1.      בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם ביום 4.9.22.

2.      המבקש הורשע בביצוע עבירה של נהיגה ללא חגורת בטיחות, בניגוד לתקנה 83ב(א) לתקנות התעבורה.

3.      המבקש נוהג משנת 68' ולחובתו 50 הרשעות קודמות (ת/1), על בסיסן עתרה המאשימה להשתת עונש של פסילה מותנית וקנס מעל קנס הברירה (250 ₪).

4.      בגזר הדין הוטל על המבקש תשלום קנס בסך 300 ₪.

5.      המבקש עותר כאמור לביטול פסק הדין בטענה כי לא קיבל כל זימון בדואר וכי זכותו להשמיע טיעוניו בבית המשפט ולקבל את יומו. תחילה הגיש המבקש ערעור על פסק הדין מיום 4.9.22 אך משהופנה להגשת הבקשה לביטול פסק הדין תחילה, פעל והגיש את הבקשה שבפניי.

6.      המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. מאישור המסירה המצורף לתגובתה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו העדכנית של המבקש במשרד הפנים וחזר מסיבת "לא נדרש". על כן עמדה המשיבה בחזקת המסירה והמבקש נשפט כדין.

7.      מעיון באישור המסירה אשר על בסיסו ניתן פסק הדין עולה כי אכן, ביום 15.6.22 נמסר דבר הדואר המהווה זימון לישיבת ההקראה, עבור המבקש, בכתובתו במושב רמות בצירוף מספר הבית והמיקוד.

8.      לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

9.      תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974 (להלן: "התקנות"), קובעת, כי בעבירות תעבורה עליהן חל סעיף 239 א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ") ובעבירות קנס, רואים את ההודעה על ביצוע העבירה או ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלן". משמעות אישור המסירה בו מצוין כי הדואר "לא נדרש", כשמה כן היא, שהמערער לא ניגש לדואר ולמעשה נמנע מלדרוש את הדו"ח שנשלח אליו בדואר רשום. מכאן הנטל עובר למערער להראות כי מחדלו אינו תוצאה של הימנעות מכוונת, אלא כי מדובר בסיבות שאינן תלויות בו. המערער בענייננו, לא עשה דבר וחצי דבר כדי לברר את נסיבות המסירה הנטענת מול הדואר".

וראה עפ"ת (מחוזי חיפה) 2047-09-22 סלומן נ' מדינת ישראל, כבוד השופט סלאמה מיום 24.10.22.

10.  המבקש לא הפריך את חזקת המסירה כדין שבוצעה במקרה זה. לא מצאתי בבקשתו טענה לפיה לא קיבל את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו וכן אין לבקשה תימוכין המבססים העדר מסירה מאת נ ג דואר.

11.  בבחינת החשש מעיוות דין ולו בהיבט הענישה, הרי שהעונש שנגזר על המבקש הולם את נסיבות האירוע ועמדת המאשימה להחמיר עמו נדחתה על ידי. חרף עברו התעבורתי העשיר הוטל עליו קנס כספי בסך 300 ₪, הגבוה ב 50 שקלים מקנס המקור.

12.  לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

13.  המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו למבקש.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"ג, 01 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.