1

בניגוד לנטען בבקשה, המבקש זומן כדין, שכן ההזמנה חזרה בציון "לא נדרש" ולעניין זה ראה ע"פ 6584/09 ורע"פ 9811/09 סמימי נגד מדינת ישראל, עפ"ת 58622-07-13 ורע"פ 7862/13, אבו אלמפלפל נגד מדינת ישראל, רע"פ 106/15 קריב נגד מדינת ישראל, ע"פ 6920/07 חסון נגד מדינת ישראל, רע"פ 8626/14 סמארה נגד מדינת ישראל, רע"פ 7789/14 זחאיכה נגד מדינת ישראל, עפ"ת 50876-08-15 נבכאר נגד מדינת ישראל ורע"פ 3202/16 בן נחום נגד מדינת ישראל.

על פי ההלכה הפסוקה, אין די בטענה סתמית כנגד הזימון ויש לתמוך אותה בראיות, שיהא בהן כדי לסתור את חזקת המסירה.

המבקש לא הציג כל ראיה כאמור ולא סתר את חזקת המסירה.

בנוסף, מהאמור בבקשה, עולה כי אין למבקש כל הגנה בפני האישום בו הורשע, כיוון שהוא מודה שנטל את הטלפון הנייד בידו, על מנת לראות מה השעה וזהו שימוש לכל דבר ועניין, בוודאי לעניין תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה .

מכל האמור, הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ח, 27 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.