1

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד אייל עאמר

הנאשם - בעצמו

הסניגור - עו"ד אחמד אלבאש

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדרו של הנאשם.

בבקשה טוען הסניגור כי הנאשם התבלבל ולכן לא התייצב לדיון, העונש שהוטל עליו הוא עונש חמור מבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דבריו.

כמו כן טען הסניגור כי גם הקנס שהוטל על הנאשם הינו מכביד.

הסניגור צירף את תלושי שכרו של הנאשם וטען כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום הקנס.

המדינה מתנגדת לבקשה. לטענתה חומר הראיות מגבש בבירור את אשמתו של הנאשם. אי התייצבותו נבעה מרשלנותו.

הנאשם עצמו הסביר כי אכן שתה אלכוהול באולם חתונות אך לא היה שיכור ולכן נהג ברכב.

חומר הראיות הוגש לבית המשפט ממנו עולה כי הנאשם צלח את מרבית מבחני המאפיינים, התרשמותו של השוטר היתה שהנאשם נמצא תחת השפעה קלה של אלכוהול.

בנוסף, עולה כי הנאשם נעצר בשעה 00.35, נערך לו תחקור ראשוני ע"י השוטרים. בשעה 00.45 הוא עבר לביצוע בדיקת מאפיינים ומרגע זה מופיעה האזהרה לפיה הנאשם מעוכב לביצוע בדיקת שכרות ומאותו מועד אסורה עליו השתיה, האכילה והעישון עד להוראה אחרת. ומאותו מועד מצהיר השוטר שהנאשם היה במשמורתו ואכן לא הכניס דבר לפיו.

2

בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף החלה בשעה 00.59, ועל כן בוצעה כ-14 דקות לאחר ההצהרה המופיעה של השוטר, בנסיבות אלה וכפי שכבר נפסק בעניין אלטמן לא עומדת הבדיקה בטווח הזמנים הדרוש.

משהגעתי למסקנה זו, סבורני כי מטעמים של חשש לעיוות דין יש לברר את העובדות לאשורן ולשמוע ראיות בתיק.

עם זאת, בכל הנוגע להתייצבותו של הנאשם, בלבול, שכחה או היסח הדעת, אינם עילה לביטול פסק דין.

זהו למעשה סוג של רשלנות של הנאשם אשר מחוייב היה לעקוב אחר מועד הדיון ולהתייצב במועד שנקבע לו, משלא עשה כן, מחדל זה רובץ לפתחו.

יחד עם זאת, מחדל זה ניתן לריפוי בהשתת הוצאות ומשקבעתי כי קיים חשש לעיוות דין אני מורה על ביטול פסק הדין כנגד תשלום הוצאות בסך של 1,500 ₪ שישולמו בתוך 10 ימים מהיום.

אני קובע את התיק לשמיעת ראיות ליום 19/6/14 בשעה 11.30.

מזכירות תזמן עדי תביעה.

המאשימה תוודא התייצבותם מבעוד מועד טלפונית ובכתב.

הנאשם חייב בהתייצבות.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב תשע"ד, 26/03/2014 במעמד הנוכחים.