1

1.      לטענת המבקש, לא ברור כיצד הבחין השוטר בביצוע העבירה נשוא הבקשה אם נסע בנתיב השמאלי והמבקש נסע בנתיב הימני. כמו כן, טוען המבקש כי לא ברור האם נשמר קשר עין בין השוטר למבקש במהלך כל הנסיעה.

2.      בנוסף, טוען המבקש כי השוטר לא ציין האם הבחין במבקש משוחח בטלפון או מצמידו לאוזנו כאשר הגיע לצומת ולא ברור על איזה צומת מדובר.

3.      המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, השוטר ציין כי היה בקשר עין רציף עם המבקש עד לעצירת הרכב, והבחין במבקש מבצע את העבירה בצומת הרחובות ש"ד ירושלים ופינת ש"ד צה"ל בקרית ים.

4.      בנוסף, טוענת המשיבה כי השוטר ציין כי הבחין במבקש אוחז בטלפון הנייד ומצמיד אותו לאוזנו הימנית ובעת העצירה ברמזור הבחין במבקש כשהוא עדיין אוחז בטלפון הנייד.

5.      מעיון בדו"ח שצירפה המשיבה, ניתן להיווכח כי השוטר התייחס לטענות שמעלה המבקש. כך, מקום ביצוע העבירה צוין בפירוט, ציון כי קוים קשר עין רציף עם המבקש עד לעצירת הרכב וכי הראות היתה טובה.

6.      בנסיבות אלו, ובהעדר טענת הגנה מפורטת ומוצקה, אינני סבורה כי נגרם עיוות דין כלשהו למבקש מהותרת פסק הדין על כנו , ואיני סבורה כי יש בבקשה לעיון חוזר כדי לשנות מן ההחלטה המקורית.

7.      אשר על כן, הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ה, 05 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.