1

בפני בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהיעדרו ביום 02.10.17 וזאת בגין עבירה של הובלת מטען שלא היה מחוזק היטב, בניגוד לתקנה 85 (א)(4) לתקנות התעבורה.

במסגרת פסק הדין הטלתי על המבקש קנס בסך 500 ₪.

לטענת המבקש, הוא שלח בקשה להישפט על ה-דו"ח שקיבל והמתין להזמנה לדיון אך זימון כזה לא הגיע וביום 18.10.17 קיבל דואר רשום ובו צויין כי נשפט בהיעדר.

המבקש פנה למזכירות בית המשפט על מנת לקבל העתק אישור מסירה על מועד הדיון אך קיבל העתק כתב אישום ללא אסמכתא שנמסר לו מועד הדיון.

2

לעניין העבירה ציין המבקש כי יש בידו טענות טובות ומדובר במקרה בו השוטר קבע על פי שיקול דעתו כי המטען אינו קשור היטב. ואילו המבקש אשר ותיק ומקצועי בנהיגתו בדק ווידא כי המטען קשור היטב. לעניין הגומיות טען המבקש כי בניגוד לטענת השוטר לפיה, הגומיות סדוקות - הגומיות היו טובות ומתאימות לייעודן.

עוד נטען על ידי המבקש, כי לא היה מטריח את בית המשפט ולא היה מבזבז את זמנו וימי עבודתו, אילולא היה מדובר בעניין עקרוני וחשוב.

לאור האמור, שפיטתו בהיעדר לא היתה מוצדקת.

ב"כ המשיבה, הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שה-דוח נמסר למבקש ביד והבקשה להישפט נשלחה לכתובת אותה ציין המבקש וחזרה בציון "לא נדרש" - על המבקש להלין על עצמו שלא דרש את הדואר.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מצאתי כי אומנם הנאשם לא נתן סיבה מוצדקת לאי התייצבותו שכן על אישור המסירה מצויינת הכתובת ,אותה ציין בבקשה להישפט ואכן המבקש לא דרש את הדואר. אך מאחר והמבקש העלה טענותיו בפני השוטר ובגוף הבקשה וכפי שטען בבקשתו שמדובר בעניין עקרוני - סבור אני כי יש מקום לפתוח בפניו את שערי בית המשפט ולאפשר לו לשטוח טענותיו.

מדובר בדו"ח ברירת משפט שהמבקש קיבל בגינו קנס מקור של 500 ₪ - ועצם זאת שהמבקש טרח לשלוח בקשה להישפט כאשר הוא יודע שהעניין יגזול ממנו זמן וימי עבודה - כנראה שמדובר בעניין עקרוני כפי שציין בבקשה. לפיכך, על מנת שלא יגרם לו עיוות דין - נחה דעתי כי יש מקום לקבל את בקשתו.

משכך, מורה אני על ביטול פסה"ד שניתן בהיעדר המבקש ביום 02.10.17.

קובע התיק להקראה ליום________11.01.18 שעה 09.00___

הודעה תשלח לצדדים.

3

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ח, 10 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.