמין שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.2015) - בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק לאחר שבמועדים שונים משך 5 ימים איים על המתלוננת, גרושתו ואם 4 בנותיו במשלוח עשרות הודעות בעלות תוכן מטריד ומאיים בין היתר באיומים על חייה. באחד המקרים, הנאשם שלח למתלוננת הודעת טקסט בה ביקש ממנה להתקשר אליו שתתפנה ומשלא עשתה כן מידית, הגיע הנאשם לדירתה ברמלה ובין היתר בהמשך לחילופי דברים בנוגע לדירה המשותפת אמר לה "את לא חותמת אין בעיה, אני אראה לך לאן אביא אותך". בית המשפט קמא קבע כי מידת הפגיעה בערך המוגן במקרה זה בינונית ולפיכך מתחם העונש ההולם איומים מסוג דא נע בין 3 חודשי מאסר ועד 9 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על עונש של 6 חודשי מאסר תוך הפעלת עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי כך שסה"כ ירצה סך הכול 10 חודשי מאסר, קנס על סך 1,000 ₪ ופיצוי למתלוננת על סך 2,500 ₪. הערעורים שהוגשו לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

4. רע"פ 7413/14 דוד נ' מדינת ישראל (17.11.2014) - בית המשפט הרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעבירות של איומים והטרדה באמצעות מתקן בזק לאחר שהנאשם הטריד את בת זוגתו לשעבר כך ששלח לה 20 מסרונים שחלקם בעלי תוכן מאיים במועד אחד משך כשעתיים וחצי רצופות כאשר את חלקן שלח במקביל וממספר חסוי ובמועד אחר התקשר אליה ואמר לה "יא שרמוטה את יושבת עם חברים של המלשין בתיק שלי". בית המשפט קמא קבע כי בעבירות איומים הקשורות בבן זוג, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל. בית משפט קמא גזר על נאשם, שלחובתו הרשעה משנת 2011 ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 3 חודשים עונש של מאסר בפועל למשך 5 חודשים, הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשיים כך שירוצו במצטבר לעונש והנאשם ירצה 8 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 2,000 ₪ קנס או 20 ימי מאסר תמורתו, ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור לעניין העונש והפחית מתקופת המאסר הכוללת כך שהמערער ירצה את המאסר על תנאי המופעל בחופף לעונש המאסר בפועל שהוטל על ידו כך שירצה סך הכול 5 חודשי מאסר בפועל. בקשת הרשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

5. ת"פ (תל-אביב) 3444-10-20 מדינת ישראל נ' סלאבו (24.12.2020) - הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים. הנאשם והמתלוננת בני זוג פרודים מזה כשנה ומחצה, לאחר שש שנות זוגיות. במהלך מס' ימים בודדים בחודש ספטמבר 2020, השתמש הנאשם בטלפון נייד ושלח מס' הודעות למתלוננת באופן שיש בו כדי לפגוע, להטריד, להפחיד, או להרגיז. הנאשם ביקש מהמתלוננת רחמים על אדם נכה, ביקש סליחה על הכל, ביקש כי תעשה עמו חסד, ציין כי הוא אוהב אותה והוא רוצה שלום בית ועוד. בערב ראש השנה, ביום 25.09.2020 הגיע הנאשם למקום מגוריה של המתלוננת ומסר לשכנה מעטפה עם כסף בעבורה. בהמשך, שלח הנאשם למכשיר הנייד של המתלוננת הודעה כי הותיר מעטפה עם כסף אצל השכן ואיחל שנה טובה. היות והמתלוננת לא השיבה לנאשם, שלח הנאשם הודעות נוספות ושאל אם קיבלה את הכסף, ציין כי לא יפסיק עד יום מותו, ובהודעה האחרונה איים כי רוצה הוא את הכסף בחזרה ולא, "יבואו אלייך ויפוצצו במכות, את המיץ של הזבל...". בית המשפט קבע מתחם שבין מאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר לצד ענישה נלוות. בית המשפט גזר על הנאשם 17 ימי מאסר בפועל, מע"ת והתחייבות. מדובר באדם בן 74, נכה, ערירי הנסמך על קצבת ביטוח לאומי, הודה בהקראה ראשונה והביע חרטה.

