בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו של הנאשם.

טענתו הכללית של נאשם כי לא קיבל את ההזמנה לדיון אינה סותרת את חזקת המסירה.

מעבר לאמור, מרגע שידע הנאשם כי הדיון הראשוני נדחה, לא יכול היה להסתפק בהמתנה להזמנה ולאחר זמן מסוים היה עליו לברר באופן יזום למתי נדחה הדיון. ודוק הדיון השני התקיים יותר מ-7 חודשים לאחר הדיון הראשון והנאשם לא הצביע על כל פעולה בה נקט כדי לברר את מועד הדיון.

מעבר לדרוש אציין, כי על פי הרשום בתיק, עם ההודעה על דחיית הדיון הודע לנאשם כבר הועד החדש.

גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש בטענותיו של הנאשם כדי להקים חשש לעיוות דין.

טענה כללית כי היה לנאשם רישיון רכב בתוקף באותה תקופה אינה מספיקה והיה עליו לצרף מראש את המסמכים ולא לבקש הזדמנות כדי לאתר אותם.

מעבר לאמור, הנאשם גם הורשע בעבירה של נהגה בניגוד להודעת איסור שימוש ולכך כלל לא התייחס בבקשתו.

אך בעונש שהוטל על הנאשם, אשר מורכב מפסילת המינימום לעבירה של נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש (בהינה עבירת תוספת ראשונה), והפעלת פסילה מותנית, אין משום עיוות דין.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

הפסילה תחל ביום 2.7.23 בשעה 12:00 ועד למועד זה יפקיד הנאשם את רישיונו במזכירות בית המשפט, אחרת הפסילה תחל אך לא תימנה.

אם יפקיד הנאשם את רישיונו במועד מוקדם יותר תחל ותיספר הפסילה מאותו מועד.

הקנס ישולם (כפי ההוראות שניתנו בגזר הדין), עד ליום 16.7.23.

זכות ערעור כחוק.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ג, 16 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.