1

1.      בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר שניתן ביום 10.4.19 בגין עבירה מיום 20.8.18 בניגוד לתקנה 28 (ב)(1)(א) לתקנות התעבורה, שעניינה שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית (דו"ח מספר 30152754070) .

2.      התביעה מתנגדת לבקשה.

3.      לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

4.      המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

המבקשת טען כי לא נשלחה אליה הזמנה לדיון.

ואולם, הזמנה נשלחה אל המבקשת בדואר רשום לכתובתו ועל פי נוהלי המשטרה.

אישור המסירה שבתיק, מלמד כי ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש".

בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה, והנטל על המבקש להפריכה [רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל (27.4.17), ברע"פ 3202/16 בן נחום נ' מדינת ישראל (18.5.16)].

2

5.      המבקשת לא התייצבה לדיון שהתקיים בעניינה, ועל כן נשפטה בהעדר כדין לפי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

6.      המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

7.      אין בנימוקי הבקשה כדי להביא לביטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

המועד להגשת בקשה לביטול הוא תוך 30 יום מקבלת גזר הדין (סעיף 130 לחסד"פ), ואילו בענייננו, הבקשה הוגשה בשיהוי של כ-8 חודשים לאחר מועד גזר הדין (ביום 29.12.19).

לעניין שיהוי עיין: רע"פ 8651/13 סקה נ' מדינת ישראל (31.3.14) (הודעת הקנס המקורית חזרה בציון "לא נדרש", לא סתר את חזקת המסירה, הבקשה הוגשה בשיהוי של חמישה חודשים) , עפ"ת 30650-02-10 מרדכי נ' מדינת ישראל (4.4.10), רע"פ 9303/16 אורגל נ' מדינת ישראל (21.12.16), רע"פ 8626/14 סמארה נ' מדינת ישראל (10.2.15). בקשה הוגשה בשיהוי של שנה , רע"פ 7018/14 טיטלבאום נ' מדינת ישראל (31.10.14) ,עפ"ת 36580-03-19 מרים פרידמן נ' מדינת ישראל (1.05.19)].

8.      אין הגנה לגופו של ענין.

9.      העונש שהוטל הולם את העבירה ועושה העבירה.

10.  אין עיוות דין. הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח טבת תש"פ, 15 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.