1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.9.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של הפרעה לתנועה, בניגוד לתקנה 71(1) ונגזר עליו קנס בסך 400 ₪.

2

3.         בדיון ההקראה שהתקיים ביום 30.11.16 כפר המבקש בעובדות כתב האישום וטען כי הוא גר במקום וכי עצר את רכבו בגלל פנצ'ר וכי הרכב לא הפריע לתנועה, משכך, התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 25.9.17.

4.         המבקש כאמור לא התייצב לדיון שמיעת הראיות. עוד יצוין כי לדיון התייצבה עדת התביעה.

5.         המבקש טען בבקשתו כי לא התייצב לדיון משום שבתו ילדה תאומים באותו יום בסמוך לשעת הדיון וצירף אישור רפואי.

6.         המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה.

7.         לאחר ששקלתי טענות המבקש החלטתי להיעתר לבקשה בכפוף לתשלום הוצאות.

8.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

9.         אף שלמבקש הסבר באשר לאי התייצבותו לדיון, אני סבורה כי בנסיבות יכול היה המבקש להודיע אף בבוקר הדיון כי ייבצר ממנו להתייצב לדיון בבית המשפט ולבקש לדחות הדיון למועד אחר. יש להדגיש כי מדובר בדיון הוכחות כך שאי התייצבותו של המבקש גרמה לבזבוז זמנו של בית המשפט ואף עדת התביעה הוטרחה לשווא. עוד יצויין כי רק כחודש לאחר המצאת גזר הדין הוגשה הבקשה עסקינן.

10.       יחד עם זאת, המבקש העלה טענות הגנה אפשריות ובנסיבות אלה אני סבורה כי יש מקום ליתן לו יומו בבית המשפט על מנת להסיר את החשש מפני עיוות דין, אולם זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה.

11.       סיכומו של דבר, הריני לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין, זאת בכפוף לחיוב המבקש בתשלום הוצאות לטובת המדינה בסך של 250 ₪, אשר ישולמו על ידי המבקש עד ליום 22.2.18 שאחרת, יוותר פסק הדין על כנו.

3

לאחר ביטול פסק הדין ייקבע מועד לשמיעת ראיות.

            המזכירות תודיע לצדדים.

            לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ח, 28 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.