6. ת"פ (תל-אביב) 41124-11-17 מדינת ישראל נ' גאזלה (12.7.2020) - הנאשם הודה והורשע בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ואיומים. הנאשם והמתלוננת בני זוג גרושים מזה כ-6 שנים. במשך יממה שלח הנאשם למתלוננת כ-79 הודעות "ווטסאפ", ובין היתר גידף אותה והשתמש בדברי בלע, ובנוסף כתב כי ישרוף את הבית. בית המשפט קבע מתחם שבין מאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית. בית המשפט ביטל הרשעת הנאשם והטיל עליו צו מבחן וצו של"צ בהיקף 100 שעות. מדובר באדם בן 44, ללא עבר פלילי וללא תיקים פתוחים, הודה מיד. בני הזוג גרושים כ-10 שנים וחלפו שלוש שנים בין הארוע לגזר הדין מבלי שנפתחו תיקים חדשים ומצב הזוג השתפר.

במסגרת בחינת מדיניות הענישה הנוהגת, אף עיינתי בפסיקה שהוגשה ע"י הצדדים:

לעניין הפסיקה אליה הפנתה המאשימה,

ברע"פ 5608/23 יעקב דדון נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.7.2023), הנאשם הורשע בשני כתבי אישום המייחסים לו עבירות איומים. הנאשם במהלך שיחת טלפון עם בתו וגרושתו איים על גרושתו שתקבל "מכות רצח" וכן שיהרוס לה את החיים. בית המשפט קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל תיק, כך שלעבירת איומים אחת קבע מתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה ונע עד 12 חודשי מאסר בפועל ולכתב האישום המייחס לו שני עבירות איומים קבע מתחם שמתחיל ממאסר מותנה ונע עד 15 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות. ערעורים שהוגשו נדחו.

ברע"פ 4976/18 לירן כהן-ריאני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.8.2018),הנאשם הורשע ב-4 עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק ובעבירה של איומים. הנאשם שלח לפרודתו כ-30 הודעות טקסט כשאחת מהן כללה דברי איום. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים, כאשר מחיצתו ירוצה בחופף. ערעור שהגיש הנאשם נדחה.

בת"פ (שלום נתניה) 35111-02-19 מדינת ישראל נ' לזר (פורסם בנבו, 19.12.2019), הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי בת זוגתו, כאשר האיומים הם בהריגתה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר וגזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.

בת"פ (שלום רמלה) 21213-12-23 מדינת ישראל נ' כהן (פורסם בנבו, 16.6.2024),הנאשם הורשע בשני כתבי אישום המייחסים לו עבירת איומים. בכתב אישום אחד, הנאשם התקשר לגרושתו ואיים עליה שירצח אותה. בכתב האישום הנוסף, איים הנאשם על אחותו ברצח. בית המשפט קבע מתחם ענישה לכל עבירה שנע בין מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים במצטבר.

עיינתי אף בפסיקה שהוגשה ע"י ההגנה,

ברע"פ 637/21 מרדכי הרמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.2.2021), הנאשם הורשע בשני כתבי אישום המייחסים לו עבירת איומים. בשני הזדמנויות שונות, על רקע הליך גירושין, איים הנאשם על המתלוננת שירביץ לה ויקבור אותה. בית המשפט קבע מתחם ענישה שמתחל ממאסר מותנה ונע עד שנת מאסר והטיל על הנאשם ענישה צופה פני עתיד. ערעור שהגיש הנאשם נדחה.

בת"פ (שלום ירושלים) 17771-10-20 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו, 8.2.2023), הנאשם הורשע בעבירה של איומים ובעבירה של היזק לרכוש במזיד. על רקע ויכוח בין הנאשם לאשתו, איים עליה, רדף אחריה בביתם, השפילה בקללות והזיק לרכוש. בית המשפט קבע מתחם ענישה שמתחיל ממאסר מותנה וצו של"צ ונע עד מספר חודשי מאסר קצרים וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר מותנה.

בת"פ (שלום קריות) 25898-03-22 מדינת ישראל נ' תורג'מן (פורסם בנבו, 14.9.2022), הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי גרושתו בכך שיפגע בה ובבתה. עוד צירף הנאשם תיק נוסף, שם הורשע בעבירת איומים נוספת כלפי גרושתו, לאחר שהבחין בבן זוגה ואיים עליה ברצח. בית המשפט קבע מתחם ענישה לכלל העבירות שנע בין מאסר מותנה ועד 12 חודשי מאסר בפועל וגזר על הנאשם 4 חודשי מאסר מותנה.

