1

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1.         בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 17.1.17 (להלן: "פסק הדין").

2.         במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של אי ציות לתמרור 302 ונגזר עליו קנס בסך 250 ₪.

3.         המבקש טען כי לא קיבל לידיו את ההזמנה לדין. טען כי לא ביצע את העבירה וכי עצר את רכבו ויש לו עד להוכחת גרסתו. ציין כי הוא סובל ממחלות שונות, מצבו הכלכלי קשה וכי גם אשתו חולה והוא מפרנס חמש נפשות.

4.         המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן מתקיימת המצאה כדין.

5.         לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

2

6.         על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

7.         משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הפריך את חזקת המסירה.

8.         מעבר לכך לא מצאתי טענות הגנה אחרות המצדיקות את קבלת הבקשה ולא התרשמתי כי הותרת פסק הדין על כנו יגרום עיוות דין למבקש. יצוין כי המבקש טען כי יש לו עד להוכחת חפותו אך לא צירף תצהיר מטעמו.

9.         לאור כל האמור הבקשה נדחית.

10.       בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

הנאשם ישלם הקנס האמור בגזר הדין עד ליום 20.12.17 על פי שובר שיונפק לו במזכירות בית המשפט.

11.       המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ח, 10 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.