בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהיעדר ביום 12.03.23 בגין עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, מיום 30.11.21.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

הכללים להגשת בקשה לבטול פס"ד שניתן בהעדר קבועים בסעיף 130 לחסד"פ , רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

המדובר בעבירה מסוג ברירת משפט.

אין מחלוקת כי המבקש קיבל הדוח.

נטען בבקשה כי המבקש הגיש בקשה להישפט אך לא קבל הזמנה לדיון.

עוד נטען, כי רק ביום 18.6.23 קיבת מכתב מהמרכז לגביית קנסות בגין דוח זה.

המבקש עותר לקיום דיון בשנית או לשלם את קנס המקור.

הזמנה לדיון נשלחה בדואר רשום לכתובת המבקש, אותה כתובת הרשומה בבקשה דנן.

המבקש בחר שלא לדרוש את ההזמנה, בנסיבות קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי ועמדת הפסיקה והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח כי דבר הדואר לא התקבל מסיבות שאינן נעוצות בהתחמקות לקבלו.

ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם ( 25.3.18 ), נקבע כי חזקת המסירה מציבה משוכה גבוהה למדי בפני מי שמבקש להצביע על סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות או לאי הגשת הבקשה במועד.

המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו.

הנאשם לא התייצב ועל כן נשפט בהיעדר.

אין סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות.

לעיוות הדין

בבקשה אין טענות לגופו של עניין.

המפורט בבקשה אינו עונה לדרישות הפסיקה, ואין בה כדי להביא לבטול הרשעה ולהניע את ההליך הפלילי מחדש.

העונש שהוטל הולם את העבירה, עושה העבירה ועברו הכולל עבירות דומות.

אין עיוות דין .

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשפ"ג, 05 יולי 2023, בהעדר הצדדים.