1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.6.23 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, ונגזרו עליו העונשים הבאים: קנס בסך 1,800 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודש למשך שנתיים.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

נתתי דעתי לכך כי אישור המסירה אשר נסרק אינו קריא ועל כן עיינתי במסמך אשר הונח לעיוני. מאותו אישור עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש" (חזר בתאריך 21.3.24). על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה.

המבקש טען לליקויים בחלוקת הדואר במקום מגוריו וטען כי בשל כך לא קיבל זימון לדיון הקבוע, אולם לא צירף אסמכתאות כלשהן לעניין טענה זו ואף לא צירף תוצאות בירור כלשהו שערך מול רשות הדואר. בנסיבות אלה, המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ומכאן שלא הפריך את חזקת המסירה.

6.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש אינם חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

7.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

8.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 3.9.23.

9.         המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אב תשפ"ג, 01 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.