1

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המיחס לו עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום והתיק נקבע לשמיעת הראיות לפני.

מטעם המאשימה העידה השוטרת עורכת הדו"ח רס"מ אסתר טמסה (להלן: השוטרת), אשר לטענתה הבחינה בנאשם חוצה את הצומת כאשר היא עמדה סטטי בניידת ביחד עם השוטרת איילה יוסף (להלן: "השוטרת הנוספת"), וכאשר הוא חולף על פניה הבחינה דרך שמשה קדמית של הניידת שהיתה נקייה ושקופה מהחלון השמאלי קדמי של רכבו של הנאשם כי הוא אוחז בטלפון נייד בגובה החזה ביד שמאל וביד ימין אחז בהגה, תוך כדי שהרכב נמצא בתנועה.

לטענת השוטרת היא עצרה את הרכב לאחר שכרזה לנאשם, הסבירה לו מהות העבירה ומסרה לו את הדו"ח.

הנאשם העיד לבדו. לטענתו, הוא הופתע מכל המיוחס לו מאחר והוא לא משתמש בטלפון בעת נסיעה, וכי מכח תפקידו כנהג הסעות הוא מקפיד על חוקי התנועה.

לטענתו, הוא לא מיהר לשום מקום ולא היה בתפקיד בעת שנעצר, כי אם הגיע לתחנת היעד שלו ליד משרדי חברת ההסעות בה הוא עובד כנהג אוטובוס.

הנאשם טוען כי השוטרת לא רצתה לשמוע את טענותיו שלא השתמש בטלפון ואף לא הסכימה לבדוק את הטלפון הנייד שלו בעת שביקש זאת ממנה.

2

השוטרת לא זכרה באם הנאשם ניגש אליה לחלון הניידת בעת רישום הדו"ח ואף לא הכחישה את טענת הנאשם, כי השוטרת הנוספת שישבה לידה בניידת בעת רישום הדו"ח, סגרה את חלון הניידת על מנת שהנאשם לא יפריע לה בעת ששוחחה בטלפון מתוך הניידת.

הנה כי כן, ברור על פי הנסיבות כי בעת אכיפת הדו"ח השתתפה שוטרת נוספת אשר שמה צויין בכתב האישום, אך היא לא באה להעיד בבימ"ש, ואף לא ערכה מזכר או דו"ח פעולה לגבי הארוע עצמו.

כמובן שהדבר פוגע בהגנתו של הנאשם, שכן שאלות שהופנו אל השוטרת בהקשר להתנהגות השוטרת הנוספת שהשתתפה באכיפת הדו"ח, נותרו ללא תשובות.

נקבע בפסיקה לא אחת, כי גם אם השוטר המשתתף באכיפת עבירות תעבורה לא ראה את העבירה הספציפית הנאכפת, עליו למלא דו"ח פעולה או מזכר, ומשלא נעשה הדבר יש בעובדה זו כדי להיזקף לטובת הנאשם. אנא ראה בהקשר זה האמור בעפ"ת (ת"א) 43875-12-10 שקופ נ' מ"י (פורסם בנבו, 03.02.11).

הדברים נכונים גם אם במועד ההוכחות הודיעה ב"כ המאשימה כי היא מוותרת על עדותה של השוטרת הנוספת, מפאת אי התייצבותה לדיון ההכוחות.

לא זו אף זו, השוטרת אף לא זכרה ולא הכחישה את טענת הנאשם, כי היא שאלה אותו בעת רישום הדו"ח מהו צבעו של הטלפון הנייד שבו הוא לכאורה עשה שימוש.

בנוסף, מספר הטלפון הנייד של הנאשם לא צויין בדו"ח עצמו והדבר כמובן מחזק את הראיות מטעם ההגנה (ראה: רע"פ 6487/12 דביר נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.05.13))

בנסיבות אלה, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ד , 09 אפריל 2014, במעמד הצדדים