2. במסגרת בקשת העיון טוענת המבקשת כי היא משמשת כמדריכה בחברות הבניה המובילות במשק הישראלי בנושא אחריות נושאי משרה בתאגיד בבטיחות בעבודה ומלווה עשרות חברות קבלניות ויזמיות הן בייצוג בתיקים והן בליווי שוטף בכתיבת תכניות אכיפה פנימיות שנועדו לטייב את עבודת התאגיד בפיקוח, בקרה ואכיפה של הוראות הבטיחות בעבודה. עוד נטען כי המבקשת משתתפת בדיוני ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנוגע לתיקון תקנות הבטיחות בעבודה. בנסיבות אלה, טוענת המבקשת, קיימת עבורה חשיבות רבה לעיין בכתב אישום חריג שהוגש בגין ליקויי בטיחות ללא אירוע של תאונת עבודה, כנגד שישה נאשמים, לרבות מנכ"לים ומנהלי עבודה. המבקשת מטעימה עוד כי אין בכוונתה לפגוע בפרטיות הצדדים וכי אין חידוש בחשיפת הנאשמים בשים לב לכך שהחלטות מהתיק כבר פורסמו במאגרים משפטיים.

3. המאשימה מתנגדת לבקשה, בנימוק כי הטעם לבקשה נעוץ באינטרס אישי של מבקשת העיון ולא נועדה להגשים תכלית או אינטרסים ציבוריים ולכן הבקשה אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"). עוד נטען כי פרסום פרטיהם של הנאשמים עשוי לפגוע בפרטיותם בשים לב לחזקת החפות העומדת להם וכי קבלת הבקשה בשלב הדיוני בו מצוי ההליך - בעיצומה של פרשת התביעה וטרם נפתחה פרשת ההגנה - עשויה לפגוע בתקינות ההליך המשפטי.הנאשם 4 אף הוא מתנגד לבקשה בטענה כי קבלת הבקשה תפגע בפרטיותו ובשמו הטוב, נוכח השלב בו מצוי ההליך המשפטי וחזקת החפות העומדת לו. עוד נטען כי המבקשת מצויה בניגוד עניינים מכוח היותה מייצגת חברות בניה דוגמת הנאשמת 1 ולפיכך קיימת מניעה משפטית להורות כמבוקש. יתר הנאשמים לא הגישו עמדתם בקשה עד למועד זה, חרף חלוף הזמן להגשתה.

4. אשר להכרעתי. נקודת המוצא להכרעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט היא כי בהיעדר איסור שבדין, יש להתיר את העיון המבוקש, וזאת כנגזרת של עקרון פומביות הדיון (ר' תקנה 4 לתקנות העיון וכן ע"ע (ארצי) 65159-09-16 מועצה מקומית גדרה - נפתלי דוד, החלטה מיום 1.2.21). בהתאם לכך, נפסק כי נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון להצדקת בקשתו הוא, ככלל, קל יחסית. בשלב השני, יש לבחון האם מתקיים אינטרס נוגד המצדיק את שלילת העיון, כאשר בעניין זה על מתנגד העיון לשכנע בקיומו של טעם ממשי וכבד משקל ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט בנוגע לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים (ר' ע"א 9131/18 שקל נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה, ניתן ביום 26.4.2022). יצוין, כי תקנות אלה חלות על הליכים אזרחיים ופליליים כאחד.

5. תקנה 4 לתקנות העיון קובעת בין היתר כי "כל אדם רשאי לבקש מבית משפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון) ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". בענייננו, פירטה המבקשת את הסיבות בגינן מבקשת היא עיון בתיק. אמנם, הבקשה נעוצה לכאורה באינטרסים אישיים של המבקשת, המשמשת לדבריה כמדריכה ומלווה של חברות בניה בנושאי בטיחות בעבודה והשתתפותה בדיוני ועדה בכנסת. עם זאת, תקנות העיון אינן מגבילות את הסיבות בגינן ניתן לבקש עיון בתיק ואינן שוללות הגשת בקשה מטעמים אישיים. למעלה מכך, מעיון בבקשה ניכר כי הסיבות בהן תולה המבקשת את בקשתה אינן לחלוטין אישיות, אלא כאלה העשויות לשקף אף אינטרסים ציבוריים.

6. לכך יש להוסיף, כי המבקשת מיקדה את בקשתה בעיון בכתב האישום בלבד, כך שלא ברורה הטענה כי מתן עיון בכתב האישום יפגע בהליך השיפוטי והמאשימה אף לא פירטה את טענתה בעניין זה. אף טענת הנאשם 4 כי המבקשת מצויה "בניגוד עניינים" אינה ברורה, שכן אף אם היא מייצגת בתיקים דומים לא ברור מה ה"נזק" שיגרם כתוצאה מעיון בכתב האישום.

7. עוד יש לציין, כי התיק אינו מתנהל ב'דלתיים סגורות' וכי אין כל הוראה בדין האוסרת על פרסום שמם של הנאשמים, כשבעניין זה צודקת המבקשת כי החלטות בתיק ממילא פורסמו במאגרים משפטיים, לרבות שמותיהם של הנאשמים. לבד מהאמור, אין מדובר בבקשה העוסקת בפרסום כתב האישום אלא בקשה לעיין בו ולכן לא הובהר מהי הפגיעה שתיגרם לפרטיות הנאשמים. זאת ועוד, עיון בכתב האישום מעלה כי לא נכללים בו פרטים אישיים או פרטים הנוגעים לצנעת הפרט אלא כתב האישום מתמקד בפירוט לגבי הוראות הבטיחות אותן הפרו הנאשמים, לכאורה.

8. נוכח האמור, ולאור היעדר תגובה מצד יתר הנאשמים בהליך, הבקשה מתקבלת. המבקשת תהיה רשאית לעיין בכתב האישום. המזכירות תפתח את המסמך המבוקש - כתב האישום - למבקשת העיון כ'מורשית עיון' עד ליום 10.11.2024.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ה, (27 אוקטובר 2024), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.