1

בפני פס"ד שניתן בהיעדר המבקש ביום 25.09.17.

במסגרת פסה"ד הטלתי על המבקש קנס בסך 1000 ₪, פסילה בפועל של 3 חודשים ופסילה על תנאי של 3 חודשים ל-3 שנים וזאת בגין עבירה בניגוד לתקנה 308 (ד) לתקנות התעבורה.

במסגרת הבקשה, טען ב"כ המבקש כי במועד הדיון היה חולה ולכן נבצר ממנו להגיע לדיון, צירף אישור מחלה. עוד ציין כי המבקש חשב כי בשל היעדרו מהדיון יקבל זימון חדש אולם קיבל פסק דין בהעדר ומיד החליט לפנות לעו"ד שיטפל בו.

לעניין העבירה - ציין ב"כ המבקש כי תיקן את כל הליקויים המופיעים ב-דו"ח ולצורך כך פנה בשנית למוסך אשר מהם קיבל קבלה בגין החלפת גומיות ההגה שאותה הציג במועד ביצוע העבירה, ואלה תיקנו את ליקויי תאורת בלם.

2

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שהמבקש חתם על ההזמנה לדיון ובחר שלא להגיע לדיון. מה עוד שאישור המחלה הונפק ביום 15.10.17.

כמו כן, ציינה כי העונש שקיבל אינו חורג ממתחם הענישה.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, מצאתי לנכון לפנים משורת הדין להיעתר לבקשה. אומנם הוציא המבקש אישור מחלה על יום הדיון אולם האישור הונפק ביום 15.10.17 כ-20 יום לאחר הדיון. לא ברור מדוע המבקש לא הגיש לבית המשפט בקשת דחייה ביום הדיון ומדוע נזכר להוציא אישור מחלה כ-20 יום לאחר הדיון - מה שמטיל ספק בדבר אמינות דבריו, וגרם למלאכה ודחייה מיותרת ל- ביהמ"ש.

יחד עם זאת, העלה המבקש טענות הגנה רבות ועל כך סבור אני כי יש מקום לפתוח בפניו את שערי בית המשפט על מנת לטעון טענות וכדי למנוע עיוות דין.

אולם, על הנאשם לשלם הוצאות משפט בסך 600 ₪ תוך 60 יום, בלי קשר לתוצאה הסופית של המשפט.

במצב דברים זה, מורה על ביטול פסה"ד מיום 25.09.17 וקובע התיק למענה

ליום 20.02.18 שעה: 10:00.

הודעה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ח, 01 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.