1

הנאשמת עותרת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 12.2 בהעדר התייצבות לדיון.

הבקשה כפי שהיא אינה מגלה עילה. האמור בבקשה כאילו לא נפתח התיק ביום הדיון אינו נכון, אלא שביום זה אכן לא הוגשה בקשה לדון את הנאשמת בהעדר התייצבות אלא רק לאחר מספר ימים, אך אין בכך חשיבות. על פי אישור המסירה שבתיק, הזימון אשר נשלח לכתובות מלאה הוחזר ע"י הדואר בצירוף הערה "לא נדרש". המדובר בזימון כדין ואין די בטענה כללית כי הזימון לא התקבל, אלא שיש להראות מדוע לא הייתה פנייה לסניף הדואר לקבלתו.

העבירה עצמה הינה מחודש יוני 2017, והנאשמת היא שהגישה בקשה להישפט בגינה. אם עד היום הנאשמת אינה יודעת לומר מי הוא שנהג ברכב, הסיכוי כי תצליח לעשות כן בהמשך הינו קלוש ביותר, ומכל מקום בוודאי שלא ניתן לומר כי הנאשמת ביססה חשש לעיוות דין, וזאת במיוחד כאשר על הנאשמת נגזר עונש של קנס מתון לפי ברירת המשפט.

לפנים משורת הדין ניתן לתקן את הבקשה בתוך 21 יום לפרט טענותיה בתצהיר כנדרש, או מוטב מכך, לפנות למשרדי המאשימה בנסיון להסדר כולל אותו ניתן להגיש לאישורי בלא צורך בדיון ולחסוך סיכון של פסיקת הוצאות.

2

ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ח, 11 אפריל 2018.