1.         לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 4.7.22 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של חניה במקום חניה לרכב נכה, ונגזר עליו קנס בסך 1,200 ₪.

3.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

5.         משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש ונמסר לידי הנמען הרשום. מכאן, שבוצעה מסירה כדין.

6.         המבקש אישר כי קיבל הזמנה לדיון אך טען כי ב"כ לא הזכיר לו לגבי התייצבות לדיון. האחריות להתייצב לדיון במועד הקבוע מוטלת על המבקש עצמו, כאשר הלכה פסוקה היא כי טעות אנוש או שכחה, כמו גם טעות משרדית של עורך דין אינה מהווה סיבה מוצדקת לביטול פסק דין (ראו לעניין זה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793).        

7.         מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן ואף לא צירף תצהיר ערוך כדין לתמיכה בבקשתו. עוד יש לציין כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8.         לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9.         בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

המבקש ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 16.4.23.

10.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשפ"ג, 22 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.