ההגנה הפנתה לשני פסקי דין שניתנו על ידי מותב זה, ת"פ 1876-04-20 מדינת ישראל נ' פלוני, הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות של חבלה של ממש לבת זוג בכך שזרק על בת זוגתו קומקום עם מים חמים ובאישום הנוסף דחף אותה והפילה ארצה. נקבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר בפועל שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר. נגזרו על הנאשם 5 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. ערעור שהוגש על הכרעת הדין וגזר הדין תלוי ועומד. וכן ת"פ 10707-07-22 מדינת ישראל נ' פלוני, הנאשם הורשע בעבירת איומים כלפי בת זוגתו, כאשר לאחר שנטל הנאשם סכין בידיו, איים על בת זוגתו באומרו "לכי לאמא שלך, תצאי מהבית" ולאחר מכן אמר לבנותיו "שתיזהר אם תהיה בבית כשישוב". נקבע מתחם ענישה שנע ממאסר מותנה עד 12 חודשי מאסר בפועל ונגזר על הנאשם 5 חודשי מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית.

בחינת כלל האירועים מעלה שעניינו של הנאשם חמור מאלו שהועברו לעיוני. נוכח האמור לעיל, בשקלול כלל המעשים בהן הורשע הנאשם, החזרתיות ותוכן האיומים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע ממספר חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות ועד 14 חודשי מאסר, לצד ענישה נלווית.

העונש המתאים לנאשם

הנאשם נעדר עבר פלילי, הודה במיוחס לו בכתב האישום, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהקושי של הנאשם בנטילת אחריות אמיתית על מעשיו וכן בהעדר רצונו של הנאשם לקבל טיפול, כך שהמסוכנות שלו נותרה כשהייתה ללא כל הפחתה. עוד עיינתי בתצהיר נפגעת העבירה והקשבתי בקשב רב לדבריה שנשמעו באולם בית המשפט, משם עולה כי הנאשם לא הפנים את הפסול במעשיו והוא ממשיך להטיל את חיתתו עליה. עוד, לקחתי בחשבון כי כיום הסדירו הנאשם והמתלוננת את המחלוקות הנוגעות לרכוש ביניהם. שקלתי את הזמן שחלף מביצוע העבירות וכן הזמן בו ששהה הנאשם במעצר של ממש ובתנאים מגבילים. הנאשם מצוי בשליש האמצעי של המתחם.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. הנאשם יבצע את עבודות שירות במרכז רפואי אברבנאל, בשדרות קק"ל 15 בבת ים, 5 ימים בשבוע, על פי טווח השעות המתאפשר בחוק. תחילתן של ביצוע העבודות ביום 16.12.2024 והן תהיינה בפיקוח מפקח אחראי רס"מ יובל בוקובזה מס' נייד ***-*******.

על הנאשם להתייצב לפני מפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה, בשעה 08:00, יחידת ברקאי - עבודות שירות - שלוחת מרכז, רח' לוחמי בית"ר 6, רמלה.

אני מודיעה לנאשם כי עליו להודיע לממונה על כל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו, וכן עליו לעמוד בתנאי הפיקוח, שכן אי מילוי עבודות השירות על פי הנחיות המפקח, עלול להביא להפסקתן ולכליאה במתקן כליאה.

ב. 7 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של אלימות מכל סוג שהוא ובכלל כך, עבירות איומים. עוד קובעת 4 חודשי מאסר לתקופה של 3 שנים שלא יעבור עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

ג. פיצוי למתלוננת בסך 3,000 ₪. פרטי המתלוננת יועברו על ידי המאשימה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים מהיום.

ד. קנס בסך 2,000 ₪.

לבקשת הנאשם ניתן לעשות שימוש בסכום כסף שנמצא בפיקדון לצורך עמידה ברכיבי הקנס והפיצוי. ככל שקיימת יתרת חובה תשולם ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15.2.25 והבאים בכל 15 לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועד תעמוד יתרת הסכום לפירעון מידי. בא כוח המאשימה יעביר פרטי נפגע עבירה למזכירות בית משפט בתוך 14 יום.

ניתן צו כללי למוצגים לפי שיקול דעת קצין המשטרה. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם עפ"י החלטת קצין משטרה.

ככל שהופקד פיקדון בתיק או בתיק המעצרים הקשור לתיק זה ובהעדר מניעה על פי דין, יוחזר הפיקדון למפקיד או לידי מי מטעמו עפ"י יפוי כוח.

החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/ גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

· בכרטיס אשראי - באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

· מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) - בטלפון 35592* או בטלפון ***-*******

· במזומן בכל סניף של בנק הדואר - בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר העתק לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות.

ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ה, 09 דצמבר 2024, במעמד הצדדים.